שורה 5: |
שורה 5: |
| יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: | | יש צורות שונות שבהן ניתן לטשטש ולהכחיש נזקים של זיהום: |
| הסתרת מימדי הזיהום ואת המקורות שלו: | | הסתרת מימדי הזיהום ואת המקורות שלו: |
− | * '''הסתרת זיהום''' - נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- עם אל ידי מחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקנים, הסתרת הנתונים מהציבור. | + | * '''הסתרה פיזית של הזיהום''' - נסיונות להסתיר את מימדי הזיהום על ידי הסתרת הפליטה שלו - לדוגמה פליטת זיהום אוויר בלילה, המטרת מים מזוהמים בממטרות ועוד. דרך נוספת היא הסתרת התכולה הכימית של הזיהום והצגת חומר מזהם בחומר תמים יותר. |
| + | * '''הסתרת נתונים על זיהום''' תכופות הסתרת זיהום מעורבת בעצימת עיניים מצד הרגולטור- עם אל ידי מחסור בחוקים נגד חומרים מזהמים, תקנות עמומות, מחסור בתקני אכיפה, הסתרת הנתונים מהציבור. |
| * '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח. | | * '''מהילת זיהום''' - ערבוב של חומר מזוהם בחומר אחר במטרה להוריד את הריכוז שלו כך שיעמוד בתקנים או שלא יבלוט בשטח. |
| * '''זה לא אנחנו''' - הכחשה שהפעילות במפעל או המוצר או השירות המיוצרים פולטים זיהום, נסיון להסתיר את כמות הזיהום, לטשטש את הפליטה שלו, לטעון שמדובר בחומרים לא מסוכנים. | | * '''זה לא אנחנו''' - הכחשה שהפעילות במפעל או המוצר או השירות המיוצרים פולטים זיהום, נסיון להסתיר את כמות הזיהום, לטשטש את הפליטה שלו, לטעון שמדובר בחומרים לא מסוכנים. |
שורה 11: |
שורה 12: |
| * '''הזיהום יורד''' - טענה שבעבר היה זיהום אבל כיום הוא ירד. טענה כזו יכולה להיות טענה לגיטימית בחלק מהמקרים, ובחלק מהמקרים היא הטעיה. ראשית יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]]. שנית עצם זה שהזיהום ירד לא אומר שהריכוז שלו לא גורם נזקים לבריאות ואו למערכות אקולוגיות. השאלה היא האם הזיהום נמצא מעל התקן (וכן מה טיבו של התקן - ראו בהמשך). | | * '''הזיהום יורד''' - טענה שבעבר היה זיהום אבל כיום הוא ירד. טענה כזו יכולה להיות טענה לגיטימית בחלק מהמקרים, ובחלק מהמקרים היא הטעיה. ראשית יש מזהמים שנשארים בשטח גם שנים לאחר הפליטה שלהם - לדוגמה [[מזהמים אורגניים עמידים]] או [[מתכות כבדות]] שיכולות לעבור ממקום למקום ולשנות צורה - לדוגמה זיהום אוויר של [[חומר חלקיקי]] עם מתכות כבדות כמו [[עופרת]] שעלול אחר כך להפוך ל[[זיהום קרקע]] שבתורו עלול לגרום ל[[זיהום מים]] זיהום אויר מקומי או לתרום ל[[זיהום במזון]] על ידי [[הצטברות ביולוגית]]. שנית עצם זה שהזיהום ירד לא אומר שהריכוז שלו לא גורם נזקים לבריאות ואו למערכות אקולוגיות. השאלה היא האם הזיהום נמצא מעל התקן (וכן מה טיבו של התקן - ראו בהמשך). |
| * '''אנחנו עומדים בתקנים''' יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים הוא מיושן ולא מתאים או גבוה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות מהשפעה סינרגטית של זיהום - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]]. | | * '''אנחנו עומדים בתקנים''' יש תקנים והמלצות שונות של גורמים שונים על הזיהום. מזהמים שונים גורמים לנזקים לבריאות בדרכים שונות - חלקם משפיעים על הלב והריאות, חלקם משפיעים על איברים לנטרול רעלים בגוף כמו הכבד והכליות, חלקם הם [[גורם מסרטן]] שגורמים ל[[סרטן]], חלקם גורמים לאלרגיות ולבעיות במערכת החיסונית וחלקם הם [[טרטוגן|טרטוגנים]] או [[משבש אנדוקריני|משבשים אנדוקריניים]] שיכולים לגרום בעיות גם בכמות זעירה. חלק מהבעיות הבריאותיות כמו סרטן, שיבושים של מערכת הרבייה, מערכת העצבים או מערכת החיסון (מחלות אוטו-אימוניות) יכולות להתפרץ עשרות שנים לאחר החשיפה לזיהום. חלק מהתקנים הוא מיושן ולא מתאים או גבוה מהמלצות ארגון הבריאות העולמי. לחלק מהחומרים אין בכלל תקנים, או שהניטור של הפליטה של החומרים האלה או לוקה בחסר. חלק גדול מהבעיה של תקנים הוא שהם מיועדים לחשיפה לחומר בודד (לדוגמה תחמוצות חנקן) ומתעלמות מהשפעה סינרגטית של זיהום - כאשר סוג זיהום אחד מחליש את הגוף ואז הוא נחשף לסוג זיהום נוסף. היבט נוסף הוא תגליות חדשות על זיהום שלפעמים מגלות קשרים חדשים בין סוגי זיהום לתחלואה לדוגמה [[השפעות בריאותיות של חומרי הדברה|השפעת חומרי הדברה]] על [[פרקינסון]] או השפעת [[זיהום אויר]] על [[אוטיזם]]. |
| + | * '''לא הוכח כי זיהום גורם נזק בריאותי''' - טענות לפיהן זיהום לא משפיע על הבריאות. חלק מהטענות דומות לאלו של הכחשת נזקים של עישון לדוגמה - אני ומשפחתי חיים כבר שנים באיזור, וכולנו בריאים. דוגמה אחרת היא ה[[אגודה למלחמה בסרטן]] שטענה בעבר כי זיהום אוויר לא מסרטן. |
| + | * '''הנתונים על תחלואה באיזור הם ישנים''' - היות ועיבוד נתונים לוקח זמן, ובמקרים רבים יש ירידה או שינוי בזיהום קל להגיד שכבר אין בעיה יותר, או שצריך עוד מחקר עדכני יותר. |
| + | * '''לא הוכח כי הזיהום אצלנו גורם נזק, צריך עוד מחקר''' - טענה כי באופן כללי זיהום הוא מסוכן, אבל צריך עוד מחקרים להוכיח את הקשר. כאשר יצאו מחקרים אלה אפשר להגיד שהם ישנים ובינתיים הקטינו את הזיהום. כמו כן תמיד אפשר למצוא פגמים במחקרים ודברים שאולי לא התחשבו בהם בעת ביצוע המחקר. |
| + | * '''אין מה לעשות, אם רוצים כלכלה מודרנית חלק מהמחיר הוא זיהום''' - למעשה כמעט תמיד יש פתרונות טכנולוגיים או מוסדיים להקטנת הזיהום, אבל בדרך כלל פתרונות כאלה עולים כסף. הטענה כי זיהום הוא פועל יוצא מחייב של הכלכלה היא פשוט דרך להסתיר את העובדה כי מי שמשלם על תרופות וטיפולים רפואיים משלם בכסף, בסבל ובאובדן חיים את מחיר הזיהום במקום מי שמייצר את הזיהום או מי שקונה את המוצרים שמיוצרים כתוצאה מכך. זה פשוט סוג של [[השפעה חיצונית]]. |
| + | * '''המפעלים האלה מספקים עבודה, אי אפשר לסגור אותם''' - לא תמיד הפתרון הוא סגירת מפעלים. בכל מקרה מפעלים מזהמים מקבלים סבסבוד סמוי מצד עובדים ואו שכנים של המפעל. |
| + | * '''אם הזיהום גורם נזק תתבעו את המזהמים בבית משפט''' - בתי משפט הם כלי בעייתי כדי להתמודד עם בעיית הזיהום בגלל שורה ארוכה של אי-וודאויות והשההיות שיש בזיהום. לדוגמה חלק מהנזק של הזיהום נוצר שנים רבות לאחר הפליטה שלו, או שהוא מתערבב בסוגי זיהום אחרים, לפעמים יכולים לעבור עשרות שנים מרגע החשיפה למזהם ועד להתרחשות הנזק. דוגמה אחת לכך היא [[PCB]] או חומרים מוטגנים שיכולים להגיע לאם, דרכה לעובר ולגרום לו נזק למערכת הרבייה. רק בגיל הבגרות המינית שלו ניתן יהיה להבחין בנזק, ויהיה קשה מאד להוכיח כי הנזק נגרם בגלל גורם מסויים ולא בגלל גורם אחר. בעיה אחרת היא שייתכן כי המפעל שגרם את הזיהום כבר נסגר ואין ממי לתבוע פיצויים. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| * [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] | | * [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]] |
| + | * [[עקרון הזהירות המונעת]] |
| * [[הכחשת אקלים]] | | * [[הכחשת אקלים]] |
| * [[האמת על באמת (ספר)]] | | * [[האמת על באמת (ספר)]] |