שינויים

רק אחוזים בודדים מ[[משק האנרגיה בישראל|צריכת האנרגיה בישראל]] מקורה ב[[אנרגיה מתחדשת]]. המקור העיקרי של אנרגיה מתחדשת בישראל הם [[דוד שמש|דודי שמש]] ביתיים שמספקים כ-3% מהצריכה הראשונית של  האנרגיה לישראל ומשתמשים ב[[אנרגיה סולארית]] לשם חימום מים. מלבד דבר זה, האנרגיה המתחדשת מספקת פחות מאחוז מהאנרגיה בישראל וכוללת  [[אנרגיית רוח]] מ[[טורבינות רוח]] בגולן, [[אנרגיית זרימת מים]],  וכן [[פאנל סולארי|פאנלים סולאריים]] ביתיים.  

רק אחוזים בודדים מ[[משק האנרגיה בישראל|צריכת האנרגיה בישראל]] מקורה ב[[אנרגיה מתחדשת]]. המקור העיקרי של אנרגיה מתחדשת בישראל הם [[דוד שמש|דודי שמש]] ביתיים שמספקים כ-3% מהצריכה הראשונית של  האנרגיה לישראל ומשתמשים ב[[אנרגיה סולארית]] לשם חימום מים. מלבד דבר זה, האנרגיה המתחדשת מספקת פחות מאחוז מהאנרגיה בישראל וכוללת  [[אנרגיית רוח]] מ[[טורבינות רוח]] בגולן, [[אנרגיית זרימת מים]],  וכן [[פאנל סולארי|פאנלים סולאריים]] ביתיים.  

נכון לשנת 2007 סך החשמל המיוצר בישראל בשנה ממקורות של אנרגיה מתחדשת עומד על כ-45.5 מיליון [[קילו-ואט שעה]]. היקף ייצור החשמל בארץ בשנה הוא ב-48,379 מיליון קילו-ואט שעה. לכן, רק כ-0.09% מכלל החשמל בארץ מיוצר ממקורות של אנרגיה מתחדשת. רוב החשמל מאנרגיה מתחדשת מיוצר בכמה פרויקטים עיקריים, והשאר – במספר רב של אתרים קטנים.<ref name="Knesset2007">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc ,ייצור חשמל מאנרגיה חלופית בישראל] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר  2007</ref>. נתון זה לא כולל את התרומה של דודי שמש, שהיו מעלים את התרומה הסולארית לכ-6% משוק החשמל המקומי וחסכון ניכר עוד יותר משוק האנרגיה המקומית - שכן לשם לקבל ג'ואל אחד של אנרגיה חשמלית יש להשקיע כ-2 ג'אול של אנרגיית דלק (פחם או מזוט).  

נכון לשנת 2007 סך החשמל המיוצר בישראל בשנה ממקורות של אנרגיה מתחדשת עומד על כ-45.5 מיליון [[קילו-ואט שעה]]. היקף ייצור החשמל בארץ בשנה הוא ב-48,379 מיליון קילו-ואט שעה. לכן, רק כ-0.09% מכלל החשמל בארץ מיוצר ממקורות של אנרגיה מתחדשת. רוב החשמל מאנרגיה מתחדשת מיוצר בכמה פרויקטים עיקריים, והשאר – במספר רב של אתרים קטנים.<ref name="Knesset2007">[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc,ייצור חשמל מאנרגיה חלופית בישראל] מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ינואר  2007</ref>. נתון זה לא כולל את התרומה של דודי שמש, שהיו מעלים את התרומה הסולארית לכ-6% משוק החשמל המקומי וחסכון ניכר עוד יותר משוק האנרגיה המקומית - שכן לשם לקבל ג'ואל אחד של אנרגיה חשמלית יש להשקיע כ-2 ג'אול של אנרגיית דלק (פחם או מזוט).  

במהלך שנת 2007 החל משרד התשתיות בעידוד של אנרגיות מתחדשות - ניתנו תמריצים כלכליים ליצרנים פרטיים ומסחריים בייצור חשמל מפאנלים סולאריים והוחלט על הקמת מכרז ל-2 תחנות סולאריות בנגב בעלות הספק של 250  מגה-וואט - או כ 3% משוק החשמל המקומי. ב-29.01.2009 החליטה ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט על קביעת יעד של הפקת 10% מייצור החשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020, ועל יעד ביינים של הפקת 5% מייצור החשמל עד שנת 2014.[http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2009/01/des4450.htm]  

במהלך שנת 2007 החל משרד התשתיות בעידוד של אנרגיות מתחדשות - ניתנו תמריצים כלכליים ליצרנים פרטיים ומסחריים בייצור חשמל מפאנלים סולאריים והוחלט על הקמת מכרז ל-2 תחנות סולאריות בנגב בעלות הספק של 250  מגה-וואט - או כ 3% משוק החשמל המקומי. ב-29.01.2009 החליטה ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט על קביעת יעד של הפקת 10% מייצור החשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020, ועל יעד ביינים של הפקת 5% מייצור החשמל עד שנת 2014.[http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2009/01/des4450.htm]  

כן נשקל פרוייקט של 400 מגה וואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]

כן נשקל פרוייקט של 400 מגה וואט ברמת הגולן על ידי חברת הטורבינות AES האמריקאית וחברת מי גולן, בהשקעה של 600 מיליון דולר. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070808_891119]

שימוש ב[[טורבינות רוח עירוניות]] אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום ( 2-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של [[שימור אנרגיה]], כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטווולטים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמעותי יותר של 10-15% מהצריכה [http://il-windpower.saymoo.org/urban_wind_turbines_layout.html] [http://il-windpower.saymoo.org/MyUrbanWork/NYC_urban_wind.doc]

שימוש ב[[טורבינות רוח עירוניות]] אינו קיים כמעט בישראל. לפי מסמך של מורן לניאדו וחנן לוי, פוטנציאל הטורבינות העירוניות נמוך יחסית עבור רמות צריכת החשמל המערביות כיום ( 2-5% במקרה הטוב) ותרומתו העיקרית היא בעידוד המודעות לחשיבות של [[שימור אנרגיה]], כפי שהדבר קיים כנראה עבור תאים פוטו-וולטים, עם זאת, הורדת צריכת החשמל באופן סביר יכולה להעלות נתון זה לאחוז משמעותי יותר של 10%-15% מהצריכה [http://il-windpower.saymoo.org/urban_wind_turbines_layout.html] [http://il-windpower.saymoo.org/MyUrbanWork/NYC_urban_wind.doc]

דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.

דו"ח שהוגש למשרד לאיכות הסביבה בשנת 2002, העריך את פוטנציאל משאבי הרוח בישראל בכ-600-700 מגה וואט הספק מותקן [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01650.doc], אך זו נחשבת הערכה נמוכה.

בשנת 2002 ביצעו ד"ר אלי בן-דב ואחרים מחקר בשם "בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים", מטעם משרד האנרגיה ו[[מוסד שמואל נאמן]], מסנקות הדוח הראו על חוסר כדאיות כלכלי לחוות רוח כאלה, בהנתן מחירי האנרגיה ששרו אז, בעיקר בגלל עלויות גבוהות של בניית יסודות בים ובשל רוחות חלשות יחסית באיזורי החוף. [http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=488&parent_fid=0&iid=2287]ועל כדאיות של הקמת טורבינות בכמה איזורים בארץ: בהר הנגב, הרי יהודה, הרי אילת ומפרץ אילת [http://www.hayadan.org.il/wp/technion-wind-turbines-2305031]

בשנת 2002 ביצעו ד"ר אלי בן-דב ואחרים מחקר בשם "בחינת היתכנות הקמת חוות רוח בים", מטעם משרד האנרגיה ו[[מוסד שמואל נאמן]], מסקנות הדו"ח הראו על חוסר כדאיות כלכלי לחוות רוח כאלה, בהנתן מחירי האנרגיה ששרו אז, בעיקר בגלל עלויות גבוהות של בניית יסודות בים ובשל רוחות חלשות יחסית באיזורי החוף. [http://www.neaman.org.il/publications/publication_item.asp?fid=488&parent_fid=0&iid=2287]ועל כדאיות של הקמת טורבינות בכמה איזורים בארץ: בהר הנגב, הרי יהודה, הרי אילת ומפרץ אילת [http://www.hayadan.org.il/wp/technion-wind-turbines-2305031]

   

   

בשנת 2005 הפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בשם "ייצור חשמל מאנרגיית הרוח" לפי בקשתו של חבר הכנסת אילן שלגי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01590.doc]

בשנת 2005 הפיק מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך בשם "ייצור חשמל מאנרגיית הרוח" לפי בקשתו של חבר הכנסת אילן שלגי [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m01590.doc]

באפריל 2008 פרסם משרד התשתיות כי בכוונתו לאפשר התקנת [[טורבינות רוח ביתיות]] בישראל ולמכור את החשמל המיוצר לחברת החשמל בתעריפים דומים לתעריפי החשמל של לוחות סולאריים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3531658,00.html]

באפריל 2008 פרסם משרד התשתיות כי בכוונתו לאפשר התקנת [[טורבינות רוח ביתיות]] בישראל ולמכור את החשמל המיוצר לחברת החשמל בתעריפים דומים לתעריפי החשמל של לוחות סולאריים. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3531658,00.html]

==מערכות פוטווולטאיות==

==מערכות פוטו-וולטאיות==

{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה סולארית בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|אנרגיה סולארית בישראל}}

ב-13.02.2006 נערך הדיון הראשון במסגרת 'פורום האנרגיה של [[מוסד שמואל נאמן]]' בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל מ[[תא פוטו-וולטאי|מערכות פוטווולטאיות]] (PV) בו קימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי. המשתתפים בפורום נבחרו בקפידה עקב מומחיותם בתחום ה[[אנרגיה]] בכלל ובתחום המערכות הפוטוולטאיות בפרט.  

ב-13.02.2006 נערך הדיון הראשון במסגרת 'פורום האנרגיה של [[מוסד שמואל נאמן]]' בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל מ[[תא פוטו-וולטאי|מערכות פוטו-וולטאיות]] (PV) בו קימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי. המשתתפים בפורום נבחרו בקפידה עקב מומחיותם בתחום ה[[אנרגיה]] בכלל ובתחום המערכות הפוטוולטאיות בפרט.  

משתתפי הפורום תמימי דעים שיש צורך בפעולות הסברה ציבוריות, ויש לקוות שהמסקנות ימצאו אוזן קשבת בממשלה ובממסד.

משתתפי הפורום תמימי דעים שיש צורך בפעולות הסברה ציבוריות, ויש לקוות שהמסקנות ימצאו אוזן קשבת בממשלה ובממסד.

בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.

בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.

ב-19.12.07 החליטו משרד התשתיות והרשות לחשמל לעודד את ההתקנה של לוחות סולאריים פרטיים על ידי סבסוד ציבורי. לקוחות ביתיים ותעשייתיים שיתקינו מערכות סולאריות יקבלו מחברת החשמל 2.04 ש"ח על כל קוט"ש שייוצר - זאת לעומת כ- 0.5 ש"ח של עלות קוט"ש לצרכן. גדול המערכת לצרכן ביתי מוגבל להספק של 15 קילו-ואט ולצרכן עסקי - 50 קילו-ואט. גובה התשלום לצרכן נקבע כך שיכסה על עלות רכישת המתקנים ותחזוקתם, בתוספת תשואה של 14% על ההשקעה במתקן. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=936591]

ב-19.12.07 החליטו משרד התשתיות והרשות לחשמל לעודד את ההתקנה של לוחות סולאריים פרטיים על ידי סבסוד ציבורי. לקוחות ביתיים ותעשייתיים שיתקינו מערכות סולאריות יקבלו מחברת החשמל 2.04 ש"ח על כל קוט"ש שייוצר - זאת לעומת כ-0.5 ש"ח של עלות קוט"ש לצרכן. גדול המערכת לצרכן ביתי מוגבל להספק של 15 קילו-ואט ולצרכן עסקי - 50 קילו-ואט. גובה התשלום לצרכן נקבע כך שיכסה על עלות רכישת המתקנים ותחזוקתם, בתוספת תשואה של 14% על ההשקעה במתקן. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=936591]

==תחנות כוח סולאריות==

==תחנות כוח סולאריות==