שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2 בתים ,  12:23, 6 בפברואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:  
* '''[[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כ[[חומרי גלם]].''' לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של [[דלק מחצבי]] ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה, לדוגמה עקב [[שיא תפוקת הנפט]].  
 
* '''[[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כ[[חומרי גלם]].''' לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של [[דלק מחצבי]] ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה, לדוגמה עקב [[שיא תפוקת הנפט]].  
   −
בצד היבטים פיזיים אלה קיימיים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת ה[[עמידות]] שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:
+
בצד היבטים פיזיים אלה קיימים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת ה[[עמידות]] שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:
 
* רוב התעשייה כיום היא מוטת [[רווח]] פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של היצרנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.  
 
* רוב התעשייה כיום היא מוטת [[רווח]] פרטי ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של היצרנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.  
* הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה  ל[[השפעות חיצוניות]] - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם לזיהום מים בנהר פוגעים ברווחה של דייגים, עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של מי ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים ונגפעים מכך גם מבחינה כלכלית כגון הפסקת עבודה וקניית תרופות.  
+
* הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה  ל[[השפעות חיצוניות]] - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם לזיהום מים בנהר פוגעים ברווחה של דייגים, עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של מי ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים ונפגעים מכך גם מבחינה כלכלית כגון הפסקת עבודה וקניית תרופות.  
 
*מבנה הכנסות המבוסס על  מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  
 
*מבנה הכנסות המבוסס על  מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  
 
* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].  
 
* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]].  
שורה 22: שורה 22:  
התעשייה כיום מסתמכת על [[דלק מחצבי]] ומאגרים מתכלים ודבר זה מהווה נקודת תורפה של התעשייה. אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים יתייקרו בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] ולאחריו שיאי אנרגיה אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז]], ו[[שיא תפוקת הפחם]], יהיו לכך מספר השלכות על התעשייה הן בהקשר של תשומות חומריות, הן בהקשר של ביקושים מצד צרכנים והן בהקשר של אקלים כלכלי ולחצים מצד המדינה, עובדים, צרכנים, בנקים וכו'.  
 
התעשייה כיום מסתמכת על [[דלק מחצבי]] ומאגרים מתכלים ודבר זה מהווה נקודת תורפה של התעשייה. אם וכאשר הדלקים והמשאבים האחרים יתייקרו בעקבות [[שיא תפוקת הנפט]] ולאחריו שיאי אנרגיה אחרים כמו [[שיא תפוקת הגז]], ו[[שיא תפוקת הפחם]], יהיו לכך מספר השלכות על התעשייה הן בהקשר של תשומות חומריות, הן בהקשר של ביקושים מצד צרכנים והן בהקשר של אקלים כלכלי ולחצים מצד המדינה, עובדים, צרכנים, בנקים וכו'.  
   −
ההשפעות התקיירות האנרגיה בתחום התשומות החומריות כוללות את ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים. כמו כן תעשיות רבות הן עתירות אנרגיה הנדרשת לשם הספקת חום להתכה של [[זכוכית]] ו[[מתכות]] ולשם התליכים כימיים נוספים. קיימת גם התייקרות של [[חומרי גלם]], במיוחד של [[משאבים מתכלים]] כולל [[נפט]] ו[[גז טבעי]] אבל גם עקב חומרים אחרים כמו [[פוספטים]] או [[מתכות נדירות]] ומתכות בכלל שנדרשים לתעשיות שונות והפקתן מתייקרת בגלל התייקרות אנרגטית ובשל דלדול ריכוזי מחצבים בעופרות. גם תעשיות המסתמכות על משאבים מתחדשים כמו יערות או שדות דייג עלולות להיפגע עקב הפגיעה המתמשכת ביכולת ההתחדשות של משאבים אלה בעקבות תהליכים כמו [[דייג יתר]], [[בירוא יערות]], [[סחף קרקע]] והשפעות סביבתיות נוספות.  
+
ההשפעות התייקרות האנרגיה בתחום התשומות החומריות כוללות את ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים. כמו כן תעשיות רבות הן עתירות אנרגיה הנדרשת לשם הספקת חום להתכה של [[זכוכית]] ו[[מתכות]] ולשם התהליכים כימיים נוספים. קיימת גם התייקרות של [[חומרי גלם]], במיוחד של [[משאבים מתכלים]] כולל [[נפט]] ו[[גז טבעי]] אבל גם עקב חומרים אחרים כמו [[פוספטים]] או [[מתכות נדירות]] ומתכות בכלל שנדרשים לתעשיות שונות והפקתן מתייקרת בגלל התייקרות אנרגטית ובשל דלדול ריכוזי מחצבים בעופרות. גם תעשיות המסתמכות על משאבים מתחדשים כמו יערות או שדות דייג עלולות להיפגע עקב הפגיעה המתמשכת ביכולת ההתחדשות של משאבים אלה בעקבות תהליכים כמו [[דייג יתר]], [[בירוא יערות]], [[סחף קרקע]] והשפעות סביבתיות נוספות.  
    
התייקרות אנרגטית משפיעה מאד גם על מחירי החקלאות והמזון ועלולה לגרור [[משבר מזון]] עולמי ופגיעה ב[[בטחון תזונתי]] במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחייה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות.  
 
התייקרות אנרגטית משפיעה מאד גם על מחירי החקלאות והמזון ועלולה לגרור [[משבר מזון]] עולמי ופגיעה ב[[בטחון תזונתי]] במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחייה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות.  
שורה 31: שורה 31:       −
התייקרות אנרגיטת גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.
+
התייקרות אנרגטית גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.
   −
==עקרנות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==
+
==עקרונות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==
 
* התבססות על [[חוקי דיילי לקיימות]] כיעדי [[קיימות]] סביבתית:
 
* התבססות על [[חוקי דיילי לקיימות]] כיעדי [[קיימות]] סביבתית:
 
** במשאבים מתחדשים כמו [[אדמה]], [[מים]], [[יערות]], [[דגים]] - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.  
 
** במשאבים מתחדשים כמו [[אדמה]], [[מים]], [[יערות]], [[דגים]] - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.  

תפריט ניווט