שינויים

{{ז'אק ז'נראו:חוקי הכלכלה האמיתיים}}

{{ז'אק ז'נראו:חוקי הכלכלה האמיתיים}}

:מאת: [[ז'אק ז'נראו]]

:מאת: [[ז'אק ז'נראו]]

:מתוך: [[חוקי הכלכלה האמיתיים]] , שפורסם בכתב העת 'חברה' ובאתר [http://www.yesod.net/yesod/archives/2004/09/_2.php יסוד].  

:מתוך: [[חוקי הכלכלה האמיתיים]], שפורסם בכתב העת 'חברה' ובאתר [http://www.yesod.net/yesod/archives/2004/09/_2.php יסוד].  

:תרגום: עופר סיטבון  

:תרגום: עופר סיטבון  

:עיבוד: יפתח גולדמן ועופר סיטבון

:עיבוד: יפתח גולדמן ועופר סיטבון

==עודף מסחרי = עושר ? לא בהכרח==

==עודף מסחרי = עושר ? לא בהכרח==

הכלכלנים הראשונים (המרקנטיליסטים של המאות ה-16 וה-17) שיבחו את העודף המסחרי והמליצו לשליטים לנקוט מדיניות מסחרית אקטיבית התומכת בייצוא והמגבילה את הייבוא. הם טענו שהעודף המסחרי יעשיר את המדינה בהבטיחו כניסת זהב רב יותר מאשר יציאתו. בסופו של דבר, הם הכירו בטעותם. המטבע אינו העושר, אלא האמצעי להתפשטות העושר. הגדלת כמויות הזהב ללא הגדלת הנכסים והשירותים הפנויים במדינה מובילה רק להעלאת מחירים. העושר גדל רק כאשר האוכלוסייה נהנית מכמות רבה יותר של נכסים ושל שירותים זמינים.

הכלכלנים הראשונים (המרקנטליסטים של המאות ה-16 וה-17) שיבחו את העודף המסחרי והמליצו לשליטים לנקוט מדיניות מסחרית אקטיבית התומכת בייצוא והמגבילה את הייבוא. הם טענו שהעודף המסחרי יעשיר את המדינה בהבטיחו כניסת זהב רב יותר מאשר יציאתו. בסופו של דבר, הם הכירו בטעותם. המטבע אינו העושר, אלא האמצעי להתפשטות העושר. הגדלת כמויות הזהב ללא הגדלת הנכסים והשירותים הפנויים במדינה מובילה רק להעלאת מחירים. העושר גדל רק כאשר האוכלוסייה נהנית מכמות רבה יותר של נכסים ושל שירותים זמינים.

מנקודת הראות הזו, העודף המסחרי נתפס דווקא כסוג של התרוששות, משום שהוא כרוך ביציאה מובהקת של נכסים לחו"ל. מדינה שהיא ענייה מדי מכדי לנצל באופן מלא עבור עצמה משאבים מבוקשים על-ידי אומות עשירות יותר יכולה בהחלט להיות במצב של עודף מבני בסחר החליפין המסחרי שלה. העודף המסחרי יכול גם לשקף מיתון (או צמיחה נמוכה יחסית למדינות אחרות) שפוגע קשות בייבוא. ולהיפך: גרעון מסחרי יכול לנבוע מצמיחה כלכלית מהירה שמעודדת את הייבוא. בקרב המדינות התעשייתיות הגדולות, לארצות הברית, אשר זוכה לשבחים רבים על הדינמיות של הפעילות ושל התעסוקה במהלך 20 השנים האחרונות, יש את הגרעון המסחרי המתמשך ביותר.

מנקודת הראות הזו, העודף המסחרי נתפס דווקא כסוג של התרוששות, משום שהוא כרוך ביציאה מובהקת של נכסים לחו"ל. מדינה שהיא ענייה מדי מכדי לנצל באופן מלא עבור עצמה משאבים מבוקשים על-ידי אומות עשירות יותר יכולה בהחלט להיות במצב של עודף מבני בסחר החליפין המסחרי שלה. העודף המסחרי יכול גם לשקף מיתון (או צמיחה נמוכה יחסית למדינות אחרות) שפוגע קשות בייבוא. ולהיפך: גרעון מסחרי יכול לנבוע מצמיחה כלכלית מהירה שמעודדת את הייבוא. בקרב המדינות התעשייתיות הגדולות, לארצות הברית, אשר זוכה לשבחים רבים על הדינמיות של הפעילות ושל התעסוקה במהלך 20 השנים האחרונות, יש את הגרעון המסחרי המתמשך ביותר.

==על הקשר החיובי בין מטבע זמין, אשראי זול וייצור==

==על הקשר החיובי בין מטבע זמין, אשראי זול וייצור==

מאחורי הטעות הראשונית של המרקנטיליסטים הסתתרה, עם זאת, אינטואיציה נכונה, שהועלתה מאוחר יותר על נס על-ידי הכלכלן ומדען החברה האנגלי ג'ון מיינארד קיינס: אכן ישנה השפעה חיובית של המטבע על הייצור. כפי שהראה ויליאם פטי כבר ב-1690, ההיצע הגדול של זהב החל מוריד את עלות האשראי (גובה הריבית), דבר המעודד את ההשקעות, ולכן גם את הייצור ואת התעסוקה. אולם אין צורך בעודף מסחרי על מנת לחזק את ההבנה שכלכלה צומחת מחייבת מדיניות מוניטרית מרחיבה ואשראי זול.

מאחורי הטעות הראשונית של המרקנטליסטים הסתתרה, עם זאת, אינטואיציה נכונה, שהועלתה מאוחר יותר על נס על-ידי הכלכלן ומדען החברה האנגלי ג'ון מיינארד קיינס: אכן ישנה השפעה חיובית של המטבע על הייצור. כפי שהראה ויליאם פטי כבר ב-1690, ההיצע הגדול של זהב החל מוריד את עלות האשראי (גובה הריבית), דבר המעודד את ההשקעות, ולכן גם את הייצור ואת התעסוקה. אולם אין צורך בעודף מסחרי על מנת לחזק את ההבנה שכלכלה צומחת מחייבת מדיניות מוניטרית מרחיבה ואשראי זול.

הבה נניח שספרד, פורטוגל ואנגליה היו מבינות עקרונות אלו, והחל מן המאה ה-15 הן היו משתמשות בשטרות שהונפקו בבנקים. התפתחות האשראי הפנימי והורדת גובה הריבית היו אז אפשריים ללא צורך בביזת הזהב של 'העולם החדש' ובהשמדת העמים האמריקאיים. הבה נניח גם שעמי אמריקה היו מסכימים לקבל פזטות או לירות כאמצעי תשלום; האירופאים היו משתלטים אז, מבלי לירות ירייה אחת, על התבלינים, על היהלומים, על הכותנה ועל שאר המשאבים שבהם חשקו.

הבה נניח שספרד, פורטוגל ואנגליה היו מבינות עקרונות אלו, והחל מן המאה ה-15 הן היו משתמשות בשטרות שהונפקו בבנקים. התפתחות האשראי הפנימי והורדת גובה הריבית היו אז אפשריים ללא צורך בביזת הזהב של 'העולם החדש' ובהשמדת העמים האמריקאיים. הבה נניח גם שעמי אמריקה היו מסכימים לקבל פזטות או לירות כאמצעי תשלום; האירופאים היו משתלטים אז, מבלי לירות ירייה אחת, על התבלינים, על היהלומים, על הכותנה ועל שאר המשאבים שבהם חשקו.

על אותו בסיס של קוצר ראות, יצרו כלכלני סוף המאה ה-19 את תופעת החרדה מפני הגרעונות הציבוריים.

על אותו בסיס של קוצר ראות, יצרו כלכלני סוף המאה ה-19 את תופעת החרדה מפני הגרעונות הציבוריים.

עד ל'שפל הגדול' שהתרחש בשנות ה-30 של המאה ה-20, לא נערך דיון אמיתי בשאלה הזו. החשיבה האורתודוקסית גזרה גזירה שווה בין ניהול הכספים הציבוריים לבין ניהול תקציב משפחתי זהיר. הרעיון היה פשוט: אדם, ארגון או עם הגון, משתדל שלא לחיות מעבר לאמצעיו, ואף לחסוך למען העתיד וכדי להתחסן מפני הפתעות רעות. השלכותיה של תפיסה בעייתית זו הן חמורות במיוחד בזמן מיתון: המיתון גורר לירידה בהכנסות ממיסים, ולכן יוצר גירעון תקציבי; הממשלה מנסה להחזיר את האיזון התקציבי באמצעות קיצוץ בהוצאותיה וא/ו העלאת מיסים, אך בכך היא רק מעמיקה את המיתון. פולחן האיזון התקציבי מתגבר והחרדות גדלות.

עד ל'שפל הגדול' שהתרחש בשנות ה-30 של המאה ה-20, לא נערך דיון אמיתי בשאלה הזו. החשיבה האורתודוקסית גזרה גזירה שווה בין ניהול הכספים הציבוריים לבין ניהול תקציב משפחתי זהיר. הרעיון היה פשוט: אדם, ארגון או עם הגון, משתדל שלא לחיות מעבר לאמצעיו, ואף לחסוך למען העתיד וכדי להתחסן מפני הפתעות רעות. השלכותיה של תפיסה בעייתית זו הן חמורות במיוחד בזמן מיתון: המיתון גורר לירידה בהכנסות ממיסים, ולכן יוצר גירעון תקציבי; הממשלה מנסה להחזיר את האיזון התקציבי באמצעות קיצוץ בהוצאותיה ו/או העלאת מיסים, אך בכך היא רק מעמיקה את המיתון. פולחן האיזון התקציבי מתגבר והחרדות גדלות.

==מדינאות ומהפכות מדעיות==

==מדינאות ומהפכות מדעיות==

כאמור, 'השפל הגדול' חייב ויתור על "פולחנים" לשם התמודדות עם "חרדות". מי שמזוהים, ובצדק, עם התמודדות רצינית עם תופעת המיתון העמוק, הם בעיקר הנשיא רוזוולט בארצות הברית והכלכלן קיינס באנגליה.

כאמור, 'השפל הגדול' חייב ויתור על "פולחנים" לשם התמודדות עם "חרדות". מי שמזוהים, ובצדק, עם התמודדות רצינית עם תופעת המיתון העמוק, הם בעיקר הנשיא רוזוולט בארצות הברית והכלכלן קיינס באנגליה.

רוזוולט פשוט הדפיס כסף, הגדיל את הגרעון, הוביל את ממשלתו להתערב בכלכלה ועודד את הציבור להוציא וליזום (ה'ניו דיל'). קיינס עשה סדר באינטואיציות נכונות של אחדים מקודמיו [ביניהם מאלתוס שחי כמאה שנים לפניו], שפשוט נזנחו. בשנת 1936 הוא הצליח להוכיח שהמדיניות הגרועה ביותר משלבת 'ייבוש' של ההון הנזיל ושל הוצאות הציבוריות במדינה שכלכלתה מצויה במשבר. קיינס הסביר שהדרך להתמודד עם הנסיגה בהכנסות ועם הירידה בביקוש, היא הורדת המיסים והעלאת ההוצאה הציבורית. בקיצור, קיינס הסביר בזמן שרוזוולט ביצע: במצב של מיתון, תפקידה של המדינה הוא לנהל מדיניות כלכלית של גרעון מודע. מאז שנות ה-40, כל העולם יודע זאת וכל הממשלות נוקטות אמנם מדיניות גרעונית , לרבות ממשלות אשר דוחות את הקיינסיאניזם באופן רשמי (כמו ממשליהם של רייגן, מייג'ור ובוש).

רוזוולט פשוט הדפיס כסף, הגדיל את הגרעון, הוביל את ממשלתו להתערב בכלכלה ועודד את הציבור להוציא וליזום (ה'ניו דיל'). קיינס עשה סדר באינטואיציות נכונות של אחדים מקודמיו [ביניהם מאלתוס שחי כמאה שנים לפניו], שפשוט נזנחו. בשנת 1936 הוא הצליח להוכיח שהמדיניות הגרועה ביותר משלבת 'ייבוש' של ההון הנזיל ושל הוצאות הציבוריות במדינה שכלכלתה מצויה במשבר. קיינס הסביר שהדרך להתמודד עם הנסיגה בהכנסות ועם הירידה בביקוש, היא הורדת המיסים והעלאת ההוצאה הציבורית. בקיצור, קיינס הסביר בזמן שרוזוולט ביצע: במצב של מיתון, תפקידה של המדינה הוא לנהל מדיניות כלכלית של גרעון מודע. מאז שנות ה-40, כל העולם יודע זאת וכל הממשלות נוקטות אמנם מדיניות גרעונית, לרבות ממשלות אשר דוחות את הקיינסיאניזם באופן רשמי (כמו ממשליהם של רייגן, מייג'ור ובוש).

==בחזרה לפולחנים ולחרדות 'הנאו-קלאסיות'==

==בחזרה לפולחנים ולחרדות 'הנאו-קלאסיות'==