שינויים

[[משבר המזון העולמי 2007-2008 |בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי]]. העברת שימושי קרקע חקלאיים לגידול [[ביו דלק]], [[שיא תפוקת הנפט|מחירי דלק סביב 100 דולר לחבית]] (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה ב[[אוכלוסיית העולם]], [[שינויי אקלים]], [[אובדן קרקע חקלאית]] לשטחי מסחר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון ([[אורז]], [[חיטה]], [[תירס]], [[סויה]] וכו'). כתוצאה מכך התערער הבטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון. בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת הסיבות המרכזיות למרמור בעולם הערבי שהוביל לנפילת המשטר בתוניס, מצרים וסוריה.  

[[משבר המזון העולמי 2007-2008 |בשנים 2007-2008 התרחש משבר מזון עולמי]]. העברת שימושי קרקע חקלאיים לגידול [[ביו דלק]], [[שיא תפוקת הנפט|מחירי דלק סביב 100 דולר לחבית]] (שהובילו לעלייה במחירי הדשנים, חומרי ההדברה והריסוס), עליה ב[[אוכלוסיית העולם]], [[שינויי אקלים]], [[אובדן קרקע חקלאית]] לשטחי מסחר ומגורים, וגידול בביקוש למזון בקרב אזרחי סין והודו, גרמו לעליית מחירי גרעיני התבואה המשמשים למזון ([[אורז]], [[חיטה]], [[תירס]], [[סויה]] וכו'). כתוצאה מכך התערער הבטחון התזונתי עבור מקומות רבים בעולם ובמדינות רבות פרצו מהומות מזון. בשנת 2010-2011 התרחש שוב משבר מזון עולמי, ומחירי המזון הגיעו לשיא של כל הזמנים מאז החלו המדידות בשנת 1990. משבר זה הוא אחת הסיבות המרכזיות למרמור בעולם הערבי שהוביל לנפילת המשטר בתוניס, מצרים וסוריה.  

גידול האוכלוסייה עדיין גורם לקשיים הולכים וגדלים בהבטחת גידול מספיק של מזון, וזאת על ידי [[השפעות סביבתיות]] שבתורן משפיעות על היכולת לגדל מזון באופן מקיים על ידי [[חקלאות בת קיימא]]. בין שינויים אלה ניתן למנות כילוי של [[אנרגיה]] והגעה ל[[שיא תפוקת הנפט]], גידול בביקוש למשאבים מתכלים אחרים כמו [[זרחות]], [[התחממות עולמית]], [[כריתת יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] - בכל השינויים האלה גידול אוכלוסין מהווה קטליזטור שמאיץ את המשבר. לדוגמה כריתת יערות לשם הספקת דלק לחימום, מוצרי עץ והספקת מקום מגורים, שהדרישה לכולם גדלה עקב גידול אוכלוסין. היבטים נוספי ששפיע הן על הגידול של המזון והן על הביקוש למזון כוללים [[צמיחה כלכלית]], [[שינויים טכנולוגיים]] ושינויים חברתיים.

גידול האוכלוסייה עדיין גורם לקשיים הולכים וגדלים בהבטחת גידול מספיק של מזון, וזאת על ידי [[השפעות סביבתיות]] שבתורן משפיעות על היכולת לגדל מזון באופן מקיים על ידי [[חקלאות בת קיימא]]. בין שינויים אלה ניתן למנות כילוי של [[אנרגיה]] והגעה ל[[שיא תפוקת הנפט]], גידול בביקוש למשאבים מתכלים אחרים כמו [[זרחות]], [[התחממות עולמית]], [[כריתת יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[סחף קרקע]] - בכל השינויים האלה גידול אוכלוסין מהווה קטליזטור שמאיץ את המשבר. לדוגמה כריתת יערות לשם הספקת דלק לחימום, מוצרי עץ והספקת מקום מגורים, שהדרישה לכולם גדלה עקב גידול אוכלוסין. היבטים נוספים שמשפיעים הן על הגידול של המזון והן על הביקוש למזון כוללים [[צמיחה כלכלית]], [[שינויים טכנולוגיים]] ושינויים חברתיים.

==הערכות לעתיד==

==הערכות לעתיד==

הביקוש למזון גדל בגלל:

הביקוש למזון גדל בגלל:

* [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית העולם גדלה]] ב-79 מיליון בני אדם בשנה.  

* [[גידול אוכלוסין|אוכלוסיית העולם גדלה]] ב-79 מיליון בני אדם בשנה.  

* כ -3 מיליארד בני אדם רוצים לאכול יותר מוצרים מהחי, דבר שדורש גידול של עוד תבואה.  

* כ-3 מיליארד בני אדם רוצים לאכול יותר מוצרים מהחי, דבר שדורש גידול של עוד תבואה.  

* [[מזון מול דלק]]: הרחבת הייצור של [[דלק צמחי]] גורר תחרות בין מכוניות לבני אדם על תבואה.

* [[מזון מול דלק]]: הרחבת הייצור של [[דלק צמחי]] גורר תחרות בין מכוניות לבני אדם על תבואה.

[[לסטר בראון]] טוען כי הפריון החקלאי במדינות המפותחות הגיע ל"מישור" ולמרות מאמצים רבים להגדיל אותו אין התקדמות רבה בנושא זה. בראון מביא לדוגמה את תפוקת החיטה בבריטניה, צרפת וגרמניה בהן הגידול בפריון החקלאי הגיע לשיא ואינו מצליח לעלות מעל לשיא זה. דוגמאה נוספת היא פריון גידול האורז. ביפן הגיע הפריון לשיא ונעצר, סין מעלה את הפריון שלה אך פריון זה מתכנס לכיוון הפריון היפני.  

[[לסטר בראון]] טוען כי הפריון החקלאי במדינות המפותחות הגיע ל"מישור" ולמרות מאמצים רבים להגדיל אותו אין התקדמות רבה בנושא זה. בראון מביא לדוגמה את תפוקת החיטה בבריטניה, צרפת וגרמניה בהן הגידול בפריון החקלאי הגיע לשיא ואינו מצליח לעלות מעל לשיא זה. דוגמאה נוספת היא פריון גידול האורז. ביפן הגיע הפריון לשיא ונעצר, סין מעלה את הפריון שלה אך פריון זה מתכנס לכיוון הפריון היפני.  

השיפורים בפריון החקלאי באים לעיתים קרובות על חשבון ה[[קיימות]] וה[[עמידות]] של ה[[חקלאות]]. לעיתים קרובות השיפור בפריון מקודם על ידי שימוש ב[[מונוקלצ'ר]] - שימוש בזן אחד שיש לו תכונות של צמיחה מהירה. אבל שימוש כזה מצמצם את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ועלול גם לבוא על חשבון תכונות של עמידות של הצמחים בפני מזיקים שונים. המקרה המפורסם ביותר הוא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] במאה ה-19. עקב שימוש אינטנסיבי בתפוחי אדמה מזן מסויים מזין במיוחד, התפשטות מחלה בתפוחי האדמה גררה מצב שבו החלקות הקיימות לא יכלו לכלכל משפחות תוך שימוש בגידולים אחרים. כתוצאה מתמותה ב[[רעב]] וב[[עוני]] והגירה מסיבית של תושבים, אוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בתוך שנים ספורות ב-3 מיליון איש.  

השיפורים בפריון החקלאי באים לעיתים קרובות על חשבון ה[[קיימות]] וה[[עמידות]] של ה[[חקלאות]]. לעיתים קרובות השיפור בפריון מקודם על ידי שימוש ב[[מונוקולטורה]] - שימוש בזן אחד שיש לו תכונות של צמיחה מהירה. אבל שימוש כזה מצמצם את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ועלול גם לבוא על חשבון תכונות של עמידות של הצמחים בפני מזיקים שונים. המקרה המפורסם ביותר הוא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] במאה ה-19. עקב שימוש אינטנסיבי בתפוחי אדמה מזן מסויים מזין במיוחד, התפשטות מחלה בתפוחי האדמה גררה מצב שבו החלקות הקיימות לא יכלו לכלכל משפחות תוך שימוש בגידולים אחרים. כתוצאה מתמותה ב[[רעב]] וב[[עוני]] והגירה מסיבית של תושבים, אוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בתוך שנים ספורות ב-3 מיליון איש.  

מבחינת קיימות השיפור בפריון החקלאי מושג בדרך כלל על ידי [[חקלאות תעשייתית]] שגוררת בעיות שונות כמו [[סחף קרקע]] והסתמכות על [[דלק מחצבי]] ו[[משאבים מתכלים]] אחרים להפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] וכן יוצרים [[זיהום תעשייתי]].

מבחינת קיימות השיפור בפריון החקלאי מושג בדרך כלל על ידי [[חקלאות תעשייתית]] שגוררת בעיות שונות כמו [[סחף קרקע]] והסתמכות על [[דלק מחצבי]] ו[[משאבים מתכלים]] אחרים להפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] וכן יוצרים [[זיהום תעשייתי]].

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה ב[[דשן כימי]] שתלוי בעיקר בהפקת [[משאבים מתכלים]]- [[פוספט]] [[אשלג]] ו[[גז טבעי]]. בעוד שעתודות האשלג צפוית להספיק למאות שנים, יש סימני שאלה גדולים באשר למחיר ולזמינות של גז טבעי עקב [[שיא תפוקת הגז]] ושל פוספטים עקב [[שיא תפוקת הזרחן]].  

פוריות החקלאות התעשייתית תלויה ב[[דשן כימי]] שתלוי בעיקר בהפקת [[משאבים מתכלים]]- [[פוספט]] [[אשלג]] ו[[גז טבעי]]. בעוד שעתודות האשלג צפוית להספיק למאות שנים, יש סימני שאלה גדולים באשר למחיר ולזמינות של גז טבעי עקב [[שיא תפוקת הגז]] ושל פוספטים עקב [[שיא תפוקת הזרחן]].  

בתחומים שונים בכלכלה האנושית ניתן להקטין את המצוקה שנוצרת עקב כילוי של [[משאב מתכלה]] אחד על ידי טכנולוגיות אחרות או על ידי שימוש בחומרים אחרים. לדוגמה סיבים אופטיים במקום סיבי [[נחושת]] להובלת תקשורת, שימוש בצילום דיגיטלי במקום השימוש ב[[כסף]] לפיתוח צילומים, או שימוש ב[[אלומיניום]] או [[פלסטיק]] במקום שימושים שונים בברזל ובפלדה. לעומת זאת, זרחן ואשלגן הם חומרים חסרי תחליף. לא ניתן לספק לצמחים תחליפים אחרים שכן הדבר דורש התערבות בתהליכים ביו-כימיים יסודיים בתאים. כמו כן בהיותם יסודות כימיים, לא ניתן לסנתז אותם מתוך תרכובות כימיות אחרות.  

בתחומים שונים בכלכלה האנושית ניתן להקטין את המצוקה שנוצרת עקב כילוי של [[משאב מתכלה]] אחד על ידי טכנולוגיות אחרות או על ידי שימוש בחומרים אחרים. לדוגמה סיבים אופטיים במקום סיבי [[נחושת]] להובלת תקשורת, שימוש בצילום דיגיטלי במקום השימוש ב[[כסף]] לפיתוח צילומים, או שימוש ב[[אלומיניום]] או [[פלסטיק]] במקום שימושים שונים בברזל ובפלדה. לעומת זאת, זרחן ואשלגן הם חומרים חסרי תחליף. לא ניתן לספק לצמחים תחליפים אחרים שכן הדבר דורש התערבות בתהליכים ביו-כימיים יסודיים בתאים. כמו כן בהיותם יסודות כימיים, לא ניתן לסנתז אותם מתוך תרכובות כימיות אחרות.  

===התייקרות אנרגטית ושיא תפוקת הנפט===

===התייקרות אנרגטית ושיא תפוקת הנפט===