שינויים

* '''[[חומרי גלם|חומרים בסיסיים]]''': [[כימיקלים]], [[עץ]] ו[[נייר]], מתכות תעשייה ו[[כרייה|כרייתן]] (כמו [[פלדה]], [[אלומיניום]], [[נחושת]]), כרייה ([[פחם]], יהלומים, מתכות יקרות)

* '''[[חומרי גלם|חומרים בסיסיים]]''': [[כימיקלים]], [[עץ]] ו[[נייר]], מתכות תעשייה ו[[כרייה|כרייתן]] (כמו [[פלדה]], [[אלומיניום]], [[נחושת]]), כרייה ([[פחם]], יהלומים, מתכות יקרות)

* '''מכירות לתעשייה''': [[הון תעשייתי|הקמת מפעלים וחומרים]], חלל ובטחון, תעשיות כלליות (כמו אריזה), מוצרי אלקטרוניקה, הנדסה לתעשייה (משאיות, מכונות), תחבורה לתעשיות (שליחויות, רכבות, תובלה ימית), שירותי תמיכה (תמיכה בעסקים, הכשרה וגיוס עובדים, ניהול פיננסי, שירותי נקיון)  

* '''מכירות לתעשייה''': [[הון תעשייתי|הקמת מפעלים וחומרים]], חלל ובטחון, תעשיות כלליות (כמו אריזה), מוצרי אלקטרוניקה, הנדסה לתעשייה (משאיות, מכונות), תחבורה לתעשיות (שליחויות, רכבות, תובלה ימית), שירותי תמיכה (תמיכה בעסקים, הכשרה וגיוס עובדים, ניהול פיננסי, שירותי נקיון)  

* '''מוצרי צריכה''':  [[מכונית|מכוניות ורכיבים]], משקאות, [[שוק המזון העולמי|מזון]] (כולל הכנת מזונות , [[חקלאות]] ו[[דייג]]), [[בנייה]] ומוצרים לבית, מוצרי פנאי (מוצרי אלקטרוניקה, צעצועים), מוצרים אישיים (בגדים, נעליים), טבק.

* '''מוצרי צריכה''':  [[מכונית|מכוניות ורכיבים]], משקאות, [[שוק המזון העולמי|מזון]] (כולל הכנת מזונות, [[חקלאות]] ו[[דייג]]), [[בנייה]] ומוצרים לבית, מוצרי פנאי (מוצרי אלקטרוניקה, צעצועים), מוצרים אישיים (בגדים, נעליים), טבק.

* '''[[בריאות]]''': ציוד ושירותי בריאות, [[תעשיית התרופות|תרופות]] וביוטכנולוגיה.  

* '''[[בריאות]]''': ציוד ושירותי בריאות, [[תעשיית התרופות|תרופות]] וביוטכנולוגיה.  

* '''שירותים לצרכן''': קמעונאות מזון ותרופות, קמעונאות כללית, מדיה (סוכנויות ידיעות, בידור), תיירות ופנאי (חברות תעופה, הימורים, מסעדות, בתי מלון, תיירות)

* '''שירותים לצרכן''': קמעונאות מזון ותרופות, קמעונאות כללית, מדיה (סוכנויות ידיעות, בידור), תיירות ופנאי (חברות תעופה, הימורים, מסעדות, בתי מלון, תיירות)

* '''פיננסים''': [[בנקאות]], ביטוח חיים, ביטוחים אחרים, השקעות נדל"ן וייעוץ, קרנות השקעה בנדל"ן, שירותים פיננסיים, מכשירי השקעה

* '''פיננסים''': [[בנקאות]], ביטוח חיים, ביטוחים אחרים, השקעות נדל"ן וייעוץ, קרנות השקעה בנדל"ן, שירותים פיננסיים, מכשירי השקעה

* '''[[תשתיות]]''': תשתיות חשמל, תשתיות גז (צנרת גז), תשתיות מים וביוב.

* '''[[תשתיות]]''': תשתיות חשמל, תשתיות גז (צנרת גז), תשתיות מים וביוב.

* '''טכנולוגיה''': (הי-טק) - תוכנה ושירותים, טכנולוגיה וחומרה.

* '''טכנולוגיה''': (היי-טק) - תוכנה ושירותים, טכנולוגיה וחומרה.

==Thomson Reuters Business Classification==

==Thomson Reuters Business Classification==

כך לדוגמה על פי הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] ענפי התעופה, תחבורת הרכב הפרטי וחימום וקירור הבית צורכים כ-53% מסך צריכת האנרגיה הכוללת (כולל אנרגיה הנצרכת באופן עקיף על ידי צריכת מוצרים). באופן דומה, רוב צריכת האנרגיה של מוצרים מתבצעת בזמן הפקת [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] - כך ששינוי של 1% בהיקף הטיסות לדוגמה עשוי להשפיע הרבה יותר על צריכת האנרגיה, יחסית לדוגמה לשינוי של 5% בהיקף התרופות לדוגמה.  

כך לדוגמה על פי הספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] ענפי התעופה, תחבורת הרכב הפרטי וחימום וקירור הבית צורכים כ-53% מסך צריכת האנרגיה הכוללת (כולל אנרגיה הנצרכת באופן עקיף על ידי צריכת מוצרים). באופן דומה, רוב צריכת האנרגיה של מוצרים מתבצעת בזמן הפקת [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] - כך ששינוי של 1% בהיקף הטיסות לדוגמה עשוי להשפיע הרבה יותר על צריכת האנרגיה, יחסית לדוגמה לשינוי של 5% בהיקף התרופות לדוגמה.  

היבט אחר הוא תיאור של הכיוון ההפוך - מהי ה[[עמידות]] של ענפי תעשייה שונים לשינויים עקב תהליכים סביבתים וחברתיים. לדוגמה [[התייקרות אנרגטית]] עקב [[שיא תפוקת הנפט]] יכולה להשפיע באופן אחד על תעשיות האנרגיה והמזון (עליית מחירים שיכולה להוביל לרווחים גדולים יותר) ובאופן הפוך על ענף התעופה והתיירות (הקטנת הביקוש). היבט כזה בודק מה ה[[חוסן]] של ענפי תעשייה שונים לתרחישים סביבתיים שונים כמו ייקור מזון, ייקור אנרגיה, [[שינויי אקלים]] וכן לשינויים חברתיים ועוד.  

היבט אחר הוא תיאור של הכיוון ההפוך - מהי ה[[עמידות]] של ענפי תעשייה שונים לשינויים עקב תהליכים סביבתיים וחברתיים. לדוגמה [[התייקרות אנרגטית]] עקב [[שיא תפוקת הנפט]] יכולה להשפיע באופן אחד על תעשיות האנרגיה והמזון (עליית מחירים שיכולה להוביל לרווחים גדולים יותר) ובאופן הפוך על ענף התעופה והתיירות (הקטנת הביקוש). היבט כזה בודק מה ה[[חוסן]] של ענפי תעשייה שונים לתרחישים סביבתיים שונים כמו ייקור מזון, ייקור אנרגיה, [[שינויי אקלים]] וכן לשינויים חברתיים ועוד.  

הגורמים המשפיעים על החוסן הסביבתי של תעשיות וחברות הם התייקרות תשומות ו[[חומרי גלם]] הנחוצים לתעשיות שונות, היכולת [[שינוי טכנולוגי|הטכנולוגית]] והחברתית שלהן להשתנות, והשפעה צפויה על צרכנים. ידוע לדוגמה כי יש [[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. הביקוש לתרופות, מזון ודלק הוא קשיח, ואילו הביקוש למכוניות יוקרה או לתיירות הוא גמיש יותר. באופן דומה הטלת [[מיסי פחמן]] בעקבות חקיקה להתמודדות עם [[שינויי אקלים]] צפויה להשפיע באופן שונה על תעשיות שונות.

הגורמים המשפיעים על החוסן הסביבתי של תעשיות וחברות הם התייקרות תשומות ו[[חומרי גלם]] הנחוצים לתעשיות שונות, היכולת [[שינוי טכנולוגי|הטכנולוגית]] והחברתית שלהן להשתנות, והשפעה צפויה על צרכנים. ידוע לדוגמה כי יש [[גמישות ביקוש]] שונה למוצרים שונים. הביקוש לתרופות, מזון ודלק הוא קשיח, ואילו הביקוש למכוניות יוקרה או לתיירות הוא גמיש יותר. באופן דומה הטלת [[מיסי פחמן]] בעקבות חקיקה להתמודדות עם [[שינויי אקלים]] צפויה להשפיע באופן שונה על תעשיות שונות.

מבחינת [[כלכלה מערכתית]] ניתוח על פי תעשיות יכול לאפשר לראות את הקשרים בין תעשיות שונות, וכיצד הן משתלבות זו בזו מבחינת תשומות, תפוקות, מוצרים משלימים או מתחרים וכדומה. דוגמה מפורסמת מתחום זה היא [[פרבור]] שבו דפוסי בנייה ותכנון עירוני משפיעים על הביקושים לרכב, תחבורה ציבורית ודלק. היבט כזה של קשרים אינו רק חברתי ומוסדי אלא גם פיזי - קיימים זרמי חומרים ואנרגיה בין סקטורים שונים. היבט זה נחקר בחלקו על ידי התחום של [[אקולוגיה תעשייתית]] בכלל ושל [[מטבוליזם תעשייתי]] בפרט.   

מבחינת [[כלכלה מערכתית]] ניתוח על פי תעשיות יכול לאפשר לראות את הקשרים בין תעשיות שונות, וכיצד הן משתלבות זו בזו מבחינת תשומות, תפוקות, מוצרים משלימים או מתחרים וכדומה. דוגמה מפורסמת מתחום זה היא [[פרבור]] שבו דפוסי בנייה ותכנון עירוני משפיעים על הביקושים לרכב, תחבורה ציבורית ודלק. היבט כזה של קשרים אינו רק חברתי ומוסדי אלא גם פיזי - קיימים זרמי חומרים ואנרגיה בין סקטורים שונים. היבט זה נחקר בחלקו על ידי התחום של [[אקולוגיה תעשייתית]] בכלל ושל [[מטבוליזם תעשייתי]] בפרט.   

היבט נוסף נוגע לשאלות של [[קיימות חזקה]] מול [[קיימות חלשה]] ושאלות עד כמה הכלכלה היא הררכית או שיש בה תחליפיות. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על "פירמידה הפוכה" שבה ה[[חקלאות]] ותעשיות [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] והאנרגיה מספקות באופן ישיר רק חלק קטן מ[[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]], אבל למעשה כל שאר תעשיות הכלכלה נשענת על תעשיות אלה כתנאי הכרחי לקיומן. דבר דומה בא לידי ביטוי גם בכתבים של [[ארנסט שומכר]].

היבט נוסף נוגע לשאלות של [[קיימות חזקה]] מול [[קיימות חלשה]] ושאלות עד כמה הכלכלה היא היררכית או שיש בה תחליפיות. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על "פירמידה הפוכה" שבה ה[[חקלאות]] ותעשיות [[חומרי גלם|חומרי הגלם]] והאנרגיה מספקות באופן ישיר רק חלק קטן מ[[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]], אבל למעשה כל שאר תעשיות הכלכלה נשענת על תעשיות אלה כתנאי הכרחי לקיומן. דבר דומה בא לידי ביטוי גם בכתבים של [[ארנסט שומכר]].

==ראו גם==

==ראו גם==