שינויים

המושג קרוי על שמו של הכלכלן [[ריצ'ארד איסטרלין]] שדן בגורמים המשפיעים על האושר והרווחה במאמר משנת 1974, בשם "האם הצמיחה הכלכלית משפרת את גורל האדם? כמה ממצאים אמפיריים" ([http://graphics8.nytimes.com/images/2008/04/16/business/Easterlin1974.pdf Does Economic Growth Improve the Human Lot? Some Empirical Evidence])

המושג קרוי על שמו של הכלכלן [[ריצ'ארד איסטרלין]] שדן בגורמים המשפיעים על האושר והרווחה במאמר משנת 1974, בשם "האם הצמיחה הכלכלית משפרת את גורל האדם? כמה ממצאים אמפיריים" ([http://graphics8.nytimes.com/images/2008/04/16/business/Easterlin1974.pdf Does Economic Growth Improve the Human Lot? Some Empirical Evidence])

איסטרלין מצא, כפי שרוב הכלכנים ציפו, כי בתוך מדינה נתונה, [[אי שוויון כלכלי|אנשים בעלי הכנסות כספיות גבוהות]] יותר הם בממוצע מאושרים יותר. עם זאת, בהשוואה בין מדינות שונות, רמות האושר המדווחות לא הושפעו הרבה מהנתון של הכנסה לאומית לנפש, לפחות לא למדינות שהיתה להן הכנסה מספקת כדי לספק מענה לצרכים בסיסיים. בצורה דומה, למרות שההכנסה לנפש בארצות הברית עלתה בעקביות בין 1946 ל-1970, [[שביעות רצון מהחיים|דיווחים על אושר]] לא גילו מגמה ארוכת טווח כלשהי, וירדו בין 1960 ל-1970.  

איסטרלין מצא, כפי שרוב הכלכלנים ציפו, כי בתוך מדינה נתונה, [[אי שוויון כלכלי|אנשים בעלי הכנסות כספיות גבוהות]] יותר הם בממוצע מאושרים יותר. עם זאת, בהשוואה בין מדינות שונות, רמות האושר המדווחות לא הושפעו הרבה מהנתון של הכנסה לאומית לנפש, לפחות לא למדינות שהיתה להן הכנסה מספקת כדי לספק מענה לצרכים בסיסיים. בצורה דומה, למרות שההכנסה לנפש בארצות הברית עלתה בעקביות בין 1946 ל-1970, [[שביעות רצון מהחיים|דיווחים על אושר]] לא גילו מגמה ארוכת טווח כלשהי, וירדו בין 1960 ל-1970.  

מושג זה חוזק על ידי מחקרים שונים, ביניהם מחקר של Andrew Oswald מאוניברסיטת Warwick שגרם להתעניינות תקשורתית בנושא. מחקרים מודרניים בנושא השתמשו בשיטות רבות ושונות כדי למדוד אושר, בינהן מדידות ביולוגיות, שהגיעו לאותם דפוסים. דבר זה נעשה בנסיון לענות על חלק מהטענות כנגד מדידה של אושר בדיווח עצמי.  

מושג זה חוזק על ידי מחקרים שונים, ביניהם מחקר של Andrew Oswald מאוניברסיטת Warwick שגרם להתעניינות תקשורתית בנושא. מחקרים מודרניים בנושא השתמשו בשיטות רבות ושונות כדי למדוד אושר, בינהן מדידות ביולוגיות, שהגיעו לאותם דפוסים. דבר זה נעשה בנסיון לענות על חלק מהטענות כנגד מדידה של אושר בדיווח עצמי.  

בשנת 2003 פרסמו Ruut Veenhoven ו- Michael Hagerty  ניתוח חדש שהתבסס על מגוון מקורות מידע, והמסקנה שלהם היתה שלא קיים פרדוקס, וכי מדינות הופכות בממוצע למאושרות יותר כאשר ההכנסה שלהן עולה. בתגובה טען איסטרלין כי החוקרים השתמשו במידע בלתי מתאים.  

בשנת 2003 פרסמו Ruut Veenhoven ו- Michael Hagerty  ניתוח חדש שהתבסס על מגוון מקורות מידע, והמסקנה שלהם היתה שלא קיים פרדוקס, וכי מדינות הופכות בממוצע למאושרות יותר כאשר ההכנסה שלהן עולה. בתגובה טען איסטרלין כי החוקרים השתמשו במידע בלתי מתאים.  

בשנת 2008, הכלכלנים Justin Wolfers ו Betsey Stevenson,  מאוניברסיטת פנסילבניה, פרסמו מאמר שניסה לבדוק מחדש את פרדוקס איסטרלין באמצעות נתונים שנלקחו על פני זמן. גם הם הסיקו שפרדוקס איסטרלין מוטעה. הם טענו כי קיימת האטה בקשר בין הכנסה אבסולוטית לבין אושר, אבל אין נקודת רוויה שבה הכנסה אבסולוטית מפסיקה להשפיע. לטענתם האושר לא מושפע רק מרמה יחסית של הכנסה אלא גם מרמות הכנסה אבסולוטית. דבר זה עומד בניגוד לפרשנות קיצונית של תאוריית [[hedonic treadmill]] לפיה רק ההכנסה היחסית משנה את ההרגשה ואת ההתנהגות.

בשנת 2008, הכלכלנים Justin Wolfers ו-Betsey Stevenson,  מאוניברסיטת פנסילבניה, פרסמו מאמר שניסה לבדוק מחדש את פרדוקס איסטרלין באמצעות נתונים שנלקחו על פני זמן. גם הם הסיקו שפרדוקס איסטרלין מוטעה. הם טענו כי קיימת האטה בקשר בין הכנסה אבסולוטית לבין אושר, אבל אין נקודת רוויה שבה הכנסה אבסולוטית מפסיקה להשפיע. לטענתם האושר לא מושפע רק מרמה יחסית של הכנסה אלא גם מרמות הכנסה אבסולוטית. דבר זה עומד בניגוד לפרשנות קיצונית של תאוריית [[hedonic treadmill]] לפיה רק ההכנסה היחסית משנה את ההרגשה ואת ההתנהגות.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מרוץ הנאה]]

* [[מרוץ הנאה]]