שינויים

'''קבלת החלטות בקונצנזוס''' הוא [[תהליך]] קבלת החלטות שמנסה לא רק להגיע להסכמה של רוב המשתתפים, אלא גם לפתור או להפחית את ההתנגדות של המיעוט כדי להשיג את ההחלטה המוסכמת ביותר (מתוך שאיפה לנסות להגיע גם לתוצאה הטובה ביותר). '''[[קונצנזוס]]''' מוגדר בדרך כלל הן כהסכמה כללית, והן כתהליך של הגעה לאותה הסכמה. קבלת החלטות בקונצנזוס, עוסקת איפה ב[[תהליך]] זה.  

:'''קבלת החלטות בקונצנזוס''' הוא [[תהליך]] קבלת החלטות שמנסה לא רק להגיע להסכמה של רוב המשתתפים, אלא גם לפתור או להפחית את ההתנגדות של המיעוט כדי להשיג את ההחלטה המוסכמת ביותר (מתוך שאיפה לנסות להגיע גם לתוצאה הטובה ביותר). '''[[קונצנזוס]]''' מוגדר בדרך כלל הן כהסכמה כללית, והן כתהליך של הגעה לאותה הסכמה. קבלת החלטות בקונצנזוס, עוסקת איפה ב[[תהליך]] זה.  

בעוד שתהליך זה אינו נפוץ כמו פרוצדורות אחרות של קבלת החלטות, כמו הצבעות רוב, מגוון גדול של קבוצות משתמשות בתהליך של קבלת החלטות בקונצנזוס. כתות דתיות כמו [[אגודת הידידים]], גופי מדיניות כלכלית כמו [[מודל פולדר]] ההולנדית ו[[ברית ערי הנזה]], קבוצות [[אנרכיזם|אנרכיסטיות]] כמו [[אוכל במקום פצצות]], ו[[אינפושופ|אינפושופס]], [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]] רבים, ואפילו אומות שלמות כמו האודינוסואוני השתמשו בקבלת החלטות בקונצנזוס. במערכות הפוליטיות של כמה דמוקרטיות קבלת החלטה ברוב נחשבת כמפלט אחרון, כאשר קבלת החלטה בקונצנזוס הוא התהליך המועדף.

בעוד שתהליך זה אינו נפוץ כמו פרוצדורות אחרות של קבלת החלטות, כמו הצבעות רוב, מגוון גדול של קבוצות משתמשות בתהליך של קבלת החלטות בקונצנזוס. כתות דתיות כמו [[אגודת הידידים]], גופי מדיניות כלכלית כמו [[מודל פולדר]] ההולנדית ו[[ברית ערי הנזה]], קבוצות [[אנרכיזם|אנרכיסטיות]] כמו [[אוכל במקום פצצות]], ו[[אינפושופ|אינפושופס]], [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]] רבים, ואפילו אומות שלמות כמו האודינוסואוני השתמשו בקבלת החלטות בקונצנזוס. במערכות הפוליטיות של כמה דמוקרטיות קבלת החלטה ברוב נחשבת כמפלט אחרון, כאשר קבלת החלטה בקונצנזוס הוא התהליך המועדף.

אלו התומכים בשיטה של קבלת החלטות בקונצנזוס רואים מספר חסרונות בתהליך של הצבעת רוב.

אלו התומכים בשיטה של קבלת החלטות בקונצנזוס רואים מספר חסרונות בתהליך של הצבעת רוב.

הצבעה נחשבת תהליך [[תחרות|תחרותי]] בניגוד ל[[שיתוף פעולה|שיתופי]], דבר שמעצב את תהליך קבלת ההחלטות בדיכטומיה של [[נצחון]]\[[מפלה]] שמתעלמת מהאפשרות של [[פשרה]] או של אפשרויות פוטנציאליות אחרות.<ref>[http://www.oikoumene.org/en/news/news-management/all-news-english/display-single-english-news/browse/4/article/1634/consensus-a-colourful-fa-1.html Consensus: a colourful farewell to majority rule] Friedrich Degenhardt, World Council of Churches, 2006</ref>

הצבעה נחשבת תהליך [[תחרות|תחרותי]] בניגוד ל[[שיתוף פעולה|שיתופי]], דבר שמעצב את תהליך קבלת ההחלטות בדיכוטומיה של [[נצחון]]\[[מפלה]] שמתעלמת מהאפשרות של [[פשרה]] או של אפשרויות פוטנציאליות אחרות.<ref>[http://www.oikoumene.org/en/news/news-management/all-news-english/display-single-english-news/browse/4/article/1634/consensus-a-colourful-fa-1.html Consensus: a colourful farewell to majority rule] Friedrich Degenhardt, World Council of Churches, 2006</ref>

בנוסף, שלטון הרוב נתפס לרוב כמנחשל (ההפך מ[[העצמה]]) או כ[[הדרה|מדיר]], שכן המיעוט כפוף לרצונו של הרוב. <ref>[http://seedsforchange.org.uk/free/consens#wrong What's wrong with majority voting?] Seeds for Change,  2005</ref>

בנוסף, שלטון הרוב נתפס לרוב כמנחשל (ההפך מ[[העצמה]]) או כ[[הדרה|מדיר]], שכן המיעוט כפוף לרצונו של הרוב. <ref>[http://seedsforchange.org.uk/free/consens#wrong What's wrong with majority voting?] Seeds for Change,  2005</ref>

* '''מטרה משותפת''' - כל הנוכחים בפגישה צריכים להיות בעלי מטרה משותפת ולהיות מוכנים להשקיע מאמץ בהשגת מטרה זו. לא כדאי להניח כי לכולם יש מטרה משותפת אחת. כדאי להשקיע זמן משותף כדי להגדיר את מטרות הקבוצה ואת הדרכים להגיע למטרות אלה. אם בהמשך הדרך עולות מחלוקות, בחינה מחודשת של מטרות הקבוצה יכולה לסייע במיקוד ובאיחוד הקבוצה.  

* '''מטרה משותפת''' - כל הנוכחים בפגישה צריכים להיות בעלי מטרה משותפת ולהיות מוכנים להשקיע מאמץ בהשגת מטרה זו. לא כדאי להניח כי לכולם יש מטרה משותפת אחת. כדאי להשקיע זמן משותף כדי להגדיר את מטרות הקבוצה ואת הדרכים להגיע למטרות אלה. אם בהמשך הדרך עולות מחלוקות, בחינה מחודשת של מטרות הקבוצה יכולה לסייע במיקוד ובאיחוד הקבוצה.  

* '''מחוייבות להשגת קונצנזוס''': דרושה מידה רבה של סבלנות ומחוייבות כדי שקונצנזוס יעבוד. כל חברי הקבוצה צריכים לרצות שהתהליך באמת יעבוד. דבר זה אומר שאנשים צריכים להיות ישירים בקשר לרצונות שלהם אבל גם להקשיב למה שאחרים אומרים. על כולם להיות בעלי נכונות לשנות את עמדותיהם, להיות פתוחים לפתרונות חלופיים ולבצע הערכה מחודשת של מה שהם מחשיבים כצרכים שלהם. קל לקרוא להצבעה עם הופעת קשיים ראשונים, אבל במודל קונצנזוס, הבדלי השקפה מסייעים לבנות החלטה יצירתית וחזקה יותר. ייתכנו קשיים אם יש אנשים שרוצים בסתר ליבם לחזור לתהליך קבלת החלטות ברוב, כדי שיוכלו להגיד "אמרתי לכם שזה לא יעבוד".  

* '''מחוייבות להשגת קונצנזוס''': דרושה מידה רבה של סבלנות ומחוייבות כדי שקונצנזוס יעבוד. כל חברי הקבוצה צריכים לרצות שהתהליך באמת יעבוד. דבר זה אומר שאנשים צריכים להיות ישירים בקשר לרצונות שלהם אבל גם להקשיב למה שאחרים אומרים. על כולם להיות בעלי נכונות לשנות את עמדותיהם, להיות פתוחים לפתרונות חלופיים ולבצע הערכה מחודשת של מה שהם מחשיבים כצרכים שלהם. קל לקרוא להצבעה עם הופעת קשיים ראשונים, אבל במודל קונצנזוס, הבדלי השקפה מסייעים לבנות החלטה יצירתית וחזקה יותר. ייתכנו קשיים אם יש אנשים שרוצים בסתר ליבם לחזור לתהליך קבלת החלטות ברוב, כדי שיוכלו להגיד "אמרתי לכם שזה לא יעבוד".  

* '''אמון ופתיחות''': כל משתתפי התהליך צריכים לבטוח בכל שאר המשתתפים ובמחוייבות שלהם לבניית קונצנזוס אמיתי. דבר זה כולל את היכולת לבטוח באנשים שלא ינצלו את התהליך כדי לבצע מניפולציה של התוצאה. אם משתתפי התהליך פוחדי שאנשים אחרים שמים את הרצונות והצרכים שלהם לפני טובת הקבוצה, עולה הסבירות להתנהגות מתגוננת או מניפולטיבית ולתנהג כך בעצמם, משום שזו נראית הדרך היחידה להשיג את האינטרסים שלהם.  

* '''אמון ופתיחות''': כל משתתפי התהליך צריכים לבטוח בכל שאר המשתתפים ובמחוייבות שלהם לבניית קונצנזוס אמיתי. דבר זה כולל את היכולת לבטוח באנשים שלא ינצלו את התהליך כדי לבצע מניפולציה של התוצאה. אם משתתפי התהליך פוחדי שאנשים אחרים שמים את הרצונות והצרכים שלהם לפני טובת הקבוצה, עולה הסבירות להתנהגות מתגוננת או מניפולטיבית ולהתנהג כך בעצמם, משום שזו נראית הדרך היחידה להשיג את האינטרסים שלהם.  

* '''מספיק זמן''' - דרוש זמן כדי לקבל החלטות וכדי ללמוד לעבוד בקונצנזוס. מצד שני קבלת החלטות טובות יכולה לחסוך זמן רב שיורד לטמיון כאשר מקבלים החלטות מוטעות או כאשר תת קבוצה מסויימת פועלת לעיקוב החלטות שאליהן היא מתנגדת.  

* '''מספיק זמן''' - דרוש זמן כדי לקבל החלטות וכדי ללמוד לעבוד בקונצנזוס. מצד שני קבלת החלטות טובות יכולה לחסוך זמן רב שיורד לטמיון כאשר מקבלים החלטות מוטעות או כאשר תת קבוצה מסויימת פועלת לעיקוב החלטות שאליהן היא מתנגדת.  

[[מודל פולדר]] הינו גרסה [[הולנד|הולנדית]] של מדיניות קונצנזוס בכלכלה. משתמשים במונח זה גם כדי לתאר מקרים אחרים של קבלת החלטות בקונצנזוס. מודל ה[[פולדר]] מאופיין על ידי שיתוף פעולה בין שלושה שחקנים: ארגוני מעסיקים, [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] וה[[ממשלה]]. שיחות אלה מעוגנות ב"מועצה חברתית-כלכלית", SER. ה-SER משמשת כפורום העיקרי לדיון בנושאי עבודה ויש לה מסורת ארוכה של קונצנזוס, כשבפעמים רבות היא ניטרלה עימותי עבודה ומנעה שביתות. מודלים דומים משמשים ב[[פינלנד]].

[[מודל פולדר]] הינו גרסה [[הולנד|הולנדית]] של מדיניות קונצנזוס בכלכלה. משתמשים במונח זה גם כדי לתאר מקרים אחרים של קבלת החלטות בקונצנזוס. מודל ה[[פולדר]] מאופיין על ידי שיתוף פעולה בין שלושה שחקנים: ארגוני מעסיקים, [[ארגון עובדים|ארגוני עובדים]] וה[[ממשלה]]. שיחות אלה מעוגנות ב"מועצה חברתית-כלכלית", SER. ה-SER משמשת כפורום העיקרי לדיון בנושאי עבודה ויש לה מסורת ארוכה של קונצנזוס, כשבפעמים רבות היא ניטרלה עימותי עבודה ומנעה שביתות. מודלים דומים משמשים ב[[פינלנד]].

בעסקים ב[[יפן]] מקובל תהליך ה"רינגי" (ringi) בו נלקחות החלטות עסקיות בקונצנזוס. בתהליך הרינגי המשתתפים מגיעים לקונזצוס תוך הקפדה על ההיררכיה הפנים-ארגונית הנוקשה. אין בהכרח הגעה להסכמה או אפילו תרומה אמיתית להחלטה הסופית, אך יש נסיון ליצור הרגשת השתתפות, כדי לאכוף שיתוף פעולה קבוצתי. אין מייחסים הצלחה או כישלון לאדם בודד אלא לקבוצה כולה.<ref>[http://www.allbusiness.com/human-resources/employee-development-problem-solving/393248-1.html Can We Learn Management Techniques From the Japanese Ringi Process?] Cordeiro, William P, 1999</ref>

בעסקים ב[[יפן]] מקובל תהליך ה"רינגי" (ringi) בו נלקחות החלטות עסקיות בקונצנזוס. בתהליך הרינגי המשתתפים מגיעים לקונצנזוס תוך הקפדה על ההיררכיה הפנים-ארגונית הנוקשה. אין בהכרח הגעה להסכמה או אפילו תרומה אמיתית להחלטה הסופית, אך יש נסיון ליצור הרגשת השתתפות, כדי לאכוף שיתוף פעולה קבוצתי. אין מייחסים הצלחה או כישלון לאדם בודד אלא לקבוצה כולה.<ref>[http://www.allbusiness.com/human-resources/employee-development-problem-solving/393248-1.html Can We Learn Management Techniques From the Japanese Ringi Process?] Cordeiro, William P, 1999</ref>

ב[[שווייץ]] המורכבת ממספר קבוצות בעלות רקע לאומי שונה, יש דגש רב על חתירה לקונצנזוס בשיח הציבורי ובפוליטיקה. לדוגמה, חברי הממשלה דנים בהצעות בדלתיים סגורות ומנסים להגיע לקונצנזוס. לאחר מכן ההחלטה מיוצגת על ידי כל חברי הממשלה ונדיר שאחד מחבריה יצהיר על התנגדות לה. יש נסיון להוועץ עם מיעוטים שעלולים להיפגע מהחלטות ולפצות אותם. סיבה נוספת לנסיון להגיע לבסיס תמיכה רחב כלל האפשר הוא השילוב של [[דמוקרטיה ישירה]] במערכת הפוליטית בשווייץ, שמאפשרת לכל אזרח לנסות לשנות החלטות ממשלה על ידי משאל עם.  

ב[[שווייץ]] המורכבת ממספר קבוצות בעלות רקע לאומי שונה, יש דגש רב על חתירה לקונצנזוס בשיח הציבורי ובפוליטיקה. לדוגמה, חברי הממשלה דנים בהצעות בדלתיים סגורות ומנסים להגיע לקונצנזוס. לאחר מכן ההחלטה מיוצגת על ידי כל חברי הממשלה ונדיר שאחד מחבריה יצהיר על התנגדות לה. יש נסיון להיוועץ עם מיעוטים שעלולים להיפגע מהחלטות ולפצות אותם. סיבה נוספת לנסיון להגיע לבסיס תמיכה רחב כלל האפשר הוא השילוב של [[דמוקרטיה ישירה]] במערכת הפוליטית בשווייץ, שמאפשרת לכל אזרח לנסות לשנות החלטות ממשלה על ידי משאל עם.  

<ref>[http://switzerland.isyours.com/e/swiss-business-guide/consensus.html The Art of Consensus in Switzerland] Switzerland is yours</ref><ref>[http://www.swissworld.org/en/politics/government_and_parliament/compromise/ A system based on compromise] swissworld.org</ref>

<ref>[http://switzerland.isyours.com/e/swiss-business-guide/consensus.html The Art of Consensus in Switzerland] Switzerland is yours</ref><ref>[http://www.swissworld.org/en/politics/government_and_parliament/compromise/ A system based on compromise] swissworld.org</ref>

* נקודת המבט של בדלנים זוכה ליחס חם.<ref>Adapted from Quaker Foundations of Leadership, 1999. [http://www.earlham.edu/%7Econsense/rrocomp.shtml  ''A Comparison of Quaker-based Consensus and Robert's Rules of Order'']</ref>

* נקודת המבט של בדלנים זוכה ליחס חם.<ref>Adapted from Quaker Foundations of Leadership, 1999. [http://www.earlham.edu/%7Econsense/rrocomp.shtml  ''A Comparison of Quaker-based Consensus and Robert's Rules of Order'']</ref>

מרכיבים מרכזיים של קונצנזוס המבוסס על המודל הקווייקרי כוללים אמונה באנושיות משותפת וביכולת להחליט יחד. המטרה היא "אחדות, לא אחדות דעים". שמירה על כך שחברי הקבוצה מדברים רק פעם אחת, עד שחברי קבוצה אחרים מדברים מבטיחה מגוון של דעות. המפשר נתפס כמשרת של הקבוצה ולא כמנהל או ראש. על ידי ניסוח של הקונזצוס המתגלה, ההחלטה יכולה להיות בהירה לחברים, והיות ודעותיהם נלקחו בחשבון, סביר יותר שיתמכו בה.

מרכיבים מרכזיים של קונצנזוס המבוסס על המודל הקווייקרי כוללים אמונה באנושיות משותפת וביכולת להחליט יחד. המטרה היא "אחדות, לא אחדות דעים". שמירה על כך שחברי הקבוצה מדברים רק פעם אחת, עד שחברי קבוצה אחרים מדברים מבטיחה מגוון של דעות. המפשר נתפס כמשרת של הקבוצה ולא כמנהל או ראש. על ידי ניסוח של הקונצנזוס המתגלה, ההחלטה יכולה להיות בהירה לחברים, והיות ודעותיהם נלקחו בחשבון, סביר יותר שיתמכו בה.

===מודל CODM===

===מודל CODM===

* '''התמשכות על פני זמן''': היות וקבלת החלטות בקונצנזוס מתמקדת בדיון ומבקשת לקבל תרומות מצד כל המשתתפים, זה יכול להיות תהליך ממושך. זה יכול להוות בעיה במצבים בהן יש צורך לקבל החלטות במהירות או כאשר לא ניתן לבדוק את הדעות של כל המשתתפים במשך זמן סביר. בנוסף, התחייבות בזמן שנדרשת כדי לעסוק בתהליך קבלת החלטות בקונצנזוס יכולה לפעול לפעמים כמחסום השתתפות בפני פרטים שאינם מסוגלים או אינם רוצים לקחת על עצמם התחייבות כזו.

* '''התמשכות על פני זמן''': היות וקבלת החלטות בקונצנזוס מתמקדת בדיון ומבקשת לקבל תרומות מצד כל המשתתפים, זה יכול להיות תהליך ממושך. זה יכול להוות בעיה במצבים בהן יש צורך לקבל החלטות במהירות או כאשר לא ניתן לבדוק את הדעות של כל המשתתפים במשך זמן סביר. בנוסף, התחייבות בזמן שנדרשת כדי לעסוק בתהליך קבלת החלטות בקונצנזוס יכולה לפעול לפעמים כמחסום השתתפות בפני פרטים שאינם מסוגלים או אינם רוצים לקחת על עצמם התחייבות כזו.

במצבים של איום חיצוני חמור שדורש תגובה מהירה - כמו איום במלחמה, אסון טבע מיידי ועוד, נסיון לבצע קבלת החלטות בקונצנוזס יכולה להוביל לתוצאות הרת אסון. במקרים כאלה רצוי לקבל החלטות מראש (הכנת תסריטים או תנאים לגיוס צבא או פתיחה במלחמה לדוגמה) או למנות נציגים על ידי הגרלה מתוך מומחים או מתוך מועמדים ראויים, או למנות נציגים בהצבעה כדי שיקבלו החלטות, גם תהליך בחירת הנציגים נעשה לרוב מראש, לפני פרוץ המשבר.

במצבים של איום חיצוני חמור שדורש תגובה מהירה - כמו איום במלחמה, אסון טבע מיידי ועוד, נסיון לבצע קבלת החלטות בקונצנזוס יכולה להוביל לתוצאות הרת אסון. במקרים כאלה רצוי לקבל החלטות מראש (הכנת תסריטים או תנאים לגיוס צבא או פתיחה במלחמה לדוגמה) או למנות נציגים על ידי הגרלה מתוך מומחים או מתוך מועמדים ראויים, או למנות נציגים בהצבעה כדי שיקבלו החלטות, גם תהליך בחירת הנציגים נעשה לרוב מראש, לפני פרוץ המשבר.

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[דמוקרטיה ישירה]]

*[[דמוקרטיה ישירה]]

*[[הלוגיקה של בחירה קבוצתית (ספר)]]

*[[הלוגיקה של בחירה קבוצתית (ספר)]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Consensus_decision-making קבלת החלטות בקונצנוזס] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Consensus_decision-making קבלת החלטות בקונצנזוס] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://seedsforchange.org.uk/free/consens קבלת החלטות בקונצנזוס] Seeds for Change

*[http://seedsforchange.org.uk/free/consens קבלת החלטות בקונצנזוס] Seeds for Change

* [http://www.ic.org/pnp/ocac/ על קונפליקט וקונצנזוס] C. T. Lawrence Butler  ו-Amy Rothstein,  הוצאת [[אוכל במקום פצצות]], 1987. ניתן להוריד גם בפורמט [http://www.wandreilagh.org/consensus.pdf pdf]

* [http://www.ic.org/pnp/ocac/ על קונפליקט וקונצנזוס] C. T. Lawrence Butler  ו-Amy Rothstein,  הוצאת [[אוכל במקום פצצות]], 1987. ניתן להוריד גם בפורמט [http://www.wandreilagh.org/consensus.pdf pdf]