שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  20:32, 5 בפברואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שהחלק הלא-מודע של המוח מסוגל להתייחס למידע מורכב ואף לבצע מטלות מנטליות גבוהות יחסית כמו זיהוי סמלים, קריאה או חישוב חישובים בלי שהחלק המודע של המוח מודע לכל התהליך, ובזמן שהוא עוסק בעיבוד מידע אחר. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2799233] על ידי עבודה נכונה יכולים [[תאגיד|תאגידים גדולים]] שיש גישה למספיק ידע ומספיק יכולת לבצע פרסום אינטנסיבי לנצל עובדה זו לטובת הגברת המכירות שלהן, שיפור התדמית שלהן או השפעה על סוגיות ציבוריות.   
 
מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שהחלק הלא-מודע של המוח מסוגל להתייחס למידע מורכב ואף לבצע מטלות מנטליות גבוהות יחסית כמו זיהוי סמלים, קריאה או חישוב חישובים בלי שהחלק המודע של המוח מודע לכל התהליך, ובזמן שהוא עוסק בעיבוד מידע אחר. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2799233] על ידי עבודה נכונה יכולים [[תאגיד|תאגידים גדולים]] שיש גישה למספיק ידע ומספיק יכולת לבצע פרסום אינטנסיבי לנצל עובדה זו לטובת הגברת המכירות שלהן, שיפור התדמית שלהן או השפעה על סוגיות ציבוריות.   
   −
פרסום סמוי הוא חלק מרשת שלמה של טכניקות שתאגידים גדולים וממשלות יכולות לנצל כדי להשפיע על התנהגות של צרכנים, אזרחים ובוחרים במגוון נושאים. טכניקות אחרות כוללות פרסום גלוי, [[תביעות השתקה]] כדי לנטרל מידע שלילי בתקשורת; שימוש ב[[יחסי ציבור]] כדי למנוע ביקורת, להטות כתבים לטובת התאגיד, לפרסם מידע שחשוב לתאגיד לחשוף בצורה שנוחה לו להציג; [[צזנורה תאגידית]] נגד פרסומים של ארגוני סביבה וחברה; [[שיווק לילדים]] ויצירת [[הרגלי צריכה]] מגיל צעיר; שימוש בפריזנטורים כדי להשפיע על התנהגות צרכנים, אזרחים ומקבלי החלטות; [[הפרטת המחקר|השפעה מסחרית על מחקרים]] והטיה שלהם; קשרי שיווק ויחסי ציבור באמצעות עמותות שהן נייטרליות כביכול; [[קשרי הון-עיתון]] והשפעה על התקשורת דרך בעלות ישירה, שליטה באמצעות [[חברת פרמידה]], חברויות של בעלי הון, השפעה דרך פרסום בכלי התקשורת ועוד.  
+
פרסום סמוי הוא חלק מרשת שלמה של טכניקות שתאגידים גדולים וממשלות יכולות לנצל כדי להשפיע על התנהגות של צרכנים, אזרחים ובוחרים במגוון נושאים. טכניקות אחרות כוללות פרסום גלוי, [[תביעות השתקה]] כדי לנטרל מידע שלילי בתקשורת; שימוש ב[[יחסי ציבור]] כדי למנוע ביקורת, להטות כתבים לטובת התאגיד, לפרסם מידע שחשוב לתאגיד לחשוף בצורה שנוחה לו להציג; [[צנזורה תאגידית]] נגד פרסומים של ארגוני סביבה וחברה; [[שיווק לילדים]] ויצירת [[הרגלי צריכה]] מגיל צעיר; שימוש בפרזנטורים כדי להשפיע על התנהגות צרכנים, אזרחים ומקבלי החלטות; [[הפרטת המחקר|השפעה מסחרית על מחקרים]] והטיה שלהם; קשרי שיווק ויחסי ציבור באמצעות עמותות שהן ניטרליות כביכול; [[קשרי הון-עיתון]] והשפעה על התקשורת דרך בעלות ישירה, שליטה באמצעות [[חברת פירמידה]], חברויות של בעלי הון, השפעה דרך פרסום בכלי התקשורת ועוד.  
    
==זכרון לא מודע והטרמה==
 
==זכרון לא מודע והטרמה==
שורה 21: שורה 21:     
==שילוב של פרסום סמוי וגלוי==  
 
==שילוב של פרסום סמוי וגלוי==  
אחת הדרכים של [[תאגיד|תאגידים גדולים]] לבצע פרסום היא שילוב של פרסום סמוי וגלוי. החברות נעזרות בתחומים של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לבדוק איזה זכרונות אסוציטיבים מקושרים אצל קבוצות מיקוד למוצרים שלהם.  חלק מהזכרונות נעימים וחלקם בלתי נעימים.  החברות נעזרות אז בפרסום גלוי ואינטסיבי כדי לחזק זכרונות אסוציאטיביים מסויימים למוצר שלהם - לדוגמה לחזק את הרשת האסוציאטיבית של זכרונות ביתיים לממרח קוטג', או לחזק את הקשר בין פעילות ספורט אקסטרים לבין קוקה קולה.
+
אחת הדרכים של [[תאגיד|תאגידים גדולים]] לבצע פרסום היא שילוב של פרסום סמוי וגלוי. החברות נעזרות בתחומים של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לבדוק איזה זכרונות אסוציאטיביים מקושרים אצל קבוצות מיקוד למוצרים שלהם.  חלק מהזכרונות נעימים וחלקם בלתי נעימים.  החברות נעזרות אז בפרסום גלוי ואינטנסיבי כדי לחזק זכרונות אסוציאטיביים מסויימים למוצר שלהם - לדוגמה לחזק את הרשת האסוציאטיבית של זכרונות ביתיים לממרח קוטג', או לחזק את הקשר בין פעילות ספורט אקסטרים לבין קוקה קולה.
   −
אפשר גם לחזק את הקשר בין מוצר מסויים או חברה מסויימת (לדוגמה בנק) לבין שחקן\נית, זמר\ת או דוגמן\נית מפורסמת טכניקה המכונה "פרזנטור".   
+
אפשר גם לחזק את הקשר בין מוצר מסויים או חברה מסויימת (לדוגמה בנק) לבין שחקן/ית, זמר/ת או דוגמן/ית מפורסמת טכניקה המכונה "פרזנטור".   
   −
אחת הדרכים של [[תאגיד|תאגידים גדולים]] לבצע פרסום היא שילוב של פרסום סמוי וגלוי. החברות נעזרות בתחומים של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לבדוק איזה זכרונות אסוציטיבים מקושרים אצל קבוצות מיקוד למוצרים שלהם.  חלק מהזכרונות נעימים וחלקם בלתי נעימים.  החברות נעזרות אז בפרסום גלוי ואינטסיבי כדי לחזק זכרונות אסוציאטיביים מסויימים למוצר שלהם - לדוגמה לחזק את הרשת האסוציאטיבית של זכרונות ביתיים לממרח קוטג', או לחזק את הקשר בין פעילות ספורט אקסטרים לבין קוקה קולה.   
+
אחת הדרכים של [[תאגיד|תאגידים גדולים]] לבצע פרסום היא שילוב של פרסום סמוי וגלוי. החברות נעזרות בתחומים של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לבדוק איזה זכרונות אסוציטיבים מקושרים אצל קבוצות מיקוד למוצרים שלהם.  חלק מהזכרונות נעימים וחלקם בלתי נעימים.  החברות נעזרות אז בפרסום גלוי ואינטנסיבי כדי לחזק זכרונות אסוציאטיביים מסויימים למוצר שלהם - לדוגמה לחזק את הרשת האסוציאטיבית של זכרונות ביתיים לממרח קוטג', או לחזק את הקשר בין פעילות ספורט אקסטרים לבין קוקה קולה.   
   −
המטרה של הפרסום הגלוי הוא לחזק קשרים אסוציאטיבים מסויימים, על ידי חזרה אינטניסיבת שוב ושוב שיקשרו בין פעילות יומיומית שבה הצרכן עשוי לבחור במוצר, לבין החוויה שמתארת הפרסומת, שהיא בדרך כלל חוויה מרגשת במיוחד, וכמובן לחזק את הקשר בין החוויה המרגשת הזו לבין צריכה של המוצר. כך לדוגמה אם אנשים נתקלים במצב מסוכן, מצב מרגש, או שהם נמצאים בטיול או עושים ספורט, הדבר עשוי להדליק אצלהם תמונות וקולות מרשת הזכרונות הקשורות שהם צברו בזמן שצפו בפרסומות, לדוגמה תמונות של אנשים ונשים מושכים מבחינה מינית שמבצעים פעילות ספורט אינטסיבית. דבר זה עשוי להדליק זכרון בלי מודע נוסף של צריכת המוצר שאליו מכוונים.   
+
המטרה של הפרסום הגלוי הוא לחזק קשרים אסוציטיביים מסויימים, על ידי חזרה אינטנסיבית שוב ושוב שיקשרו בין פעילות יומיומית שבה הצרכן עשוי לבחור במוצר, לבין החוויה שמתארת הפרסומת, שהיא בדרך כלל חוויה מרגשת במיוחד, וכמובן לחזק את הקשר בין החוויה המרגשת הזו לבין צריכה של המוצר. כך לדוגמה אם אנשים נתקלים במצב מסוכן, מצב מרגש, או שהם נמצאים בטיול או עושים ספורט, הדבר עשוי להדליק אצלם תמונות וקולות מרשת הזכרונות הקשורות שהם צברו בזמן שצפו בפרסומות, לדוגמה תמונות של אנשים ונשים מושכים מבחינה מינית שמבצעים פעילות ספורט אינטנסיבית. דבר זה עשוי להדליק זכרון בלי מודע נוסף של צריכת המוצר שאליו מכוונים.   
    
הפרסום הסמוי יכול להעשות במגוון צורות - כעת אין צורך בכלל להזכיר את המוצר עצמו, די להזכיר לצרכן את מוקד הגירוי שמקושר עם המוצר. הדבר יכול להעשות לעיתים אפילו על ידי שילוב של צבעים עזים המזוהים עם החברה (אדום לבן במקרה של קוקה קולה, כתום מסויים בהקשר של חברת אורנג' וכו').  
 
הפרסום הסמוי יכול להעשות במגוון צורות - כעת אין צורך בכלל להזכיר את המוצר עצמו, די להזכיר לצרכן את מוקד הגירוי שמקושר עם המוצר. הדבר יכול להעשות לעיתים אפילו על ידי שילוב של צבעים עזים המזוהים עם החברה (אדום לבן במקרה של קוקה קולה, כתום מסויים בהקשר של חברת אורנג' וכו').  
   −
במקרה של חברת קוקה קולה, החברה החלה במיתוג של סנטה קלאוס החל משנות ה-30 על ידי המאייר Haddon Sundblom. החברה לא היתה הראשונה להלביש את סנטה קלאוס באדום ולבן, והדמות של סנטה קלאוס התפתחה בצורה אבולוציונית, אבל אבולוציה זו הושפעה על ידי הפרסומות של קוקה קולה כך שצורות אחרות של סנטה קלאוס הן כיום נדירות הרבה יותר. לפני כן ניתן היה לראות הצגות שונות של סנטה קלאוס - כאיש רזה עם סמלים דתיים (כיאה לקדוש נוצרי), בצבעים אחרים כמו ירוק או צהוב, וכו', עם כובע של בישוף, עם כובע עם עלים ועוד. כיום ייצוגים כאלה הם נדירים בהרבה, אם בגלל המיתוג של קוקה קולה ואם בגלל גלובלציזה של התרבות שיוצרת האחדה של סמלים. לרוב יש שאלה "האם קוקה קולה המציאה את סנטה קלאוס באדום ולבן" - והתשובה היא שלא, אבל אפילו קוקה קולה עצמה מודה שהיא השפיעה על העיצוב של סנטה קלאוס המודרני. [http://www.coca-colacompany.com/stories/2008/01/did-coke-create/][http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/magazine/7152054.stm][https://en.wikipedia.org/wiki/Santa_Claus]
+
במקרה של חברת קוקה קולה, החברה החלה במיתוג של סנטה קלאוס החל משנות ה-30 על ידי המאייר Haddon Sundblom. החברה לא היתה הראשונה להלביש את סנטה קלאוס באדום ולבן, והדמות של סנטה קלאוס התפתחה בצורה אבולוציונית, אבל אבולוציה זו הושפעה על ידי הפרסומות של קוקה קולה כך שצורות אחרות של סנטה קלאוס הן כיום נדירות הרבה יותר. לפני כן ניתן היה לראות הצגות שונות של סנטה קלאוס - כאיש רזה עם סמלים דתיים (כיאה לקדוש נוצרי), בצבעים אחרים כמו ירוק או צהוב, וכו', עם כובע של בישוף, עם כובע עם עלים ועוד. כיום ייצוגים כאלה הם נדירים בהרבה, אם בגלל המיתוג של קוקה קולה ואם בגלל גלובליזציה של התרבות שיוצרת האחדה של סמלים. לרוב יש שאלה "האם קוקה קולה המציאה את סנטה קלאוס באדום ולבן" - והתשובה היא שלא, אבל אפילו קוקה קולה עצמה מודה שהיא השפיעה על העיצוב של סנטה קלאוס המודרני. [http://www.coca-colacompany.com/stories/2008/01/did-coke-create/][http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/magazine/7152054.stm][https://en.wikipedia.org/wiki/Santa_Claus]
   −
במקרים נפוצים יותר הפרסום הסמוי מופעל על ידי איזכור של דברים שמזוהים עם המוצר. הדוגמה הנפוצה ביותר היא לוגו. אין צורך להזכיר את כל הפרסומת מספיק הלוגו שהוא קטן יותר ומופיע בצורה נפוצה יותר. דוגמה אחרת היא שילוב של הפרזנטור באירועים שונים ואזכור שלו בטורי רכילות ועוד. בטכניקה של פרזנטור יש משמעות גדולה לשאלה איזה אווירה רוצים לייצר סביב המוצר. לדוגמה הפרזנטור יכול לעודד אווירה רצינית, שובבה, ידידותית, ספורטיבית וכו', לכן פרנזטור יכול לנקוט בפעילויות שיעצמו אווירה כזו (לפעמים בעידוד המפרסם עצמו) או ילכו נגדה (דבר שיוביל לפעמים להפסקת פעילותו) מסיבה זו תתכן התנגשות בין הופעה כפרזנטור או כמפרסם של מוצרים שונים שיכולים להיות קשורות לרשותות אסוציטביות שונות מאד- לדוגמה חטיף בצל ושעון יוקרה יתקשו להשתמש באותו פרזנטור.
+
במקרים נפוצים יותר הפרסום הסמוי מופעל על ידי איזכור של דברים שמזוהים עם המוצר. הדוגמה הנפוצה ביותר היא לוגו. אין צורך להזכיר את כל הפרסומת מספיק הלוגו שהוא קטן יותר ומופיע בצורה נפוצה יותר. דוגמה אחרת היא שילוב של הפרזנטור באירועים שונים ואזכור שלו בטורי רכילות ועוד. בטכניקה של פרזנטור יש משמעות גדולה לשאלה איזה אווירה רוצים לייצר סביב המוצר. לדוגמה הפרזנטור יכול לעודד אווירה רצינית, שובבה, ידידותית, ספורטיבית וכו', לכן פרזנטור יכול לנקוט בפעילויות שיעצמו אווירה כזו (לפעמים בעידוד המפרסם עצמו) או ילכו נגדה (דבר שיוביל לפעמים להפסקת פעילותו) מסיבה זו תתכן התנגשות בין הופעה כפרזנטור או כמפרסם של מוצרים שונים שיכולים להיות קשורות לרשתות אסוציאטיביות שונות מאד- לדוגמה חטיף בצל ושעון יוקרה יתקשו להשתמש באותו פרזנטור.
    
==פרסום סמוי בשיווק תרופות==
 
==פרסום סמוי בשיווק תרופות==
 
{{הפניה לערך מורחב|תעשיית התרופות}}
 
{{הפניה לערך מורחב|תעשיית התרופות}}
לגבי תרופות וטיפולים רפואיים בדרך כלל הצרכן לא מקבל החלטה בזכות עצמו אלא על ידי המלצה של בעלי מקצוע ברי-סמכה כלומר רופאים ואנשי צוות רפואי אחרים. [[תעשיית התרופות|חברות תרופות]] משקיעות סכומי כסף גדולים, ומעסיקה תועמלים רפואיים כדי לעודד רופאים להמליץ על התרופות שלהן. השיטות כוללות בדרך כלל מתן טובות הנאה (כמו הזמנות לכנסים במקומות אקזונטיים במימון חלקי או מלא של חברת התרופות), חברויות בין תועמלן רפואיים לבין אנשי צוות רפואי ועוד מגוון שיטות. דרך נוספת היא חלוקה של מוצרים שונים כמו שעונים, עטים, לוחות שנה ועוד לרופאים כך שהלקוח נחשף ללוגו של חברת התרופות.  
+
לגבי תרופות וטיפולים רפואיים בדרך כלל הצרכן לא מקבל החלטה בזכות עצמו אלא על ידי המלצה של בעלי מקצוע ברי-סמכה כלומר רופאים ואנשי צוות רפואי אחרים. [[תעשיית התרופות|חברות תרופות]] משקיעות סכומי כסף גדולים, ומעסיקה תועמלים רפואיים כדי לעודד רופאים להמליץ על התרופות שלהן. השיטות כוללות בדרך כלל מתן טובות הנאה (כמו הזמנות לכנסים במקומות אקזוטיים במימון חלקי או מלא של חברת התרופות), חברויות בין תועמלן רפואיים לבין אנשי צוות רפואי ועוד מגוון שיטות. דרך נוספת היא חלוקה של מוצרים שונים כמו שעונים, עטים, לוחות שנה ועוד לרופאים כך שהלקוח נחשף ללוגו של חברת התרופות.  
    
==השלכות על התקשורת==  
 
==השלכות על התקשורת==  
שורה 49: שורה 49:  
בתאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו קלאסית]] ב[[חקר הכלכלה]] מניחים כי ה[[צרכן]] הוא [[רציונלי]] וכי כל המטרה של פרסומות היא רק ליידע את הצרכן על תכונות של מוצרים.  סוג כזה של פרסום היה קיים בעבר לגבי מוצרי צריכה, וקיים גם היום לגבי מוצרים ושירותים עבור עסקים, עיקרו פרסום טקסטואלי וטכני לגבי התכונות של המוצר או השירות ומחירו.   
 
בתאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו קלאסית]] ב[[חקר הכלכלה]] מניחים כי ה[[צרכן]] הוא [[רציונלי]] וכי כל המטרה של פרסומות היא רק ליידע את הצרכן על תכונות של מוצרים.  סוג כזה של פרסום היה קיים בעבר לגבי מוצרי צריכה, וקיים גם היום לגבי מוצרים ושירותים עבור עסקים, עיקרו פרסום טקסטואלי וטכני לגבי התכונות של המוצר או השירות ומחירו.   
   −
לעומת זאת בפרסום שנועד לגרות את תת ההכרה יש בדרך כלל מעט מאד מידע על המוצר, יש דגש על חוויה אינטנסיבית כלשהי (פגישה עם בחורה מאד יפה, אימון ספורט מסוכן, ארוחה מהנה מאד) על עיצוב מוקפד מאד (לדוגמה כל השחקנים לובשים גופיות אדומות ולבנות, פרסומות שונות שומרות של אותה חברה שומרות על אלמנטים עיצוביים כמו צבעים ועיצובים דומים - לדגומה פרסומות של חברת אורנג'), ועל חזרה של הפרסומת שוב ושוב במטרה לבצע שינוי של רשת הזכרונות האסוציטיבית.
+
לעומת זאת בפרסום שנועד לגרות את תת ההכרה יש בדרך כלל מעט מאד מידע על המוצר, יש דגש על חוויה אינטנסיבית כלשהי (פגישה עם בחורה מאד יפה, אימון ספורט מסוכן, ארוחה מהנה מאד) על עיצוב מוקפד מאד (לדוגמה כל השחקנים לובשים גופיות אדומות ולבנות, פרסומות שונות שומרות של אותה חברה שומרות על אלמנטים עיצוביים כמו צבעים ועיצובים דומים - לדגומה פרסומות של חברת אורנג'), ועל חזרה של הפרסומת שוב ושוב במטרה לבצע שינוי של רשת הזכרונות האסוציאטיבית.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 57: שורה 57:  
* [[המאה של העצמי]]
 
* [[המאה של העצמי]]
 
* [[תביעת השתקה]] - דרך נוספת להשפעת חברות על תוכן של תקשורת.  
 
* [[תביעת השתקה]] - דרך נוספת להשפעת חברות על תוכן של תקשורת.  
* [[Phishing for Phools]] ספר על הדרכים בהן חברות מנצלות את חוסר הרצינליות של צרכנים.  
+
* [[Phishing for Phools]] ספר על הדרכים בהן חברות מנצלות את חוסר הרציונליות של צרכנים.  
    
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

תפריט ניווט