שינויים

קיים קושי אמתי להגדיר את המונח "אידאולוגיה" עקב העובדה שהוא משמש בימינו להגדרת קשת רחבה מאוד של מחשבות, תנועות, איגודים, תנועות [[פוליטיות]] ותפיסות עולם. אם נחזור אל השורשים של הגדרת המונח על ידי [[סוציולוגים]], ניתן להגדיר את האידאולוגיה בעיקר על פי המבנה שלה, הדרישות שלה ממאמיניה, והדרך בה היא מגדירה את המציאות העכשווית והמבוקשת. ניתן להגיד כי אידאולוגיה מנסה לספק [[הוליזם|השקפת עולם כוללת]], המתייחסת לעבר למציאות הנוכחית והעתידית כאשר מטרתה היא ליצור מסגרת רעיונית המאפשרת לאדם לארגן ולהבין את העולם שבו הוא מתקיים ולפעול לשינויו או שימורו.

קיים קושי אמתי להגדיר את המונח "אידאולוגיה" עקב העובדה שהוא משמש בימינו להגדרת קשת רחבה מאוד של מחשבות, תנועות, איגודים, תנועות [[פוליטיות]] ותפיסות עולם. אם נחזור אל השורשים של הגדרת המונח על ידי [[סוציולוגים]], ניתן להגדיר את האידאולוגיה בעיקר על פי המבנה שלה, הדרישות שלה ממאמיניה, והדרך בה היא מגדירה את המציאות העכשווית והמבוקשת. ניתן להגיד כי אידאולוגיה מנסה לספק [[הוליזם|השקפת עולם כוללת]], המתייחסת לעבר למציאות הנוכחית והעתידית כאשר מטרתה היא ליצור מסגרת רעיונית המאפשרת לאדם לארגן ולהבין את העולם שבו הוא מתקיים ולפעול לשינויו או שימורו.

על פי פרופ' [[יובל נח הררי]], מחבר [[קיצור תולדות האנושות]], אידאולוגיה היא מקרה פרטי של דת נטולת אלים. מבחינה זו הררי מסרב להבדיל בין [[בודהיזם]] לבין אידאולוגיות "חילוניות". כמו כן אידאולוגיה לפי הררי היא מקרה פרטי של [[מיתוס]] שהוא "סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של [[בני אדם]], ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה". המיתוסים בכלל ובמיוחד אידאולגיות מאפשרות [[סדר מדומיין]] שהוא מערכת של כללי התנהגות המשותפים למספר גדול של בני אדם, ואשר מבוססים על אמונה במיתוסים משותפים. הסדר המדומיין אינו מבוסס על אינסטינקטים חברתיים טבעיים או על היכרות אישית. עוד אפשר לראות באידאולוגיה סוג של [[מוסד חברתי]].

על פי פרופ' [[יובל נח הררי]], מחבר [[קיצור תולדות האנושות]], אידאולוגיה היא מקרה פרטי של דת נטולת אלים. מבחינה זו הררי מסרב להבדיל בין [[בודהיזם]] לבין אידאולוגיות "חילוניות". כמו כן אידאולוגיה לפי הררי היא מקרה פרטי של [[מיתוס]] שהוא "סיפור או מוסכמה חברתית המקובלת בקרב קבוצה גדולה של [[בני אדם]], ואשר מאפשר לקבוצה זו לשתף פעולה". המיתוסים בכלל ובמיוחד אידאולוגיות מאפשרות [[סדר מדומיין]] שהוא מערכת של כללי התנהגות המשותפים למספר גדול של בני אדם, ואשר מבוססים על אמונה במיתוסים משותפים. הסדר המדומיין אינו מבוסס על אינסטינקטים חברתיים טבעיים או על היכרות אישית. עוד אפשר לראות באידאולוגיה סוג של [[מוסד חברתי]].

דוגמאות לאידאולוגיות: [[קפיטליזם]], [[ליברליזם]], [[אופטימיזם טכנולוגי]], [[סוציאליזם]], [[נאציזם]], [[הומניזם]], [[סוציאל-דמוקרטיה]], [[פמיניזם]], [[סביבתנות]], [[קיימות]] או [[זכויות בעלי חיים|התנועה לזכויות בעלי חיים]]. אפשר להתבונן גם על [[בודהיזם]] ו[[הינדואיזם]] כעל סוגים מוקדמים של אידאולוגיות. התבוננות מרחיבה יותר תכליל גם דתות בעלות אל או אלים כמו [[יהדות]], [[נצרות]], [[איסלם]] או הלניזם וכן לזרמים בתוכן כמו יהדות חסידית או נוצרים פרוטסנטים אל כעל סוג של אידאולוגיות.   

דוגמאות לאידאולוגיות: [[קפיטליזם]], [[ליברליזם]], [[אופטימיזם טכנולוגי]], [[סוציאליזם]], [[נאציזם]], [[הומניזם]], [[סוציאל-דמוקרטיה]], [[פמיניזם]], [[סביבתנות]], [[קיימות]] או [[זכויות בעלי חיים|התנועה לזכויות בעלי חיים]]. אפשר להתבונן גם על [[בודהיזם]] ו[[הינדואיזם]] כעל סוגים מוקדמים של אידאולוגיות. התבוננות מרחיבה יותר תכליל גם דתות בעלות אל או אלים כמו [[יהדות]], [[נצרות]], [[איסלם]] או הלניזם וכן לזרמים בתוכן כמו יהדות חסידית או נוצרים פרוטסטנטים אל כעל סוג של אידאולוגיות.   

הררי טוען כי בכל תרבות (או אידאולוגיה) קיימת אין סדרה ברורה של ערכים, אלא קיימים ניגודים ומתחים בלתי פתירים בתוך התרבות, ושהתרבות מנסה לגשר עליהן, לרוב בחוסר הצלחה, עד לשינוי התרבות ואיתה גם לערכים החברתיים. לדוגמה קיים ניגוד בין מושג החסד והחמלה הנוצרי (להגיש את הלחי השניה) לבין מושג האבירות לפיו הכבוד והנכונות להגיב באלימות הם הערכים המרכזיים. בחברה המודרנית טוען הררי ואחרים כי קיים ניגוד בין הערך של שוויון לבין הערך של חירות. לרוב אידאולגיות מכילות מידה מסויימת של סתירה פנימית שנובעת מכך שהוליזם דורש תאור שלם של העולם, אך בשל [[מערכת מורכבת|מורכבות]] העולם, יש קושי לבצע דבר כזה תוך התבססות על תאור פשטני שבדרך כלל ניתן במסגרת האידאולוגיה. ראו גם [[מחשבה כמערכת]].  

הררי טוען כי בכל תרבות (או אידאולוגיה) קיימת אין סדרה ברורה של ערכים, אלא קיימים ניגודים ומתחים בלתי פתירים בתוך התרבות, ושהתרבות מנסה לגשר עליהן, לרוב בחוסר הצלחה, עד לשינוי התרבות ואיתה גם לערכים החברתיים. לדוגמה קיים ניגוד בין מושג החסד והחמלה הנוצרי (להגיש את הלחי השניה) לבין מושג האבירות לפיו הכבוד והנכונות להגיב באלימות הם הערכים המרכזיים. בחברה המודרנית טוען הררי ואחרים כי קיים ניגוד בין הערך של שוויון לבין הערך של חירות. לרוב אידאולוגיות מכילות מידה מסויימת של סתירה פנימית שנובעת מכך שהוליזם דורש תאור שלם של העולם, אך בשל [[מערכת מורכבת|מורכבות]] העולם, יש קושי לבצע דבר כזה תוך התבססות על תאור פשטני שבדרך כלל ניתן במסגרת האידאולוגיה. ראו גם [[מחשבה כמערכת]].  

==ראו גם==

==ראו גם==