| [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|זיהום תעשייתי של מפעלים בחיפה]], באשדוד, ובנגב פולטים קדמיום. לטענת [[הקואליציה לבריאות הציבור]], [[המשרד להגנת הסביבה]] כמעט שאינו מנטר את חומר זה וחומרים רעילים נוספים, כך שבמקום פעם בשבועיים הוא נותר רק 2-3 פעמים בשנה. בבדיקות אלא מצא המשרד הגנת הסביבה כי ביוני 2012 נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי של קדמיום בקרית בנימין.<ref name="phc2012">הקואליציה לבריאות הציבור, 20.11.2012 [http://www.phc.org.il/%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa/ רב הנסתר על הגלוי: תוצאות דיגומים סביבתיים במפרץ חיפה 2011-2012]</ref> | | [[זיהום אוויר במפרץ חיפה|זיהום תעשייתי של מפעלים בחיפה]], באשדוד, ובנגב פולטים קדמיום. לטענת [[הקואליציה לבריאות הציבור]], [[המשרד להגנת הסביבה]] כמעט שאינו מנטר את חומר זה וחומרים רעילים נוספים, כך שבמקום פעם בשבועיים הוא נותר רק 2-3 פעמים בשנה. בבדיקות אלא מצא המשרד הגנת הסביבה כי ביוני 2012 נרשמה חריגה מעל ערך היממתי והשנתי של קדמיום בקרית בנימין.<ref name="phc2012">הקואליציה לבריאות הציבור, 20.11.2012 [http://www.phc.org.il/%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa/ רב הנסתר על הגלוי: תוצאות דיגומים סביבתיים במפרץ חיפה 2011-2012]</ref> |
| + | בשנת 2016, פרצה שערוריה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה. בעקבות המחאה הציבורית חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref> "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל", של המכון הגיאולוגי, הוכן בשנת 2009 על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, ומצא ריכוזים חריגים של מתכות כבדות ומסוכנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], קדמיום, [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר בקרבת איזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. מקור הבעיה הוא כככל הנראה [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. מקורות אנושיים של קדמיום כוללים את האיזורים� חיפה, קריות, טבעון, נחל גדורה, וגדות הקישון ליד נמל חיפה. איזורים בעלי ריכוזים גבוהים של קדמיום בקרקע כוללים את קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין וקריית ביאליק, וכן במידה פחותה מכך איזור נמל חיפה וחיפה על הכרמל בצידו המזרחי. ריכוז גבוה נוסף של קדמיום בקרקע נתגלה מזרחית לטבעון. <ref>[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגיאולוגי, משרד התשיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref> |