שינויים

==1867 – 1929 – מאבקים ומהפכות==

==1867 – 1929 – מאבקים ומהפכות==

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית והנאו קלאסית. באקדמיה התאוריה הקלאסית היתה תחת מתקפה מצד הכלכלה המוסדית והכלכלה ההיסטורית. מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין מרקסיסטים (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין קפיטליסטים. בתקופה זו היו שביתות , קרבות , התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים בתאגידים מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר להתנהגות מונופולית ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים, אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש אבטלה עצומה.

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית והנאו קלאסית. באקדמיה התאוריה הקלאסית היתה תחת מתקפה מצד הכלכלה המוסדית והכלכלה ההיסטורית. מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין מרקסיסטים (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין קפיטליסטים. בתקופה זו היו שביתות, קרבות, התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים בתאגידים מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר להתנהגות מונופולית ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים, אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש אבטלה עצומה.

==קיינסיאנים 1936- 1970==

==קיינסיאנים 1936- 1970==

בין הזרמים הקפיטליסטיים, כלומר הזרמים שלא מערערים על עצם הלגיטימיות והתפקוד של הכלכלה הקפיטליסטית, אפשר להבדיל בין המתערבים לבין השמרנים.  

בין הזרמים הקפיטליסטיים, כלומר הזרמים שלא מערערים על עצם הלגיטימיות והתפקוד של הכלכלה הקפיטליסטית, אפשר להבדיל בין המתערבים לבין השמרנים.  

'''השמרנים''' (כולל סמית וריקרדו), תומכים ב[[מדיניות אי-התערבות]]. כלומר אסור למדינה להתערב בשוק מלבד מינימום הכרחי כמו הספקת שרותי משטרה וצבא. ה[[מוניטרזים|מוניטריסטים]] (ידועים גם כאגף השמרני של הנאו קלאסיים, או [[אסכולת שיקגו]]) טוענים שה[[אינפלציה]] נגרמת רק בגלל כמות עודפת של [[כסף]], התערבות המדינה צריכה להיות מינימלית ולא צריכה להעשות בצורה [[פיסקלאית]] (שינויים בגודל התקציב הממשלתי), אלא רק בצורה [[מוניטרית]] (שינויים בכמות הכסף על ידי קביעת גובה ה[[ריבית]]).  

'''השמרנים''' (כולל סמית וריקרדו), תומכים ב[[מדיניות אי-התערבות]]. כלומר אסור למדינה להתערב בשוק מלבד מינימום הכרחי כמו הספקת שרותי משטרה וצבא. ה[[מוניטריזם|מוניטריסטים]] (ידועים גם כאגף השמרני של הנאו קלאסיים, או [[אסכולת שיקגו]]) טוענים שה[[אינפלציה]] נגרמת רק בגלל כמות עודפת של [[כסף]], התערבות המדינה צריכה להיות מינימלית ולא צריכה להעשות בצורה [[פיסקלאית]] (שינויים בגודל התקציב הממשלתי), אלא רק בצורה [[מוניטרית]] (שינויים בכמות הכסף על ידי קביעת גובה ה[[ריבית]]).  

מול השמרנים עומדים התומכים בהתערבות המדינה בכלכלה ובראשם ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנים]]. לטענתם יש מקום למעורבות גדולה יותר של המדינה – גם בתחומים כמו [[חינוך]] או [[בריאות]] או בניית תשתיות. הקיינסיים טענו שבזמן [[שפל כלכלי]] המדינה צריכה להגדיל את [[תקציב ממשלתי|התקציב הממשלתי]]. הכסף שיוזרם למשק מצד הממשלה (על חשבון הצורך בהחזר כספים בעתיד) אמור להגדיל את הביקושים מצד הקונים, ולשמש להזנקה של הייצור על ידי בינוי תשתיות. פעולות אלו נועדו כדי למנוע מהמשק לשקוע במיתון עמוק עוד יותר.

מול השמרנים עומדים התומכים בהתערבות המדינה בכלכלה ובראשם ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנים]]. לטענתם יש מקום למעורבות גדולה יותר של המדינה – גם בתחומים כמו [[חינוך]] או [[בריאות]] או בניית תשתיות. הקיינסיאנים טענו שבזמן [[שפל כלכלי]] המדינה צריכה להגדיל את [[תקציב ממשלתי|התקציב הממשלתי]]. הכסף שיוזרם למשק מצד הממשלה (על חשבון הצורך בהחזר כספים בעתיד) אמור להגדיל את הביקושים מצד הקונים, ולשמש להזנקה של הייצור על ידי בינוי תשתיות. פעולות אלו נועדו כדי למנוע מהמשק לשקוע במיתון עמוק עוד יותר.

==מחוץ לוויכוח==

==מחוץ לוויכוח==

מלבד הוויכוחים בין השמרנים לקינסיינים, ניתן למצוא ערב רב של תאוריות לגבי דרכים לבצע אנליזה כלכלית, ולגבי הדרך לנהל מדיניות כלכלית (או התנהלות החברה כולה). המרקסיזם הינו הידוע ביותר מבין זרמים אלו. הנה דוגמא כמה זרמים והוגים אחרים:

מלבד הוויכוחים בין השמרנים לקיינסיאניים, ניתן למצוא ערב רב של תאוריות לגבי דרכים לבצע אנליזה כלכלית, ולגבי הדרך לנהל מדיניות כלכלית (או התנהלות החברה כולה). המרקסיזם הינו הידוע ביותר מבין זרמים אלו. הנה דוגמא כמה זרמים והוגים אחרים:

* אנרכיסטים (פרודון, באקונין, קרופוטקין, אמה גולדמן) – המתנגדים למוסד המדינה ויוצאים גם נגד הקפיטליזם.  

* אנרכיסטים (פרודון, באקונין, קרופוטקין, אמה גולדמן) – המתנגדים למוסד המדינה ויוצאים גם נגד הקפיטליזם.  

# הקצאה יעילה  - ההקצאה במודל של משאבים היא תמיד יעילה פארטו. כל חלוקה שניקח תהיה יעילה ולכן לכאורה אין צורך לדון באופי של החלוקות עצמן (לדוגמא אם יש בה פערים גדולים או שיוויון).  

# הקצאה יעילה  - ההקצאה במודל של משאבים היא תמיד יעילה פארטו. כל חלוקה שניקח תהיה יעילה ולכן לכאורה אין צורך לדון באופי של החלוקות עצמן (לדוגמא אם יש בה פערים גדולים או שיוויון).  

# התאוריה היא שולית (בניגוד לדיסקרטית). הכל נמדד ע"פ שינויים קטנים ונגזרות ולא על פי שינויים חדים וברורים.  

# התאוריה היא שולית (בניגוד לדיסקרטית). הכל נמדד ע"פ שינויים קטנים ונגזרות ולא על פי שינויים חדים וברורים.  

# תאוריה סטטית - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. התאוריה הקינסיינית לעומת זאת, היא תאוריה של אי שיווי משקל.

# תאוריה סטטית - תאוריה של שיווי משקל (ש"מ), לא שואלים איך מגיעים לשיווי המשקל אלא מה קורה בש"מ עצמו. התאוריה הקיינסיאנית לעומת זאת, היא תאוריה של אי שיווי משקל.

# תאוריה א- היסטורית. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים שהוזכרו.  

# תאוריה א- היסטורית. כלומר הש"מ הצפוי בכל נקודת זמן אינו פונקציה של העבר אלא של המשתנים שהוזכרו.  

# תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים  

# תאוריה אגרגטיבית (אגרגציה - צבירה) – מתארים התנהגות פרט אחד ואז סוכמים לקבלת את התנהגות כלל הפרטים