שורה 2: |
שורה 2: |
| | | |
| ==רקע== | | ==רקע== |
− | מודלים מסורתיים ב[[תורת המשחקים]] מאפשרים בניית מודלים של מספר מועט של שחקנים (בדרך כלל שניים), ומודלים אלו הם בדרך כלל מוגבלים - השחקנים צריכים להיות בעלי יכלות חישוב גבוהה מאוד, חוקי המשחק קשיחים מאוד והקשרים בין השחקנים גם הם קשיחים או רנדומליים לגמרי. מניסויים אמפיריים יודעים שבני האדם הם בעלי יכולת חישוב ורציונליות חסומה, חוקי המשחק משתנים תוך כדי התנהלותו והקשרים החברתיים הם מורכבים מאוד. | + | מודלים מסורתיים ב[[תורת המשחקים]] מאפשרים בניית מודלים של מספר מועט של שחקנים (בדרך כלל שניים), ומודלים אלו הם בדרך כלל מוגבלים - השחקנים צריכים להיות בעלי יכולות חישוב גבוהה מאוד, חוקי המשחק קשיחים מאוד והקשרים בין השחקנים גם הם קשיחים או רנדומליים לגמרי. מניסויים אמפיריים יודעים שבני האדם הם בעלי יכולת חישוב ורציונליות חסומה, חוקי המשחק משתנים תוך כדי התנהלותו והקשרים החברתיים הם מורכבים מאוד. |
| | | |
| אחת הבעיות של כלכלה אקולוגית נוגעת ליציבות של המערכת ולסקאלה. באמצעות מודל של סוכנים אפשר לתת קשרים בין סוכנים וקשרים בין הסוכן לסביבה ברמות שונות (מיקרו מאקרו וכו'). | | אחת הבעיות של כלכלה אקולוגית נוגעת ליציבות של המערכת ולסקאלה. באמצעות מודל של סוכנים אפשר לתת קשרים בין סוכנים וקשרים בין הסוכן לסביבה ברמות שונות (מיקרו מאקרו וכו'). |
שורה 12: |
שורה 12: |
| * סוכנים חברתיים כאובייקטים, | | * סוכנים חברתיים כאובייקטים, |
| * [[הגחה]] | | * [[הגחה]] |
− | * [[סיבוכיות]]. | + | * [[סיבוכיות]] |
| | | |
| מודלים מבוססי סוכנים מבוססים על סוכנים המבצעים קשרי גומלין באופן דינמי, על פי חוקים מסויימים. המערכות שבתוכן הם פועלים יכולות ליצור סיבוכיות דומה לזו שאנו רואים בעולם האמיתי. הסוכנים האלה הם: | | מודלים מבוססי סוכנים מבוססים על סוכנים המבצעים קשרי גומלין באופן דינמי, על פי חוקים מסויימים. המערכות שבתוכן הם פועלים יכולות ליצור סיבוכיות דומה לזו שאנו רואים בעולם האמיתי. הסוכנים האלה הם: |
− | * אינטליגנטנים ומכווני מטרה - אבל הם לא כל כך חכמים שיוכלו לבצע סגירה קוגניטיבית המשתמעת מתורת המשחקים (חישוב לאחור של הפתרון האופטימלי עבורם). | + | * אינטליגנטים ומכווני מטרה - אבל הם לא כל כך חכמים שיוכלו לבצע סגירה קוגניטיבית המשתמעת מתורת המשחקים (חישוב לאחור של הפתרון האופטימלי עבורם). |
| * ממוקמים בחלל ובזמן. לדוגמה הם שוכנים בתוך רשתות חברתיות כמו שכונות. | | * ממוקמים בחלל ובזמן. לדוגמה הם שוכנים בתוך רשתות חברתיות כמו שכונות. |
| | | |
שורה 31: |
שורה 31: |
| אוטומט תאי (Cellular Automata) הוא אוסף של יחידות קטנות על לוח או רשת, אשר התנהגותן נקבעת על־ידי כללים פשוטים, ומושפעת ממצב השכנים של יחידות אלו. האוטומטים האלה פותחו לראשונה על ידי ג'ון פון נוימן. התכונות של אוטומט תאי (CA) הן: | | אוטומט תאי (Cellular Automata) הוא אוסף של יחידות קטנות על לוח או רשת, אשר התנהגותן נקבעת על־ידי כללים פשוטים, ומושפעת ממצב השכנים של יחידות אלו. האוטומטים האלה פותחו לראשונה על ידי ג'ון פון נוימן. התכונות של אוטומט תאי (CA) הן: |
| | | |
− | * רשת בעלת N מימדים (בדרך כלל מדובר במשטח בעל 2 מימדים) המורכת מתאים בעלי מצב מוגדר. | + | * רשת בעלת N מימדים (בדרך כלל מדובר במשטח בעל 2 מימדים) המורכבת מתאים בעלי מצב מוגדר. |
| * התנהגות דינמית של התאים המתוארת על ידי חוקים. החוקים מתארים את מצבו של תא בדור הבא. בתלות במצבו ובמצבם של תאים שכנים. | | * התנהגות דינמית של התאים המתוארת על ידי חוקים. החוקים מתארים את מצבו של תא בדור הבא. בתלות במצבו ובמצבם של תאים שכנים. |
| | | |
| המבנה הבסיסי של המערכת הוא התא. במערכות הפשוט ביותר כל תא יכול להיות בעל 2 מצבים בלבד, ובמערכות מסובכות יותר בעל מספר מצבים. | | המבנה הבסיסי של המערכת הוא התא. במערכות הפשוט ביותר כל תא יכול להיות בעל 2 מצבים בלבד, ובמערכות מסובכות יותר בעל מספר מצבים. |
| | | |
− | היישום של אוטומט מצבים עבור כלכלה אקולוגית יכול להיות ישיר ומשתמשים בה הרבה כדי לייצור מערכות GIS. הרשת במקרה זה היא מפה של אזור מסויים, ומצבי התאים הם שימושי קרקע שונים, תאים באזורים גואגרפיים מסויימים מוגבלים בגלל מגבלות פיזיקליות - לדוגמה אי אפשר להפוך חזרה יער מלאכותי ליער בראשיתי. חוקי מעבר קובעים מתי ואיך שימוש קרקע מסויים הופך לשימוש קרקע אחר. לדוגמה תא שהוא שטח יער ידלק באש אם תא שכן נדלק באש. אפשר גם ליישם חוקים כלליים, היות ולדוגמה שימוש קרקע יכולים להתשנות על ידי שינוי בביקוש לאדמה מסויימת שמתקיים ברמת ניתוח גבוהה יותר, או שיש השפעה כללית עקב שינויי אקלים. לדוגמה ביקוש גדול יותר לאדמה חקלאית יכול להיות מתורגם במודל לשינוי של התאים המתאימים ביותר לשטחי חקלאות. | + | היישום של אוטומט מצבים עבור כלכלה אקולוגית יכול להיות ישיר ומשתמשים בה הרבה כדי לייצור מערכות GIS. הרשת במקרה זה היא מפה של אזור מסויים, ומצבי התאים הם שימושי קרקע שונים, תאים באזורים גאוגרפיים מסויימים מוגבלים בגלל מגבלות פיזיקליות - לדוגמה אי אפשר להפוך חזרה יער מלאכותי ליער בראשיתי. חוקי מעבר קובעים מתי ואיך שימוש קרקע מסויים הופך לשימוש קרקע אחר. לדוגמה תא שהוא שטח יער ידלק באש אם תא שכן נדלק באש. אפשר גם ליישם חוקים כלליים, היות ולדוגמה שימוש קרקע יכולים להשתנות על ידי שינוי בביקוש לאדמה מסויימת שמתקיים ברמת ניתוח גבוהה יותר, או שיש השפעה כללית עקב שינויי אקלים. לדוגמה ביקוש גדול יותר לאדמה חקלאית יכול להיות מתורגם במודל לשינוי של התאים המתאימים ביותר לשטחי חקלאות. |
| | | |
| אוטומט תאי מוגבל בכל מה שקשור בייצוג של סוכנים חברתיים, בגלל פשטותו. לדוגמה, רשתות חברתיות הן מורכבות יותר מאשר תאים שכנים בסריג. מספר המצבים האפשריים עבור סוכן יכול להיות גדול מידי. עבור שימושי קרקע, יש בעלי קרקעות שיכולים לקבל החלטות לגבי השטחים שלהם וחוק פשטני הוא בעייתי. | | אוטומט תאי מוגבל בכל מה שקשור בייצוג של סוכנים חברתיים, בגלל פשטותו. לדוגמה, רשתות חברתיות הן מורכבות יותר מאשר תאים שכנים בסריג. מספר המצבים האפשריים עבור סוכן יכול להיות גדול מידי. עבור שימושי קרקע, יש בעלי קרקעות שיכולים לקבל החלטות לגבי השטחים שלהם וחוק פשטני הוא בעייתי. |
| | | |
| ===סוכנים=== | | ===סוכנים=== |
− | העיצוב של סוכנים במודלים מבוססי סוכנים הושפע מאוד מעבודות בתחום של מערכות מרובות סוכנים בתחום הבינה המלאכותית. מערכות מרובות סוכנים חוקרות את ההתנהגות של סוכנים אוטונומיים ובעלי כושר הסתגלות בעולם הפיזי (רובוטים) או בעולם הוירטואלי (סוכני תוכנה). וולדריג' (Wooldridge 2002) טוען כי סוכנים אינטלגנטים הם מכווני מטרה | + | העיצוב של סוכנים במודלים מבוססי סוכנים הושפע מאוד מעבודות בתחום של מערכות מרובות סוכנים בתחום הבינה המלאכותית. מערכות מרובות סוכנים חוקרות את ההתנהגות של סוכנים אוטונומיים ובעלי כושר הסתגלות בעולם הפיזי (רובוטים) או בעולם הוירטואלי (סוכני תוכנה). וולדריג' (Wooldridge 2002) טוען כי סוכנים אינטליגנטים הם מכווני מטרה |
− | (כמו למקסם תועלת), ראקטיביים (מגיבים לשינויים בסביבה שהצליחו לזהות) ומסוגלים לתקשר עם סוכנים אחרים. אחד הקשיים הוא לאזן התנהגות ראקטיביית מכוונת מטרה. תכנון מודלים בעלי סוכנים שיש להם רק התנהגות ראקטיבית היא דבר קל למדי, ומודלים אקולוגיים מבוססי פרטים יחידים מתייחסים לבעיות על ידי הדמייה של סוכנים לא אנושיים (לדוגמה DeAngelis and Gross, 1992). | + | (כמו למקסם תועלת), ראקטיביים (מגיבים לשינויים בסביבה שהצליחו לזהות) ומסוגלים לתקשר עם סוכנים אחרים. אחד הקשיים הוא לאזן התנהגות ריאקטיבית מכוונת מטרה. תכנון מודלים בעלי סוכנים שיש להם רק התנהגות ראקטיבית היא דבר קל למדי, ומודלים אקולוגיים מבוססי פרטים יחידים מתייחסים לבעיות על ידי הדמייה של סוכנים לא אנושיים (לדוגמה DeAngelis and Gross, 1992). |
| | | |
− | עם זאת בני אדם משלבים התנהגות מכוונת מטרה יחד עם תגובתיות. כלכלנים נאו קלאסיים מניחים סוכן אנוכי ורציונלי כדי לתאר התנהגות אינדיבדואלית. מודל זה מתאר אולי בני אדם שפועלים בשווקים תחרותיים מאוד, עורכים של מספר ניסויים טענו כי הדבר לא מייצגת את ההתנגות של בני אדם במספר מצבים של קבלת החלטות שיש להם חשיבות לכלכלה אקולוגית (Gintis, 2000). | + | עם זאת בני אדם משלבים התנהגות מכוונת מטרה יחד עם תגובתיות. כלכלנים נאו קלאסיים מניחים סוכן אנוכי ורציונלי כדי לתאר התנהגות אינדיבדואלית. מודל זה מתאר אולי בני אדם שפועלים בשווקים תחרותיים מאוד, עורכים של מספר ניסויים טענו כי הדבר לא מייצגת את ההתנהגות של בני אדם במספר מצבים של קבלת החלטות שיש להם חשיבות לכלכלה אקולוגית (Gintis, 2000). |
| | | |
− | עבור מצבים של הערכה כלכלית או פעולה משותפת יש חשיבות רבה למוטיבציה, הגינות והעדפות והמאפיינים של אלו עשויים להשתנות בין סוכנים שונים. כמו כן החלטות הקשורות בניהול סביבתי הינן מורכבות בדרך כלל ולא סביר שיש מצב שלסוכנים יש מידע מלא או הבנה מלאה של הבעיה. בכלכלה השתשמו במודלים של [[רציונליות חסומה]] וניתן להשתמש גם במונחים מתחום הפסיכולוגיה כדי להכליל מימדי התנהגות נוספים כמו רגשות, מוטיבציה ותפיסות. הצרה היא שהמסגרת הרחבה ביותר מזו של הסוכן האנוכי הרציונלי מספקת הרבה מאוד מסגרות ניתוח. במסגרת [[כלכלה התנהגותית]] יש דגש רב על מודלים של למידה שמסבירים התנגות שנצפתה בניסויים (Camerer, 2003) אחרים מתמקדים בהקמת השערות אודות איך אנשים מקבלים החלטות בבעיות פשוטות במסגרת לחץ זמן. | + | עבור מצבים של הערכה כלכלית או פעולה משותפת יש חשיבות רבה למוטיבציה, הגינות והעדפות והמאפיינים של אלו עשויים להשתנות בין סוכנים שונים. כמו כן החלטות הקשורות בניהול סביבתי הינן מורכבות בדרך כלל ולא סביר שיש מצב שלסוכנים יש מידע מלא או הבנה מלאה של הבעיה. בכלכלה השתמשו במודלים של [[רציונליות חסומה]] וניתן להשתמש גם במונחים מתחום הפסיכולוגיה כדי להכליל מימדי התנהגות נוספים כמו רגשות, מוטיבציה ותפיסות. הצרה היא שהמסגרת הרחבה ביותר מזו של הסוכן האנוכי הרציונלי מספקת הרבה מאוד מסגרות ניתוח. במסגרת [[כלכלה התנהגותית]] יש דגש רב על מודלים של למידה שמסבירים התנגהות שנצפתה בניסויים (Camerer, 2003) אחרים מתמקדים בהקמת השערות אודות איך אנשים מקבלים החלטות בבעיות פשוטות במסגרת לחץ זמן. |
| | | |
| ===דוגמה=== | | ===דוגמה=== |