שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי''' (Crime prevention through environmental design (CPTED)) היא גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימנלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. CPTED מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. נכון לשנת 2012 רוב היישום של מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי מתרחשת בסביבה בנויה. | + | '''מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי''' (Crime prevention through environmental design (CPTED)) היא גישה רב-תחומית לקטנת כמות התנהגות קרימינלית על ידי תכנון עירוני סביבתי. CPTED מסתמכת על היכולת להשפיע על החלטות שמקבל התוקפן לפני ביצוע של מעשה פלילי. נכון לשנת 2012 רוב היישום של מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי מתרחשת בסביבה בנויה. |
| | | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
שורה 6: |
שורה 6: |
| ספרו של ג'פרי "מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי" יצא בשנת 1971, אבל התעלמו מעבדותו במהלך שנות ה-70. ספרו של ניומן "מרחב בר הגנה: מניעת פשיעה על ידי תכנון סביבתי" יצא לאור בשנת 1972. העקרונות שבו יושמו במקומות רבים, אבל לא בכולם היתה הצלחה בהורדת הפשיעה. הגישה של מרחב בר הגנה עברה חשיבה מחדש יחד עם אלמנטים נוספים של CPTED. ניומן הציג את המונח CPTED ונתן את הקרדיט עליו לג'פרי. גישה זו זכתה להצלחה גדולה יותר דבר שהוביל לבחינה מחודשת של עבותו של ג'פרי. ג'פרי המשיך להרחיב את הגישה ופרסם חידושים בתחום עד 1990. מודל CPTED של ג'פרי הוא מקיף יותר ביחס לזה של ניומן, שמגביל את עצמו רק לסביבה הבנוייה. לאחר מכן פותחו מודלים מאוחרים יותר של מודל CPTED כאשר המודל של Crowe הוא הפופולרי ביותר. | | ספרו של ג'פרי "מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי" יצא בשנת 1971, אבל התעלמו מעבדותו במהלך שנות ה-70. ספרו של ניומן "מרחב בר הגנה: מניעת פשיעה על ידי תכנון סביבתי" יצא לאור בשנת 1972. העקרונות שבו יושמו במקומות רבים, אבל לא בכולם היתה הצלחה בהורדת הפשיעה. הגישה של מרחב בר הגנה עברה חשיבה מחדש יחד עם אלמנטים נוספים של CPTED. ניומן הציג את המונח CPTED ונתן את הקרדיט עליו לג'פרי. גישה זו זכתה להצלחה גדולה יותר דבר שהוביל לבחינה מחודשת של עבותו של ג'פרי. ג'פרי המשיך להרחיב את הגישה ופרסם חידושים בתחום עד 1990. מודל CPTED של ג'פרי הוא מקיף יותר ביחס לזה של ניומן, שמגביל את עצמו רק לסביבה הבנוייה. לאחר מכן פותחו מודלים מאוחרים יותר של מודל CPTED כאשר המודל של Crowe הוא הפופולרי ביותר. |
| | | |
− | נכון לשנת 2004, המונח CPTED מתייחס כביטוי פופולרי למודלים שיפתחו ניומן\Crowe , בעוד המודל של ג'פרי מקבל יחס של גידה מולטי-דיספלנירית למניעת פשיעה שמקיפה גם ביולוגיה, ופסיכולוגיה. מודלים מאוחרים יותר של CPTED שהחלו בשנת 1997, וקרויים CPTED של הדור השני מתאימים את המודל לאישיות של התוקפן. | + | נכון לשנת 2004, המונח CPTED מתייחס כביטוי פופולרי למודלים שיפתחו ניומן/Crowe, בעוד המודל של ג'פרי מקבל יחס של גידה מולטי-דיספלנירית למניעת פשיעה שמקיפה גם ביולוגיה, ופסיכולוגיה. מודלים מאוחרים יותר של CPTED שהחלו בשנת 1997, וקרויים CPTED של הדור השני מתאימים את המודל לאישיות של התוקפן. |
| | | |
| ==אסטרטגיות בתכנון עירוני== | | ==אסטרטגיות בתכנון עירוני== |
− | אסטרטגיות CPTED מסתמכות בעיקר על היכולת להשפיע על החלטת התוקף לפני שהוא מבצע פעילות לא חוקית. מחקרים ב[[קרימילוגיה|התנהגות קרימינלית]] מראים כי ההחלטה אם לבצע עבירה או לא לבצעה מושפעת יותר על ידי רמזים לסיכון הנתפש להתפסות מאשר רמזים לפרס או רמזים להצלחה ביצוע העבירה. באופן עקבי עם הגיון זה, אטסרטגיות CPTED שמות דגש על העצמת התחושה של סיכוי לגילוי וסיכוי של מעצר. | + | אסטרטגיות CPTED מסתמכות בעיקר על היכולת להשפיע על החלטת התוקף לפני שהוא מבצע פעילות לא חוקית. מחקרים ב[[קרימינולוגיה|התנהגות קרימינלית]] מראים כי ההחלטה אם לבצע עבירה או לא לבצעה מושפעת יותר על ידי רמזים לסיכון הנתפש להתפסות מאשר רמזים לפרס או רמזים להצלחה ביצוע העבירה. באופן עקבי עם הגיון זה, אסטרטגיות CPTED שמות דגש על העצמת התחושה של סיכוי לגילוי וסיכוי של מעצר. |
| | | |
− | ארבע האסטרטגיות הנפוצות ביותר למניעת פשיעה באמצאות תכנון כוללות: | + | ארבע האסטרטגיות הנפוצות ביותר למניעת פשיעה באמצעות תכנון כוללות: |
| # מעקב טבעי (natural surveillance), | | # מעקב טבעי (natural surveillance), |
| # בקרת גישה טבעית (natural access control) | | # בקרת גישה טבעית (natural access control) |
שורה 21: |
שורה 21: |
| ===מעקב טבעי=== | | ===מעקב טבעי=== |
| [[קובץ:View lines.PNG|ממוזער|קווי ראיה ופיקוח על הנעשה ברחוב]] | | [[קובץ:View lines.PNG|ממוזער|קווי ראיה ופיקוח על הנעשה ברחוב]] |
− | מעקב טבעי מגביר את האיום למעצר על ידי נקיטת צעדים להגברת התחושה שאנשים אחרים עשוים להבחין בך. מעקב טבעי מתרחש על ידי תכנון שמציב מאפיינים פיזיים, פעילויות ואנשים בדרך שמגדילה למקסימום את הנראות ומעודדת קשרי גומלין חיוביים מבחינה חברתית בין משתמשים לגיטמיים של מרחב ציבורי ופרטי. פושעים פוטנצייאלים מרגישים בקיום של בטחון באבטחה ובמגבלות על נתיבי הבריחה שלהם. | + | מעקב טבעי מגביר את האיום למעצר על ידי נקיטת צעדים להגברת התחושה שאנשים אחרים עשוים להבחין בך. מעקב טבעי מתרחש על ידי תכנון שמציב מאפיינים פיזיים, פעילויות ואנשים בדרך שמגדילה למקסימום את הנראות ומעודדת קשרי גומלין חיוביים מבחינה חברתית בין משתמשים לגיטימיים של מרחב ציבורי ופרטי. פושעים פוטנציאליים מרגישים בקיום של בטחון באבטחה ובמגבלות על נתיבי הבריחה שלהם. |
| | | |
| צעדים אלה כוללים: | | צעדים אלה כוללים: |
שורה 51: |
שורה 51: |
| | | |
| ===חיזוק טריטוריאלי טבעי=== | | ===חיזוק טריטוריאלי טבעי=== |
− | חיזוק טריטוריאלי טבעי מגביר את הבקרה החברתית על ידי הגדרה מחוזקת של המרחב ושיפור של הדאגה לרכוש. סביבה שמתוכננת להקטין את הניכור במרחב פרטי משיגה שני דברים. הראשון, היא יוצרת תחושה של בעלות.בעלים שכבר ביצעו השקעה כלשהי, סביר יותר שיקראו תיגר על פולשים או שידווחו עליהם למשטרה. שנית, התחושה של מרחב שיש עליו בעלות, יוצרת אווירה שבה "זרים" או "פולשים" בולטים לעין. חיזוק טריטוראילי טבעי מושג על ידי שימוש בבניינים, בגדרות, מדרגות, שלטים, תאורה ונוף כדי לבטא בעלות ולהגדיר מרחב ציבורי, סמי-ציבורי ופרטי. | + | חיזוק טריטוריאלי טבעי מגביר את הבקרה החברתית על ידי הגדרה מחוזקת של המרחב ושיפור של הדאגה לרכוש. סביבה שמתוכננת להקטין את הניכור במרחב פרטי משיגה שני דברים. הראשון, היא יוצרת תחושה של בעלות.בעלים שכבר ביצעו השקעה כלשהי, סביר יותר שיקראו תיגר על פולשים או שידווחו עליהם למשטרה. שנית, התחושה של מרחב שיש עליו בעלות, יוצרת אווירה שבה "זרים" או "פולשים" בולטים לעין. חיזוק טריטוריאלי טבעי מושג על ידי שימוש בבניינים, בגדרות, מדרגות, שלטים, תאורה ונוף כדי לבטא בעלות ולהגדיר מרחב ציבורי, סמי-ציבורי ופרטי. |
| | | |
| * חזיתות של חנויות הפונות אל מדרכה. | | * חזיתות של חנויות הפונות אל מדרכה. |