שינויים

המונח נטבע בשנת 1977 על ידי המגזין 'האקונומיסט' כדי לתאר את הירידה של הסקטור התעשייתי של [[הולנד]] בשנות ה-70  לאחר הגילוי של מאגרי [[גז טבעי]] בים הצפוני בשנות ה-60.<ref>"The Dutch Disease" (November 28, 1977). ''The Economist'', pp. 82-83.</ref> לפי המגזין, הגילוי גרם ל[[ייסוף|תיסוף]] של [[כסף|המטבע המקומי]] ובכך להפחתה של כוח התחרותיות של התוצר המקומי, הגדלת היבוא, הקטנת היצוא ולצמצום המגזר התעשייתי. הכלכלה ההולנדית נכנסה למשבר: [[אבטלה|אובדן מקומות עבודה]], [[חוב ציבורי]] תופח, [[אינפלציה]] גוברת ו[[ריבית גבוהה]].

המונח נטבע בשנת 1977 על ידי המגזין 'האקונומיסט' כדי לתאר את הירידה של הסקטור התעשייתי של [[הולנד]] בשנות ה-70  לאחר הגילוי של מאגרי [[גז טבעי]] בים הצפוני בשנות ה-60.<ref>"The Dutch Disease" (November 28, 1977). ''The Economist'', pp. 82-83.</ref> לפי המגזין, הגילוי גרם ל[[ייסוף|תיסוף]] של [[כסף|המטבע המקומי]] ובכך להפחתה של כוח התחרותיות של התוצר המקומי, הגדלת היבוא, הקטנת היצוא ולצמצום המגזר התעשייתי. הכלכלה ההולנדית נכנסה למשבר: [[אבטלה|אובדן מקומות עבודה]], [[חוב ציבורי]] תופח, [[אינפלציה]] גוברת ו[[ריבית גבוהה]].

מונח דומה ורחב יותר למושג המחלה ההולנדית הוא תאוריית [[קללת המשאבים]], לפיה שפע של כסף קל הנובע מהפקת משאבי טבע מביא להזנחת [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] ולפגיעה ב[[צמיחה כלכלית]] ובמממשל תקין. [[כלכלה היסטורית|כלכלן ההיסטורי]] אבנר גרייף תאר מצב זה עבור ספרד לאחר גילוי דרום אמריקה. ספרד החלה לכרות ולהפיק כמויות עצומות של המתכת כסף שנמצאה באמריקה והובאה ליבשת אירופה. כתוצאה מכך, נטען, החלה בספרד נטייה להסתמך על ייבוא הכסף ועל הניצול של דרום אמריקה, והזנחה של תשתיות הכלכלה המקומית. המאבק בין המלך לבין מוסדות לריסון ההוצאות הוכרעו לטובת המלך בצורה חדה, דבר שהוביל ליצירת חובות עצומים.[http://textologia.net/?p=5303] כתוצאה מכך, חלה החלשות בכלכלת ספרד, ו100 שנים לאחר גילוי אמריקה הפכה ממעצמה מרכזית למדינה בעלת כלכלה מפגרת לעומת יריבותיה. [http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.195.5748&rep=rep1&type=pdf].  היבטים של קללת המשאבים ושל המחלה ההולנדית הכוללים הזנחה של אפיקים אחרים בכלכלה, שחיתות ואי-יעילות, אפשר למצוא במדינות מפיקות משאבים רבות כמו מדינות ערב, [[רוסיה]] , מדינות דרום אמריקה, ומדינות באפריקה.  

מונח דומה ורחב יותר למושג המחלה ההולנדית הוא תאוריית [[קללת המשאבים]], לפיה שפע של כסף קל הנובע מהפקת משאבי טבע מביא להזנחת [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] ולפגיעה ב[[צמיחה כלכלית]] ובממשל תקין. [[כלכלה היסטורית|כלכלן ההיסטורי]] אבנר גרייף תאר מצב זה עבור ספרד לאחר גילוי דרום אמריקה. ספרד החלה לכרות ולהפיק כמויות עצומות של המתכת כסף שנמצאה באמריקה והובאה ליבשת אירופה. כתוצאה מכך, נטען, החלה בספרד נטייה להסתמך על ייבוא הכסף ועל הניצול של דרום אמריקה, והזנחה של תשתיות הכלכלה המקומית. המאבק בין המלך לבין מוסדות לריסון ההוצאות הוכרעו לטובת המלך בצורה חדה, דבר שהוביל ליצירת חובות עצומים.[http://textologia.net/?p=5303] כתוצאה מכך, חלה החלשות בכלכלת ספרד, ו100 שנים לאחר גילוי אמריקה הפכה ממעצמה מרכזית למדינה בעלת כלכלה מפגרת לעומת יריבותיה. [http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.195.5748&rep=rep1&type=pdf].  היבטים של קללת המשאבים ושל המחלה ההולנדית הכוללים הזנחה של אפיקים אחרים בכלכלה, שחיתות ואי-יעילות, אפשר למצוא במדינות מפיקות משאבים רבות כמו מדינות ערב, [[רוסיה]], מדינות דרום אמריקה, ומדינות באפריקה.  

==המודל הכלכלי הבסיסי==

==המודל הכלכלי הבסיסי==

המודל הכלכלי ה"קלאסי" לתאור המחלה ההולנדית פותח על ידי הכלכלנים W. Max Corden ו- J. Peter Neary בשנת 1982. במודל קיים סקטור של מוצר או שירות שאינו סחיר עם מדינות אחרות (לדוגמה נדל"ן, תיווך נדל"ן או מסעדות), ושני סקטורים של מוצרים סחירים לעולם: הסקטור הפורח והסקטור המפגר, שאינו נהנה מפריחה. הסקטור הפורח מתייחס בדרך כלל לשאיבת [[נפט]] או [[גז טבעי]], אבל יכול להתייחס להפקה וייצוא של משאבים טבעיים אחרים כמו כריית [[זהב]], [[נחושת]], יהלומים, בוקסיט או לייצוא של גידולי חקלאות מבוקשים כמו [[קפה]] או [[קקאו]]. הסקטור המפגר מאחור מייצג בדרך כלל את התעשייה אבל יכול להתייחס גם לחקלאות או שירותים. דוגמה בישראל יכולה להיות תחום ההי-טק, הביו-טק או תעשייה מסורתית.  

המודל הכלכלי ה"קלאסי" לתאור המחלה ההולנדית פותח על ידי הכלכלנים W. Max Corden ו- J. Peter Neary בשנת 1982. במודל קיים סקטור של מוצר או שירות שאינו סחיר עם מדינות אחרות (לדוגמה נדל"ן, תיווך נדל"ן או מסעדות), ושני סקטורים של מוצרים סחירים לעולם: הסקטור הפורח והסקטור המפגר, שאינו נהנה מפריחה. הסקטור הפורח מתייחס בדרך כלל לשאיבת [[נפט]] או [[גז טבעי]], אבל יכול להתייחס להפקה וייצוא של משאבים טבעיים אחרים כמו כריית [[זהב]], [[נחושת]], יהלומים, בוקסיט או לייצוא של גידולי חקלאות מבוקשים כמו [[קפה]] או [[קקאו]]. הסקטור המפגר מאחור מייצג בדרך כלל את התעשייה אבל יכול להתייחס גם לחקלאות או שירותים. דוגמה בישראל יכולה להיות תחום ההיי-טק, הביו-טק או תעשייה מסורתית.  

גידול משמעותי בסקטור הפורח יגרום לשתי השפעות על הכלכלה. ההשפעה הראשונה היא '''"תנועה לכיוון המשאב"'''. הפקת המשאב הטבעי תגרום לעליה בביקוש לעבודה ולכך שהייצור ינוע לכיוון של הסקטור הפורח והרחק מהסקטור המפגר. תנועה זו ב[[שוק העבודה]] (שבאה לידי ביטוי גם בהשכלה שיש לעובדים ובסוג ה"[[הון אנושי]]" שיש להם), קרויה גם "אי-תעוש ישיר". השפעה זו יכולה להיות זניחה בגלל ייבוא עובדים מומחים מחו"ל וכן בגלל שכמות העובדים בתעשיות שאיבת הנפט היא קטנה יחסית. בענפים אחרים כמו הפקת נחושת או קפה לדוגמה יכולה להיות להשפעה זו משמעות חשובה יותר.  

גידול משמעותי בסקטור הפורח יגרום לשתי השפעות על הכלכלה. ההשפעה הראשונה היא '''"תנועה לכיוון המשאב"'''. הפקת המשאב הטבעי תגרום לעליה בביקוש לעבודה ולכך שהייצור ינוע לכיוון של הסקטור הפורח והרחק מהסקטור המפגר. תנועה זו ב[[שוק העבודה]] (שבאה לידי ביטוי גם בהשכלה שיש לעובדים ובסוג ה"[[הון אנושי]]" שיש להם), קרויה גם "אי-תעוש ישיר". השפעה זו יכולה להיות זניחה בגלל ייבוא עובדים מומחים מחו"ל וכן בגלל שכמות העובדים בתעשיות שאיבת הנפט היא קטנה יחסית. בענפים אחרים כמו הפקת נחושת או קפה לדוגמה יכולה להיות להשפעה זו משמעות חשובה יותר.  

השפעה אחר נקרא '''"אפקט הבזבוז"''' או "השפעת ההוצאות". העליה בסקטור הפורח גוררת רווחים קלים. דבר זה גורם לעליה בביקוש למוצרים שאינם סחירים (כמו נדל"ן), ומחליש את התחרותיות של ענף הסחיר. השפעה זו נקראת '''"אי תעוש עקיף"''', העליה בביקוש למוצרים שאינם סחירים גורם לייקור שלהם, וזאת לעומת המוצרים הסחירים שמחירם נקבע בשוק העולמי ולכן אינו יכול לעלות יותר מדי. במודל עם שערי מטבע, פרוש הדבר שייצוא משאב הטבע גורר ייסוף של המטבע המקומי, דבר שמקשה על ייצואנים לייצא את התוצרת שלהם.  

השפעה אחר נקרא '''"אפקט הבזבוז"''' או "השפעת ההוצאות". העליה בסקטור הפורח גוררת רווחים קלים. דבר זה גורם לעליה בביקוש למוצרים שאינם סחירים (כמו נדל"ן), ומחליש את התחרותיות של ענף הסחיר. השפעה זו נקראת '''"אי תעוש עקיף"''', העליה בביקוש למוצרים שאינם סחירים גורם לייקור שלהם, וזאת לעומת המוצרים הסחירים שמחירם נקבע בשוק העולמי ולכן אינו יכול לעלות יותר מדי. במודל עם שערי מטבע, פרוש הדבר שייצוא משאב הטבע גורר ייסוף של המטבע המקומי, דבר שמקשה על יצואנים לייצא את התוצרת שלהם.  

היבט נוסף נוגע ל"רווחים קלים" עבור אזרחי המדינה ותת-השקעה ב[[הון אנושי]]. מצב זה אפיין בעבר את רוב נסיכויות הנפט ואת ערב הסעודית, שיכלו להנות מאיכות חיים גבוהה בלי צורך ללמוד או לעבוד קשה. דבר זה דומה ל[[מלכודת הרווחה]].  

היבט נוסף נוגע ל"רווחים קלים" עבור אזרחי המדינה ותת-השקעה ב[[הון אנושי]]. מצב זה אפיין בעבר את רוב נסיכויות הנפט ואת ערב הסעודית, שיכלו להנות מאיכות חיים גבוהה בלי צורך ללמוד או לעבוד קשה. דבר זה דומה ל[[מלכודת הרווחה]].  

==השפעות המחלה ההולנדית==

==השפעות המחלה ההולנדית==

במודלים פשוטים של סחר (ללא העברות הון וללא היבטים נוספים), ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שינבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  

במודלים פשוטים של סחר (ללא העברות הון וללא היבטים נוספים), ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שיניבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  

במונחים של [[התמחות כלכלית]] ו[[יתרון יחסי]], המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון-יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אבל דבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, נסיון, כוח אדם מיומן ([[הון אנושי]]) ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], [[זהב]] או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, והם נמצאים בפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.   

במונחים של [[התמחות כלכלית]] ו[[יתרון יחסי]], המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון-יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אבל דבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, נסיון, כוח אדם מיומן ([[הון אנושי]]) ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], [[זהב]] או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, והם נמצאים בפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.   

כמו כן תנודות במחירים של המשאב הטבעי, שאופייניות גם הן למצבים של שיא תפוקה, גורמות לתת-השקעה מצד חברות השקעה שניצבות בפני סיכונים גדולים יותר בגלל התנודות.  

כמו כן תנודות במחירים של המשאב הטבעי, שאופייניות גם הן למצבים של שיא תפוקה, גורמות לתת-השקעה מצד חברות השקעה שניצבות בפני סיכונים גדולים יותר בגלל התנודות.  

השפעה נוספת, שמופיעה פחות בספרות הכלכלית, ויותר בספרות של מדעי המדינה, היא השפעת ההפקה של משאבי טבע על הממשלה ושמירה על [[שוק תחרותי]] ו[[יעילות כלכלית|יעיל]] ועל [[מוסדות חברתיים]] הנחוצים לקיומו השפעות הנוגעות ל[[קללת המשאבים]]. ייצוא ממשק רגיל צריך לשמור על תחרותיות ויעילות מול משקים אחרים. לשם כך הממשלה צריכה לדאוג לדוגמה לכיבוד זכויות קניין של האזרחים, לפיתוח תשתיות , שמירה על [[הון חברתי]], [[חינוך]] ועוד. היבטים אלה מוחלשים בעקבות ייצוא קל של משאב טבע. הממשלה מקבלת הכנסות בכל מקרה, ואינה צריכה לשמור על שוק יעיל ומתפקד. התמריץ של האזרחים לשמור על השלטון נגד שחיתות והתמריץ לפתח טכנולוגיות חדשות ולענות לשינויים בשוקים נפגע בגלל שבדרך כלל השלטון משתמש ברווחים הקלים כדי להעריף הטבות על האזרחים. היבטים אלה בולטים במיוחד במדינות ערב כמו [[ערב הסעודית]], [[מצרים]], לוב וכן ב[[רוסיה]] ובמדינות שונות באפריקה. היציבות השלטונית נקנית על ידי בזבוז הכספים מהמשאב הטבעי על הטבות למקורבים (שמסייעים לשלטון להישאר במקומו) ועל הטבות שונות לאזרחים, מוסדות להחלשת כוחו של השלטון המרכזי כמו אצולה, מעמד בינוני, ארגונים חברתיים, עיתונות וכו' נחלשים בגלל שאין אינטרס ציבורי לשמור עליהם בזמן הרווחים הקלים מהמשאב הטבעי.

השפעה נוספת, שמופיעה פחות בספרות הכלכלית, ויותר בספרות של מדעי המדינה, היא השפעת ההפקה של משאבי טבע על הממשלה ושמירה על [[שוק תחרותי]] ו[[יעילות כלכלית|יעיל]] ועל [[מוסדות חברתיים]] הנחוצים לקיומו השפעות הנוגעות ל[[קללת המשאבים]]. ייצוא ממשק רגיל צריך לשמור על תחרותיות ויעילות מול משקים אחרים. לשם כך הממשלה צריכה לדאוג לדוגמה לכיבוד זכויות קניין של האזרחים, לפיתוח תשתיות, שמירה על [[הון חברתי]], [[חינוך]] ועוד. היבטים אלה מוחלשים בעקבות ייצוא קל של משאב טבע. הממשלה מקבלת הכנסות בכל מקרה, ואינה צריכה לשמור על שוק יעיל ומתפקד. התמריץ של האזרחים לשמור על השלטון נגד שחיתות והתמריץ לפתח טכנולוגיות חדשות ולענות לשינויים בשוקים נפגע בגלל שבדרך כלל השלטון משתמש ברווחים הקלים כדי להעריף הטבות על האזרחים. היבטים אלה בולטים במיוחד במדינות ערב כמו [[ערב הסעודית]], [[מצרים]], לוב וכן ב[[רוסיה]] ובמדינות שונות באפריקה. היציבות השלטונית נקנית על ידי בזבוז הכספים מהמשאב הטבעי על הטבות למקורבים (שמסייעים לשלטון להישאר במקומו) ועל הטבות שונות לאזרחים, מוסדות להחלשת כוחו של השלטון המרכזי כמו אצולה, מעמד בינוני, ארגונים חברתיים, עיתונות וכו' נחלשים בגלל שאין אינטרס ציבורי לשמור עליהם בזמן הרווחים הקלים מהמשאב הטבעי.

==התמודדות בעולם==

==התמודדות בעולם==

קיימות שתי דרכים בסיסיות לנסיונות התמודדות עם המחלה ההולנדית:  

קיימות שתי דרכים בסיסיות לנסיונות התמודדות עם המחלה ההולנדית:  

* נסיון להקטין את הייסוף בשער המטבע, כדי להקטין את הפגיעה בשאר ענפי הייצוא.

* נסיון להקטין את הייסוף בשער המטבע, כדי להקטין את הפגיעה בשאר ענפי הייצוא.

* לספק תנופה לתחרותיות של הסקטור הייצרני שאינו נסמך על המשאב הטבעי.  

* לספק תנופה לתחרותיות של הסקטור היצרני שאינו נסמך על המשאב הטבעי.  

גישה אחת היא לנסות להקטין את הגידול ברווחים מהסקטור של המשאב הטבעי למדינה. כלומר לנסות להאט את התמלוגים שהכלכלה מקבלת, או לשמור את התמלוגים שהמדינה מקבלת בהשקעות בחו"ל ולהביא אותם למדינה בצורה הדרגתית ומתונה. דבר זה מקטין את "אפקט הבזבוז". יתרון נוסף של הכנסת הרווחים בצורה איטית למדינה היא פריסה ארוכה יותר ויציבה יותר של הכנסות על פני זמן, במקום לגרום למצב של הכנסה כספית גדולה בשנה אחת והכנסה קטן בשנה אחרת, דבר שמעלה את אי הוודאות.  

גישה אחת היא לנסות להקטין את הגידול ברווחים מהסקטור של המשאב הטבעי למדינה. כלומר לנסות להאט את התמלוגים שהכלכלה מקבלת, או לשמור את התמלוגים שהמדינה מקבלת בהשקעות בחו"ל ולהביא אותם למדינה בצורה הדרגתית ומתונה. דבר זה מקטין את "אפקט הבזבוז". יתרון נוסף של הכנסת הרווחים בצורה איטית למדינה היא פריסה ארוכה יותר ויציבה יותר של הכנסות על פני זמן, במקום לגרום למצב של הכנסה כספית גדולה בשנה אחת והכנסה קטן בשנה אחרת, דבר שמעלה את אי הוודאות.  

אסטרטגיה נוספת שנועדה להקטין את הייסוף של שער המטבע היא להגדיל את אחוז החסכון בכלכלה כדי להקטין את הגודל של השקעות הון נכנסות שיכולות לגרום לייסוף המטבע המקומי.

אסטרטגיה נוספת שנועדה להקטין את הייסוף של שער המטבע היא להגדיל את אחוז החסכון בכלכלה כדי להקטין את הגודל של השקעות הון נכנסות שיכולות לגרום לייסוף המטבע המקומי.

השקעות שונות בהשכלה בחינוך ובתשתיות יכולות להגדיל את כושר התחרות של הסקטור התעשייתי. חלופה אחרת , בעיקר למדינות גדולות, היא שהמדינה תבצע מדיניות פרוטקציוניסטית לגבי סקטור זה על ידי הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, מדיניות זו מסוכנת ועלולה להחריף את המחלה ההולנדית על ידי ניוון נוסף של התעשייה.  

השקעות שונות בהשכלה בחינוך ובתשתיות יכולות להגדיל את כושר התחרות של הסקטור התעשייתי. חלופה אחרת, בעיקר למדינות גדולות, היא שהמדינה תבצע מדיניות פרוטקציוניסטית לגבי סקטור זה על ידי הגדלת סובסידיות או מכסים. עם זאת, מדיניות זו מסוכנת ועלולה להחריף את המחלה ההולנדית על ידי ניוון נוסף של התעשייה.  

===הקרן הנורבגית===

===הקרן הנורבגית===

בעקבות הגילוי של מאגרי הגז מול הים בישראל בשנת 2009. עלה חשש מצד מספר כלכלנים ואישי ציבור מפני סכנה אפשרית שישראל תסבול מ"מחלה הולנדית". ביניהם נגיד [[בנק ישראל]] סטנלי פישר, חבר הכנסת והשר לשעבר הרב [[מיכאל מלכיאור]], רונן סולומון, וד"ר אמנון פורטוגלי.  

בעקבות הגילוי של מאגרי הגז מול הים בישראל בשנת 2009. עלה חשש מצד מספר כלכלנים ואישי ציבור מפני סכנה אפשרית שישראל תסבול מ"מחלה הולנדית". ביניהם נגיד [[בנק ישראל]] סטנלי פישר, חבר הכנסת והשר לשעבר הרב [[מיכאל מלכיאור]], רונן סולומון, וד"ר אמנון פורטוגלי.  

אמנון פורטוגלי חושב שהמחלה ההולנדית החלה כבר בישראל עוד לפני השאיבה עצמה, וזאת בגלל הציפייה לרווחים גדולים, יחסית למשק הישראלי. פורטוגלי נסמך על איתן אביראל מ"דה מארקר" שטוען שגילוי [[גז טבעי בישראל|שדות הגז]] בתחילת 2009 הוא אחת הסיבורת המרכזיות לעליות בשוק המניות בשנה זו. פורטוגלי מציין כי בתוך 3 חודשים, מינואר עד אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות העוסקות בחיפושי נפט וגז-טבעי בבורסה בכ-6.5 מיליארד ש"ח. עליה זו עומדת מול עליה של 64 מיליארד ש"ח במדד תל אביב 100 (כלומר היא תרמה לעליה של כ-10% במניות המובילות) בעוד שהעליה בשווקי העולם החלה רק במרץ 2009. בין תחילת 2009 ועד יוני 2010 עלו ערך השוק של חברות העוסקות בתחום חיפושי נפט וגז ב-20 מיליארד ש"ח.  

אמנון פורטוגלי חושב שהמחלה ההולנדית החלה כבר בישראל עוד לפני השאיבה עצמה, וזאת בגלל הציפייה לרווחים גדולים, יחסית למשק הישראלי. פורטוגלי נסמך על איתן אבריאל מ"דה מארקר" שטוען שגילוי [[גז טבעי בישראל|שדות הגז]] בתחילת 2009 הוא אחת הסיבות המרכזיות לעליות בשוק המניות בשנה זו. פורטוגלי מציין כי בתוך 3 חודשים, מינואר עד אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות העוסקות בחיפושי נפט וגז-טבעי בבורסה בכ-6.5 מיליארד ש"ח. עליה זו עומדת מול עליה של 64 מיליארד ש"ח במדד תל אביב 100 (כלומר היא תרמה לעליה של כ-10% במניות המובילות) בעוד שהעליה בשווקי העולם החלה רק במרץ 2009. בין תחילת 2009 ועד יוני 2010 עלו ערך השוק של חברות העוסקות בתחום חיפושי נפט וגז ב-20 מיליארד ש"ח.  

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של  ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של  ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

* [[שיא תפוקת הנפט]] תהליך דינמי נוסף הקשור באנרגיה

* [[שיא תפוקת הנפט]] תהליך דינמי נוסף הקשור באנרגיה

* [[נעילה טכנולוגית]] - כיצד שיפור טכנולוגי בטווח הקצר יכול להוביל לבעיות בטווח ארוך טווח יותר.

* [[נעילה טכנולוגית]] - כיצד שיפור טכנולוגי בטווח הקצר יכול להוביל לבעיות בטווח ארוך טווח יותר.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Dutch_Disease המחלה ההולנדית] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Dutch_Disease המחלה ההולנדית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/130/300.html לטבוע בכסף: הצד האחר של גילויי הגז], רותם סלע , nrg 9/7/2010

* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/130/300.html לטבוע בכסף: הצד האחר של גילויי הגז], רותם סלע, nrg 9/7/2010

* [http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4841 המחלה ההולנדית. הפתרון לבעיה הכלכלית הוא גם הדרך הנכונה מבחינה ציבורית חברתית] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 19.06.2010

* [http://www.haokets.org/default.asp?PageID=10&ItemID=4841 המחלה ההולנדית. הפתרון לבעיה הכלכלית הוא גם הדרך הנכונה מבחינה ציבורית חברתית] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 19.06.2010

* [http://www.haokets.org/2010/02/14/%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%E2%80%93-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A0/ הצורך במדיניות אנרגיה חכמה – איך להימנע מ'המחלה ההולנדית'] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 14.02.10

* [http://www.haokets.org/2010/02/14/%D7%94%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%9A-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%94-%E2%80%93-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%A0/ הצורך במדיניות אנרגיה חכמה – איך להימנע מ'המחלה ההולנדית'] אמנון פורטוגלי, העוקץ, 14.02.10

* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/222/696.html בנק ישראל חושש מ"המחלה ההולנדית" וממליץ להקים קרן להכנסות מיצוא גז] מעריב, 16.3.2011

* [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/222/696.html בנק ישראל חושש מ"המחלה ההולנדית" וממליץ להקים קרן להכנסות מיצוא גז] מעריב, 16.3.2011

* [http://www1.bizportal.co.il/article/266689 נידבק ב"מחלה ההולנדית"? ייצוא מיליארד דולר גז יגרור עלייה של 0.8% בשקל] בבנק המרכזי בחנו את הסיכוי שכלכלת ישראל תידבק "במחלה ההולנדית" ומצאו כי ייצוא גז מ"לוויתן" עלול להביא לייסוף נוסף במטבע. ביזפורטל, 16.3.2011

* [http://www1.bizportal.co.il/article/266689 נידבק ב"מחלה ההולנדית"? ייצוא מיליארד דולר גז יגרור עלייה של 0.8% בשקל] בבנק המרכזי בחנו את הסיכוי שכלכלת ישראל תידבק "במחלה ההולנדית" ומצאו כי ייצוא גז מ"לוויתן" עלול להביא לייסוף נוסף במטבע. ביזפורטל, 16.3.2011

[[קטגוריה: צמיחה כלכלית]]

[[קטגוריה: צמיחה כלכלית]]