שינויים

הרעיון של נתונים פתוחים אינו חדש; אבל למרות שיש שימוש נפוץ למדי בשנים האחרונות, אין לו הגדרה מוסכמת (בניגוד לדוגמה לגישה פתוחה שלגביה הוכרזו ונחתמו כמה הכרזות רשמיות).  

הרעיון של נתונים פתוחים אינו חדש; אבל למרות שיש שימוש נפוץ למדי בשנים האחרונות, אין לו הגדרה מוסכמת (בניגוד לדוגמה לגישה פתוחה שלגביה הוכרזו ונחתמו כמה הכרזות רשמיות).  

נתונים חופשיים מתרכזים לעיתים קרובות ב[[מידע]] לא טקסטואלי כמו מפות, גנומים, מפות תאי מוח, תרכובות כימיות, סטטיסטיקה, נוסחאות מתמטיות ומדעיות, נתונים ונוהלים רפואיים, מידע ביולוגי ומגוון גנטי. קיימות בעיות רבות הנובעות מכך שנתונים אלה הם בעלי ערך כלכלי וניתן לצבור אותם כדי לקבל עוד ערך כלכלי. גישה אל או שימוש מחודש בנתונים נשלטת על ידי ארגונים, הן ציבוריים (ממשלות, אוניברסיטאות, רשויות וכו') והן פרטיות (פירמות). השליטה בנתונים יכולה להתבצע על ידי הגבלת גישה, רשיונות, זכויות יוצרים, פטנטים או תשלום תמורת גישה או שימוש מחדש. התומכים בגישת נתונים פתוחים טוענים כי הגבלות אלה פוגעים ב[[טובת הכלל]] וכי הנתונים צריכים להיות זמינים ללא מגבלה או תשלום. בנוסף, חשוב כי הנתונים יהיו ניתנים לשימוש חוזר ללא בקשת הרשאה נוספת, אם כי הסוגים של השימוש מחדש (לדגומה יצירה של עבודות או מידע הנגזרות מתוך הנתונים) עשויים להשלט על ידי רשיון.  

נתונים חופשיים מתרכזים לעיתים קרובות ב[[מידע]] לא טקסטואלי כמו מפות, גנומים, מפות תאי מוח, תרכובות כימיות, סטטיסטיקה, נוסחאות מתמטיות ומדעיות, נתונים ונוהלים רפואיים, מידע ביולוגי ומגוון גנטי. קיימות בעיות רבות הנובעות מכך שנתונים אלה הם בעלי ערך כלכלי וניתן לצבור אותם כדי לקבל עוד ערך כלכלי. גישה אל או שימוש מחודש בנתונים נשלטת על ידי ארגונים, הן ציבוריים (ממשלות, אוניברסיטאות, רשויות וכו') והן פרטיות (פירמות). השליטה בנתונים יכולה להתבצע על ידי הגבלת גישה, רשיונות, זכויות יוצרים, פטנטים או תשלום תמורת גישה או שימוש מחדש. התומכים בגישת נתונים פתוחים טוענים כי הגבלות אלה פוגעים ב[[טובת הכלל]] וכי הנתונים צריכים להיות זמינים ללא מגבלה או תשלום. בנוסף, חשוב כי הנתונים יהיו ניתנים לשימוש חוזר ללא בקשת הרשאה נוספת, אם כי הסוגים של השימוש מחדש (לדגומה יצירה של עבודות או מידע הנגזרות מתוך הנתונים) עשויים להישלט על ידי רשיון.  

דוגמה לטיעון מדוע יש צורך בנתונים פתוחים:

דוגמה לטיעון מדוע יש צורך בנתונים פתוחים:

"מדענים רבים הצביעו על האירוניה שבדבר שבדיוק ברגע ההיסטורי שבו יש לנו את הטכנולוגיות לאפשר זמינות כלל עולמית של נתונים מדעיים, שיכולים להרחיב את שיתופי הפעולה ולהאיץ את קצב והעומק של גילויים חדשים... אנו עסוקים בנעילה הנתונים ומניעת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות על הידע. "

"מדענים רבים הצביעו על האירוניה שבדבר שבדיוק ברגע ההיסטורי שבו יש לנו את הטכנולוגיות לאפשר זמינות כלל עולמית של נתונים מדעיים, שיכולים להרחיב את שיתופי הפעולה ולהאיץ את קצב והעומק של גילויים חדשים... אנו עסוקים בנעילה הנתונים ומניעת שימוש בטכנולוגיות מתקדמות על הידע."

John Wilbanks, Executive Director, Science Commons

John Wilbanks, Executive Director, Science Commons

==גישה חופשית למחקרים מדעיים==

==גישה חופשית למחקרים מדעיים==

גישה חופשית , Open Access היא הקריאה לכך שירחונים מדעיים יפרסמו את המחקרים המדעיים חינם לציבור וכן שהמחקרים יהיו חופשיים לשימוש עתידי של אנשים שרוצים לחקור את המחקרים, למצוא בהם דפוסים וכו'.  

גישה חופשית, Open Access היא הקריאה לכך שירחונים מדעיים יפרסמו את המחקרים המדעיים חינם לציבור וכן שהמחקרים יהיו חופשיים לשימוש עתידי של אנשים שרוצים לחקור את המחקרים, למצוא בהם דפוסים וכו'.  

בעבר היתה הצדקה לכך שירחונים מדעיים עלו הרבה כסף. עלות ההפקה של המאמרים היתה יקרה משום שהיה צריך להשקיע משאבים רבים בהכנת גרפים והכנות אחרות לדפוס, וכן היו עלויות הפצה גבוהות של הירחונים בכל העולם בתפוצה קטנה. היום שני דברים השתנו - בזכות הדפוס הדיגיטלי, תוכנות לעיבוד תמלילים, עימוד גרפי והכנת גרפים מדענים יכולים להכין בכוחות עצמם או עם סיוע קל את המאמר לדפוס. כמו כן ההפצה הוזלה מאד בזכות האינטרנט. כך שהעלויות של הכנת המאמרים המדעיים ירדו מאד. מצד שני עלויות ההרשמה לירחונים המדעיים עלו מאד, בין 1986 ל-2003 עלה ה[[מחיר הריאלי]] של ההרשמה (המחיר בהתחשב מחיר [[האינפלציה]]) ב-260%. מחיר העלות השנתית לירחון בכימיה הוא מעל 4000 דולר בשנה, ומצב דומה יש גם בפיזיקה, ביולוגיה, ותחומים רבים נוספים. יש ירחון אחד עם עלות הרשמה שנתית של 40,000 דולר.[http://www.youtube.com/watch?v=L5rVH1KGBCY&feature=player_embedded&noredirect=1]  

בעבר היתה הצדקה לכך שירחונים מדעיים עלו הרבה כסף. עלות ההפקה של המאמרים היתה יקרה משום שהיה צריך להשקיע משאבים רבים בהכנת גרפים והכנות אחרות לדפוס, וכן היו עלויות הפצה גבוהות של הירחונים בכל העולם בתפוצה קטנה. היום שני דברים השתנו - בזכות הדפוס הדיגיטלי, תוכנות לעיבוד תמלילים, עימוד גרפי והכנת גרפים מדענים יכולים להכין בכוחות עצמם או עם סיוע קל את המאמר לדפוס. כמו כן ההפצה הוזלה מאד בזכות האינטרנט. כך שהעלויות של הכנת המאמרים המדעיים ירדו מאד. מצד שני עלויות ההרשמה לירחונים המדעיים עלו מאד, בין 1986 ל-2003 עלה ה[[מחיר הריאלי]] של ההרשמה (המחיר בהתחשב מחיר [[האינפלציה]]) ב-260%. מחיר העלות השנתית לירחון בכימיה הוא מעל 4000 דולר בשנה, ומצב דומה יש גם בפיזיקה, ביולוגיה, ותחומים רבים נוספים. יש ירחון אחד עם עלות הרשמה שנתית של 40,000 דולר.[http://www.youtube.com/watch?v=L5rVH1KGBCY&feature=player_embedded&noredirect=1]  

המצב הזה יוצר כל מיני בעיות, סטודנטים אינם יכולים לקרוא את המאמרים, ולפעמים גם מרצים מוגבלים בגישה ולא יכולים ללמד מחקרים חדשים. הדבר הוא בעייתי במדינות עניות שבהן האוניברסיטאות לא יכולות לעמוד בתשלום לכל הירחונים. מצד שני המצב אבסורדי היות והמיסים הממשלתיים משלמים על המחקר , וגם עבודת הסינון של המאמרים והריוויו נעשים על ידי מדענים אחרים ולא על ידי הירחון עצמו (וגם מדענים אלה מקבלים סיוע מכספי המיסים).  מצד שני הציבור עצמו ששילם על כל המחקר הזה לא מקבל גישה לנתונים ולמחקרים באופן ישיר.

המצב הזה יוצר כל מיני בעיות, סטודנטים אינם יכולים לקרוא את המאמרים, ולפעמים גם מרצים מוגבלים בגישה ולא יכולים ללמד מחקרים חדשים. הדבר הוא בעייתי במדינות עניות שבהן האוניברסיטאות לא יכולות לעמוד בתשלום לכל הירחונים. מצד שני המצב אבסורדי היות והמיסים הממשלתיים משלמים על המחקר, וגם עבודת הסינון של המאמרים והריוויו נעשים על ידי מדענים אחרים ולא על ידי הירחון עצמו (וגם מדענים אלה מקבלים סיוע מכספי המיסים).  מצד שני הציבור עצמו ששילם על כל המחקר הזה לא מקבל גישה לנתונים ולמחקרים באופן ישיר.

==דוגמאות לשימושים==

==דוגמאות לשימושים==

* GTFS הוא פורמט של נתונים פתוחים הקשורים לתחבורה, ובעיקר ל[[תחבורה ציבורית]]. בפורמט זה שואבים נתונים אודות מיקום תחנות אוטובוס, קווי אוטובוס, זמני נסיעה ולוחות זמנים. את המידע הזה מנצלות כיום מאות סוגי אפליקציות לשם הצגת מידע גאוגרפי או כזה הקשור למתן שירותי תחבורה - לדוגמה היכן ממוקמות תחנות האוטובוס הקרובות, שירות תכנון נסיעה קצרה, זמני נסיעה בתחבורה ציבורית, מפת קווים אישית ועוד.  

* GTFS הוא פורמט של נתונים פתוחים הקשורים לתחבורה, ובעיקר ל[[תחבורה ציבורית]]. בפורמט זה שואבים נתונים אודות מיקום תחנות אוטובוס, קווי אוטובוס, זמני נסיעה ולוחות זמנים. את המידע הזה מנצלות כיום מאות סוגי אפליקציות לשם הצגת מידע גאוגרפי או כזה הקשור למתן שירותי תחבורה - לדוגמה היכן ממוקמות תחנות האוטובוס הקרובות, שירות תכנון נסיעה קצרה, זמני נסיעה בתחבורה ציבורית, מפת קווים אישית ועוד.  

* מאגרי מפות חינמיים - דוגמת OSM (שנבנה על ידי תוכן גולשים) ומפות חופשיות שמפורסמות על ידי ממשלות וסוכנויות ממשליות - מאפשרות לכתוב יישומים, לקיים מחקרים מדעיים ולכתוב יישומים המנצלים מידע גאוגרפי ללא צורך בתקורה הגבוהה שכרוכה בתשלום למפות מספחריות.

* מאגרי מפות חינמיים - דוגמת OSM (שנבנה על ידי תוכן גולשים) ומפות חופשיות שמפורסמות על ידי ממשלות וסוכנויות ממשלתיות - מאפשרות לכתוב יישומים, לקיים מחקרים מדעיים ולכתוב יישומים המנצלים מידע גאוגרפי ללא צורך בתקורה הגבוהה שכרוכה בתשלום למפות מסחריות.

* דיביפדיה DBpedia היא פרוייקט שמטרתו להנגיש מידע מובנה (נתונים) מתוך מקורות מידע שנובעים מפרוקייט [[ויקיפדיה]]. מידע מובנה זה מונגש לאחר מכן לרשת האינטרנט. דיביפדיה מאפשרת למשתמשים לבצע שאילתות על יחסים ועל תכונות הקשורות למשאבי ויקיפדיה, כולל קשרים לבסיסי נתונים אחרים. דיביפדיה תוארה על ידי [[טים ברנרס-לי]] כאחד מהחלקים היותר מפורסמים של פרוייקט [[Linked data]].

* דיביפדיה DBpedia היא פרוייקט שמטרתו להנגיש מידע מובנה (נתונים) מתוך מקורות מידע שנובעים מפרוייקט [[ויקיפדיה]]. מידע מובנה זה מונגש לאחר מכן לרשת האינטרנט. דיביפדיה מאפשרת למשתמשים לבצע שאילתות על יחסים ועל תכונות הקשורות למשאבי ויקיפדיה, כולל קשרים לבסיסי נתונים אחרים. דיביפדיה תוארה על ידי [[טים ברנרס-לי]] כאחד מהחלקים היותר מפורסמים של פרוייקט [[Linked data]].

==נתונים חופשיים מטעם ממשלות==

==נתונים חופשיים מטעם ממשלות==

* [http://www.ted.com/talks/tim_berners_lee_on_the_next_web.html טים ברנרס-לי על הרשת הבאה], על רשת סמנטית ועל החשיבות של נתונים פתוחים. הרצאת "TED"  

* [http://www.ted.com/talks/tim_berners_lee_on_the_next_web.html טים ברנרס-לי על הרשת הבאה], על רשת סמנטית ועל החשיבות של נתונים פתוחים. הרצאת "TED"  

* [http://www.ted.com/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html הנס רוסלניג בהרצאה על GAPMINDR] הדגמה של שימוש בנתונים פומביים להפקת תובנות חדשות. הרצאת "TED"

* [http://www.ted.com/talks/hans_rosling_shows_the_best_stats_you_ve_ever_seen.html הנס רוסלניג בהרצאה על GAPMINDR] הדגמה של שימוש בנתונים פומביים להפקת תובנות חדשות. הרצאת "TED"

* [http://www.holesinthenet.co.il/archives/43202 קופי-פייסט-שיתוף: הגיע הזמן לשחרר את המחקר האקדמי] ד"ר נמרוד קוזלובסקי , בבלוג "חורים ברשת", 19.4.2012

* [http://www.holesinthenet.co.il/archives/43202 קופי-פייסט-שיתוף: הגיע הזמן לשחרר את המחקר האקדמי] ד"ר נמרוד קוזלובסקי, בבלוג "חורים ברשת", 19.4.2012

* [http://www.washingtonpost.com/blogs/wonkblog/wp/2014/03/14/why-the-wealthiest-countries-are-also-the-most-open-with-their-data/ מדוע המדינות העשירות ביותר הן המדינות בעלות הנתונים הפתוחים ביותר?]  

* [http://www.washingtonpost.com/blogs/wonkblog/wp/2014/03/14/why-the-wealthiest-countries-are-also-the-most-open-with-their-data/ מדוע המדינות העשירות ביותר הן המדינות בעלות הנתונים הפתוחים ביותר?]