שינויים

==הליברליזם של פרידמן==

==הליברליזם של פרידמן==

דרכו של פרידמן היא ליברליסטית ימנית, הדגש במחשבתו עומד על עקרונות החירות והקניין. פרידמן מדגיש לכל אורך ספרו בכל דילמה עת העיקרון כי לכל אדם צריכה להיות  הזכות להכריע בכל מצב לפי שיקול דעתו ולפעול על פיו. כאשר אופן מחשבה זה נכנס אל התחום הכלכלי הוא בחור בשיטה הקפיטליסטית. השיטה הקפיטליסטית היא שיטת השווקים. לפי ניסוחיו הקלאסיים של אדם סמית' בכל תחום כלכלי מתקיים שוק משוכלל, בו סך ההתנהגות של כל הפרטים, הבוררים רציולנית בין חלופות, יוצרת סך הכל של התנהגויות המיטיב עם הכלל או בשמו הידוע, עקרון היד הנעלמה.

דרכו של פרידמן היא ליברליסטית ימנית, הדגש במחשבתו עומד על עקרונות החירות והקניין. פרידמן מדגיש לכל אורך ספרו בכל דילמה עת העיקרון כי לכל אדם צריכה להיות  הזכות להכריע בכל מצב לפי שיקול דעתו ולפעול על פיו. כאשר אופן מחשבה זה נכנס אל התחום הכלכלי הוא בחור בשיטה הקפיטליסטית. השיטה הקפיטליסטית היא שיטת השווקים. לפי ניסוחיו הקלאסיים של אדם סמית' בכל תחום כלכלי מתקיים שוק משוכלל, בו סך ההתנהגות של כל הפרטים, הבוררים רציונלית בין חלופות, יוצרת סך הכל של התנהגויות המיטיב עם הכלל או בשמו הידוע, עקרון היד הנעלמה.

פרידמן מציין מספר סיבות בגללן השוק החופשי ומערכת השווקים מגשימים את האידאל הליברלי באופן הטוב ביותר.הסיבה הראשונה היא ששוק חופשי מאפשר לאנשים להשיג את מה שהם רוצים (עמ' 16) ולא את מה שאנשים אחרים רוצים בשבילם. כאן פרידמן מתייחס לפטרנליזם שאינו מתיישב בשום צורה עם השקפתו הליברלית. לפי פרידמן אין זה ראוי כי פרט א' יכתיב לפרט ב' מה טוב או כדאי לפרט ב', תהיינה כוונותיו (וכישוריו) של א' אשר תהיינה. ההנחה היא שכפייה של כל בחירה פוגעת בחירות הפרט.

פרידמן מציין מספר סיבות בגללן השוק החופשי ומערכת השווקים מגשימים את האידאל הליברלי באופן הטוב ביותר.הסיבה הראשונה היא ששוק חופשי מאפשר לאנשים להשיג את מה שהם רוצים (עמ' 16) ולא את מה שאנשים אחרים רוצים בשבילם. כאן פרידמן מתייחס לפטרנליזם שאינו מתיישב בשום צורה עם השקפתו הליברלית. לפי פרידמן אין זה ראוי כי פרט א' יכתיב לפרט ב' מה טוב או כדאי לפרט ב', תהיינה כוונותיו (וכישוריו) של א' אשר תהיינה. ההנחה היא שכפייה של כל בחירה פוגעת בחירות הפרט.

הסיבה השנייה היא שהשוק מחליש את הקונפורמיות. מכיוון שיש בשוק אפשרויות בחירה רבות ניתן לקיים בתוך המערכת מגוון גדול של בחירות. פרידמן מביא הרבה דוגמאות לעניין החל מהעובדה כי יתכן שאדם גזעני יקנה משחור בגלל המחיר הזול, ועד לכך שכדי לקדם רעיון פוליטי כל מה שנחוץ הוא לגייס כסף לטובתו. פרידמן גם מציין את תפקידם של העשירים בחברה כפטרונים של האומניות ושל הדעות הרדיקליות, וכן את העובדה שהשוק מעודד את חופש הביטוי באמצעות מחיר השוק של קנוניה לעצירת חופש הביטוי (עמ' 20).

הסיבה השנייה היא שהשוק מחליש את הקונפורמיות. מכיוון שיש בשוק אפשרויות בחירה רבות ניתן לקיים בתוך המערכת מגוון גדול של בחירות. פרידמן מביא הרבה דוגמאות לעניין החל מהעובדה כי יתכן שאדם גזעני יקנה משחור בגלל המחיר הזול, ועד לכך שכדי לקדם רעיון פוליטי כל מה שנחוץ הוא לגייס כסף לטובתו. פרידמן גם מציין את תפקידם של העשירים בחברה כפטרונים של האומניות ושל הדעות הרדיקליות, וכן את העובדה שהשוק מעודד את חופש הביטוי באמצעות מחיר השוק של קנוניה לעצירת חופש הביטוי (עמ' 20).

==מאז להיום==

==מאז להיום==

פרידמן כתב את סיפרו קפיטליזם וחירות בשנת 1962. שבע עשרה שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה ואת הספר כנראה כתב בתקופת המעבר בן שלטונו של אייזנהור הרפובליקני לקנדי הדמוקרטי. למעשה פרידמן מתייחס בבירור לקנדי בהקדמה לספרו (עמ' 3). לפי הלך הרוח בספר ולפי הצויין בבירור במבוא מטרתו של פרידמן הייתה להגן על הליברליזם הקפיטליסטי מפני הכוחות הקנסיאנים של אחרי הניו-דיל ומפני הרוח החדשה הנושבת מהבית הלבן. בתקופה בה כותב פרידמן את ספרו נמצאת ארצות הברית בעיצומה של התרחבות כלכלית ממושכת הנמשכת מסוף מלחמת העולם השנייה, מתודלקת בבייבי בום ובהשלכות המלחמה הקרה. כאשר פרידמן והקוראים בני זמנו מתבוננים בנעשה סביבם הם מתבוננים במשק סגור יחסית וחזק מאוד, שוקק פעילות ככוורת ובו מאות עסקים זעירים, קטנים, גדולים ובינוניים, רוח יוזמה והתגייסות למאבק בקומוניסטים ובעיקר מרחב גדול להתרחבות כלכלית שתמשך עוד עשור לתוך החלל שהותירה המלחמה. אפשר שבדמיונם היו יכולים פרידמן וקוראיו לחזור על ימי התנועה הגדולה מערבה או שנות העשרים, שגם בהם התרחב המשק האמריקאי במהירות עצומה כאשר הוא מובל על ידי אתוס היוזמה הפרטית הגדולה (חברות הרכבות) והזעירה.

פרידמן כתב את סיפרו קפיטליזם וחירות בשנת 1962. שבע עשרה שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה ואת הספר כנראה כתב בתקופת המעבר בן שלטונו של אייזנהור הרפובליקני לקנדי הדמוקרטי. למעשה פרידמן מתייחס בבירור לקנדי בהקדמה לספרו (עמ' 3). לפי הלך הרוח בספר ולפי הצויין בבירור במבוא מטרתו של פרידמן הייתה להגן על הליברליזם הקפיטליסטי מפני הכוחות הקיינסיאנים של אחרי הניו-דיל ומפני הרוח החדשה הנושבת מהבית הלבן. בתקופה בה כותב פרידמן את ספרו נמצאת ארצות הברית בעיצומה של התרחבות כלכלית ממושכת הנמשכת מסוף מלחמת העולם השנייה, מתודלקת בבייבי בום ובהשלכות המלחמה הקרה. כאשר פרידמן והקוראים בני זמנו מתבוננים בנעשה סביבם הם מתבוננים במשק סגור יחסית וחזק מאוד, שוקק פעילות ככוורת ובו מאות עסקים זעירים, קטנים, גדולים ובינוניים, רוח יוזמה והתגייסות למאבק בקומוניסטים ובעיקר מרחב גדול להתרחבות כלכלית שתמשך עוד עשור לתוך החלל שהותירה המלחמה. אפשר שבדמיונם היו יכולים פרידמן וקוראיו לחזור על ימי התנועה הגדולה מערבה או שנות העשרים, שגם בהם התרחב המשק האמריקאי במהירות עצומה כאשר הוא מובל על ידי אתוס היוזמה הפרטית הגדולה (חברות הרכבות) והזעירה.

אמנם פרידמן מתייחס רבות לעניין היחסים הבין לאומיים בכלכלה אולם זירת הפעילות עליה הוא מתכוון להשפיע וממנה הוא מדגים היא ארצות הברית של תקופתו. מאז אותם ימים חלו התפתחויות רבות הן בכלכלת ארצות הברית והן בכלכלה הגלובלית וכן למדנו יותר על אותן תקופות של צמיחה. בכוונתי להראות בהמשך כי המציאות מאז זמנו של פרידמן השתנתה רבות. ולכן לפי שיטתו עצמו עלינו לשנות כיום את דרך הפעולה הכלכלית שלנו, בעיקר עקב שני הסייגים המופיעים בכתביו ועליהם הרחבתי קודם לכן (מונופול והשפעות סביבתיות).

אמנם פרידמן מתייחס רבות לעניין היחסים הבין לאומיים בכלכלה אולם זירת הפעילות עליה הוא מתכוון להשפיע וממנה הוא מדגים היא ארצות הברית של תקופתו. מאז אותם ימים חלו התפתחויות רבות הן בכלכלת ארצות הברית והן בכלכלה הגלובלית וכן למדנו יותר על אותן תקופות של צמיחה. בכוונתי להראות בהמשך כי המציאות מאז זמנו של פרידמן השתנתה רבות. ולכן לפי שיטתו עצמו עלינו לשנות כיום את דרך הפעולה הכלכלית שלנו, בעיקר עקב שני הסייגים המופיעים בכתביו ועליהם הרחבתי קודם לכן (מונופול והשפעות סביבתיות).

מאז זמנו של פרידמן קם עלה משמעותית כוחו של [[שעור: 3. ההיסטוריה של הכלכלה ב|התאגיד]]. התאגיד הוא גוף משפטי בין לאומי המאגד בתוכו מספר חברות בע"מ תחת הנהלה אחת, כך שמסך הברזל בין התאגיד לבעליו עבה משמעותי מזה שבין חברה בע"מ לבעליה. כמו כן התאגיד מקים מסכי ברזל בין החברות הקיימות בתוכו או המופעלות על ידיו. בספרה רב המכר וההשפעה ([[No Logo]], 2000) מתארת [[נעמי קליין]] כיצד הפכו התאגידים במרוצת השנים לגופים המתמקדים במיתוג, שיווק והפצה ולא בייצור ובמוצרים. הדוגמה הבולטת ביותר היא חברת נייקי שלפי דבריו מנהליה עוסקת כיום באתלטים באשר הם ולא בייצור נעליים.

מאז זמנו של פרידמן קם עלה משמעותית כוחו של [[שעור: 3. ההיסטוריה של הכלכלה ב|התאגיד]]. התאגיד הוא גוף משפטי בין לאומי המאגד בתוכו מספר חברות בע"מ תחת הנהלה אחת, כך שמסך הברזל בין התאגיד לבעליו עבה משמעותי מזה שבין חברה בע"מ לבעליה. כמו כן התאגיד מקים מסכי ברזל בין החברות הקיימות בתוכו או המופעלות על ידיו. בספרה רב המכר וההשפעה ([[No Logo]], 2000) מתארת [[נעמי קליין]] כיצד הפכו התאגידים במרוצת השנים לגופים המתמקדים במיתוג, שיווק והפצה ולא בייצור ובמוצרים. הדוגמה הבולטת ביותר היא חברת נייקי שלפי דבריו מנהליה עוסקת כיום באתלטים באשר הם ולא בייצור נעליים.

כוחם העיקרי של התאגידים נובע מתי יכולות: האחת היא היכולת למתג באופן חזק שטרם נראה כמוהו ולהשתלט על המרחב הפסיכולוגי. השנייה היא היכולת לנייד את פעולתם לכל מדינה על גבי הגלובוס. לטענתי שתי יכולות אלו מובילות במרבית המדינות שבהן פועלים התאגידים למותו הוודאי של השוק המשוכלל.

כוחם העיקרי של התאגידים נובע מתי יכולות: האחת היא היכולת למתג באופן חזק שטרם נראה כמוהו ולהשתלט על המרחב הפסיכולוגי. השנייה היא היכולת לנייד את פעולתם לכל מדינה על גבי הגלובוס. לטענתי שתי יכולות אלו מובילות במרבית המדינות שבהן פועלים התאגידים למותו הוודאי של השוק המשוכלל.

כיום מותגים בין לאומיים הם לב הנוף הצרכני. אם נסתכל ממש כאן אצלנו נוכל למנו בקלות את קוקה-קולה, מקדונדלס, נסטלה, ברגרקינג, זארה, נייקי, קדס, ליוויס, לי-קופר, מיקרוסופט, HP ועוד רבים אחרים שקצר הדף מלהכיל. באמצעות הגב הכלכלי האיתן שלהם ובאמצעות היכולת להעביר את היצור למקומות זולים מרוחקים ולקבלני משנה ועל ידי קניית חברות ישראליות (נסטלה), יכולים התאגידים להציע את מוצריהם במחירים נמוכים משמעותית מתוצרת השוק המקומי כאשר בו זמנית הם מוציאים החוצה את מקומות העבודה הדרושים לייצור מוצריהם. כמה ממוצרי החברות הנ"ל מיוצרים בישראל (שהיא מקרה מיוחד בתחום המזון עקב הכשרות)? כמה מהייצור בישראל נשאר בידי בעליו המקוריים וכמה נתון היום בתוך חברות שהן מיזוגים?

כיום מותגים בין לאומיים הם לב הנוף הצרכני. אם נסתכל ממש כאן אצלנו נוכל למנו בקלות את קוקה-קולה, מקדונלדס, נסטלה, ברגר-קינג, זארה, נייקי, קדס, ליוויס, לי-קופר, מיקרוסופט, HP ועוד רבים אחרים שקצר הדף מלהכיל. באמצעות הגב הכלכלי האיתן שלהם ובאמצעות היכולת להעביר את היצור למקומות זולים מרוחקים ולקבלני משנה ועל ידי קניית חברות ישראליות (נסטלה), יכולים התאגידים להציע את מוצריהם במחירים נמוכים משמעותית מתוצרת השוק המקומי כאשר בו זמנית הם מוציאים החוצה את מקומות העבודה הדרושים לייצור מוצריהם. כמה ממוצרי החברות הנ"ל מיוצרים בישראל (שהיא מקרה מיוחד בתחום המזון עקב הכשרות)? כמה מהייצור בישראל נשאר בידי בעליו המקוריים וכמה נתון היום בתוך חברות שהן מיזוגים?

לאוזן בלתי מיומנת ימשמעו הטענות האלו במקרה הטוב כבכיינות. הרי מה הבעייה בחברה או אדם המצליחים בעיסקיהם ומוכרים לבסוף במחירים זולים? הרי התחרות טובה לצרכן(!). פרידמן ושאר האסכולה הכלכלית מגדירים שוק חופשי כשוק בו לאף אחד מיחידות את היכולת להשפיע השפעה ממשית על המחירים. כך מגדיר גם סמאולסון, מאבות הכלכלה המודרנית. בספרו תורת הכלכלה כותב סמואלסון: "מתחרה בלתי משוכלל הוא כל המוכר או קונה מוצרים בכמויות ששיעורן עשוי להשפיע על מחיר המוצרים". סמואלסון ממשיך ואומר כי לפי הגדרה זו כמעט ואין גורם כלכלי שהוא משוכלל לחלוטיין ולכן אין למעשה שוק משוכלל לחלוטין. אך עדיין ניתן לטעון כי שוק שבו מאה מוכרים וקונים קרובים בגודלם הוא שוק משוכלל יותר מזה המצויים בו עשרה מוכרים וקונים, או מזה שבו מאה מוכרים וקונים אך מעטם ענקים ורוב זעירים ובינוניים. חקר מצבים כאלה מכונה 'כלכלה דואלית'. נתונים סטטיסים גלויים מצביעים כי במשקים קפיטליסטיים הקיף הפעילות היחסי של מספר פירמות מצומצם גדול באופן משמעותי לעומת שאר הפירמות והיחידים. הקבוצה הראשונה מכונה הכלכלה הגדולה – ושאר המשק הכלכלה הקטנה. בישראל למשל, חמש קבוצות בעלות מחזיקות ביותר מ -60% מהנכסים במשק, לפי שווי כספי.

לאוזן בלתי מיומנת ישמעו הטענות האלו במקרה הטוב כבכיינות. הרי מה הבעייה בחברה או אדם המצליחים בעיסקיהם ומוכרים לבסוף במחירים זולים? הרי התחרות טובה לצרכן(!). פרידמן ושאר האסכולה הכלכלית מגדירים שוק חופשי כשוק בו לאף אחד מיחידות את היכולת להשפיע השפעה ממשית על המחירים. כך מגדיר גם סמאולסון, מאבות הכלכלה המודרנית. בספרו תורת הכלכלה כותב סמואלסון: "מתחרה בלתי משוכלל הוא כל המוכר או קונה מוצרים בכמויות ששיעורן עשוי להשפיע על מחיר המוצרים". סמואלסון ממשיך ואומר כי לפי הגדרה זו כמעט ואין גורם כלכלי שהוא משוכלל לחלוטין ולכן אין למעשה שוק משוכלל לחלוטין. אך עדיין ניתן לטעון כי שוק שבו מאה מוכרים וקונים קרובים בגודלם הוא שוק משוכלל יותר מזה המצויים בו עשרה מוכרים וקונים, או מזה שבו מאה מוכרים וקונים אך מעטם ענקים ורוב זעירים ובינוניים. חקר מצבים כאלה מכונה 'כלכלה דואלית'. נתונים סטטיסטיים גלויים מצביעים כי במשקים קפיטליסטיים הקיף הפעילות היחסי של מספר פירמות מצומצם גדול באופן משמעותי לעומת שאר הפירמות והיחידים. הקבוצה הראשונה מכונה הכלכלה הגדולה – ושאר המשק הכלכלה הקטנה. בישראל למשל, חמש קבוצות בעלות מחזיקות ביותר מ-60% מהנכסים במשק, לפי שווי כספי.

כאשר תאגיד על לאומי נכנס לשוק מקומי, בין אם זהו שוק הצריכה ובין אם זהו שוק העבודה, השוק נעשה פחות משוכלל באופן ממשי. כניסתו של שחקן חזק ביותר המסוגל לנייד את הפעילות הכלכלית שלו ובעזרת עורף בין לאומי להציע שטף מוצרים במחירים נמוכים משמעותית הופכת את השוק לשוק בלתי משוכלל בעליל, והפעם לא עקב התערבות הממשל אלא עקב היוזמה הפרטית. כאשר לעובדה זו נוסף כוח העצום של המיתוב המאפשר לצמצם את אפשרויות הבחירה על ידי פריסת חסות על מה שהיה פעם המרחב הציבורי והנפשי.למשל כאשר הופעות של רוב האמנים המרכזיים בארץ מתקיימות בכפר המוזיקה של קוקה-קולה. ישראל היא עדיין שוק קטן ומוגן יחסית, ותופעות מיתוג אכזריות עדיין לא ניכרות בה, על אף שניתן בהחלט להבחין בעליה בכמות הפרסומות אליהן אנו נחשפים. לדוגמאות לגבי מה שכבר קרה המקומות אחרים ומתגלגת אל עבר פתחנו מומלץ לפנות ל- No Logo של נעמי קליין בהוצאת בבל.

כאשר תאגיד על לאומי נכנס לשוק מקומי, בין אם זהו שוק הצריכה ובין אם זהו שוק העבודה, השוק נעשה פחות משוכלל באופן ממשי. כניסתו של שחקן חזק ביותר המסוגל לנייד את הפעילות הכלכלית שלו ובעזרת עורף בין לאומי להציע שטף מוצרים במחירים נמוכים משמעותית הופכת את השוק לשוק בלתי משוכלל בעליל, והפעם לא עקב התערבות הממשל אלא עקב היוזמה הפרטית. כאשר לעובדה זו נוסף כוח העצום של המיתוב המאפשר לצמצם את אפשרויות הבחירה על ידי פריסת חסות על מה שהיה פעם המרחב הציבורי והנפשי.למשל כאשר הופעות של רוב האמנים המרכזיים בארץ מתקיימות בכפר המוזיקה של קוקה-קולה. ישראל היא עדיין שוק קטן ומוגן יחסית, ותופעות מיתוג אכזריות עדיין לא ניכרות בה, על אף שניתן בהחלט להבחין בעליה בכמות הפרסומות אליהן אנו נחשפים. לדוגמאות לגבי מה שכבר קרה המקומות אחרים ומתגלגת אל עבר פתחנו מומלץ לפנות ל-No Logo של נעמי קליין בהוצאת בבל.

===השפעות סביבתיות===

===השפעות סביבתיות===

הסייג השני ששם פרידמן לשוק החופשי הוא נושא ה[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|השפעות הסביבתיות]]. השפעה סביבתית נוצרת כאשר פעילות כלכלית חופשית של יחיד משפיעה על מספר גדול של אחרים שאינם צד בפעילות הכלכלית ומאוד קשה אם לא בלתי אפשרי לדרוש תשלום או פיצוי בעבור אותה השפעה. כאשר מפעל מוכר לך מוצר שכדי לייצר אותו נפלט זוהם נחל, נפגעים כל תושבי איזו הנחל, כל תושבי המדינה, המערכות האקולוגיות העדינות שאליהן הנחל שייך וכו'. כאשר את קונה מכונית ודלק את מזהם את האוויר עבור עצמך, עבור כל תושבים האיזור ומשפיעה על ההתחממות הגלובלית הנוגעת לכל בני האדם. כאשר העירייה מרחיבה כביש ראשי במרכז העיר נהנים מכך אין ספור אנשים שאין דרך לדעת מי הם. כל אלו הם השפעות סביבתיות ברורות. בכל אחת מהם לא ניתן לתבוע בקלות פיצוי או תשלום. האם המפעל שזיהם את הנחל צריך לשלם על צמצום המגוון החי בארץ? האם על זיהום מי השתייה? האם מי שנסעה במכונית צריה לשלם לאיכרי סין על תרומתה להתחממות הגלובלית? האם מכיוון שהעירייה לא יכולה לזהות את כל הנהנים משיפוץ לגבות כסף עבורו תחדל לשפץ?

הסייג השני ששם פרידמן לשוק החופשי הוא נושא ה[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|השפעות הסביבתיות]]. השפעה סביבתית נוצרת כאשר פעילות כלכלית חופשית של יחיד משפיעה על מספר גדול של אחרים שאינם צד בפעילות הכלכלית ומאוד קשה אם לא בלתי אפשרי לדרוש תשלום או פיצוי בעבור אותה השפעה. כאשר מפעל מוכר לך מוצר שכדי לייצר אותו נפלט זוהם נחל, נפגעים כל תושבי איזו הנחל, כל תושבי המדינה, המערכות האקולוגיות העדינות שאליהן הנחל שייך וכו'. כאשר את קונה מכונית ודלק את מזהם את האוויר עבור עצמך, עבור כל תושבים האיזור ומשפיעה על ההתחממות הגלובלית הנוגעת לכל בני האדם. כאשר העירייה מרחיבה כביש ראשי במרכז העיר נהנים מכך אין ספור אנשים שאין דרך לדעת מי הם. כל אלו הם השפעות סביבתיות ברורות. בכל אחת מהם לא ניתן לתבוע בקלות פיצוי או תשלום. האם המפעל שזיהם את הנחל צריך לשלם על צמצום המגוון החי בארץ? האם על זיהום מי השתייה? האם מי שנסעה במכונית צריה לשלם לאיכרי סין על תרומתה להתחממות הגלובלית? האם מכיוון שהעירייה לא יכולה לזהות את כל הנהנים משיפוץ לגבות כסף עבורו תחדל לשפץ?

פרידמן מציין כי זהו המקום בו הממשל חייב להתערב, למרות שהתערבותו יוצרת בעצמה השפעות סביבתיות. פרידמן הציין כי בכל מקרה לגופו יש לערוך מעין טבלה ובה מפורטים היתרונות והחסרונות של תערבות הממשל. בצד החיוב תופיע תמיד הקטנת ההפעשה הסביבתית ובצד השלילה הקטנת החירות. את שאר הטבלה עלינו למלא בהתאם לערכינו (שם עמ' 32).

פרידמן מציין כי זהו המקום בו הממשל חייב להתערב, למרות שהתערבותו יוצרת בעצמה השפעות סביבתיות. פרידמן הציין כי בכל מקרה לגופו יש לערוך מעין טבלה ובה מפורטים היתרונות והחסרונות של התערבות הממשל. בצד החיוב תופיע תמיד הקטנת ההשפעה הסביבתית ובצד השלילה הקטנת החירות. את שאר הטבלה עלינו למלא בהתאם לערכינו (שם עמ' 32).

חשוב לציין כי פרידמן מודע לכך שקשה מאוד לתמחר השפעה סביבתית אך טוען כי יש לחקור כל מקרה לגופו כיש לקבוע האם ראוי שהממשלה תתערב בו לנטרול ההשפעות הסביבתיות. הצעה זו נסמכת על כך שניתן לחזות את התוצאות (או קירובן) של מעשינו. אולם הכלכלה והאקולוגיה הינן [[מערכות מורכבות]], אולי המורכבות ביותר (System of systems), וקשה מאוד לחזות בהן שינויים הנובעים כתוצאה מפעולות מסויימות. כמו כן פרידמן מניח כי על ידי פיצוי כספי מספיק ניתן יהיה לתקן את הנזק שנגרם למערכת. אולם כיום ידוע כי למערכות ישנן נק' קריסה אשר מעבר להן לא ניתן לשקם את המערכת.

חשוב לציין כי פרידמן מודע לכך שקשה מאוד לתמחר השפעה סביבתית אך טוען כי יש לחקור כל מקרה לגופו כיש לקבוע האם ראוי שהממשלה תתערב בו לנטרול ההשפעות הסביבתיות. הצעה זו נסמכת על כך שניתן לחזות את התוצאות (או קירובן) של מעשינו. אולם הכלכלה והאקולוגיה הינן [[מערכות מורכבות]], אולי המורכבות ביותר (System of systems), וקשה מאוד לחזות בהן שינויים הנובעים כתוצאה מפעולות מסויימות. כמו כן פרידמן מניח כי על ידי פיצוי כספי מספיק ניתן יהיה לתקן את הנזק שנגרם למערכת. אולם כיום ידוע כי למערכות ישנן נק' קריסה אשר מעבר להן לא ניתן לשקם את המערכת.

לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארצות הברית מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה ([[קנת' בולדינג]] 1968).

לא בכדי משתמש פרידמן בדוגמה של זיהום נחלים. בתקופה בה נכתב הספר לא נודעו עוד ההשפעות הסביבתיות שמסוגל ליצור האדם כוכב הלכת. לא היה ידוע על אפקט החממה, על זיהום הימים, על אובדן מגוון החי והצומח, ייבוש הנהרות, העלייה הגבוהה בתחלואה, הגשם החומצי ועוד רבות מהתופעות שנכנסו למרכז המבט הציבורי משנות התשעים ואילך. כיום המצב הוא שממשלת ארצות הברית מתנהגת כאילו היא בשנות השישים מבחינת הידע על הזיהום שאנו יוצרים למרות שברור כי המצב אינו כך. כבר נטען כי האנושות מתנהגת כאוסף בוקרים בספינת חלל, העוד מדמיינת מרחבים בלתי נגמרים היא משמידה את כוכב הלכת הנושא אותה ([[קנת' בולדינג]] 1968).

==נאו שמרנות==

==נאו שמרנות==

בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארצות הברית מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארצות הברית היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מ[[שיא תפוקת הנפט|הדלק]] הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארצות הברית. הבנק העולמי מתנה את הפחתת [[שמיטת חובות|חובות]] העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Royal_Dutch_Shell של] בניגרה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוכחים (בז"ן).

בשנים האחרונות, בעיקר עקב המשבר הכלכלי העולמי שגררה התנפצות בועת ההיי-טק, חלה חזרה במחשבה הכלכלית אל עקרונות השמרנות. ארצות הברית מסרבת לאשרר את אמנת קיוטו נגד ההתחממות הגלובלית מכיוון שאינה רוצה לפגוע בעסקים האמריקנים. ארצות הברית היא המפתח ליישום האמנה מכיוון שמחצית מ[[שיא תפוקת הנפט|הדלק]] הנשרף בעולם ביום נשרף על כבישי ארצות הברית. הבנק העולמי מתנה את הפחתת [[שמיטת חובות|חובות]] העולם השלישי בפתיחת השוק לתאגידים הבין לאומיים. בשם היוזמה הפרטית וכוחות השוק חברות מתנערות מהתנאים שמעניקים הקבלנים שלהם לעובדי הקבלן. אוצרות הטבע של אפריקה נשדדים על ידי תאגידים כמו [http://en.wikipedia.org/wiki/Royal_Dutch_Shell של] בניגריה תוך כדי שהם תומכים במשטרים צבאיים כדי לדכא התקוממות. ערי ייצור לייצוא קמות במזרח בהם עובדים אלפי אנשים בתנאי עבדות. בישראל מרשים לעצמן המעסיקים הגדולים להתעמר בעובדים ולפעול שלבור בכח כל התנגדות והתאגדות ביד אחת עם הממשלה (מטרודן כמשל). בעוד הממשלה נוקטת בהפרטה לגבי נכנסים שיש להפריטם או להכניסם לתחרות (אל-על, נמלי הים) תנופת ההפרטה מתפשטת גם לתחומים אליהם לא ראוי שתגיע, שירותי הבריאות למשל, ונכסי המדינה השייכים לכולנו נמכרים במחירים מגוכחים (בז"ן).

לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הנאו שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.

לאור כל זאת כמעט לא מתקיים בישראל ובעולם שיח כלכלי הנוגד את הנאו שמרנות. כל הדוברים חוזרים על סיסמאות היד הנעלמה בעודם מתעלמים ממצבי השוק הלא משוכלל ומההשפעות הסביבתיות. ההסתדרות דואגת לועדי העובדים החזקים בלבד והם בתורם נאבקים רק כדי לשמר את תנאיהם ולא לטובת כלל הציבור (מאבק המורים בדו"ח דברת). הסולידריות החברתית הפנימית הולכת ומתרופפת, החל באי תשלום מיסים והונאת הביטוח הלאומי והחל בהתייעלות ופיטורים גם כאשר החברה מציגה שורות רווח עצומות. בתוך הסכסוך הישראלי פלסטיני גם אין שום התייחסות לצרכי הכלכלה הפלסטינית המחוברת באופן שאין להפריד עם כלכלת ישראל. משטרת ההגירה צדה עובדים זרים ברחובות תל אביב כלי למלא מכסות גירוש בעוד ממשלת ישראל ממשיכה לייבא עובדים ללא הפסקה.