שינויים

[[קובץ:BenardConvection.png|ממוזער|450px|חתך של תא ברנרד. חימום הצד התחתון של התא גורם ליצירת מערבולות זרימה היוצרות מבנים בעלי סדר בצורה ספונטנית. זו דוגמה פשוט להווצרות סדר ספונטני. לפי החוקרים שניידר וקיי הדבר גורם להולכת חום טובה יותר, שמקטינה את הפרש הטמפרטורות בין שני צידי התא בצורה מהירה יותר. על פי דעה זו הופעת מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל אינה דבר מקרי. (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]] לפירוט)]]

[[קובץ:BenardConvection.png|ממוזער|450px|חתך של תא ברנרד. חימום הצד התחתון של התא גורם ליצירת מערבולות זרימה היוצרות מבנים בעלי סדר בצורה ספונטנית. זו דוגמה פשוט להווצרות סדר ספונטני. לפי החוקרים שניידר וקיי הדבר גורם להולכת חום טובה יותר, שמקטינה את הפרש הטמפרטורות בין שני צידי התא בצורה מהירה יותר. על פי דעה זו הופעת מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל אינה דבר מקרי. (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]] לפירוט)]]

הארגון העצמי נגרם לעיתים קרובות על ידי תנודות רנדומליות שמוגברות על ידי [[היזון חוזר]] מחזק. הסדר שנובע מתהליך הארגון העצמי הוא [[ביזור|מובזר]] ומפוזר על פני כל הרכיבים של המערכת. בגלל תכונה זו הוא בדרך כלל מאד [[חוסן|חסין]] ומסוגל לשרוד הפרעה מהותית או נזק מהותי לסדר ולבצע תיקון-עצמי שיגיע לסדר חדש דומה או לאותו סדר עצמו.  

הארגון העצמי נגרם לעיתים קרובות על ידי תנודות רנדומליות שמוגברות על ידי [[היזון חוזר]] מחזק. הסדר שנובע מתהליך הארגון העצמי הוא [[ביזור|מבוזר]] ומפוזר על פני כל הרכיבים של המערכת. בגלל תכונה זו הוא בדרך כלל מאד [[חוסן|חסין]] ומסוגל לשרוד הפרעה מהותית או נזק מהותי לסדר ולבצע תיקון-עצמי שיגיע לסדר חדש דומה או לאותו סדר עצמו.  

ארגון עצמי מתרחש במערכות שונות הנחקרות בתחומי ידע שונים - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי החברה וכן מערכות קוגניטיביות שונות. דוגמאות נפוצות הן ציביליזציות, [[הגחה]] של דפוסי הולכת חום בנוזלים שמחוממים מלמטה (תא ברנרד), [[היד הנעלמה]] של [[שוק חופשי|השוק]], התקהלות בקבוצות של בעלי חיים והדרכים בהן רשתות טבעיות לומדות לזהות דפוסים מורכבים. הדוגמה המפורסמת ביותר לארגון עצמי היא היווצרות החיים עצמם - יצירת מולקולות ומבנים המסוגלים לשכפל את עצמם ולווסת תהליכים הנוגעים להם עצמם, מתוך מולקולות א-ביוטיות שאין להם מאפיינים של ייצור חי.  

ארגון עצמי מתרחש במערכות שונות הנחקרות בתחומי ידע שונים - פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי החברה וכן מערכות קוגניטיביות שונות. דוגמאות נפוצות הן ציביליזציות, [[הגחה]] של דפוסי הולכת חום בנוזלים שמחוממים מלמטה (תא ברנרד), [[היד הנעלמה]] של [[שוק חופשי|השוק]], התקהלות בקבוצות של בעלי חיים והדרכים בהן רשתות טבעיות לומדות לזהות דפוסים מורכבים. הדוגמה המפורסמת ביותר לארגון עצמי היא היווצרות החיים עצמם - יצירת מולקולות ומבנים המסוגלים לשכפל את עצמם ולווסת תהליכים הנוגעים להם עצמם, מתוך מולקולות א-ביוטיות שאין להם מאפיינים של ייצור חי.  

==סקירה==

==סקירה==

הדוגמאות הרובסטיות והבלתי-שנויות במחלוקת ביותר של מערכות בעלות ארגון עצמי הן בתחום של תהליכים פיזיקליים שנמצאים רחוק מ[[שיווי-משקל]]. התארגנות עצמית רלוונטית גם בכימיה שם היא מכונה גם בנייה עצמית (self-assembly) של מולקולות - כאשר הן נקשרות זו לזו ומייצרות מבנים גדולים באופן ספונטני. המושג של ארגון עצמי הוא מרכזי לתאור של מערכות ביולוגיות מהרמה התוך-תאית ועד לרמת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]. גם תהליך היווצרות החיים מקורו בתהליך של ארגון עצמי. יש גם דוגמאות להתהגות של "ארגון עצמי" שניתן למצוא בתחומים אחרים כמו [[כלכלה]] או אנתרופולוגיה. התארגנות עצמית קיימת גם במערכות מתמטיות כמו אוטומט תאי.  

הדוגמאות הרובסטיות והבלתי-שנויות במחלוקת ביותר של מערכות בעלות ארגון עצמי הן בתחום של תהליכים פיזיקליים שנמצאים רחוק מ[[שיווי-משקל]]. התארגנות עצמית רלוונטית גם בכימיה שם היא מכונה גם בנייה עצמית (self-assembly) של מולקולות - כאשר הן נקשרות זו לזו ומייצרות מבנים גדולים באופן ספונטני. המושג של ארגון עצמי הוא מרכזי לתאור של מערכות ביולוגיות מהרמה התוך-תאית ועד לרמת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]. גם תהליך היווצרות החיים מקורו בתהליך של ארגון עצמי. יש גם דוגמאות להתנהגות של "ארגון עצמי" שניתן למצוא בתחומים אחרים כמו [[כלכלה]] או אנתרופולוגיה. התארגנות עצמית קיימת גם במערכות מתמטיות כמו אוטומט תאי.  

לעיתים מבלבלים בין הרעיון של התארגנות עצמית לבין המושג של [[הגחה]] בגלל שההופעה של סדר מתוך כאוס שנגרם על ידי מודלים בעלי התארגנות עצמית מקבל לעיתים קרובות פרשנות של הגחה (שכן בעוד לפרטים אין תכונה של סדר ברור למערכת שהם יוצרים יש קשר). עם זאת, אם מגדירים את הדברים בצורה מסודרת, ייתכנו מקרים של הגחה ללא ארגון עצמי וארגון עצמי ללא הגחה. לדוגמה מוזיקה נובעת מהקשרים בין צלילים ולא מתכונות של הצלילים עצמם, ולכן מוזיקה היא דוגמה להגחה - דפוס שנובע מהקשרים בין רכיבי המערכת ולאו דווקא מהתכונות של הרכיבים עצמם, אבל מוזיקה היא בדרך כלל יצירה של אדם ולכן היא אינה דוגמה להתארגנות עצמית. הקשר בין שני המושגים היא שאלה שנתונה למחקר.  

לעיתים מבלבלים בין הרעיון של התארגנות עצמית לבין המושג של [[הגחה]] בגלל שההופעה של סדר מתוך כאוס שנגרם על ידי מודלים בעלי התארגנות עצמית מקבל לעיתים קרובות פרשנות של הגחה (שכן בעוד לפרטים אין תכונה של סדר ברור למערכת שהם יוצרים יש קשר). עם זאת, אם מגדירים את הדברים בצורה מסודרת, ייתכנו מקרים של הגחה ללא ארגון עצמי וארגון עצמי ללא הגחה. לדוגמה מוזיקה נובעת מהקשרים בין צלילים ולא מתכונות של הצלילים עצמם, ולכן מוזיקה היא דוגמה להגחה - דפוס שנובע מהקשרים בין רכיבי המערכת ולאו דווקא מהתכונות של הרכיבים עצמם, אבל מוזיקה היא בדרך כלל יצירה של אדם ולכן היא אינה דוגמה להתארגנות עצמית. הקשר בין שני המושגים היא שאלה שנתונה למחקר.  

# קשרי גומלין (אינטראקציות) רבים   

# קשרי גומלין (אינטראקציות) רבים   

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. אשבי קבע כי כל [[מערכת דינמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרנים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קואורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיאטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. אשבי קבע כי כל [[מערכת דינמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרניים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קואורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

העקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה '''היינז ואן פורסטר''' (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברניטקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

העקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה '''היינז ואן פורסטר''' (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברניטקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

עקרון דומה נוסח על ידי הכימיאי '''[[איליה פריגוז'ין]]''' כ"סדר מתוך תנודות" או "סדר מתוך כאוס". ארגון עצמי כמושג שימש את העוסקים ב[[תאוריה של מערכות כלכליות]] בשנות ה-1960, אבל הוא לא הפך למושג נפוץ בספרות המדעית עד לאימוץ שלו עלי ידי פיזיקאים וחוקרים בתחום של [[מערכות מורכבות]] בשנות ה-1970 וה-1980. לאחר שפרגוגיין זכה ב[[פרס נובל]] בשנת 1977, המושג [[תרמודינמיקה|התרמודינמי]] של ארגון עצמי זכה לתשומת-לב מסויימת על ידי הציבור והחוקרים החלו לנדוד מנקודת המבט של הקיברנטיקה אל נקודת המבט של התרמודינמיקה.

עקרון דומה נוסח על ידי הכימאי '''[[איליה פריגוז'ין]]''' כ"סדר מתוך תנודות" או "סדר מתוך כאוס". ארגון עצמי כמושג שימש את העוסקים ב[[תאוריה של מערכות כלכליות]] בשנות ה-1960, אבל הוא לא הפך למושג נפוץ בספרות המדעית עד לאימוץ שלו עלי ידי פיזיקאים וחוקרים בתחום של [[מערכות מורכבות]] בשנות ה-1970 וה-1980. לאחר שפרגוגיין זכה ב[[פרס נובל]] בשנת 1977, המושג [[תרמודינמיקה|התרמודינמי]] של ארגון עצמי זכה לתשומת-לב מסויימת על ידי הציבור והחוקרים החלו לנדוד מנקודת המבט של הקיברנטיקה אל נקודת המבט של התרמודינמיקה.

==ארגון עצמי במדעי הטבע==

==ארגון עצמי במדעי הטבע==

===ארגון עצמי בפיזיקה===

===ארגון עצמי בפיזיקה===

יש כמה מחלקות רחבות של תהלכים פיזיקליים שניתן לתאר אותם כבעלי התארגנות עצמית. אלה כוללים:

יש כמה מחלקות רחבות של תהליכים פיזיקליים שניתן לתאר אותם כבעלי התארגנות עצמית. אלה כוללים:

* [[מעברי פאזה]] מבניים ושבירה ספונטנית של סימטריה כמו מגנטיזציה ספונטנית, היווצרות גבישים, וגבישים נוזליים.  

* [[מעברי פאזה]] מבניים ושבירה ספונטנית של סימטריה כמו מגנטיזציה ספונטנית, היווצרות גבישים, וגבישים נוזליים.  

* היווצרות של מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל. התאוריה של [[מבנה דיאספטי]] שפותחה על ידי [[איליה פריגוז'ין]] ועל ידי Hermann Haken מאפשרת לאחד את התובנות של תופעות אלה, כולל לייזרים, מערבולות ואי-יציבות בהולכת-חום בדינמיקה של נוזלים (לדוגמה תא ברנרד).  

* היווצרות של מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל. התאוריה של [[מבנה דיאספטי]] שפותחה על ידי [[איליה פריגוז'ין]] ועל ידי Hermann Haken מאפשרת לאחד את התובנות של תופעות אלה, כולל לייזרים, מערבולות ואי-יציבות בהולכת-חום בדינמיקה של נוזלים (לדוגמה תא ברנרד).  

* '''תא ברנארד ''' Bénard cell. ניקח רצועה דקה של נוזל הכלואה בין מאגר חם וקר. כל עוד הפרש הטמפרטורה קטן יש הסעת חום על ידי הולכת חום בתוך הנוזל. כאשר הפרש הטמפרטורה (הגרדיאנט) עובר סף מסויים מתחילות מערבולות של זרימת נוזל כדי להסיע את החום מהצד החם לקר, מערבולות אלה מייצרים "תאי זרימה" או תאי ברנארד שהם דוגמה לארגון עצמי. לפי החוקרים קיי ושניידר, תאים אלה מגדילים את הקצב הבזבוז או הפיזור של האנרגיה וכן את קצב ההרס של ה[[אקסרגיה]]. כמו כן, התאים עצמם הם אזורים איזותרמיים כלומר בתוכם יש טמפרטורה אחידה, מפל הטמפרטורות מתקיים רק בשכבות הגבול שהופכות יותר ויותר דקות. אם רוצים להגדיל את הפרשי הטמפרטורה בין המאגר החם והקר יש צורך להשקיע יותר ויותר עבודה כדי לבצע דבר זה (היות ומערכת הופכת יעילה יותר בהשוואת הטמפרטורות ביניהם). קיי ושניידר מראים כי קצב הבזבוז של החום, קצב ייצור האנטרופיה במערכת, וקצב ההרס של ה[[אקסרגיה]] גדלים כולם ככל שעוצמת הגרדיאנט עולה, והם עולים בקצב הולך ומתחזק ככל שהגרדיאנט גדל. הופעת המבנה המסודר החל מגרדיאנט מסויים, מגדילה את קצב הבזבוז של חום והאקסרגיה בכל גרדיאנט נתון, וזאת בהשוואה לקצב הפיזור ללא נוכחות של תאי ברנארד.[http://en.wikipedia.org/wiki/B%C3%A9nard_cell]

* '''תא ברנארד ''' Bénard cell. ניקח רצועה דקה של נוזל הכלואה בין מאגר חם וקר. כל עוד הפרש הטמפרטורה קטן יש הסעת חום על ידי הולכת חום בתוך הנוזל. כאשר הפרש הטמפרטורה (הגרדיאנט) עובר סף מסויים מתחילות מערבולות של זרימת נוזל כדי להסיע את החום מהצד החם לקר, מערבולות אלה מייצרים "תאי זרימה" או תאי ברנארד שהם דוגמה לארגון עצמי. לפי החוקרים קיי ושניידר, תאים אלה מגדילים את הקצב הבזבוז או הפיזור של האנרגיה וכן את קצב ההרס של ה[[אקסרגיה]]. כמו כן, התאים עצמם הם אזורים איזותרמיים כלומר בתוכם יש טמפרטורה אחידה, מפל הטמפרטורות מתקיים רק בשכבות הגבול שהופכות יותר ויותר דקות. אם רוצים להגדיל את הפרשי הטמפרטורה בין המאגר החם והקר יש צורך להשקיע יותר ויותר עבודה כדי לבצע דבר זה (היות ומערכת הופכת יעילה יותר בהשוואת הטמפרטורות ביניהם). קיי ושניידר מראים כי קצב הבזבוז של החום, קצב ייצור האנטרופיה במערכת, וקצב ההרס של ה[[אקסרגיה]] גדלים כולם ככל שעוצמת הגרדיאנט עולה, והם עולים בקצב הולך ומתחזק ככל שהגרדיאנט גדל. הופעת המבנה המסודר החל מגרדיאנט מסויים, מגדילה את קצב הבזבוז של חום והאקסרגיה בכל גרדיאנט נתון, וזאת בהשוואה לקצב הפיזור ללא נוכחות של תאי ברנארד.[http://en.wikipedia.org/wiki/B%C3%A9nard_cell]

* '''היווצרות מבנים''' באסטרופיזיקה ובקוסמולוגיה  -  Structure formation - היקום החל ממצב חם וצפוף מאד במבנה כמעט אחיד לפני 13.8 מיליארדי שנים. המבנה האחיד והפשוט של הייקום לפני שנים רבות בא לידי ביטוי בסקירות של לוויני קרינת מיקרוגל שיכולים להסתכל על הייקום כמה מאות אלפי שנים לאחר המפץ הגדול. התמונה המתקבלת היא מעין מרק אחיד עם הפרשי טמפרורות זעירים בין חלק אחד לשני.  עם זאת אנו רואים כיום מבנים בכל הסקאלות האפשרויות - החל מכוכבים, עבור בגלקסיות ובסקאלות גדולות יותר צבירי גאלקסיות. התחום של יצירת מבנים עוסק בשאלה כיצד כל אלה נבנו מתוך יקום כמעט אחיד לגמרי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Structure_formation]

* '''היווצרות מבנים''' באסטרופיזיקה ובקוסמולוגיה  -  Structure formation - היקום החל ממצב חם וצפוף מאד במבנה כמעט אחיד לפני 13.8 מיליארדי שנים. המבנה האחיד והפשוט של הייקום לפני שנים רבות בא לידי ביטוי בסקירות של לוויני קרינת מיקרוגל שיכולים להסתכל על הייקום כמה מאות אלפי שנים לאחר המפץ הגדול. התמונה המתקבלת היא מעין מרק אחיד עם הפרשי טמפרטורות זעירים בין חלק אחד לשני.  עם זאת אנו רואים כיום מבנים בכל הסקאלות האפשרויות - החל מכוכבים, עבור בגלקסיות ובסקאלות גדולות יותר צבירי גאלקסיות. התחום של יצירת מבנים עוסק בשאלה כיצד כל אלה נבנו מתוך יקום כמעט אחיד לגמרי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Structure_formation]

[[קובץ:DLA Cluster.jpg|ממוזער|אגרגט של נחושת שגודל על ידי זרם חשמלי בתוך תמיסת נחושת-סולפט ויצר מבנה פרקטלי. דוגמה לתהליך של אגרגציה מוגבלת על ידי דיפוזיה - DLA]]

[[קובץ:DLA Cluster.jpg|ממוזער|אגרגט של נחושת שגודל על ידי זרם חשמלי בתוך תמיסת נחושת-סולפט ויצר מבנה פרקטלי. דוגמה לתהליך של אגרגציה מוגבלת על ידי דיפוזיה - DLA]]

[[קובץ:Hydrogen-bonded Self-assembly AngewChemIntEd 1998 v37 p75 commons.jpg|ממוזער| שש מולקולות מתוך מיליוני מולקולות שסידרו את עצמן במבנה של קשרי-מימן כחלק מתהליך של בנייה עצמית ]]

[[קובץ:Hydrogen-bonded Self-assembly AngewChemIntEd 1998 v37 p75 commons.jpg|ממוזער| שש מולקולות מתוך מיליוני מולקולות שסידרו את עצמן במבנה של קשרי-מימן כחלק מתהליך של בנייה עצמית ]]

* '''בנייה עצמית של מולקולות''' (Molecular self-assembly) זהו תהליך שבו מולקולות מאמצות סידור מוגדר ללא הנחיה או ניהול מצד גורם מבחוץ. יש שני סוגים של בנייה עצמית - תוך מולקולרית ובין-מולקורית (המערב מולוקלות רבות),  בדרך כלל המונח מתייחס יותר לתהליך הבין-מולקולרי בעוד התהליך התוך-מולקולרוי זוכה בדרך כלל לכיוני - קיפול עצמי (folding)[http://en.wikipedia.org/wiki/Molecular_self-assembly]

* '''בנייה עצמית של מולקולות''' (Molecular self-assembly) זהו תהליך שבו מולקולות מאמצות סידור מוגדר ללא הנחיה או ניהול מצד גורם מבחוץ. יש שני סוגים של בנייה עצמית - תוך מולקולרית ובין-מולקולרית (המערב מולקולות רבות),  בדרך כלל המונח מתייחס יותר לתהליך הבין-מולקולרי בעוד התהליך התוך-מולקולרוי זוכה בדרך כלל לכיוני - קיפול עצמי (folding)[http://en.wikipedia.org/wiki/Molecular_self-assembly]

* '''מערכות ראקציה-דיפוזיה''' - Reaction–diffusion systems - מודלים המתארים את השינוי בהתפלגות הריכוזים של חומר אחד או יותר תחת השפעת שני תהליכים - ראקציה כימית מקומית שבה החומרים מגיבים זה עם זה, והדיפוזציה שגורמת לחומר להתפשט על פני משטח במרחב.  

* '''מערכות ראקציה-דיפוזיה''' - Reaction–diffusion systems - מודלים המתארים את השינוי בהתפלגות הריכוזים של חומר אחד או יותר תחת השפעת שני תהליכים - ראקציה כימית מקומית שבה החומרים מגיבים זה עם זה, והדיפוזציה שגורמת לחומר להתפשט על פני משטח במרחב.  

[[אדם סמית]] הדגים כיצד [[השוק החופשי]] גורם להופעת סדר ספונטני, כיום מקובל יותר להתמקד ב[[שוק משוכלל]] לשם יצרית סדר כזה. יצרנים רוצים להרוויח כמה שיותר על ידי מכירת מוצרים, צרכנים רוצים לקנות מוצרים שונים ומשונים. מסחר בשוק מאפשר לקונים ולמוכרים להפגש, להשוות מחירים, כמויות ואיכויות ולהגיע ל"ניכוי שוק" שבו נקבע מחיר (ממוצע) של מחירי מוצרים ונקבעת גם כמות המוצרים שנמכרת. אם יצרנים מעלים את מחיר המוצרים, הצרכנים יקנו פחות, יווצר עודף היצע שיפגע ברווחיות היצרנים ויעודד אותם ליזום הורדת המחיר. אם יצרן מנסה למכור מוצר בעל איכות נמוכה מידי הוא עלול ליצור לעצמו שם רע, ואם איכות המוצר שלו מעולה אבל מחירה גבוה מידי הוא גם עלול לפשוט את הרגל, השוק לכן יוצר גם איזון בשאלה של איכות המוצרים הנמכרים. [[אדם סמית]] בספרו [[עושר האומות]] מתאר את התכונות של הופעת סדר ספונטני על ידי השוק.

[[אדם סמית]] הדגים כיצד [[השוק החופשי]] גורם להופעת סדר ספונטני, כיום מקובל יותר להתמקד ב[[שוק משוכלל]] לשם יצרית סדר כזה. יצרנים רוצים להרוויח כמה שיותר על ידי מכירת מוצרים, צרכנים רוצים לקנות מוצרים שונים ומשונים. מסחר בשוק מאפשר לקונים ולמוכרים להפגש, להשוות מחירים, כמויות ואיכויות ולהגיע ל"ניכוי שוק" שבו נקבע מחיר (ממוצע) של מחירי מוצרים ונקבעת גם כמות המוצרים שנמכרת. אם יצרנים מעלים את מחיר המוצרים, הצרכנים יקנו פחות, יווצר עודף היצע שיפגע ברווחיות היצרנים ויעודד אותם ליזום הורדת המחיר. אם יצרן מנסה למכור מוצר בעל איכות נמוכה מידי הוא עלול ליצור לעצמו שם רע, ואם איכות המוצר שלו מעולה אבל מחירה גבוה מידי הוא גם עלול לפשוט את הרגל, השוק לכן יוצר גם איזון בשאלה של איכות המוצרים הנמכרים. [[אדם סמית]] בספרו [[עושר האומות]] מתאר את התכונות של הופעת סדר ספונטני על ידי השוק.

כלכלנים רבים תארו את השוק בצורה דומה בעקבותיו. [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולנטרי" , בהקשר של הסדר הספונטני של כלכלת שוק. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]]. דיילי וקוב מתארים את התפתחות המסחר בצמר ובברגים. תחת בירוקרטיה ממשלתית או החלטות מומחים טכניים אין מקום להבחנה בין ברגים שונים או בין סוגי צמר שונים. אבל במסגרת השוק יש הבחנה של סוחרים בין סוגי צמר שונים לפי איכויות שונות ומשונות, וכך גם בשוק הברגים (השונים זה מזה בסוג המתכת ממנה הם עשויים, באורך, בצורת התבריג, בצורת הראש ועוד פרמטרים) השוק הוא [[מערכת מפזרת]] שמאפשרת ארגון של הידע לגבי האיכות והכמות של הברגים, וזאת בצורה שוועדה ממשלתית לא היתה מסוגלת לבצע מבחינת הירידה לפרטים.   

כלכלנים רבים תארו את השוק בצורה דומה בעקבותיו. [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולנטרי", בהקשר של הסדר הספונטני של כלכלת שוק. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]]. דיילי וקוב מתארים את התפתחות המסחר בצמר ובברגים. תחת בירוקרטיה ממשלתית או החלטות מומחים טכניים אין מקום להבחנה בין ברגים שונים או בין סוגי צמר שונים. אבל במסגרת השוק יש הבחנה של סוחרים בין סוגי צמר שונים לפי איכויות שונות ומשונות, וכך גם בשוק הברגים (השונים זה מזה בסוג המתכת ממנה הם עשויים, באורך, בצורת התבריג, בצורת הראש ועוד פרמטרים) השוק הוא [[מערכת מפזרת]] שמאפשרת ארגון של הידע לגבי האיכות והכמות של הברגים, וזאת בצורה שוועדה ממשלתית לא היתה מסוגלת לבצע מבחינת הירידה לפרטים.   

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהנתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] (כמו [[מונופולים]], בעיות של [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]) הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל.  

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהנתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] (כמו [[מונופולים]], בעיות של [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]) הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל.  

===דוגמאות נוספות לארגון עצמי בתופעות חברתיות===

===דוגמאות נוספות לארגון עצמי בתופעות חברתיות===

[[פול קרוגמן]] כתב הופעת של סדר עצמי במסגרת [[מחזור עסקים]] בספרו "The Self Organizing Economy". קרוגמן כתב גם על היווצרות של ערי-קצה (חלק ממגמת ה[[פרבור]]) כדבר הנובע מארגון עצמי.  .

[[פול קרוגמן]] כתב הופעת של סדר עצמי במסגרת [[מחזור עסקים]] בספרו "The Self Organizing Economy". קרוגמן כתב גם על היווצרות של ערי-קצה (חלק ממגמת ה[[פרבור]]) כדבר הנובע מארגון עצמי.

==ראו גם==

==ראו גם==

* Evelyn Fox Keller, [http://bioscience.oxfordjournals.org/content/55/12/1069.full Ecosystems, Organisms, and Machines], BioScience (2005) 55 (12): 1069-1074.

* Evelyn Fox Keller, [http://bioscience.oxfordjournals.org/content/55/12/1069.full Ecosystems, Organisms, and Machines], BioScience (2005) 55 (12): 1069-1074.

*Simon A. Levin, [http://bioscience.oxfordjournals.org/content/55/12/1075.full Self-organization and the Emergence of Complexity in Ecological Systems] , BioScience (2005) 55 (12): 1075-1079.  

*Simon A. Levin, [http://bioscience.oxfordjournals.org/content/55/12/1075.full Self-organization and the Emergence of Complexity in Ecological Systems] , BioScience (2005) 55 (12): 1075-1079.  

* [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=92189264#10.0.2.none פריגוז'ין וסדר כאוטי] פרק ד' מתוך הספר "השקפה פוסט-מודרנית על חינוך : מבט חדש על תכנית הלימודים", וויליאם דויל, הוצאת כותר.  

* [http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=92189264#10.0.2.none פריגוז'ין וסדר כאוטי] פרק ד' מתוך הספר "השקפה פוסט-מודרנית על חינוך: מבט חדש על תכנית הלימודים", וויליאם דויל, הוצאת כותר.  

* ערן טמיר – טאוויל, [https://arsitectura.files.wordpress.com/2012/09/edge-city-in-israel.pdf עיר-הקצה הישראלית כתופעה של ארגון עצמי] בית ספר לאדריכלות אונברסטית תל אביב, תכנית תואר שני : תיאוריות המורכבות והעיר : פרופ' יובל פורטוגלי, 2012

* ערן טמיר – טאוויל, [https://arsitectura.files.wordpress.com/2012/09/edge-city-in-israel.pdf עיר-הקצה הישראלית כתופעה של ארגון עצמי] בית ספר לאדריכלות אונברסיטת תל אביב, תכנית תואר שני : תיאוריות המורכבות והעיר : פרופ' יובל פורטוגלי, 2012

* [http://mida.org.il/2014/02/19/%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%90%D7%A0%D7%99/ סדר ספונטני] יהודה הראל, אתר "מידה", 19/02/2014

* [http://mida.org.il/2014/02/19/%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%90%D7%A0%D7%99/ סדר ספונטני] יהודה הראל, אתר "מידה", 19/02/2014