שינויים

'''חקר הכלכלה''' (Economics) או '''מדע הכלכלה''' הוא תחום מחקר במדעי החברה שמיועד לחקור את תפקוד ה[[כלכלה]]. התחום הזה עוסקת בעיקר בשאלות הנוגעות למחירים, מוצרים, [[שוק|שווקים]], [[כסף]] והיבטים דומים. קיימת מחלוקת בשאלה מה התחום שבו הכלכלה עוסקת.  

'''חקר הכלכלה''' (Economics) או '''מדע הכלכלה''' הוא תחום מחקר במדעי החברה שמיועד לחקור את תפקוד ה[[כלכלה]]. התחום הזה עוסקת בעיקר בשאלות הנוגעות למחירים, מוצרים, [[שוק|שווקים]], [[כסף]] והיבטים דומים. קיימת מחלוקת בשאלה מה התחום שבו הכלכלה עוסקת.  

בעברית המילה '''[[כלכלה]]''' (Economy) שמתארת את הנושא שאותו חוקרת הכלכלה  - מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו - משמשת לעיתים קרובות גם כדי לתאר את המחקר הכלכלי.  

בעברית המילה '''[[כלכלה]]''' (Economy) שמתארת את הנושא שאותו חוקרת הכלכלה  - מכלול הפעילות האנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו - משמשת לעיתים קרובות גם כדי לתאר את המחקר הכלכלי.  

==זרמי מחשבה בכלכלה==

==זרמי מחשבה בכלכלה==

'''כלכלה עתיקה''' - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהלומים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנאנס הוגים מרכתנלים שקידמו [[מרקנטליזם]] ששם דגש על צבירת זהב, וכן  הוגים [[פיזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החקלאית. (ראו כלכלה ביופיזית בהמשך)  

'''כלכלה עתיקה''' - בימי יוון העתיקה היו מספר פילוסופים שדיברו על סוגיות כלכליות. אחת השאלות שעלתה לדוגמה היא מדוע יהלומים - שלא היה להם שימוש מעשי מלבד קישוט, הם יקרים יותר ממים שהם דבר שימושי ומציל חיים. התשובה היא שיהלומים הם נדירים יותר. מאוחר יותר בזמן הרנסנס הוגים מרכתנלים שקידמו [[מרקנטליזם]] ששם דגש על צבירת זהב, וכן  הוגים [[פיזיוקרטים]] ששמו דגש על הגדלת התנובה החקלאית. (ראו כלכלה ביופיזית בהמשך)  

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]]. הכלכלנים שבה ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין גורמים שונים באוכלוסייה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] -מפעלים), האיכרים והפועלים.  

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]]. הכלכלנים שבה ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין גורמים שונים באוכלוסייה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] -מפעלים), האיכרים והפועלים.  

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי שהתמקד ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח מודרני, קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה. קיינס טען גם שהשוק יכול להקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך וכתוצאה מכך יש אבטלה שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי התערבות פיסקלית - כמו בניית תשתיות והן על ידי התערבות מוניטרית - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.  

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי שהתמקד ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח מודרני, קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה. קיינס טען גם שהשוק יכול להקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך וכתוצאה מכך יש אבטלה שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי התערבות פיסקלית - כמו בניית תשתיות והן על ידי התערבות מוניטרית - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.  

קיימם זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחולטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.  

קיימם זרמים נוספים בחקר הכלכלה. רובם זרמים קטנים יותר יחסית לזרמים הקודמים. חלקם הטרודוקסיים לחלוטין - כלומר נמצאים בהתנגשות מוחלטת עם הזרם הנאו-קלאסי, וחלקם מנותקים ממנו בנקודות מסויימות ומשתפים פעולה בתחומים אחרים.  

'''[[פוסט קיינסיאנים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקיינסיאנים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסיאני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קיינסיאנים]].  

'''[[פוסט קיינסיאנים]]''' הכלכלנים הנאו-קלאסיים רצו להטמיע את החשיבה של קיינס לגבי [[מאקרו-כלכלה]] ולכן ייצרו מודלים שמנסים לאחד בין יסודות [[מיקרו-כלכלה]] נאו-קלאסיים, לבין הגישה של התבוננות במשתני מאקרו-כלכלה. המודל המפורסם ביותר הוא [[מודל IS/LM]]. חלק מהכלכלנים הקיינסיאנים התנגדו לכך ויצרו זרם פוסט-קיינסיאני שתוקף את הרעיונות הנאו-קלאסיים. זרם נוסף הם [[נאו-קיינסיאנים]].