שינויים

המינרלים מהווים גורם מגביל בים בגלל שבמשך הזמן כאשר יצורים חיים מתים, הם שוקעים לקרקעית ויחד איתם שוקעים גם המינרלים. במים העמוקים גורם גורם מגביל אחר - אור שמש לא מצליח לרדת לקרקעית ולכן אין שם פעילות של פוטוסינתזה. מים קרים כבדים יותר ממים חמים ולכן ברוב שטחי הימים אין ערבוב בין שכבות המים.

המינרלים מהווים גורם מגביל בים בגלל שבמשך הזמן כאשר יצורים חיים מתים, הם שוקעים לקרקעית ויחד איתם שוקעים גם המינרלים. במים העמוקים גורם גורם מגביל אחר - אור שמש לא מצליח לרדת לקרקעית ולכן אין שם פעילות של פוטוסינתזה. מים קרים כבדים יותר ממים חמים ולכן ברוב שטחי הימים אין ערבוב בין שכבות המים.

המינרלים מסתובבים יחד עם זרמי המים על קרקעית הים, לפעמים במשך אלפי שנים. הם יכולים לחזור חזרה למים הרדודים יותר בעיקר בשני מקומות. האחד הוא סמוך למדפי יבשת, כמו ליד חופי אפריקה המערבית, היכן שהרוח שבאה מן היבשה מזיזה את המים הרדודים הרחק מהחוף וגורמת לאפקט שאיבה וערבול שמעלה מים קרים. מקום אחר הוא ליד הקטבים שם המים הרדודים מתקררים, שוקעים וגורמים לעליית מים עמוקים יותר עשירים במזון. מסיבות אלה, רוב שטחי האוקיינוס דומים למדבר, ואילו המקומות בהם יש כמות גדולה של צמחים , מזון ודגים נמצאים ליד מדפי היבשת וסמוך לקטבים.

המינרלים מסתובבים יחד עם זרמי המים על קרקעית הים, לפעמים במשך אלפי שנים. הם יכולים לחזור חזרה למים הרדודים יותר בעיקר בשני מקומות. האחד הוא סמוך למדפי יבשת, כמו ליד חופי אפריקה המערבית, היכן שהרוח שבאה מן היבשה מזיזה את המים הרדודים הרחק מהחוף וגורמת לאפקט שאיבה וערבול שמעלה מים קרים. מקום אחר הוא ליד הקטבים שם המים הרדודים מתקררים, שוקעים וגורמים לעליית מים עמוקים יותר עשירים במזון. מסיבות אלה, רוב שטחי האוקיינוס דומים למדבר, ואילו המקומות בהם יש כמות גדולה של צמחים, מזון ודגים נמצאים ליד מדפי היבשת וסמוך לקטבים.

==הספקת אנרגיה==

==הספקת אנרגיה==

{{הפניה לערך מורחב|ייצור ראשוני}}

{{הפניה לערך מורחב|ייצור ראשוני}}

כל יצור חי, ולמעשה כל [[מערכת מפזרת]], זקוק לזרם מתמיד של [[אקסרגיה]] - של [[אנרגיה]] בעלת [[אנטרופיה]] נמוכה, כדי להיות מסוגל להתקיים.  רוב ה[[אקסרגיה]] שמפרנסת את המערכת האקולוגית מקורה ב[[אנרגיית השמש]]. מעיינות חמים וגייזירים מספקים כמות אפסית של אנרגיה יחסית לאנרגיה זו.

כל יצור חי, ולמעשה כל [[מערכת מפזרת]], זקוק לזרם מתמיד של [[אקסרגיה]] - של [[אנרגיה]] בעלת [[אנטרופיה]] נמוכה, כדי להיות מסוגל להתקיים.  רוב ה[[אקסרגיה]] שמפרנסת את המערכת האקולוגית מקורה ב[[אנרגיית השמש]]. מעיינות חמים וגייזרים מספקים כמות אפסית של אנרגיה יחסית לאנרגיה זו.

השלב הראשוני בהפיכת אנרגיית השמש לזמינה עבור המערכת האקולוגית, הוא שלב ה[[הטמעה]] או הפוטוסינתזה, שבו צמחים משתמשים ב[[אנרגיית שמש|אנרגיית שמש]], במים וב[[פחמן דו חמצני]] כדי ליצור מים, חמצן ואנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. שלב זה נקרא גם [[ייצור ראשוני]] ובו תלויים כל שאר היצורים החיים.

השלב הראשוני בהפיכת אנרגיית השמש לזמינה עבור המערכת האקולוגית, הוא שלב ה[[הטמעה]] או הפוטוסינתזה, שבו צמחים משתמשים ב[[אנרגיית שמש|אנרגיית שמש]], במים וב[[פחמן דו חמצני]] כדי ליצור מים, חמצן ואנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. שלב זה נקרא גם [[ייצור ראשוני]] ובו תלויים כל שאר היצורים החיים.

עם התפתחות המחקר האקולוגי, נחקרה יותר ויותר ההשפעה של בני האדם על הסביבה והשפעת הסביבה על האדם. כיום תחומים כמו [[כלכלה אקולוגית]] או [[אקולוגיה עירונית]] ותחומים רבים נוספים מנסים להעריך השפעות אלה.  

עם התפתחות המחקר האקולוגי, נחקרה יותר ויותר ההשפעה של בני האדם על הסביבה והשפעת הסביבה על האדם. כיום תחומים כמו [[כלכלה אקולוגית]] או [[אקולוגיה עירונית]] ותחומים רבים נוספים מנסים להעריך השפעות אלה.  

לפי [[יובל נח הררי]], בספר [[קיצור תולדות האנושות]] לכלל מיני האדם שחיו לפני 2.5 מיליוני שנה עד לפני 70,000 שנים מהיום, ואשר התפשטו בחלקים גדולים של אפריקה, אסיה ואירופה, לא היתה השפעה מהותית על האקולוגיה, והיו דומים למיני בעלי חיים אחרים. לאחר [[המהפכה הלשונית]] יצא המין האדם-הנבון ([[הומו סאפינס]]) מאפריקה והחל במסע התפשטות נוסף שבמהלכו נכחדו מיני האדם האחרים. בנוסף, האדם הנבון הגיע בסיוע [[טכנולוגיה|טכנולוגיות חדשות]] לאיזורי סיביר, לאוסטרליה ולאמריקה. בכל המקומות החדשים שהגיעו אליהם בני אדם אלה הם שינו את המערכות האקולוגיות וגרמו ל[[הכחדת מינים|הכחדת]] חלק ניכר ממיני בעלי החיים הגדולים. בעת העתיקה הכחדה כזו התרחשה באוסטליה, באיזור הארקטי ובשתי יבשות אמריקה. הכחדות דומות בזמנים מודרנים יותר התרחשו באיים כמו מאוריציוס, ניו זילנד, [[איי הפחסא]] ועוד. האדם גרם לעוד שני גלי הכחדות גדולות (במונחים של מילוני השנים האחרונות): עם [[המהפכה החקלאית]] והתפשטותה בתקופה שלפני  10,0000-5000 שנה, וכן פעם נוספת עם [[המהפכה התעשייתית]] ועד היום. הסיבות היסודיות ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של בני אדם מנוסחות בצורה גסה על ידי משוואת [[I=PAT]] - השפעה = [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] כפול כמות הצריכה לנפש * כמות ההשפעה הסביבתית של כדל יחידת צריכה. לפי  [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] שבוצע בידי האו"ם  ההשפעות המזיקות של הרס המערכות האקולוגיות יכולות לגדול באופן משמעותי ב-50 השנים הבאות.

לפי [[יובל נח הררי]], בספר [[קיצור תולדות האנושות]] לכלל מיני האדם שחיו לפני 2.5 מיליוני שנה עד לפני 70,000 שנים מהיום, ואשר התפשטו בחלקים גדולים של אפריקה, אסיה ואירופה, לא היתה השפעה מהותית על האקולוגיה, והיו דומים למיני בעלי חיים אחרים. לאחר [[המהפכה הלשונית]] יצא המין האדם-הנבון ([[הומו סאפינס]]) מאפריקה והחל במסע התפשטות נוסף שבמהלכו נכחדו מיני האדם האחרים. בנוסף, האדם הנבון הגיע בסיוע [[טכנולוגיה|טכנולוגיות חדשות]] לאיזורי סיביר, לאוסטרליה ולאמריקה. בכל המקומות החדשים שהגיעו אליהם בני אדם אלה הם שינו את המערכות האקולוגיות וגרמו ל[[הכחדת מינים|הכחדת]] חלק ניכר ממיני בעלי החיים הגדולים. בעת העתיקה הכחדה כזו התרחשה באוסטרליה, באיזור הארקטי ובשתי יבשות אמריקה. הכחדות דומות בזמנים מודרניים יותר התרחשו באיים כמו מאוריציוס, ניו זילנד, [[איי הפסחא]] ועוד. האדם גרם לעוד שני גלי הכחדות גדולות (במונחים של מילוני השנים האחרונות): עם [[המהפכה החקלאית]] והתפשטותה בתקופה שלפני  10,0000-5000 שנה, וכן פעם נוספת עם [[המהפכה התעשייתית]] ועד היום. הסיבות היסודיות ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] של בני אדם מנוסחות בצורה גסה על ידי משוואת [[I=PAT]] - השפעה = [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] כפול כמות הצריכה לנפש * כמות ההשפעה הסביבתית של כדל יחידת צריכה. לפי  [[הערכת המילניום של המערכת האקולוגית]] שבוצע בידי האו"ם  ההשפעות המזיקות של הרס המערכות האקולוגיות יכולות לגדול באופן משמעותי ב-50 השנים הבאות.

יש מדענים רבים, וכן פעילים חברתיים, ארגונים ללא מטרת רווח ועוד המודאגים מכך שלא רק שהשפעת האדם על הטבע הולכת ומתחזקת [[סביבתנות]], אלא שגם השפעת הטבע על התפקוד של החברות האנושיות עלול להיות יותר ויותר בעייתי, השקפה הקרויה [[קיימות]]. כך לדוגמה מביא הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] דוגמאות לכמה חברות עבר אנושיות שהתמוטטו לגמרי או כמעט לגמרי בעקבות השפעות סביבתיות. המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה]] מזהירים שהמשך המגמות הנוכחיות יובילו לאסון עבור המין האנושי בגלל גורמים שונים כמו אובדן [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]], בגלל פגיעה ב[[משאבים מתחדשים]] כמו יערות, בגלל [[זיהום]] ועוד והשפעות של גורמים אלה על [[חקלאות|חקלאות]] ו[[בטחון תזונתי]] וכן גורמים נוספים בחברה ובכלכלה, כמו יוקר המחייה או בריאות.

יש מדענים רבים, וכן פעילים חברתיים, ארגונים ללא מטרת רווח ועוד המודאגים מכך שלא רק שהשפעת האדם על הטבע הולכת ומתחזקת [[סביבתנות]], אלא שגם השפעת הטבע על התפקוד של החברות האנושיות עלול להיות יותר ויותר בעייתי, השקפה הקרויה [[קיימות]]. כך לדוגמה מביא הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות]] דוגמאות לכמה חברות עבר אנושיות שהתמוטטו לגמרי או כמעט לגמרי בעקבות השפעות סביבתיות. המחברים של הספר [[גבולות לצמיחה]] מזהירים שהמשך המגמות הנוכחיות יובילו לאסון עבור המין האנושי בגלל גורמים שונים כמו אובדן [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]], בגלל פגיעה ב[[משאבים מתחדשים]] כמו יערות, בגלל [[זיהום]] ועוד והשפעות של גורמים אלה על [[חקלאות|חקלאות]] ו[[בטחון תזונתי]] וכן גורמים נוספים בחברה ובכלכלה, כמו יוקר המחייה או בריאות.

==לקריאה נוספת==

==לקריאה נוספת==

* '''מבוא לאקולוגיה, חיים בסביבתם''', דן כהן, אוניברסיטה משודרת, 1993 , משרד הביטחון- ההוצאה לאור

* '''מבוא לאקולוגיה, חיים בסביבתם''', דן כהן, אוניברסיטה משודרת, 1993, משרד הביטחון- ההוצאה לאור

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

{{מערכות מורכבות}}

{{מערכות מורכבות}}

{{תבנית:קיימות}}

{{קיימות}}

[[קטגוריה:אקולוגיה|*]]

[[קטגוריה:אקולוגיה|*]]

[[קטגוריה:ביולוגיה]]

[[קטגוריה:ביולוגיה]]

[[קטגוריה:מערכות]]

[[קטגוריה:מערכות]]