שורה 7: |
שורה 7: |
| בגלל החשיבות הכלכלית הגבוה שלו, לנפט יש גם חשיבות צבאית, מדינית גאו פוליטית חשובה. בנסיון להגיע לשליטה או גישה למשאבי נפט, הנפט היווה לא פעם מקור לסכסוכים צבאיים ומדיניים וקבע גם מטרות ויעדים בתוך מלחמות כמו מלחמת העולם השנייה. גם היום הנפט ממשיך להשפיע בעוצמה על הפוליטיקה העולמית. מחד הוא מאפשר עוצמה גדולה למדינות כמו איראן, רוסיה, סעודיה וקטאר, מעשיר אותן ומקל עליהן להשיג תמיכה ממדינות אחרות למעשי תוקפנות שלהן. מאידך הוא גורם להישענות של כלכלות אלה על משאב הנפט, ומקל עליהן שלא לפתח משטרים יותר דמוקרטיים ופתוחים הנחשבים תנאי חשוב לשם [[פיתוח טכנולוגי]] שמעניק יתרונות בתחומים כמו עוצמה צבאית ו[[תחרות כלכלית]]. | | בגלל החשיבות הכלכלית הגבוה שלו, לנפט יש גם חשיבות צבאית, מדינית גאו פוליטית חשובה. בנסיון להגיע לשליטה או גישה למשאבי נפט, הנפט היווה לא פעם מקור לסכסוכים צבאיים ומדיניים וקבע גם מטרות ויעדים בתוך מלחמות כמו מלחמת העולם השנייה. גם היום הנפט ממשיך להשפיע בעוצמה על הפוליטיקה העולמית. מחד הוא מאפשר עוצמה גדולה למדינות כמו איראן, רוסיה, סעודיה וקטאר, מעשיר אותן ומקל עליהן להשיג תמיכה ממדינות אחרות למעשי תוקפנות שלהן. מאידך הוא גורם להישענות של כלכלות אלה על משאב הנפט, ומקל עליהן שלא לפתח משטרים יותר דמוקרטיים ופתוחים הנחשבים תנאי חשוב לשם [[פיתוח טכנולוגי]] שמעניק יתרונות בתחומים כמו עוצמה צבאית ו[[תחרות כלכלית]]. |
| | | |
− | [[תהליך|תהליכים ארוכי טווח]] כגון [[שיא תפוקת הנפט]], [[התחממות עולמית]] ,[[זיהום]] ודלדול מאגרי הנפט הקוונציונילי מציבים בעיות ואתגרים בפני המשך השימוש בנפט. קיימות חלופות שונות לשימושים בנפט כגון הפיכת [[גז טבעי]] ו[[פחם]] לתוצרי נפט, [[דלק ביולוגי]], [[רכב חשמלי|רכבים חשמליים]] ועוד. עם זאת, רוב החלופות האלו סובלות מבעיות שונות. לדוגמה גם גז טבעי, פחם ואורניום הם [[דלק מחצבי]] ולכן סובלים מבעיות דומות של [[שיא תפוקה]] דלדול וזיהום. המרת גז או פחם לדלק נוזלי סובלת מבזבוז אנרגיה המתלווה לתהליכי המרת אנרגיה. דלק ביולוגי דורש [[חקלאות|משאבים חקלאיים]] ודילמות [[מזון מול דלק]] וכו'. | + | [[תהליך|תהליכים ארוכי טווח]] כגון [[שיא תפוקת הנפט]], [[התחממות עולמית]], [[זיהום]] ודלדול מאגרי הנפט הקוונציונילי מציבים בעיות ואתגרים בפני המשך השימוש בנפט. קיימות חלופות שונות לשימושים בנפט כגון הפיכת [[גז טבעי]] ו[[פחם]] לתוצרי נפט, [[דלק ביולוגי]], [[רכב חשמלי|רכבים חשמליים]] ועוד. עם זאת, רוב החלופות האלו סובלות מבעיות שונות. לדוגמה גם גז טבעי, פחם ואורניום הם [[דלק מחצבי]] ולכן סובלים מבעיות דומות של [[שיא תפוקה]] דלדול וזיהום. המרת גז או פחם לדלק נוזלי סובלת מבזבוז אנרגיה המתלווה לתהליכי המרת אנרגיה. דלק ביולוגי דורש [[חקלאות|משאבים חקלאיים]] ודילמות [[מזון מול דלק]] וכו'. |
| | | |
| ==השפעות הנפט על הכלכלה העולמית== | | ==השפעות הנפט על הכלכלה העולמית== |
שורה 30: |
שורה 30: |
| פיתוח התעופה האזרחית איפשר לא רק ניידות של תיירים אלא גם ניידות של עובדים, וחשוב מכך מנהלי [[תאגידים]] ופירמות ופיתוח של [[מסחר בינלאומי]], [[השקעות רב-לאומיות]]. דבר זה פיתח מאד את התפשטות התאגידים לכדי [[תאגידים רב לאומיים]] שיש להם ספקים, יצרני משנה, עובדים, צרכנים ומשקיעים מכל העולם וחיזק מאד את התפשטות ה[[גלובליזציה]]. ללא שוק התעופה הענף יתקשו מנהלים להגיע לפגישות עסקים במדינות אחרות. החלופות שיש לכך היום הן פגישות וירטואליות, שיחות בטלפונים ומיילים. | | פיתוח התעופה האזרחית איפשר לא רק ניידות של תיירים אלא גם ניידות של עובדים, וחשוב מכך מנהלי [[תאגידים]] ופירמות ופיתוח של [[מסחר בינלאומי]], [[השקעות רב-לאומיות]]. דבר זה פיתח מאד את התפשטות התאגידים לכדי [[תאגידים רב לאומיים]] שיש להם ספקים, יצרני משנה, עובדים, צרכנים ומשקיעים מכל העולם וחיזק מאד את התפשטות ה[[גלובליזציה]]. ללא שוק התעופה הענף יתקשו מנהלים להגיע לפגישות עסקים במדינות אחרות. החלופות שיש לכך היום הן פגישות וירטואליות, שיחות בטלפונים ומיילים. |
| | | |
− | גם לניידות שוק העבודה העולמי יש חשיבות לקיום הטיסות שכן הדבר מאפשר לאנשים לעבור בקלות רבה יותר בין מדינות ולשמור על קשר עם המשפחה. הניידות המוגברת של עובדים מקלה על תאגידים גדולים (בעיקר בארצות הברית ואירופה) למצוא עובדים בעלי הכישורים המתאימים להם. מצד שני ניידות מוגברת של עובדים בין מקומות עבודה גורמת לשחיקת [[הון חברתי]] ופירור של קהילות. [[דן אריאלי]] דן בספר [[לא ראציולי, אבל לא נורא]] על ההשפעה שיש לדבר זה על הקושי של עובדים ליצר קשרים חברתיים ורומנטיים. | + | גם לניידות שוק העבודה העולמי יש חשיבות לקיום הטיסות שכן הדבר מאפשר לאנשים לעבור בקלות רבה יותר בין מדינות ולשמור על קשר עם המשפחה. הניידות המוגברת של עובדים מקלה על תאגידים גדולים (בעיקר בארצות הברית ואירופה) למצוא עובדים בעלי הכישורים המתאימים להם. מצד שני ניידות מוגברת של עובדים בין מקומות עבודה גורמת לשחיקת [[הון חברתי]] ופירור של קהילות. [[דן אריאלי]] דן בספר [[לא רציונלי, אבל לא נורא]] על ההשפעה שיש לדבר זה על הקושי של עובדים ליצר קשרים חברתיים ורומנטיים. |
| | | |
| השפעה נוספת של תעופה במטוסים היא תובלה של סחורות דחופות כגון חלפים דחופים למפעלים, הספקה צבאית למדינות ידידות, סיוע בינלאומי לאיזורים נפגעי אסון, והספקת פירות, ירקות, דגים ותוצרת חקלאית טריה דומה, למדינות עשירות - לדוגמה הטסת פירות וירקות לאירופה, הטסת דגים ומזון ים למסעדות יוקרה. לתובלה זו יש גם צדדים שליליים כגון פגיעה ב[[חקלאות מקומית]] והחדרת [[מינים פולשים]]. | | השפעה נוספת של תעופה במטוסים היא תובלה של סחורות דחופות כגון חלפים דחופים למפעלים, הספקה צבאית למדינות ידידות, סיוע בינלאומי לאיזורים נפגעי אסון, והספקת פירות, ירקות, דגים ותוצרת חקלאית טריה דומה, למדינות עשירות - לדוגמה הטסת פירות וירקות לאירופה, הטסת דגים ומזון ים למסעדות יוקרה. לתובלה זו יש גם צדדים שליליים כגון פגיעה ב[[חקלאות מקומית]] והחדרת [[מינים פולשים]]. |
שורה 36: |
שורה 36: |
| [[דלק ביולוגי]] יכול להחליף במידה מסויימת את הנפט כמקור דלק למטוסים. גנרלים בעלי מודעות סביבתית, בשם [[הניצים הירוקים]], עובדים על פיתוח דלקים כאלה לשימוש צבא ארצות הברית. עם זאת סוג דלק כזה מעלה בעיות של [[מזון מול דלק]] וקשה להאמין שיוכל לשמש בקנה מידה רחב. | | [[דלק ביולוגי]] יכול להחליף במידה מסויימת את הנפט כמקור דלק למטוסים. גנרלים בעלי מודעות סביבתית, בשם [[הניצים הירוקים]], עובדים על פיתוח דלקים כאלה לשימוש צבא ארצות הברית. עם זאת סוג דלק כזה מעלה בעיות של [[מזון מול דלק]] וקשה להאמין שיוכל לשמש בקנה מידה רחב. |
| | | |
− | ===תובלה ימית וגלובליצזיה=== | + | ===תובלה ימית וגלובליזציה=== |
| הנפט שינה לא רק את התעבורה היבשתית, הוא גם מקור אנרגיה חשוב לתובלה הימית. לאחר פיתוח ספינות הקיטור אשר שימשו במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והונעו ב[[פחם]], הן הוחלפו באוניות שרובן המכריע מונע בדלקים המיוצרים לרוב מ[[נפט]]. (מספר נושאות מטוסים וחלק מצוללות הקרב מונעות על ידי [[אנרגיה גרעינית|כור אטומי]]). המיכליות, אוניות המכולה ואוניות התבואה מאפשרות הפצת מוצרים וסחורות בכל רחבי העולם והן עמוד השדרה עליו בנויה ה[[גלובליזציה]] והמסחר הבינלאומי. פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו "[[קיצור תולדות האנושות]]" מציין שכל נפח התובלה הימית של ימי הביניים היה יכול להיכנס במסגרת 2-3 אוניות מסע מודרניות. | | הנפט שינה לא רק את התעבורה היבשתית, הוא גם מקור אנרגיה חשוב לתובלה הימית. לאחר פיתוח ספינות הקיטור אשר שימשו במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, והונעו ב[[פחם]], הן הוחלפו באוניות שרובן המכריע מונע בדלקים המיוצרים לרוב מ[[נפט]]. (מספר נושאות מטוסים וחלק מצוללות הקרב מונעות על ידי [[אנרגיה גרעינית|כור אטומי]]). המיכליות, אוניות המכולה ואוניות התבואה מאפשרות הפצת מוצרים וסחורות בכל רחבי העולם והן עמוד השדרה עליו בנויה ה[[גלובליזציה]] והמסחר הבינלאומי. פרופ' [[יובל נח הררי]] בספרו "[[קיצור תולדות האנושות]]" מציין שכל נפח התובלה הימית של ימי הביניים היה יכול להיכנס במסגרת 2-3 אוניות מסע מודרניות. |
| | | |
שורה 87: |
שורה 87: |
| השפעה נוספת של הנפט על הלחימה הוא שימוש בכלי נשק יבשתיים מתניידים כגון זחל"ם, תותח מתנייע ובראש ובראשונה טנקים. (דבר שהחל בסוף מלחמת העולם הראשונה). | | השפעה נוספת של הנפט על הלחימה הוא שימוש בכלי נשק יבשתיים מתניידים כגון זחל"ם, תותח מתנייע ובראש ובראשונה טנקים. (דבר שהחל בסוף מלחמת העולם הראשונה). |
| | | |
− | שימוש חשוב מאד של נפט הוא פיתוח מטוסים צבאיים ולוחמה אווירית, והשגת עלויות צבאית של צבאות עשירים ומתקדמים על פני צבאות גדולים יותר של מדינות עניות יותר. דבר זה החל במלחמת העולם השנייה, ותפץ תאוצה בימי מלחמת האזרחים בספרד, ומלחמת העולם השנייה. הדגמת חשיבות הכוח האוויר באה במערכות שונות שבהם נלחמה ישראל וכן במלחמת המפרץ הראשונה ב 1991. | + | שימוש חשוב מאד של נפט הוא פיתוח מטוסים צבאיים ולוחמה אווירית, והשגת עלויות צבאית של צבאות עשירים ומתקדמים על פני צבאות גדולים יותר של מדינות עניות יותר. דבר זה החל במלחמת העולם השנייה, ותפס תאוצה בימי מלחמת האזרחים בספרד, ומלחמת העולם השנייה. הדגמת חשיבות הכוח האוויר באה במערכות שונות שבהם נלחמה ישראל וכן במלחמת המפרץ הראשונה ב 1991. |
| | | |
| [[הניצים הירוקים]] מובילים את צבא ארצות הברית לנסות לפתח מטוסים צבאיים שמסוגלים לטוס על תערובת של נפט עם [[דלק ביולוגי]].[http://www.csmonitor.com/Innovation/Tech/2011/1010/Post-oil-Pentagon-Green-Hawks-see-energy-security-in-biofuel-VIDEO] כיוון אחר הוא פיתוח של כלי מלחמה זעירים וכלי מלחמה רובוטיים (כגון מטוס ללא טייס, ספינה זעירה רובוטית וכו') שהם חסכוניים יותר באנרגיה משום שאינם צריכים לשאת טייסים וחיילים. | | [[הניצים הירוקים]] מובילים את צבא ארצות הברית לנסות לפתח מטוסים צבאיים שמסוגלים לטוס על תערובת של נפט עם [[דלק ביולוגי]].[http://www.csmonitor.com/Innovation/Tech/2011/1010/Post-oil-Pentagon-Green-Hawks-see-energy-security-in-biofuel-VIDEO] כיוון אחר הוא פיתוח של כלי מלחמה זעירים וכלי מלחמה רובוטיים (כגון מטוס ללא טייס, ספינה זעירה רובוטית וכו') שהם חסכוניים יותר באנרגיה משום שאינם צריכים לשאת טייסים וחיילים. |
שורה 108: |
שורה 108: |
| | | |
| ===לובי פוליטי של חברות נפט=== | | ===לובי פוליטי של חברות נפט=== |
− | פרימדן מתאר בספרו באופן נרחב את [[לובי פוליטי|הלובי]] שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום [[חסכון אנרגיה]] וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]].
| + | פרידמן מתאר בספרו באופן נרחב את [[לובי פוליטי|הלובי]] שמפעילות חברות נפט מול הממשל בארצות הברית כנגד שינויים שאינם רצויים להן. החל מהתנגדות לפיתוח אנרגיות מתחדשות, עבור במדיניות לקידום [[חסכון אנרגיה]] וכלה במדינות של מכוניות חסכוניות יותר או שימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. |
| | | |
| ==השפעות סביבתיות של נפט== | | ==השפעות סביבתיות של נפט== |
| {{הפניה לערך מורחב| ערכים = [[בירוא יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום אוויר]], [[התחממות עולמית]]}} | | {{הפניה לערך מורחב| ערכים = [[בירוא יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום אוויר]], [[התחממות עולמית]]}} |
− | לנפט [[השפעות סביבתיות]] רבות בכל מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלו כולל [[בירוא יערות]] לשם הקמת מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, מתקנים. כמו כן דליפות נפט באיזורי יער עלולים לגרור [[זיהום מים]] , [[זיהום קרקע]] ו[[הרס בתי גידול]] בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. השפעה דומה של [[זיהום מים]] ו[[זיהום ים]] היא תופעה מוכרת בהרבה כאשר היא מתרחשת בים הפתוח. בתי זיקוק לנפט גורמים נזק סביבתי נוסף בדמות [[זיהום אוויר]], [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ב[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] כגון [[בנזן]] ו[[מתכות כבדות]]. דוגמה לדבר זה הם [[בתי הזיקוק בחיפה]] שתורמים ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. לבסוף, הנפט הוא חומר גלם עיקרי ל[[בנזין]] שנשרף במנועי בערה פנימית של [[מכונית|מכוניות]], ובמנועים של סירות, אוניות, ומטוסים. דבר זה יוצר [[זיהום אוויר]] וכן גורם לשחרור כמות גבוהה של [[פחמן דו חמצני]] שהוא [[גז חממה]] חשוב הגורר [[התחממות עולמית]]. | + | לנפט [[השפעות סביבתיות]] רבות בכל מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלו כולל [[בירוא יערות]] לשם הקמת מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, מתקנים. כמו כן דליפות נפט באיזורי יער עלולים לגרור [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[הרס בתי גידול]] בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. השפעה דומה של [[זיהום מים]] ו[[זיהום ים]] היא תופעה מוכרת בהרבה כאשר היא מתרחשת בים הפתוח. בתי זיקוק לנפט גורמים נזק סביבתי נוסף בדמות [[זיהום אוויר]], [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ב[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] כגון [[בנזן]] ו[[מתכות כבדות]]. דוגמה לדבר זה הם [[בתי הזיקוק בחיפה]] שתורמים ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. לבסוף, הנפט הוא חומר גלם עיקרי ל[[בנזין]] שנשרף במנועי בערה פנימית של [[מכונית|מכוניות]], ובמנועים של סירות, אוניות, ומטוסים. דבר זה יוצר [[זיהום אוויר]] וכן גורם לשחרור כמות גבוהה של [[פחמן דו חמצני]] שהוא [[גז חממה]] חשוב הגורר [[התחממות עולמית]]. |
| | | |
| לכל ההשפעות הסביבתיות האלה יש גם השלכות חברתיות וכלכלית רבות. לדוגמה זיהום אוויר גורר תחלואה ב[[סרטן]] ובמחלות לב, שגורמים לסבל אנושי רב וגם עולים למשק בפגיעה ברווחה, באובדן ימי עבודה לחולים ולמשפחתם, בטיפול ב[[נכות|נכים]] ובטיפול רפואי. | | לכל ההשפעות הסביבתיות האלה יש גם השלכות חברתיות וכלכלית רבות. לדוגמה זיהום אוויר גורר תחלואה ב[[סרטן]] ובמחלות לב, שגורמים לסבל אנושי רב וגם עולים למשק בפגיעה ברווחה, באובדן ימי עבודה לחולים ולמשפחתם, בטיפול ב[[נכות|נכים]] ובטיפול רפואי. |