שינויים

'''מילטון פרידמן''' (Milton Friedman;‏ 31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), היה כלכלן מארצות הברית ונחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. הוא נחשב לאבי אסכולת המוניטריזם, הוגה מרכזי ב[[אסכולת שיקאגו]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] בשנות ה-40 של המאה ה-20, ואחד הדוברים הבולטים במאה ה-20 בזכות [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. פרידמן זכה ב[[פרס נובל לכלכלה]] בשנת 1976 בזכות מחקריו על צריכה כלכלית, היסטוריה ותאוריה מוניטרית והסיבוכים במדיניות ייצוב שווקים. מספר תלמידים ופרופסורים צעירים שטופחו על ידי פרידמן בשיקגו הפכו לכלכלנים בולטים כולל שלושה זוכי פרס נובל בכלכלה - [[גרי בקר]], [[רוברט פוגל]] (Robert Fogel) ו[[רוברט לוקאס]].  

'''מילטון פרידמן''' (Milton Friedman;‏ 31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), היה כלכלן מארצות הברית ונחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. הוא נחשב לאבי אסכולת המוניטריזם, הוגה מרכזי ב[[אסכולת שיקאגו]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] בשנות ה-40 של המאה ה-20, ואחד הדוברים הבולטים במאה ה-20 בזכות [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. פרידמן זכה ב[[פרס נובל לכלכלה]] בשנת 1976 בזכות מחקריו על צריכה כלכלית, היסטוריה ותאוריה מוניטרית והסיבוכים במדיניות ייצוב שווקים. מספר תלמידים ופרופסורים צעירים שטופחו על ידי פרידמן בשיקגו הפכו לכלכלנים בולטים כולל שלושה זוכי פרס נובל בכלכלה - [[גרי בקר]], [[רוברט פוגל]] (Robert Fogel) ו[[רוברט לוקאס]].  

פרידמן תקף את [[התאוריה הקיינסיינית]] שהיתה התאוריה [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלית]] המקובלת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 הוא ביצע פרשנות מחודשת לפונקציית הצריכה. בשנות ה-60 הוא הפך למתנגד הבולט ביותר של מדיניות קיינסינית. פרידמן הניח כי קיים "[[אבטלה|שיעור אבטלה טבעי]]" וטען כי תעסוקה מעל שיעור זה תגרום להאצת ה[[אינפלציה]]. באותה תקופה היתה מקובלת על כלכלנים [[עקומת פיליפס]] שהניחה כי אינפלציה גבוה יותר מקטינה את כמות האבטלה. פרימן טען כי בטווח הארוך העקומה היא שטוחה וחזה כי בעתיד תהיה [[דיפלציה]] - שילוב של [[מיתון כלכלי]] (עם אבטלה) ו[[אינפלציה]] - דבר שהתרחש בשנות ה-80. פרידמן קידם תאוריה מאקרו כלכלית מתחרה המכונה [[מוניטריזם]], וטען כי המדיניות הרצויה היא הרחבה קטנה וקבועה של כמות ה[[כסף]] (דבר שיצור [[אינפלציה]] איטית וקבועה) היא המדיניות הרצויה. הרעיונות שלו על [[מדיניות מוניטרית]], [[מיסוי]], [[הפרטה]] ו[[דה-רגולציה]] השפיעו מאד על ממשלות, במיוחד בשנות ה-80 של המאה ה-20. התאוריה המוניטרית שלו ממשיכה להשפיע לדוגמה על תגובת [[הפדרל ריזרב]] על [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]].  

פרידמן תקף את [[התאוריה הקיינסיאנית]] שהיתה התאוריה [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלית]] המקובלת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 הוא ביצע פרשנות מחודשת לפונקציית הצריכה. בשנות ה-60 הוא הפך למתנגד הבולט ביותר של מדיניות קיינסיאנית. פרידמן הניח כי קיים "[[אבטלה|שיעור אבטלה טבעי]]" וטען כי תעסוקה מעל שיעור זה תגרום להאצת ה[[אינפלציה]]. באותה תקופה היתה מקובלת על כלכלנים [[עקומת פיליפס]] שהניחה כי אינפלציה גבוה יותר מקטינה את כמות האבטלה. פרימן טען כי בטווח הארוך העקומה היא שטוחה וחזה כי בעתיד תהיה [[דפלציה]] - שילוב של [[מיתון כלכלי]] (עם אבטלה) ו[[אינפלציה]] - דבר שהתרחש בשנות ה-80. פרידמן קידם תאוריה מאקרו כלכלית מתחרה המכונה [[מוניטריזם]], וטען כי המדיניות הרצויה היא הרחבה קטנה וקבועה של כמות ה[[כסף]] (דבר שיצור [[אינפלציה]] איטית וקבועה) היא המדיניות הרצויה. הרעיונות שלו על [[מדיניות מוניטרית]], [[מיסוי]], [[הפרטה]] ו[[דה-רגולציה]] השפיעו מאד על ממשלות, במיוחד בשנות ה-80 של המאה ה-20. התאוריה המוניטרית שלו ממשיכה להשפיע לדוגמה על תגובת [[הפדרל ריזרב]] על [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]].  

ספרו המפורסם ביותר של פרימדן הוא [[קפיטליזם וחירות]] שיצא לאור בשנת 1962. בספר טוען פרידמן כי קפיטליזם מוביל לחירות כלכלית, וכי חירות זו חשובה לחופש בכלל. מבקרים של גישה זו כללו בין היתר את [[אמרטיה סן]] שטען שפרידמן מתעלם מבעיות כמו [[השפעות חיצוניות]] ו[[מוצרים ציבוריים]] שדרכם [[שוק חופשי]] עלול להוביל לכפייה, אלימות ושלילת חירויות שונות.  

ספרו המפורסם ביותר של פרידמן הוא [[קפיטליזם וחירות]] שיצא לאור בשנת 1962. בספר טוען פרידמן כי קפיטליזם מוביל לחירות כלכלית, וכי חירות זו חשובה לחופש בכלל. מבקרים של גישה זו כללו בין היתר את [[אמרטיה סן]] שטען שפרידמן מתעלם מבעיות כמו [[השפעות חיצוניות]] ו[[מוצרים ציבוריים]] שדרכם [[שוק חופשי]] עלול להוביל לכפייה, אלימות ושלילת חירויות שונות.  

פרידמן התנגד בנחרצות ל[[התערבות ממשלתית]] בתחומים שונים והציע פתרונות שונים לכך באמצעות [[השוק החופשי]]. הוא דגל בביטול [[גיוס חובה]] ותמך ב[[צבא מתנדבים]]. הוא התנגד למעורבות ממשלתית בחינוך וקרא לחופש בחירה של ההורים באמצעות [[שיטת השוברים בחינוך]]. הוא התנגד למדיניות נגד [[הפליה]] בקבלה לעבודה ובחינוך וטען שהיות ודבר זה מנוגד ליעילות כלכלית שוק חופשי יבטל הפליה כזו בכוחות עצמו. הוא תמך בביטול חובת רישיון בעיסוקים שונים ובמיוחד במקצוע הרפואה, קרא לביטול של [[שכר מינימום]] ותחת זאת דגל ב[[מס הכנסה שלילי]]. הוא תמך בביטול סובסידיות לחקלאים ובסובסידיות אחרות וכן בביטולו של [[הביטוח הלאומי]]. פרידמן התנגד ל[[שער חליפין קבוע]] (שהיה מקובל בזמנו) ותמך [[שער חליפין נייד]] שלא נקבע על ידי הממשלות אלא על ידי זרימת הכספים בשוק הכספים העולמי. הוא תמך גם בהגירה חופשית בין מדינות ובלגליזציה של סמים.  

פרידמן התנגד בנחרצות ל[[התערבות ממשלתית]] בתחומים שונים והציע פתרונות שונים לכך באמצעות [[השוק החופשי]]. הוא דגל בביטול [[גיוס חובה]] ותמך ב[[צבא מתנדבים]]. הוא התנגד למעורבות ממשלתית בחינוך וקרא לחופש בחירה של ההורים באמצעות [[שיטת השוברים בחינוך]]. הוא התנגד למדיניות נגד [[הפליה]] בקבלה לעבודה ובחינוך וטען שהיות ודבר זה מנוגד ליעילות כלכלית שוק חופשי יבטל הפליה כזו בכוחות עצמו. הוא תמך בביטול חובת רישיון בעיסוקים שונים ובמיוחד במקצוע הרפואה, קרא לביטול של [[שכר מינימום]] ותחת זאת דגל ב[[מס הכנסה שלילי]]. הוא תמך בביטול סובסידיות לחקלאים ובסובסידיות אחרות וכן בביטולו של [[הביטוח הלאומי]]. פרידמן התנגד ל[[שער חליפין קבוע]] (שהיה מקובל בזמנו) ותמך [[שער חליפין נייד]] שלא נקבע על ידי הממשלות אלא על ידי זרימת הכספים בשוק הכספים העולמי. הוא תמך גם בהגירה חופשית בין מדינות ובלגליזציה של סמים.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Milton_Friedman מילטון פרידמן] בויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Milton_Friedman מילטון פרידמן] בוויקיפדיה האנגלית

{{כלכלה נאו-קלאסית}}

{{כלכלה נאו-קלאסית}}