47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''אובדן ידע חברתי''' הוא תהליך שבמסגרתו שינוי טכנולוגי, שינוי בהרגלי תזונה או שינוי..."
'''אובדן ידע חברתי''' הוא [[תהליך]] שבמסגרתו [[שינוי טכנולוגי]], שינוי בהרגלי תזונה או [[שינוי חברתי]] או שינוי אחר גורמים לאובדן של [[ידע]] נפוץ ששימש אנשים קודם לכן.
הדימוי הנפוץ בדרך כלל הוא ש[[קדמה טכנולוגית]] מגדילה את כמות הידע שיש בעולם. דימוי זה אינו מדוייק שכן שינוי טכנולוגי הוא חלק משינוי אובולציוני, וכל טכנולוגיה מהווה רכיב אחד בתוך מכלול שכולל גם טכנולוגיות אחרות וידע חברתי (חלק מ[[הון חברתי]]) שדרוש לשם הפעלתה. בחלק מהמקרים מתגלה שהטכנולוגיה חדשה מייצרת בעיות שלא חשבו עליהם קודם, ורוצים לעבור לטכנולוגיות אחרות או לחזור לאמץ חלק מהטכנוגיות שהיו קיימות בעבר ([[נסיגה טכנולוגית]]), אבל בחלק מהמקרים חזרה כזו היא קשה יותר בגלל מגוון סיבות שעלולות ליצור [[נעילה טכנולוגית]]. אחת הסיבות האפשרויות לנעילה טכנולוגית כזו היא אובדן ידע חברתי שנחוץ לשם תפעול הטכנולוגיה הקודמת.
גורם נוסף לאובדן ידע חברתי הוא [[התמחות כלכלית]] גוברת שמבמסגרתה עוברים ממשקים אותרקיים וכלכלה קהילתית שמייצרים חלק גדול מהתוצרת שלהם בכוחות עצמם, או מקבלים את המוצרים מיצרנים שנמצאים בקרבת מקום, ל[[כללכת שוק]] שבה חלקים גדולים יותר ויותר מהמוצרים והשירותים בחיים מסופקים על ידי פירמות בשוק. בנוסף עוברים מ[[כלכלה מקומית]] ל[[גלובליזציה|כלכלה עולמית]] שבה חלקים גדולים מהייצור מתרחקים יותר ויותר מהצרכנים כך שיש פחות ידע על מה כולל הייצור של המוצרים. תהליך זה של התמחות כלכלית לא הסתיים רק במעבר לכלכלה תעשייתית והוא נמשך גם היום - לדוגמה הפקת ימי הולדת לילדים על ידי ליצנים, טיולים מאורגנים וכו'.
אחד הגורמים שתרמו לאובדן ידע חברתי כזה הוא ה[[קפיטליזם]], [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] שבמקביל גם ייצרו כמות עצומה של ידע בתחומים רבים. סה"כ כמות הידע הכוללת שבידי האנושות גדלה בכמות עצומה הרבה מעבר לכמות הידע שהלכה לאיבוד. עם זאת יש צורך במנגונים של הנגשת הידע ולא רק של השגתו. כמו כן במקרים רבים גדלה גם נגישות הידע על ידי הפיכתו לפומבי על ידי [[מהפכת הדפוס]], [[עיתונות]] ולאחר מכן ה[[אינטרנט]]. עם זאת התמחות כלכלית גרמה גם לעליה כללית בכמות הזמן הפנוי שיש לאנשים (אם כי לא בהכרח בצורה מונוטונית), ודבר זה איפשר לאנשים להכיר תחומי ידע שלא הכירו (לדוגמה מאפשר לפועלים לעסוק בגננות או למורה לעסוק גם בציור או בהנדסת מחשבים או מטוסים) ומאפשר היום גם את הקיום של יוזמות לשימור ידע חברתי קודם (ראו בהמשך).
==דוגמאות לאובדן ידע==
* כישורי [[ציד]] ו[[לקטות]] שאבדו בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. כולל ידע שקיים עד היום של זיהוי צמחים ראויים למאכל. בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ראד דיימונד]] כיצד בני השבט איתם הוא מסתובב ביערות מזהים בקלות מגוון של מאות צמחים שונים (כולל פטריות שחלקן עלול להיות רעיל).
* ידע על [[חקלאות מסורתית]] שאובד עקב [[חקלאות תעשייתית]].
* ידע על [[חקלאות]] שאובד עקב [[המהפכה התעשייתית]] שמקטינה את כמות החקלאים.
* ידע על בישול, הכנת מזון, שימור מזון שאובד עקב מעבר ל[[מזון מהיר ותעשייתי]].
* ידע לא פורמלי על [[קהילה|התארגנות קהילתית]] שעובד עקב תהליכי עיור והתפוררות קהילות בעקבות התחזקות [[מוסד חברתי]] מוסדות השוק והמדינה.
* ידע על תיקון מוצרים שונים בסביבה הביתית - כמו תפירה, אריגה ועוד.
* הפעלת מנוע קיטור ישן היא דבר מסובך שמציב אתגר משמעותי בפני מהנדסים מודרניים.
* שיטות מחקר שהיו נהוגות בעבר ונדחקו על ידי שיטות מתוחכמות יותר.
* אובדן שיטות מתמטיות - בספר "מחר כפול תשע" מביא אייזיק אסימוב דוגמה לאובדן ידע חברתי תאורטי - בני האדם שכחו כיצד לבצע את ארבע פעולות החשבון (וכל שאר המתמטיקה) בגלל שמחשבים מתוחכמים מבצעים זאת עבורם. הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן טוען כי אחת מהפריצות הגדולות שלו היתה באמצעות שימוש בשיטה לא מקובלת ששנשכחה ברובה כדי לחשב לוגריתמים. היוונים הקדמונים לא הכירו את האלגברה והוכיחו משפטים שונים בשיטות גאומטריות.
* סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי דור האינטרנט והסמפרטפון מאבדים יכולות חברתיות שונות כמו זיהוי מצבים חברתיים, זיהוי הבעות פנים, יכולות ריכוז הדרושות לקריאת ספרים ועוד.
==שחזור ושמירה על ידע חברתי==
'''אריכולוגיה שחזורית''' היא תחום של חוקרים שבודקים כיצד ייצרו כלים חומרים ומבנים בעבר - לדוגמה כיצד ייצרו פרמידות, או כיצד הצליחו להפיק [[ברזל]] מעופרת ברזל על ידי מפוח ידני ששימש לפני אלפי שנים.
הזמינות של האינטרנט (יחד עם זמן פנוי עקב התמחות כלכלי) מאפשרת כיום לאנשים לשחזר ולהפיץ ידע חברתי קדום יותר. בתחומים כמו [[פרמקלצ'ר]], [[טכנולוגיה נאותה]], [[בנייה טבעית]], [[התנועה לאיטיות]] ו[[פשטות מרצון]] יש היבטים רבים של לימוד, תחזוקה והפצה של [[ידע חופשי]] הנוגע לצורות טכנולוגיה פשוטות יותר או לצורות טכנולוגיה [[קיימות|בנות קיימא]] או דמוקרטיות יותר.
שימור של ידע קודם יכול להתפס כדוגמה למתח בין [[קיימות]] או [[חוסן]] לבין [[יעילות]]. הדבר היעיל ביותר הוא לזנוח ידע ישן בעקבות שינוי טכנולוגי. אבל [[תכנון ארוך טווח]] ו[[עקרון הזהירות המונעת|עקרון הזהירות המטרימה]] מצביעים על כך שידע ישן הוא לפעמים שימושי ולכן כדאי אולי לשמור אותו.
==אובדן ידע גנטי==
ידע קיים לא רק בתוך האנושות אלא גם בצורות אחרות כמו ידע שמועבר תהליכי לימוד של יונקים וציפורים עבור הצאאצים שלהם (ידע שאדם מטפל צריך שיש להעניק לחיה לפני שחרור שלה לטבע) וידע גנטי שמצוי ב-DNA של יצורים חיים שונים. [[הכחדה]] ו[[הכחדה המונית]] גורמות לאובדן ידע כזה.
באופן דומה צמצום של [[זני מורשת]] וירידה במגוון הגנטי במזון עלולה להעלים מידע גנטי שהיה בצמחי חקלאות - בדרך כלל מסיבות של זניחת זנים שנראים "לא כלכליים" מסיבות שונות (לדוגמה אורך חיי מדף קצר יותר). כדי למנוע מצב זה יש [[בנק זרעים|בנקים של זרעים]] רשתות החלפת זרעים ומיזמים לשמירה על זני מורשת.
==ראו גם==
* [[פשטות מרצון]]
* [[טכנולוגיה נאותה]]
* [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה]]
* [[רובים חיידקים ופלדה]]
* [[כך נקצור (ספר)]]
[[קטגוריה:תהליכים]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
[[קטגוריה:אבולוציה]]
[[קטגוריה:פשטות מרצון]]
הדימוי הנפוץ בדרך כלל הוא ש[[קדמה טכנולוגית]] מגדילה את כמות הידע שיש בעולם. דימוי זה אינו מדוייק שכן שינוי טכנולוגי הוא חלק משינוי אובולציוני, וכל טכנולוגיה מהווה רכיב אחד בתוך מכלול שכולל גם טכנולוגיות אחרות וידע חברתי (חלק מ[[הון חברתי]]) שדרוש לשם הפעלתה. בחלק מהמקרים מתגלה שהטכנולוגיה חדשה מייצרת בעיות שלא חשבו עליהם קודם, ורוצים לעבור לטכנולוגיות אחרות או לחזור לאמץ חלק מהטכנוגיות שהיו קיימות בעבר ([[נסיגה טכנולוגית]]), אבל בחלק מהמקרים חזרה כזו היא קשה יותר בגלל מגוון סיבות שעלולות ליצור [[נעילה טכנולוגית]]. אחת הסיבות האפשרויות לנעילה טכנולוגית כזו היא אובדן ידע חברתי שנחוץ לשם תפעול הטכנולוגיה הקודמת.
גורם נוסף לאובדן ידע חברתי הוא [[התמחות כלכלית]] גוברת שמבמסגרתה עוברים ממשקים אותרקיים וכלכלה קהילתית שמייצרים חלק גדול מהתוצרת שלהם בכוחות עצמם, או מקבלים את המוצרים מיצרנים שנמצאים בקרבת מקום, ל[[כללכת שוק]] שבה חלקים גדולים יותר ויותר מהמוצרים והשירותים בחיים מסופקים על ידי פירמות בשוק. בנוסף עוברים מ[[כלכלה מקומית]] ל[[גלובליזציה|כלכלה עולמית]] שבה חלקים גדולים מהייצור מתרחקים יותר ויותר מהצרכנים כך שיש פחות ידע על מה כולל הייצור של המוצרים. תהליך זה של התמחות כלכלית לא הסתיים רק במעבר לכלכלה תעשייתית והוא נמשך גם היום - לדוגמה הפקת ימי הולדת לילדים על ידי ליצנים, טיולים מאורגנים וכו'.
אחד הגורמים שתרמו לאובדן ידע חברתי כזה הוא ה[[קפיטליזם]], [[המהפכה המדעית]] ו[[המהפכה התעשייתית]] שבמקביל גם ייצרו כמות עצומה של ידע בתחומים רבים. סה"כ כמות הידע הכוללת שבידי האנושות גדלה בכמות עצומה הרבה מעבר לכמות הידע שהלכה לאיבוד. עם זאת יש צורך במנגונים של הנגשת הידע ולא רק של השגתו. כמו כן במקרים רבים גדלה גם נגישות הידע על ידי הפיכתו לפומבי על ידי [[מהפכת הדפוס]], [[עיתונות]] ולאחר מכן ה[[אינטרנט]]. עם זאת התמחות כלכלית גרמה גם לעליה כללית בכמות הזמן הפנוי שיש לאנשים (אם כי לא בהכרח בצורה מונוטונית), ודבר זה איפשר לאנשים להכיר תחומי ידע שלא הכירו (לדוגמה מאפשר לפועלים לעסוק בגננות או למורה לעסוק גם בציור או בהנדסת מחשבים או מטוסים) ומאפשר היום גם את הקיום של יוזמות לשימור ידע חברתי קודם (ראו בהמשך).
==דוגמאות לאובדן ידע==
* כישורי [[ציד]] ו[[לקטות]] שאבדו בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. כולל ידע שקיים עד היום של זיהוי צמחים ראויים למאכל. בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ראד דיימונד]] כיצד בני השבט איתם הוא מסתובב ביערות מזהים בקלות מגוון של מאות צמחים שונים (כולל פטריות שחלקן עלול להיות רעיל).
* ידע על [[חקלאות מסורתית]] שאובד עקב [[חקלאות תעשייתית]].
* ידע על [[חקלאות]] שאובד עקב [[המהפכה התעשייתית]] שמקטינה את כמות החקלאים.
* ידע על בישול, הכנת מזון, שימור מזון שאובד עקב מעבר ל[[מזון מהיר ותעשייתי]].
* ידע לא פורמלי על [[קהילה|התארגנות קהילתית]] שעובד עקב תהליכי עיור והתפוררות קהילות בעקבות התחזקות [[מוסד חברתי]] מוסדות השוק והמדינה.
* ידע על תיקון מוצרים שונים בסביבה הביתית - כמו תפירה, אריגה ועוד.
* הפעלת מנוע קיטור ישן היא דבר מסובך שמציב אתגר משמעותי בפני מהנדסים מודרניים.
* שיטות מחקר שהיו נהוגות בעבר ונדחקו על ידי שיטות מתוחכמות יותר.
* אובדן שיטות מתמטיות - בספר "מחר כפול תשע" מביא אייזיק אסימוב דוגמה לאובדן ידע חברתי תאורטי - בני האדם שכחו כיצד לבצע את ארבע פעולות החשבון (וכל שאר המתמטיקה) בגלל שמחשבים מתוחכמים מבצעים זאת עבורם. הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן טוען כי אחת מהפריצות הגדולות שלו היתה באמצעות שימוש בשיטה לא מקובלת ששנשכחה ברובה כדי לחשב לוגריתמים. היוונים הקדמונים לא הכירו את האלגברה והוכיחו משפטים שונים בשיטות גאומטריות.
* סוציולוגים ופסיכולוגים טוענים כי דור האינטרנט והסמפרטפון מאבדים יכולות חברתיות שונות כמו זיהוי מצבים חברתיים, זיהוי הבעות פנים, יכולות ריכוז הדרושות לקריאת ספרים ועוד.
==שחזור ושמירה על ידע חברתי==
'''אריכולוגיה שחזורית''' היא תחום של חוקרים שבודקים כיצד ייצרו כלים חומרים ומבנים בעבר - לדוגמה כיצד ייצרו פרמידות, או כיצד הצליחו להפיק [[ברזל]] מעופרת ברזל על ידי מפוח ידני ששימש לפני אלפי שנים.
הזמינות של האינטרנט (יחד עם זמן פנוי עקב התמחות כלכלי) מאפשרת כיום לאנשים לשחזר ולהפיץ ידע חברתי קדום יותר. בתחומים כמו [[פרמקלצ'ר]], [[טכנולוגיה נאותה]], [[בנייה טבעית]], [[התנועה לאיטיות]] ו[[פשטות מרצון]] יש היבטים רבים של לימוד, תחזוקה והפצה של [[ידע חופשי]] הנוגע לצורות טכנולוגיה פשוטות יותר או לצורות טכנולוגיה [[קיימות|בנות קיימא]] או דמוקרטיות יותר.
שימור של ידע קודם יכול להתפס כדוגמה למתח בין [[קיימות]] או [[חוסן]] לבין [[יעילות]]. הדבר היעיל ביותר הוא לזנוח ידע ישן בעקבות שינוי טכנולוגי. אבל [[תכנון ארוך טווח]] ו[[עקרון הזהירות המונעת|עקרון הזהירות המטרימה]] מצביעים על כך שידע ישן הוא לפעמים שימושי ולכן כדאי אולי לשמור אותו.
==אובדן ידע גנטי==
ידע קיים לא רק בתוך האנושות אלא גם בצורות אחרות כמו ידע שמועבר תהליכי לימוד של יונקים וציפורים עבור הצאאצים שלהם (ידע שאדם מטפל צריך שיש להעניק לחיה לפני שחרור שלה לטבע) וידע גנטי שמצוי ב-DNA של יצורים חיים שונים. [[הכחדה]] ו[[הכחדה המונית]] גורמות לאובדן ידע כזה.
באופן דומה צמצום של [[זני מורשת]] וירידה במגוון הגנטי במזון עלולה להעלים מידע גנטי שהיה בצמחי חקלאות - בדרך כלל מסיבות של זניחת זנים שנראים "לא כלכליים" מסיבות שונות (לדוגמה אורך חיי מדף קצר יותר). כדי למנוע מצב זה יש [[בנק זרעים|בנקים של זרעים]] רשתות החלפת זרעים ומיזמים לשמירה על זני מורשת.
==ראו גם==
* [[פשטות מרצון]]
* [[טכנולוגיה נאותה]]
* [[הפוליטיקה של הטכנולוגיה]]
* [[רובים חיידקים ופלדה]]
* [[כך נקצור (ספר)]]
[[קטגוריה:תהליכים]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
[[קטגוריה:אבולוציה]]
[[קטגוריה:פשטות מרצון]]