שינויים

'''תאגיד''' (Corporation) הוא יישות משפטית שיש לה זכויות וחובות משפטיות שהן נפרדות מהבעלים של התאגיד. תאגיד יכול לקיים פעילות עסקית לשם השגת רווח או לא לשם רווח. תאגידים מוקדמים הוקמו באמצעות צ'ארטר - כלומר חוק חוד פעמי שניתן על ידי מלך או פרלמנט. כיום מאפשרות רוב הרשויות להקים תאגידים חדשים על סמך רישום בלבד. נוסף לכך שיש לתאגיד "יישות משפטית" רוב התאגידים הם בעלי אחריות מוגבלת (ערבון מוגבל - בע"מ) וההחזקה בהן מבוצעת על ידי בעלי מניות, שיכולים למכור או למסור את המניות שלהם לאחרים. כמו כן התאגידים נשלטים על ידי מועצת דירקטורים שממונים על ידי בעלי המניות. החובות והזכויות של תאגידים מפורטים על ידי התחום המשפטי "דיני תאגידים".  

'''תאגיד''' (Corporation) הוא ישות משפטית שיש לה זכויות וחובות משפטיות שהן נפרדות מהבעלים של התאגיד. תאגיד יכול לקיים פעילות עסקית לשם השגת רווח או לא לשם רווח. תאגידים מוקדמים הוקמו באמצעות צ'ארטר - כלומר חוק חוד פעמי שניתן על ידי מלך או פרלמנט. כיום מאפשרות רוב הרשויות להקים תאגידים חדשים על סמך רישום בלבד. נוסף לכך שיש לתאגיד "יישות משפטית" רוב התאגידים הם בעלי אחריות מוגבלת (ערבון מוגבל - בע"מ) וההחזקה בהן מבוצעת על ידי בעלי מניות, שיכולים למכור או למסור את המניות שלהם לאחרים. כמו כן התאגידים נשלטים על ידי מועצת דירקטורים שממונים על ידי בעלי המניות. החובות והזכויות של תאגידים מפורטים על ידי התחום המשפטי "דיני תאגידים".  

שלא כמו ב[[קואופרטיב]], בתאגיד כמות ההשפעה של בעלים תלויה בכמות המניות שיש לו, ולעיתים קרובות לבעלי המניות הגדולים יש השפעה גבוהה יותר מפרופורציית המניות שיש להם, ואף ייתכנו מצבים של בעל מניות מיעוט שמנצל את הפיצול הרב שיש לשאר בעלי המניות (כאשר כל השאר הם בעלי מניות קטנים) כדי לרתום את התאגיד לטובתו.  

שלא כמו ב[[קואופרטיב]], בתאגיד כמות ההשפעה של בעלים תלויה בכמות המניות שיש לו, ולעיתים קרובות לבעלי המניות הגדולים יש השפעה גבוהה יותר מפרופורציית המניות שיש להם, ואף ייתכנו מצבים של בעל מניות מיעוט שמנצל את הפיצול הרב שיש לשאר בעלי המניות (כאשר כל השאר הם בעלי מניות קטנים) כדי לרתום את התאגיד לטובתו.  

החוקים לגבי מה מותר ואסור לתאגידים לעשות, משתנים עם הזמן והמקום. בעבר תאגידים היו מוגבלים לתקופה מסויימת ולתחום עיסוק מסויים אבל הגבלה זו הוסרה. למרות שתאגידים אינם [[בני אדם]] אמיתיים ('Natural People'), הם נהנים החל מאמצע המאה ה-19 מרוב זכויות האדם כמו אנשים רגילים, וחלות עליהן חלק מהחובות החלות על אנשים אמיתיים. תאגידים יכולים לתבוע בני אדם על הפרה של "זכויות האדם" שלהם (לדוגמה הוצאת דיבה, או הפרת חופש הקניין או חופש הדעה שלהם) והם עצמם יכולים להתבע בגלל עבירות דומות. במדינות כמו ארצות הברית תאגידים יכולים לתרום למפלגות, בעוד שבישראל הם אינם יכולים לעשות זאת. בעבר תאגידים יכלו לשכור צבאות ושכירי חרב בעוד שהיום דבר זה אינו מקובל.

החוקים לגבי מה מותר ואסור לתאגידים לעשות, משתנים עם הזמן והמקום. בעבר תאגידים היו מוגבלים לתקופה מסויימת ולתחום עיסוק מסויים אבל הגבלה זו הוסרה. למרות שתאגידים אינם [[בני אדם]] אמיתיים ('Natural People'), הם נהנים החל מאמצע המאה ה-19 מרוב זכויות האדם כמו אנשים רגילים, וחלות עליהן חלק מהחובות החלות על אנשים אמיתיים. תאגידים יכולים לתבוע בני אדם על הפרה של "זכויות האדם" שלהם (לדוגמה הוצאת דיבה, או הפרת חופש הקניין או חופש הדעה שלהם) והם עצמם יכולים להתבע בגלל עבירות דומות. במדינות כמו ארצות הברית תאגידים יכולים לתרום למפלגות, בעוד שבישראל הם אינם יכולים לעשות זאת. בעבר תאגידים יכלו לשכור צבאות ושכירי חרב בעוד שהיום דבר זה אינו מקובל.

ניתן לפרק תאגידים על ידי צו של בית משפט, או פעילות חקיקה, או על ידי החלטה של בעלי המניות עצמם. ניתן להאשים תאגידים בעבירות פליליות כמו הונאה או רצח, ועם זאת התאגידים אינם ייצורים חיים אמיתיים כך שלא ניתן לכלוא אותם.   התאגידים הם סוג של [[מוסד חברתי]] או [[מיתוס]] חברתי.  

ניתן לפרק תאגידים על ידי צו של בית משפט, או פעילות חקיקה, או על ידי החלטה של בעלי המניות עצמם. ניתן להאשים תאגידים בעבירות פליליות כמו הונאה או רצח, ועם זאת התאגידים אינם ייצורים חיים אמיתיים כך שלא ניתן לכלוא אותם. התאגידים הם סוג של [[מוסד חברתי]] או [[מיתוס]] חברתי.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

[[תאגיד רב-לאומי]] הוא תאגיד שמשתרע על פני אומות רבות, כשלו מפעלי משנה, משרדים או סניפים בארצות שונות. לרוב, יש לתאגיד כזה משרד ראשי מרכזי, בו מתואם הניהול העולמי של התאגיד. רוב התאגידים הרב-לאומיים הם בינוניים וקטנים, אך רוב התאגידים הגדולים במונחים של הכנסה כספית או נתח שוק הם תאגידים רב-לאומיים. התאגיד הרב-לאומי הראשון היתה "[[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]", שהוקמה בשנת 1602.  

[[תאגיד רב-לאומי]] הוא תאגיד שמשתרע על פני אומות רבות, כשלו מפעלי משנה, משרדים או סניפים בארצות שונות. לרוב, יש לתאגיד כזה משרד ראשי מרכזי, בו מתואם הניהול העולמי של התאגיד. רוב התאגידים הרב-לאומיים הם בינוניים וקטנים, אך רוב התאגידים הגדולים במונחים של הכנסה כספית או נתח שוק הם תאגידים רב-לאומיים. התאגיד הרב-לאומי הראשון היתה "[[חברת הודו המזרחית ההולנדית]]", שהוקמה בשנת 1602.  

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מובצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

תהליך ה[[גלובליזציה]], צבר תאוצה במאות השנים האחרונות ובמיוחד במאה ה-20. חלק גדול יותר מתוך הכלכלה מבוצע במסגרת השוק, וחלק גדול יותר מכלכלת השוק מבוצע במסגרת [[מסחר בינלאומי]]. גם הנושא של [[השקעה בינלאומית]] התרחב מאד. מוצרים ושירותים רבים כבר אינם מיוצרים על במפעל אחד ונמכרים במדינה אחת, אלא הם במסגרת תהליך ייצור חוצה יבשות, ומשווקים ברחבי העולם. חלק הולך וגדל מהסחר הבינלאומי והשקעה בינלאומית, ולכן חלקים גדלים והולכים בתעסוקה, השקעות, ייצור וצריכה מתוך המשק העולמי מבוצעים במסגרת של תאגידים רב לאומיים גדולים.  

בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכויזיות]] מתבטע לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגנוניים שונים מאד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופוליסטי.  

בשנים האחרונות יש חשש של הוגים שונים, שמוכנים לפעמים [[אנטי גלובליזציה]], מפני כוח רב מידי של תאגידים וביכולת שלהם לנצל את החוק ו[[קשרי הון שלטון]] כדי לקבל החלטות שיועילו לתאגיד, גם על חשבון בני אדם. דבר זה בא לידי ביטוי בכוחם של התאגידים בשוק העבודה, בהשפעתם על התקשורת, ביכולת להשפיע על טעמי הצרכנים, בהשפעה תרבותית [[תרבות הצריכה]], בהשפעות על תהליך החקיקה דרך [[לובי פוליטי]] והשפעה על מערכות הבחירות והעומדים בראש הרשימות, בהחלטות הנוגעות ל[[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] ואמנות בינלאומיות, בהשפעה על מערכת החינוך, הרפואה, התחבורה ועוד. בעוד שהדיון על [[מונופולים]] ו[[ריכוזיות]] מתבטא לרוב בהשפעות מיקרו כלכליות של פירמה על שוק נתון (לדוגמה איך פירמה גדולה של נעליים יכולה לגבות מחיר מונופוליסטי בשוק הנעליים), השפעות של תאגידים גדולים יכולות לנבוע ממנגנוניים שונים מאד, שאינם קשורים בהכרח לכוח מונופוליסטי.  

תאגידים אינם בהכרח מייצגים את האינטרסים של מישהו מבין האנשים שמרכיבים אותם, בין אם אלו בעלי מניות, עובדים, מנכ"ל או דירקטורים. אם המנכ"ל של תאגיד ינסה לפעול "באופן מוסרי" באופן שיוריד את הרווח של התאגיד, הוא עלול לגרום להפסדים, ולכן הדירקטורים יפטרו אותו. כך גם בעלי מניות של תאגידים גדולים עלולים לגרום לתאגידים שלהם הפסדים. מקרים של ניגודי אינטרסים בולטים בין תאגיד לבין האנשים השותפים בו כוללים לדוגמה סוגיות של [[קיימות]]. דוגמאות היסטוריות לתאגידים שפועלים באופן שונה מהבעלים שלהם, כוללות לדוגמה תאגידים של ארצות הברית שפעלו בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.  

תאגידים אינם בהכרח מייצגים את האינטרסים של מישהו מבין האנשים שמרכיבים אותם, בין אם אלו בעלי מניות, עובדים, מנכ"ל או דירקטורים. אם המנכ"ל של תאגיד ינסה לפעול "באופן מוסרי" באופן שיוריד את הרווח של התאגיד, הוא עלול לגרום להפסדים, ולכן הדירקטורים יפטרו אותו. כך גם בעלי מניות של תאגידים גדולים עלולים לגרום לתאגידים שלהם הפסדים. מקרים של ניגודי אינטרסים בולטים בין תאגיד לבין האנשים השותפים בו כוללים לדוגמה סוגיות של [[קיימות]]. דוגמאות היסטוריות לתאגידים שפועלים באופן שונה מהבעלים שלהם, כוללות לדוגמה תאגידים של ארצות הברית שפעלו בגרמניה הנאצית בזמן מלחמת העולם השנייה.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3409045,00.html אורי פסובסקי, מלחמת העולם בין המדינות לתאגידים יצאה לדרך] באתר כלכליסט, 24 ביוני 2010

* [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3409045,00.html אורי פסובסקי, מלחמת העולם בין המדינות לתאגידים יצאה לדרך] באתר כלכליסט, 24 ביוני 2010

{{ביזור וריכוזיות}}

{{ביזור וריכוזיות}}

[[קטגוריה:תאגידים|*]]

[[קטגוריה:תאגידים|*]]