שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''אמרטיה ק. סן''', (נולד ב-3 בנובמבר 1933 בהודו) הוא כלכלן וזוכה [[פרס נובל לכלכלה]] על עבודותיו בתחום ה[[אשה|נשים]], [[תאורית התפתחות האדם]], [[כלכלת רווחה]] וחקר המנגנונים בבסיסו של ה[[עוני]], ועל תרומתו בתחום הפוליטי ל[[ליברליזם|תאוריה הליברלית]]. | + | '''אמרטיה ק. סן''' (נולד ב-3 בנובמבר 1933 בהודו) הוא כלכלן וזוכה [[פרס נובל לכלכלה]] על עבודותיו בתחום ה[[אשה|נשים]], [[תאורית התפתחות האדם]], [[כלכלת רווחה]] וחקר המנגנונים בבסיסו של ה[[עוני]], ועל תרומתו בתחום הפוליטי ל[[ליברליזם|תאוריה הליברלית]]. |
| | | |
| משנת 1998 עד 2004 הוא עמד בראש טריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', והיה האסיאתי הראשון שעמד בראשו של קולג' אוקסברידג'. אמרטיה סן מעורב בדיון על [[גלובליזציה]]. הוא העביר הרצאות למנהלים בכירים של [[הבנק העולמי]] אבל הראה את מחוייבותו לשינוי מלמטה על ידי כך ששימש כנשיא לשם כבוד של ארגון [[סחר הוגן|הסחר ההוגן]] [[אוקספם]]. | | משנת 1998 עד 2004 הוא עמד בראש טריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', והיה האסיאתי הראשון שעמד בראשו של קולג' אוקסברידג'. אמרטיה סן מעורב בדיון על [[גלובליזציה]]. הוא העביר הרצאות למנהלים בכירים של [[הבנק העולמי]] אבל הראה את מחוייבותו לשינוי מלמטה על ידי כך ששימש כנשיא לשם כבוד של ארגון [[סחר הוגן|הסחר ההוגן]] [[אוקספם]]. |
שורה 13: |
שורה 13: |
| | | |
| ===גישת היכולת=== | | ===גישת היכולת=== |
− | התרומה המהפכנית של סן לכלכלת פיתוח ולמדדים חברתיים הוא המושג של '''"[[גישת היכולת|יכולת]]"''''. על פי סן, פיתוח מלמעלה למטה תמיד יבוא לפני [[זכויות אדם]] כל עוד ההגדרה של המונחים תשאר מוערפלת (האם 'זכות' היא דבר שחייבים לתת אותו או דבר שפשוט לא ניתן לשלול אותו?), לטענתו [[ממשלה|ממשלות]] צריכות להמדד כנגד היכולות הממשית של [[אזרח|אזרחיהן]]. לדוגמה, ב[[ארצות הברית]] לאזרחים יש "זכות" היפותטית להצביע ב[[בחירות]]. לפי סן, מושג זה הינו ריק למדי. הוא שואל האם כל התנאים ההכרחיים מתקיימם כך שלאזרחים יש יכולת להצביע. תנאים אלו יכולים להתפרס מהתחום הרחב ביותר, כמו הזמינות של [[חינוך]], אל התחום הצר ביותר, כמו [[תחבורה]] אל הקלפי. רק כאשר מוסרים מחסומים כאלו, ניתן להגיד כי האזרח פועל באמת מתוך ברירה אישית. לפי סן, על החברה הספציפית עצמה לספק רשימה של יכולות מינימום שמובטחות על ידי אותה חברה. לשם דוגמה ליישום של 'גישת היכולת' בפועל, ראו את ספרה של [[מרתה נוסבאום]] "פיתוח נשי ואנושי". | + | התרומה המהפכנית של סן לכלכלת פיתוח ולמדדים חברתיים הוא המושג של '''"[[גישת היכולת|יכולת]]"''''. על פי סן, פיתוח מלמעלה למטה תמיד יבוא לפני [[זכויות אדם]] כל עוד ההגדרה של המונחים תשאר מעורפלת (האם 'זכות' היא דבר שחייבים לתת אותו או דבר שפשוט לא ניתן לשלול אותו?), לטענתו [[ממשלה|ממשלות]] צריכות להמדד כנגד היכולות הממשית של [[אזרח|אזרחיהן]]. לדוגמה, ב[[ארצות הברית]] לאזרחים יש "זכות" היפותטית להצביע ב[[בחירות]]. לפי סן, מושג זה הינו ריק למדי. הוא שואל האם כל התנאים ההכרחיים מתקיימים כך שלאזרחים יש יכולת להצביע. תנאים אלו יכולים להתפרס מהתחום הרחב ביותר, כמו הזמינות של [[חינוך]], אל התחום הצר ביותר, כמו [[תחבורה]] אל הקלפי. רק כאשר מוסרים מחסומים כאלו, ניתן להגיד כי האזרח פועל באמת מתוך ברירה אישית. לפי סן, על החברה הספציפית עצמה לספק רשימה של יכולות מינימום שמובטחות על ידי אותה חברה. לשם דוגמה ליישום של 'גישת היכולת' בפועל, ראו את ספרה של [[מרתה נוסבאום]] "פיתוח נשי ואנושי". |
| | | |
| ===זכויות נשים=== | | ===זכויות נשים=== |
שורה 26: |
שורה 26: |
| העניין של סן בנושאי נשים נובע מנסיון אישי. בתור ילד בן תשע הוא היה עד ל[[רעב המוני]] במדינת בנגל בשנת 1943, שבה נספו שלושה מיליון איש. סן הסיק מאוחר יותר שאובדן חיים עצום כזה היה בלתי הכרחי. הוא האמין כי הייתה הספקת מזון מספקת בהודו באותו הזמן, אבל חלוקת המזון נמנעה היות וקבוצות ספציפיות של אנשים – במקרה זה פועלים כפריים – איבדו את משרותיהם ולכן את היכולת שלהם לקנות את המזון. בספרו '''"עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח"''' (1981), סן גילה כי במקרים רבים של רעב, אספקת המזון לא פחתה באופן משמעותי. תחת זאת, מספר גורמים חברתיים וכלכליים כמו ירידה ב[[שכר]], [[אבטלה]], [[בטחון תזונתי|מחירי מזון]] עולים ומערכת גרועה של חלוקת מזון, הובילו לתופעות של גוויעה ברעב בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה. | | העניין של סן בנושאי נשים נובע מנסיון אישי. בתור ילד בן תשע הוא היה עד ל[[רעב המוני]] במדינת בנגל בשנת 1943, שבה נספו שלושה מיליון איש. סן הסיק מאוחר יותר שאובדן חיים עצום כזה היה בלתי הכרחי. הוא האמין כי הייתה הספקת מזון מספקת בהודו באותו הזמן, אבל חלוקת המזון נמנעה היות וקבוצות ספציפיות של אנשים – במקרה זה פועלים כפריים – איבדו את משרותיהם ולכן את היכולת שלהם לקנות את המזון. בספרו '''"עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח"''' (1981), סן גילה כי במקרים רבים של רעב, אספקת המזון לא פחתה באופן משמעותי. תחת זאת, מספר גורמים חברתיים וכלכליים כמו ירידה ב[[שכר]], [[אבטלה]], [[בטחון תזונתי|מחירי מזון]] עולים ומערכת גרועה של חלוקת מזון, הובילו לתופעות של גוויעה ברעב בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה. |
| | | |
− | ממשלות וארגונים בינלאומיים המטפלים במשברי מזון הושפעו מעבודתו של סן. השקפותיו עודדו קובעי מדינוית לשים לב לא רק להקלה על סבל מיידי, אלא גם למצוא דרכים להחליף את ההכנסה האבודה של העניים, לדוגמה, על ידי פרוייקטים של עבודה ציבורית, ושמירה על מחירי מזון יציבים. בתור מגן תקיף על חופש פוליטי, סן האמין כי רעב לא מתרחש ב[[דמוקרטיה|דמוקרטיות מתפקדות]] היות והמנהיגים שלהם חייבים להיות קשובים יותר לדרישות של האזרחים. כדי להשיג [[צמיחה כלכלית]], הוא טען, יש לבצע רפורמות חברתיות כמו שיפור שרותי [[חינוך ציבורי|החינוך]] ו[[בריאות ציבורית|הבריאות הציבוריים]] לפני שמבצעים רפורמות כלכליות. | + | ממשלות וארגונים בינלאומיים המטפלים במשברי מזון הושפעו מעבודתו של סן. השקפותיו עודדו קובעי מדיניות לשים לב לא רק להקלה על סבל מיידי, אלא גם למצוא דרכים להחליף את ההכנסה האבודה של העניים, לדוגמה, על ידי פרוייקטים של עבודה ציבורית, ושמירה על מחירי מזון יציבים. בתור מגן תקיף על חופש פוליטי, סן האמין כי רעב לא מתרחש ב[[דמוקרטיה|דמוקרטיות מתפקדות]] היות והמנהיגים שלהם חייבים להיות קשובים יותר לדרישות של האזרחים. כדי להשיג [[צמיחה כלכלית]], הוא טען, יש לבצע רפורמות חברתיות כמו שיפור שרותי [[חינוך ציבורי|החינוך]] ו[[בריאות ציבורית|הבריאות הציבוריים]] לפני שמבצעים רפורמות כלכליות. |
| | | |
| ===האדם הכלכלי ואנוכיות=== | | ===האדם הכלכלי ואנוכיות=== |
| סן מבקר את "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה כזו בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים. לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. [[מיתוס|רעיונות]] כגון אחריות למשפחה, אתיקה עסקית, מודעות למעמד וכו' מתייחסים לקבוצות התייחסות אלה כך שפסילת זולתנות כתאוריה טובה אינה בהכרח מובילה לאגואיזם.<ref name="sen1977"/> | | סן מבקר את "העקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה כזו בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים. לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. [[מיתוס|רעיונות]] כגון אחריות למשפחה, אתיקה עסקית, מודעות למעמד וכו' מתייחסים לקבוצות התייחסות אלה כך שפסילת זולתנות כתאוריה טובה אינה בהכרח מובילה לאגואיזם.<ref name="sen1977"/> |
| | | |
− | סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה רציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה: | + | סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל-Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה רציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה: |
| | | |
| {{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}} | | {{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בדרכך לשם?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", אמרטיה סן, <ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[https://www.uclouvain.be/cps/ucl/doc/cr-cridis/documents/sen_on_TCR_rational_fools.pdf Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}} |
| | | |
− | השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי. הנחת התנהגות כזו (וגישה כללית של רציונליות כלפי אמירת אמת) נבחנה מאוחר יותר על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר וגלבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונלים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר. | + | השאלה לפי סן היא לא אם אנשים תמיד אומרים את האמת, אלא האם הם תמיד ממקסמים את התועלת שלהם (ללא כל התחשבות בזולת) כאשר הם משיבים על שאלות. לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי. הנחת התנהגות כזו (וגישה כללית של רציונליות כלפי אמירת אמת) נבחנה מאוחר יותר על ידי [[דן אריאלי]] בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר וגלבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונליים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר. |
| | | |
| ==פרסים== | | ==פרסים== |
שורה 45: |
שורה 45: |
| * אות הערכה על מפעל חיים מטעם לשכת המסחר ההודית (2003). | | * אות הערכה על מפעל חיים מטעם לשכת המסחר ההודית (2003). |
| | | |
− | סן קיבל תואר לשם כבוד במעל 90 אוניברסיטאות בעולם כולל אוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה, מישיגן, אוקספורד ועוד מוסדות אקדמים בולטים ברחבי העולם. | + | סן קיבל תואר לשם כבוד במעל 90 אוניברסיטאות בעולם כולל אוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה, מישיגן, אוקספורד ועוד מוסדות אקדמיים בולטים ברחבי העולם. |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
| | | |