שורה 6: |
שורה 6: |
| | | |
| ==מקורות זיהום אוויר בגוש דן== | | ==מקורות זיהום אוויר בגוש דן== |
− | {{תבנית:זיהום אוויר}} | + | {{זיהום אוויר}} |
| הרשות לאיכות הסביבה של העירייה ערכה סקירת פליטת מזהמי אוויר בתל-אביב–יפו בשנת 2008, לאחר הסבת תחנת הכוח "רדינג" ל[[גז טבעי]], כלומר לאחר הסרת מקור הזיהום הנייח העיקרי באזור גוש דן. לפי סקירה זו כלי הרכב אחראים ל-70.05% מפליטת [[תחמוצות החנקן]] ול- 81.0% מפליטת החלקיקים המזהמים. על אף שיש ירידה כוללת בפליטת מזהמים בשנים 1997-2006, התחבורה היא גורם עיקרי בזיהום האוויר. <ref name="knesset_7_2008"/> לפי סקר פליטות של [[פורום ה-15]] משנת 2010, [[זיהום אוויר מתחבורה]] הן מתל אביב והן מרמת גן נבע מתחבורה - כ 50% מהפחמן החד חמצני, כ 80% מהפליטות של [[חומרים אורגנים נדיפים]], 84%-100% מ[[תחמוצות גופרית]], 99% מ[[תחמוצות חנקן]] ו90-100% מ[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] מקורם בתחבורה.<ref>[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI] , אמנת פורום ה 15- להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> | | הרשות לאיכות הסביבה של העירייה ערכה סקירת פליטת מזהמי אוויר בתל-אביב–יפו בשנת 2008, לאחר הסבת תחנת הכוח "רדינג" ל[[גז טבעי]], כלומר לאחר הסרת מקור הזיהום הנייח העיקרי באזור גוש דן. לפי סקירה זו כלי הרכב אחראים ל-70.05% מפליטת [[תחמוצות החנקן]] ול- 81.0% מפליטת החלקיקים המזהמים. על אף שיש ירידה כוללת בפליטת מזהמים בשנים 1997-2006, התחבורה היא גורם עיקרי בזיהום האוויר. <ref name="knesset_7_2008"/> לפי סקר פליטות של [[פורום ה-15]] משנת 2010, [[זיהום אוויר מתחבורה]] הן מתל אביב והן מרמת גן נבע מתחבורה - כ 50% מהפחמן החד חמצני, כ 80% מהפליטות של [[חומרים אורגנים נדיפים]], 84%-100% מ[[תחמוצות גופרית]], 99% מ[[תחמוצות חנקן]] ו90-100% מ[[חומר חלקיקי|חלקיקים נשימים]] מקורם בתחבורה.<ref>[http://www.forum15.org.il/art_images/files/97/2010dohsofi.pdf דוח תקופתי מספר 2 לארגון ICLEI] , אמנת פורום ה 15- להפחתת זיהום אוויר ולהגנת אקלים, יישום שלב התכנון- ביצוע סקרי הפליטה העירוניים, ספטמבר 2010</ref> |
| | | |
− | חלק ניכר מזיהום האוויר מקורו ברכבי דיזל. בסך הכול רכבי הדיזל פולטים כ- 49% מכלל תחמוצות החנקן וכ- 57.5% מכלל פליטת החלקיקים המזהמים בתל-אביב–יפו. <ref name="knesset_7_2008"/> כמו כן בעונות הקיץ מתקיים מצב סינופטי של "אפיק ים סוף" שבו תתכן זרימת אוויר לישראל שמגיע קודם לכן ממרכז אירופה ומכיל חומר חלקיקי מזוהם. במצבים אחרים (נדירים יחסית) יכול להגיע זיהום אויר חלקיקי מהמדבר הסעודי או בצפון אפריקה. אבק זה יכול להכיל כמות גדולה של זיהום שמסכן חולים נשימתיים אם כי הוא מכיל הרבה פחות מתכות וגורמים מסוכנים אחרים. | + | חלק ניכר מזיהום האוויר מקורו ברכבי דיזל. בסך הכול רכבי הדיזל פולטים כ- 49% מכלל תחמוצות החנקן וכ-57.5% מכלל פליטת החלקיקים המזהמים בתל-אביב–יפו. <ref name="knesset_7_2008"/> כמו כן בעונות הקיץ מתקיים מצב סינופטי של "אפיק ים סוף" שבו תתכן זרימת אוויר לישראל שמגיע קודם לכן ממרכז אירופה ומכיל חומר חלקיקי מזוהם. במצבים אחרים (נדירים יחסית) יכול להגיע זיהום אויר חלקיקי מהמדבר הסעודי או בצפון אפריקה. אבק זה יכול להכיל כמות גדולה של זיהום שמסכן חולים נשימתיים אם כי הוא מכיל הרבה פחות מתכות וגורמים מסוכנים אחרים. |
| | | |
| רכבי בנזין נוטים לפלוט בעיקר [[פחמן חד-חמצני]] (CO), [[פחמימנים]] (HC) ו[[תחמוצות חנקן]] (NOx). רכבי דיזל נוטים לפלוט בעיקר [[חומר חלקיקי]] (PM 2.5) אשר חלקם נראה כעשן שחור, ו[[תחמוצות חנקן]]. כמו כן זיהום האוויר הישיר יוצר [[אוזון בגובה נמוך]] ו[[ערפיח]] שמייצרים בעיות בריאותיות נוספות. | | רכבי בנזין נוטים לפלוט בעיקר [[פחמן חד-חמצני]] (CO), [[פחמימנים]] (HC) ו[[תחמוצות חנקן]] (NOx). רכבי דיזל נוטים לפלוט בעיקר [[חומר חלקיקי]] (PM 2.5) אשר חלקם נראה כעשן שחור, ו[[תחמוצות חנקן]]. כמו כן זיהום האוויר הישיר יוצר [[אוזון בגובה נמוך]] ו[[ערפיח]] שמייצרים בעיות בריאותיות נוספות. |
שורה 21: |
שורה 21: |
| בחורף יש מעין "שמיכה" של שכבת אוויר שמונעת מזיהום האוויר לעלות ולכן יש רמות גבוהות יותר של זיהום אוויר בגובה פני הקרקע, ואילו בקיץ זיהום האוויר הכללי קל יותר - אבל קרינת השמש גורמת ליצירת [[אוזון בגובה הקרקע]], בעיקר בפנים הארץ בערים כמו מודיעין או ירושלים (שם בקיץ רמות האוזון מגיעות ל-90 ול-110 ppb בהתאמה). כמו כן חורף וקיץ יכולים להשפיע על מצבים סינופטיים שונים שגורמים ל[[הסעת זיהום]] ממקורות שונים - מזרח אירופה, מערב אירופה, המדבר הסעודי וצפון אפריקה. | | בחורף יש מעין "שמיכה" של שכבת אוויר שמונעת מזיהום האוויר לעלות ולכן יש רמות גבוהות יותר של זיהום אוויר בגובה פני הקרקע, ואילו בקיץ זיהום האוויר הכללי קל יותר - אבל קרינת השמש גורמת ליצירת [[אוזון בגובה הקרקע]], בעיקר בפנים הארץ בערים כמו מודיעין או ירושלים (שם בקיץ רמות האוזון מגיעות ל-90 ול-110 ppb בהתאמה). כמו כן חורף וקיץ יכולים להשפיע על מצבים סינופטיים שונים שגורמים ל[[הסעת זיהום]] ממקורות שונים - מזרח אירופה, מערב אירופה, המדבר הסעודי וצפון אפריקה. |
| | | |
− | [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] הם מקור הזיהום הנחשב למסוכן ביותר, והם נפלטים הן מרכבי [[דיזל]] והן משאר הרכבים. בנוסף לפליטות מהאגזוז רכבים גורמים לזיהום אוויר חלקיקי גם דרך שחיקת הצמיגים שלהם. פליטות חלקיקי דיזל מוכרות כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]]. המקור העיקרי לפליטת החלקיקים הוא [[אוטובסים]] ומשאיות. מכוניות תורמות לזיהום זה גם בצורה ישירה, וגם דרך יצירת [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] שמאיטים את שאר כלי הרכב. מהירות הנסיעה של אוטובוסים לדגומה איטית יותר, וזמן הנסיעה שלהם ארוך יותר כתוצעה מעמידה שלהם בפקקים שנגרמים על ידי רכבים פרטיים. לכן בצורה עקיפה, הרכב הפרטי יחד עם העדר [[תחבורה ציבורית]] יעילה המשתמשת בנתיבים יעודיים, וב[[תחבורת מעברים]], משפיע בצורה דרסטית גם על הפליטות של רכבים כבדים יותר כמו משאיות ואוטובוסים. | + | [[חומר חלקיקי|חלקיקים]] הם מקור הזיהום הנחשב למסוכן ביותר, והם נפלטים הן מרכבי [[דיזל]] והן משאר הרכבים. בנוסף לפליטות מהאגזוז רכבים גורמים לזיהום אוויר חלקיקי גם דרך שחיקת הצמיגים שלהם. פליטות חלקיקי דיזל מוכרות כ[[מסרטן וודאי בבני אדם]]. המקור העיקרי לפליטת החלקיקים הוא [[אוטובסים]] ומשאיות. מכוניות תורמות לזיהום זה גם בצורה ישירה, וגם דרך יצירת [[פקק תנועה|פקקי תנועה]] שמאיטים את שאר כלי הרכב. מהירות הנסיעה של אוטובוסים לדגומה איטית יותר, וזמן הנסיעה שלהם ארוך יותר כתוצאה מעמידה שלהם בפקקים שנגרמים על ידי רכבים פרטיים. לכן בצורה עקיפה, הרכב הפרטי יחד עם העדר [[תחבורה ציבורית]] יעילה המשתמשת בנתיבים יעודיים, וב[[תחבורת מעברים]], משפיע בצורה דרסטית גם על הפליטות של רכבים כבדים יותר כמו משאיות ואוטובוסים. |
| | | |
| ==מדידות זיהום== | | ==מדידות זיהום== |
שורה 48: |
שורה 48: |
| על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר בכל הארץ הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה. גוש-דן מרכז את נפח תנועת המכוניות הגדול ביותר בישראל, ובו ריכוז אוכלוסייה שחשוף לזיהום, לפיכך תרומתו לנזק הכולל נאמדת בעשרות אחוזים מסך סכום זה.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html] | | על-פי אומדני משרד האוצר משנת 2008, נזקי זיהום האוויר בכל הארץ הסתכמו לכ-12 מיליארד ש"ח בשנה. גוש-דן מרכז את נפח תנועת המכוניות הגדול ביותר בישראל, ובו ריכוז אוכלוסייה שחשוף לזיהום, לפיכך תרומתו לנזק הכולל נאמדת בעשרות אחוזים מסך סכום זה.[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3575960,00.html] |
| | | |
− | ניתן להגיד שלפחות שליש מהחשיפת לזיהום האוויר בישראל מתקיים בגוש דן (כאשר מוקדים אחרים הם חיפה, ירושלים ובאר שבע) ולכן לאמוד את הנזק הכלכלי מזיהום אוויר בגוש דן בכ-4 מיליארד ש"ח בשנה. נזק זה מתייחס רק להשפעות בריאותיות ישירות, ולא לנזקים עקיפים כמו פגיעה במבנים, פגיעה בחקלאות, תרומת הזיהום לפרבור ועוד. | + | ניתן להגיד שלפחות שליש מהחשיפה לזיהום האוויר בישראל מתקיים בגוש דן (כאשר מוקדים אחרים הם חיפה, ירושלים ובאר שבע) ולכן לאמוד את הנזק הכלכלי מזיהום אוויר בגוש דן בכ-4 מיליארד ש"ח בשנה. נזק זה מתייחס רק להשפעות בריאותיות ישירות, ולא לנזקים עקיפים כמו פגיעה במבנים, פגיעה בחקלאות, תרומת הזיהום לפרבור ועוד. |
| | | |
| ==הצעות וצעדים להקטנת זיהום האוויר בגוש דן== | | ==הצעות וצעדים להקטנת זיהום האוויר בגוש דן== |
שורה 75: |
שורה 75: |
| | | |
| ===תכנון ידידותי להולכי רגל=== | | ===תכנון ידידותי להולכי רגל=== |
− | מומחי תחבורה (כמו ד"ר יואב לרמן וארגון [[מרחב]]ועוד) ממליצים על [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שיקל על הולכי רגל להגיע ליעדים קרובים וכן להקלה על הליכה ברגל לקניות ולשיפור השירות של התחבור הציבורית. דוגמה בולטת של העדר מצב זה היא היתר חניה של מכוניות על מדרכות, תכנון שבילי אופניים שמפריעים להולכי הרגל (כמו באבן גבירול ובשדרות דוד בן גוריון), דרכים מהירות וכבישים ראשיים שמקשים על גישה רגלית אל שכונות (איילון, דרך פתח תקווה) ועוד. כך לדוגמה נוסעים שיורדים בתחנת הרכבת בדרך השלום או ברחוב ארלוזרוב צריכים ללכת מרחק רב אל אוטובסים עירוניים ולחצות כבישים מהירים ומסוכנים. קיימות תוכניות של העיירה לשפר היבטים אלה - לדוגמה שינויים בתחנת הרכבת ארלוזרוב, הקמת גשרים מעל איילון או קירוי איילון. | + | מומחי תחבורה (כמו ד"ר יואב לרמן וארגון [[מרחב]]ועוד) ממליצים על [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שיקל על הולכי רגל להגיע ליעדים קרובים וכן להקלה על הליכה ברגל לקניות ולשיפור השירות של התחבור הציבורית. דוגמה בולטת של העדר מצב זה היא היתר חניה של מכוניות על מדרכות, תכנון שבילי אופניים שמפריעים להולכי הרגל (כמו באבן גבירול ובשדרות דוד בן גוריון), דרכים מהירות וכבישים ראשיים שמקשים על גישה רגלית אל שכונות (איילון, דרך פתח תקווה) ועוד. כך לדוגמה נוסעים שיורדים בתחנת הרכבת בדרך השלום או ברחוב ארלוזורוב צריכים ללכת מרחק רב אל אוטובוסים עירוניים ולחצות כבישים מהירים ומסוכנים. קיימות תוכניות של העיירה לשפר היבטים אלה - לדוגמה שינויים בתחנת הרכבת ארלוזורוב, הקמת גשרים מעל איילון או קירוי איילון. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |