שינויים

'''אנרגיה סולארית בישראל''' היא ההתקנה, הפיתוח והשימוש ב[[אנרגיה סולארית]] ב[[ישראל]]. נכון לשנת 2013 מדובר באחוזים בודדים מ[[משק האנרגיה בישראל]] בדומה לתחומים אחרים של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] בעיקר [[אנרגיית רוח בישראל]].  

'''אנרגיה סולארית בישראל''' היא ההתקנה, הפיתוח והשימוש ב[[אנרגיה סולארית]] ב[[ישראל]]. נכון לשנת 2016 מדובר בכ-2% מ[[משק האנרגיה בישראל]]. בישראל קיים פיתוח ומחקר רב של אנרגיה סולארית מזה עשרות שנים, אבל היישום של אנרגיה סולארית מוגבל למדי. רוב השימוש באנרגיה סולארית בישראל הוא לצרכי [[דוד שמש|דודי שמש]]. וכן לשם ייבוש כביסה בתלייה על חבלים במקום שימוש ב[[מייבש כביסה]]. כמו כן יש שימוש ב[[תאורה באור טבעי]]. היבטים נוספים של שימוש באנרגיית שמש הם לצרכי אידוי מים לשם הפקת [[אשלג בישראל|אשלג בים המלח]]. בשנים האחרונות יש גידול בהתקנת מערכות [[מערכות פוטווולטאיות]], בעיקר במגזר החקלאי, וכן המקת תחנות כוח קטנות המיועדות להפיק אנרגיה סולארית..<ref name=civileng>קרברסקי, ל. ''כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תוכנית התמריצים 2011''. פורטל הנדסה אזרחית וסביבה. ספטמבר 2011.

 

בישראל קיים פיתוח ומחקר רב של אנרגיה סולארית מזה עשרות שנים, אבל היישום של אנרגיה סולארית מוגבל למדי. רוב השימוש באנרגיה סולארית בישראל הוא לצרכי [[דוד שמש|דודי שמש]]. וכן לשם ייבוש כביסה בתלייה על חבלים במקום שימוש ב[[מייבש כביסה]]. כמו כן יש שימוש ב[[תאורה באור טבעי]]. היבטים נוספים של שימוש באנרגיית שמש הם לצרכי אידוי מים לשם הפקת [[אשלג בישראל|אשלג בים המלח]]. בשנים האחרונות יש גידול בהתקנת מערכות [[מערכות פוטווולטאיות]], בעיקר במגזר החקלאי, וכן המקת תחנות כוח קטנות המיועדות להפיק אנרגיה סולארית..<ref name=civileng>קרברסקי, ל. ''כדאיות כלכלית של מתקנים פוטו-וולטאים על פי תוכנית התמריצים 2011''. פורטל הנדסה אזרחית וסביבה. ספטמבר 2011.

[http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=336&artPage=1&art=485&da=False&dt=False]</ref>  

[http://www.civileng.co.il/Default.aspx?cp=336&artPage=1&art=485&da=False&dt=False]</ref>  

על פי החלטת ממשלת ישראל יש יעד להפקת 5% מ[[משק האנרגיה בישראל|החשמל בישראל]] עד שנת 2014. נכון לשנת 2013 אנרגיה מתחדשת בישראל מייצרת רק 1.2% מ[[משק האנרגיה בישראל|החשמל בישראל]]. באיזור אילת צפויים להפיק 55 מגהוואט מאנרגיות מתחדשות שהם כמעט 50% מצריכת החשמל המקומית שעומדת על 120-130 מגה-וואט. זאת תודות לפעילותה של [[החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות]] הפועלת באיזור וכן ליוזמות מסחריות מקומיות. הייצור באילת צפוי לעלות ל-120 מגהוואט עד שנת 2015. [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/502/086.html?hp=54&cat=873&loc=10]

על פי החלטת ממשלת ישראל יש יעד להפקת 5% מ[[משק האנרגיה בישראל|החשמל בישראל]] עד שנת 2014. נכון לשנת 2016 אנרגיה מתחדשת בישראל מייצרת רק 2% מ[[משק האנרגיה בישראל|החשמל בישראל]]. באיזור אילת צפויים להפיק 55 מגהוואט מאנרגיות מתחדשות שהם כמעט 50% מצריכת החשמל המקומית שעומדת על 120-130 מגה-וואט. זאת תודות לפעילותה של [[החברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות]] הפועלת באיזור וכן ליוזמות מסחריות מקומיות. הייצור באילת צפוי לעלות ל-120 מגהוואט עד שנת 2015. [http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/502/086.html?hp=54&cat=873&loc=10]

==דודי שמש==

==דודי שמש==

בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ 3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד. אנרגיה זו נחשבת לאנרגיה בעלת "איכות נמוכה" שכן בעוד ניתן להמיר אליה חשמל כדי להפיק אותה, אי אפשר לנצל אותה לשם הפקת חשמל או סוגי אנרגיה אחרים.  

בשנות ה-80 נחקק חוק לפיו חובה להתקין דודי שמש על גגות בניינים חדשים. בישראל אחוז גבוה מהבתים הם בעלי דודי שמש. אלו אחראים לייצור של כ-3% מהאנרגיה בישראל, או 0.728 מיליוני שווה ערך טונה נפט - הרבה מעבר לכל ההפקה של כל האנרגיות המתחדשות האחרות גם יחד. אנרגיה זו נחשבת לאנרגיה בעלת "איכות נמוכה" שכן בעוד ניתן להמיר אליה חשמל כדי להפיק אותה, אי אפשר לנצל אותה לשם הפקת חשמל או סוגי אנרגיה אחרים.  

==מערכות פוטווולטאיות==

==מערכות פוטווולטאיות==

ב-13.02.2006 נערך הדיון הראשון במסגרת 'פורום האנרגיה של [[מוסד שמואל נאמן]]' בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל מ[[תא פוטו-וולטאי|מערכות פוטווולטאיות]] (PV) בו קימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי.  בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.

ב-13.02.2006 נערך הדיון הראשון במסגרת 'פורום האנרגיה של [[מוסד שמואל נאמן]]' בטכניון. המפגש הוקדש לנושא חשמל מ[[תא פוטו-וולטאי|מערכות פוטווולטאיות]] (PV) בו קיימת התעניינות רבה ואף התקדמות רבה בעולם בשנים האחרונות. במפגש השתתפו כ-20 מומחים בנושא מתחומי התעשייה, האקדמיה והממסד הממשלתי והציבורי.  בסיכומי הדיון והמצגות ישנו מידע רב אודות הפקת אנרגיה רגילה וחלופית. נסקרות טכנולוגיות PV שונות, הבעיות, היתרונות והצעדים שיש לנקוט בכדי לקדם את הטכנולוגיה כפתרון לבעיות האנרגיה של ישראל.

ב-19.12.07 החליטו משרד התשתיות והרשות לחשמל לעודד את ההתקנה של לוחות סולאריים פרטיים על ידי סבסוד ציבורי. גודל המערכת לצרכן ביתי מוגבל להספק של 15 קילו-ואט ולצרכן עסקי - 50 קילו-ואט. גובה התשלום לצרכן נקבע כך שיכסה על עלות רכישת המתקנים ותחזוקתם, בתוספת תשואה של 14% על ההשקעה במתקן.  

ב-19.12.07 החליטו משרד התשתיות והרשות לחשמל לעודד את ההתקנה של לוחות סולאריים פרטיים על ידי סבסוד ציבורי. גודל המערכת לצרכן ביתי מוגבל להספק של 15 קילו-ואט ולצרכן עסקי - 50 קילו-ואט. גובה התשלום לצרכן נקבע כך שיכסה על עלות רכישת המתקנים ותחזוקתם, בתוספת תשואה של 14% על ההשקעה במתקן.  

חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.

חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.

קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ- 250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.

קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ-250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.

==חקיקה==

==חקיקה==