שינויים

==מושגים בשימוש בפרק==

==מושגים בשימוש בפרק==

*מקורות מתחדשים - אורגניזמים מסוגלים לקלוט את אור השמש ובאמצעות פוטוסינתזה להפוך מים ויסודות אחרים למבנים שימושיים.

מקורות מתחדשים - אורגניזמים מסוגלים לקלוט את אור השמש ובאמצעות פוטוסינתזה להפוך מים ויסודות אחרים למבנים שימושיים.

*[[מוצר בלבדי]] (Excludable) - כזה שיש מנגנונים חברתיים המאפשרים לבעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף לזכויות קניין.

==מאגרים וזרמים של מקורות מתחדשים ==

 

 

 

 

 

 

 

 

===מאגרים וזרמים של מקורות מתחדשים ===

(Renewable Resource Stocks and Flows)

(Renewable Resource Stocks and Flows)

זרמים ומאגרים של מקורות מתחדשים הינם גם יריביים וגם בלבדיים בפוטנציה (כפונקציה של מוסדות רגולטיביים). מקורות אלו אינם בהכרח יריביים בין דורות, זאת בתנאי שקצב הניצול שלהם קטן מקצב ההתחדשות. אולם למצער, קרוב לוודאי שתמריצים כלכליים יגרמו לנו להשתמש במקורות אלו בקצב מהיר יותר מאשר קצב ההתחדשות, אפילו עד למצב של כליה (בהנחה שלא מכלילים את הדורות הבאים בצורה מפורשת בתחשיבים הכלכליים). יתרה מזאת, השימוש בזרמים ומאגרים של מקורות מתחדשים משליך בהכרח גם על ניצול של קרנות ושירותים של המערכת האקולוגית (כעלויות חיצונית) ומסבך את הניתוח הכלכלי של השימוש במקורות אלו.

זרמים ומאגרים של מקורות מתחדשים הינם גם יריביים וגם בלבדיים בפוטנציה (כפונקציה של מוסדות רגולטיביים). מקורות אלו אינם בהכרח יריביים בין דורות, זאת בתנאי שקצב הניצול שלהם קטן מקצב ההתחדשות. אולם למצער, קרוב לוודאי שתמריצים כלכליים יגרמו לנו להשתמש במקורות אלו בקצב מהיר יותר מאשר קצב ההתחדשות, אפילו עד למצב של כליה (בהנחה שלא מכלילים את הדורות הבאים בצורה מפורשת בתחשיבים הכלכליים). יתרה מזאת, השימוש בזרמים ומאגרים של מקורות מתחדשים משליך בהכרח גם על ניצול של קרנות ושירותים של המערכת האקולוגית (כעלויות חיצונית) ומסבך את הניתוח הכלכלי של השימוש במקורות אלו.

האיור הבא לקוח מפרק 6, שם בא להמחיש ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve). ציר ה-X מסמן את '''מאגרי המשאב''' (Resource Stocks) וציר ה-Y מציין את '''זרמי המשאב'''(Resource flows), היינו הקצב בו הוא גדל או קטו . במבט ראשון, היינו מצפים שהמטרה של הכלכלנים תהיה להפוך את המקור לפרודוקטיבי בבל האפשר. במצב כזה, היינו שואפים לשמור על אוכלוסיה שמייצרת את התוצר המקסימלי שהוא גם בר-קיימא (בנקודה '''Maximun Sustainable Yield - MSY''').

האיור הבא לקוח מפרק 6, שם הובא כדי להמחיש ניצול בר-קיימא של משאב (Sustainbale Yield Curve). ציר ה-X מסמן את מקורות המשאב (Resource Stocks) וציר ה-Y מציין את השינוי במשאב, קצב גידולו וניצולו (Resource flows). במבט ראשון, היינו מצפים שהמטרה של הכלכלנים תהיה להפוך את המקור לפרודוקטיבי בבל האפשר. במצב כזה, היינו שואפים לשמור על אוכלוסיה ממנה ניתן להפיק את התוצר המקסימלי שהוא גם בר-קיימא (בנקודה '''Maximun Sustainable Yield - MSY''').

אולם לנקודה זו יש שתי בעיות: היא לא כוללת את עלויות ההפקה (PeE מחיר המאמץ X המאמץ; מאמץ כולל את כל המשאבים הדרושים לביצוע הפקה מהמאגר). עלויות אלו עולות ככל שהמשאב מתמעט. ככל שאוכלוסיית הדגים קטנה יותר, קשה לתפוס כל דג ועלות הבאתו של עץ שנכרת ממעבה היער גבוה יותר מעץ שנכרת בשוליו הקרובים.  

אולם בנקודה זו יש שתי בעיות: היא לא כוללת את עלויות ההפקה (PeE מחיר המאמץ X המאמץ; מאמץ כולל את כל המשאבים הדרושים לביצוע הפקה מהמאגר). עלויות אלו עולות ככל שהמשאב מתמעט. ככל שאוכלוסיית הדגים קטנה יותר, קשה לתפוס כל דג ועלות הבאתו של עץ שנכרת ממעבה היער גבוה יותר מעץ שנכרת בשוליו הקרובים.  

הבעיה השניה: אם היינו מתייחסים אל כל המשאבים כאל בני-קיימא (כפי שמתייחסים אליהם הכלכלנים) כאשר כסף הוא תחליף מושלם למשאב, הרי ש'''המטרה הכלכלית''' היא להגדיל את הרווח השנתי הכולל מהמשאב, ולא לשמר את הפקתו בנקודה של תוצרת מקסימלית בת קיימא. מעבר לכך, המטרה של '''השוק''' היא להגדיל את הערך הנוכחי (present value), הסכום המוניטרי הכולל של רווחי העתיד מחושבים לפי ערך הריבית.

הבעיה השניה: אם היינו מתייחסים אל כל המשאבים כברי-תחליף (כפי שמתייחסים אליהם מרבית הכלכלנים) כאשר כסף הוא תחליף מושלם למשאב, הרי ש'''המטרה הכלכלית''' היא להגדיל את הרווח השנתי הכולל מהמשאב, (ולא לשמר את הפקתו בנקודת התוצרת המקסימלית בת הקיימא). מעבר לכך, המטרה של '''השוק''' היא למקסם את הערך הנוכחי (present value), הסכום המוניטרי הכולל של רווחי העתיד, בערך נוכחי המחושב לפי ערך הריבית.

כאן נכנסת תיאוריה שנקראת מאמץ-הפקת-יחידה ('''catch-per-unit-effort hypothesis'''), שמתארת קשר לינארי בין מאמץ, מאגר ותפוקה/תנובה. ע"פ התיאוריה, עבור כל מאמץ שנשקיע, יהיה קשר לינארי ישר בין גודל המאגר, המאמץ שנשקיע והמשאב שנקצור. יחד עם זאת, אם קצב ההפקה יהיה גדול מקצב הגידול השנתי הטבעי של המשאב, הרי שגידול בהפקה בשנה אחת יגרור כמובן מאגר קטן יותר ותנובה קטנה יותר עבור השקעה של אותו מאמץ בשנים שלאחר מכן.

כאן נכנסת תיאוריה שנקראת מאמץ-הפקת-יחידה ('''catch-per-unit-effort hypothesis'''), שמתארת קשר לינארי בין מאמץ, מאגר ותפוקה/תנובה. ע"פ התיאוריה, עבור כל מאמץ שנשקיע, יהיה קשר לינארי ישר בין גודל המאגר, המאמץ שנשקיע והמשאב שנקצור. יחד עם זאת, אם קצב ההפקה יהיה גדול מקצב הגידול השנתי הטבעי של המשאב, הרי שגידול בהפקה בשנה אחת יגרור כמובן מאגר קטן יותר ותנובה קטנה יותר עבור השקעה של אותו מאמץ בשנים שלאחר מכן.

מבחינה מתמטית, ניתן להניח ש Y=qEX כאשר Y הוא התפוקה/התנובה, X הוא המאגר, E הוא המאמץ, q הוא מקדם שאפשר לכנות אותו "מקדם ההיתכנות לתפיסה" (catchability coefficient). זהו קו המתחיל בראשית הצירים ואשר השיפוע שלו הוא המאמץ E. באיור 12.1, יש 3 קווים כאלה, עבור השקעה של מאמץ גדול יותר E`` > E` > E. אם המאגר בשנה 0 הוא ``Q בשנה 0 והמאמץ הוא E, הרי שהתפוקה תהיה Q. מתוך תפוקה זו `Q``Q מבטא את קצב הגידול השנתי ואילו Q`Q מבטא את הקיטון במאגר ל- ``R. בנקודה ``R ומאמץ E, התפוקה תהיה R, כלומר הפחתה של המאגר ב- R`R. תהליך זה יימשך עד שנגיע לנקודה ``S במאגר ו-S על קו התפוקה בת הקיימא (בהנחה של מאמץ קבוע).  

מבחינה מתמטית, ניתן להניח ש Y=qEX כאשר Y הוא התפוקה/התנובה, X הוא המאגר, E הוא המאמץ, q הוא מקדם שאפשר לכנות אותו "מקדם ההיתכנות לתפיסה" (catchability coefficient). זהו קו המתחיל בראשית הצירים ואשר השיפוע שלו הוא המאמץ E. באיור 12.1, יש 3 קווים כאלה, עבור השקעה של מאמץ גדול יותר E`` > E` > E. אם המאגר בשנה 0 הוא ``Q בשנה 0 והמאמץ הוא E, הרי שהתפוקה תהיה Q. מתוך תפוקה זו `Q``Q מבטא את קצב הגידול השנתי ואילו Q`Q מבטא את הקיטון במאגר ל- ``R. בנקודה ``R ומאמץ E, התפוקה תהיה R, כלומר הפחתה של המאגר ב- R`R. תהליך זה יימשך עד שנגיע לנקודה ``S במאגר ו-S על קו התפוקה בת הקיימא (בהנחה של מאמץ קבוע).  

ארוע חד-פעמי (למשל סופה בהתייחס לדגה) תקטין את האוכלוסיה ל -``T בשנה מסויימת. בהנתן מאמץ קבוע, התפוקה השנתית תהיה נמוכה מקצב הגידול השנתי והמאגר יתחדש עד ``S. לפיכך, ניתן לציין את S כ'''נקודת שיווי משקל יציב''' (Stable equilibrium point). יחד עם זאת, אם תתרחש עוד סופה לפני שהאוכלוסיה הספיקה להתחדש, האוכלוסיה עלולה להתמעט עד לנקודה ``V. בנקודה זו, התפוקה תהיה גדולה מקצב הגידול השנתי הטבעי, והאוכלוסיה לא תשתקם. (כל תפוקה מתחת לעקומת התפוקה בת-קיימא תגרום למאגר גדול יותר בשנה העוקבת ולהפך). נקודה U מסמנת את הנקודה בה יש שיווי משקל בלתי יציב (מכיוון שהאוכלוסיה עלולה לרדת מתחת ליכולת ההתחדשות שלה).

ארוע חד-פעמי (למשל סופה באוקיינוס בהתייחס לדגה) תקטין את האוכלוסיה ל -``T בשנה מסויימת. בהנתן מאמץ קבוע, התפוקה השנתית תהיה נמוכה מקצב הגידול השנתי והמאגר יתחדש עד ``S. לפיכך, ניתן לציין את S כ'''נקודת שיווי משקל יציב''' (Stable equilibrium point). יחד עם זאת, אם תתרחש עוד סופה לפני שהאוכלוסיה הספיקה להתחדש, האוכלוסיה עלולה להתמעט עד לנקודה ``V. בנקודה זו, התפוקה תהיה גדולה מקצב הגידול השנתי הטבעי, והאוכלוסיה לא תשתקם. (כל תפוקה מתחת לעקומת התפוקה בת-קיימא תגרום למאגר גדול יותר בשנה העוקבת ולהפך). נקודה U מסמנת את הנקודה בה יש שיווי משקל בלתי יציב (מכיוון שהאוכלוסיה עלולה לרדת מתחת ליכולת ההתחדשות שלה).

 

 

 

 

 

 

 

עד כה הנחנו קפיטאליסט יחיד שדג ממאגר הדגים, בעלים יחידים או מקבל החלטות יחיד. אם מניחים גישה פתוחה (בדומה למרבית המדגות בעולם), הרי שדייגים נוספים יבואו לדוג (כל עוד יש רווח). מאגר הדגים יפחת ל N2 בו הרווח הוא 0 (כלומר עלות כוללת שווה להכנסה כוללת TR=TC). בנקודה N2 מושקעים הרבה יותר משאבים בדיג, אבל כמות המדגה בר-הקיימא נמוך מ- N1, ואף אחד לא גורף רווח.

===הגדלת-רווח כאשר ניתן להשקיע את הרווחים - שווי ערך נוכחי===

====הגדלת-רווח כאשר ניתן להשקיע את הרווחים - שווי ערך נוכחי====

==קרנות ושירותים של מקורות מתחדשים==

===קרנות ושירותים של מקורות מתחדשים===

(Renewable Resource Funds and Services)

(Renewable Resource Funds and Services)

===דיוידנד טבעי ממקורות מתחדשים===

====דיוידנד טבעי ממקורות מתחדשים====

==יכולת קליטת פסולת==

===יכולת קליטת פסולת===

(Waste Absorption Capacity)

(Waste Absorption Capacity)

==מקורות ביוטיים וא-ביוטיים: המערכת השלמה==

===מקורות ביוטיים וא-ביוטיים: המערכת השלמה===

(Biotic and Abiotic Resources: The Whole System)

(Biotic and Abiotic Resources: The Whole System)