47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 9:
שורה 9: − + − + − בשנת 2012 התארח ארליך בישראל בכנס שארגנה לכבודו [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]]+ − + − לדברי ארליך, גם [[ישראל]] וגם מדינות אחרות עוסקות הרבה בנושא [[בטחון צבאי]], וסוגיות ציבוריות רבות אחרות כמו הפלות, [[אי שוויון]] או חוב לאומי, אלא שדברים אלה הן בעיות טריוולאיות יחסית, מכיוון שאפשר לפתור אותן על ידי הסכם חברתי. לדוגמה, חובות ניתן לפתור מכיוון שיש גם [[אשראי]]. זה יהיה כרוך באי נעימות חברתית אבל זה ניתן לפתרון, לעומת זאת הבעיות שלנו מול הטבע אינן נתונות למשא ומתן. הן מוחלטות ואינן ברות מיקוח. יש מספר בעיות של [[קיימות]] שהן בעצם בעיות בטחון חמורות מהבטחון הצבאי שלנו:+ − + − − − − * הרס של [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] - בנוסף להפסד העצום לטבע, זה מסוכן גם לקיומנו, כי פירוש הדבר פגיעה בחקלאות (למשל פגיעה במאביקים או פגיעה באויבים הטבעיים של החרקים המזיקים לחקלאות, שבלעדיהם יש צורך בהגדלת הריסוס עוד ועוד, היות ומזיקים לחקלאות מגלים עמידות). − − * אוכלוסייה גדולה יותר היא גם רגישה יותר ל[[מגיפה|מגיפות]]. כבר היום יש [[רעב עולמי|1 מיליארד רעבים]] ו- 2 מיליארד אנשים שאספקת המזון שלהם לא מספקת. יש יותר מידי ערבוב ביננו לבין חיות המשק, שעלולות להעביר מחלות (למשל ברווזים וחזירים בסין). − − − בעיית האוכלוסין [[אי-לינאריות|אינה לינארית]] שכן בני האדם הם בעלי חיים חכמים. תפסנו כבר לפני אלפי שנים את האיזורים העשירים במשאבים כמו דלתות של נהרות , אדמות פוריות לחקלאות וכו'. כך שאם לפני 10 שנים נוספו מיליון אנשים לישראל וכיום נוספים מליון אנשים, הבעיה שלנו גדולה יותר: − * יש צורך להאכיל עוד מיליון אנשים, אבל לעשות את זה באמצעות אדמות פחות פוריות. − * פרוש הדבר שימוש בעוד דשנים ועוד דלק לכל יחידת קרקע. − * השפעה גדולה יותר של כל בן אדם נוסף על האקלים ועל המגוון הגנטי, ככל שהמצב האקולוגי מחמיר. − − לטענת ארליך, ההנהגה שלנו בורה לחלוטין בבעיות האלה, למרות שיש קונצנזוס כמעט מלא בין מדענים שעוסקים בנושא. המדענים מתווכחים האם הסיכוי שיש לנו לשרוד הוא 10% או רק 1%. למרות ש"הסיפור של המזון" צריך להיות דבר שכל ילד בן 6 מכיר. סקרים שעושים בקרב חברי סגל ממדעי החברה באוניברסיטה בשאלה "מאיפה מגיע המזון" מראה שמעל 90% מהאנשים עונים - "מהסופרמרקט". מצד שני יש דברים במדעי החברה שהם בלתי צפויים כמו קריסת ברית המועצות. − − מה עושים? − − צריך להפוך את האוניברסיטאות לרלוונטיות עבור העולם. כיום הן מחולקות לדיספילינות נפרדות, כשכל אחד עובד בהן על משהו אחר, ולא רלוונטיות לפתרון רוב הבעיות הפרקטיות. צריך לשתף פעולה עם מדעי החברה ועם מדעי הרוח בפתרונות של הבעיות ([[קונסיילנס]]). לדוגמה איזה הודעות פסיכולוגיות עובדות על אנשים כדי שיפחיתו צריכת משאבים. − הם עושים דבר כזה בשנים האחרונות בסטנפורד . לדוגמה מחקר שמצא כי: − − אם אומרים לאדם במלון- "אנא השתמש במגבת שוב", זה לא עוזר, גם להגיד "אנא הצל את הסביבה" כמעט לא עוזר. − אם כותבים "רוב האנשים משתמשים שוב במגבת" זה עוזר. הכי עוזר לכתוב "רוב האנשים בחדר הזה משתמשים במגבת" - שיפור של 80%! − − באופן דומה הודעות על חשבון החשמל - "חסוך כסף וסייע לשמור אנרגיה" לא עוזרות. עוזר מעט - "רוב בני העיר חוסכים אנרגיה". עוזר הרבה - "רוב תושבי הבלוק שלך חוסכים אנרגיה". − − הדבר החשוב ביותר כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין הוא [[שיפור מעמד האישה]].
אין תקציר עריכה
לארליך היה ויכוח פומבי עם הכלכלן ג'וליאן סיימון שהוביל לכך שבשנת 1980 הם ערכו התערבות: הם הסכימו על סל של חמש מתכות נפוצות: נחושת, כרום, ניקל, טונגסטן ובדיל. סיימון הימר שערכו של סל המתכות ירד עד סוף העשור ב-1990, וארליך הימר שיעלה בערכו. בסוף העשור ארליך הפסיד בהתערבות, אך מאז כלכלנים מצאו שאם ההתערבות היתה נערכת ברוב העשורים האחרים של המאה הוא היה מנצח, כמו גם אם היתה נערכת ל-30 שנה במקום 10, או אם ההתערבות היתה על סל הכולל את רוב המצרכים החשובים ולא רק חמש מתכות.
לארליך היה ויכוח פומבי עם הכלכלן ג'וליאן סיימון שהוביל לכך שבשנת 1980 הם ערכו התערבות: הם הסכימו על סל של חמש מתכות נפוצות: נחושת, כרום, ניקל, טונגסטן ובדיל. סיימון הימר שערכו של סל המתכות ירד עד סוף העשור ב-1990, וארליך הימר שיעלה בערכו. בסוף העשור ארליך הפסיד בהתערבות, אך מאז כלכלנים מצאו שאם ההתערבות היתה נערכת ברוב העשורים האחרים של המאה הוא היה מנצח, כמו גם אם היתה נערכת ל-30 שנה במקום 10, או אם ההתערבות היתה על סל הכולל את רוב המצרכים החשובים ולא רק חמש מתכות.
== ביקור ארליך בישראל ==
==ראו גם==
* [[גבולות לצמיחה]]
* [[גידול אוכלוסין]], [[פיצוץ אוכלוסין]]
* [[פול ארליך]]
* [[תומס מלתוס]]
* [[התמוטטות (ספר)]]
* [[התחממות עולמית]], לאו דווקא הנושא הכי חשוב אבל הכי מוכר. הסכנה הגדולה שלה היא לא עליית פני הים, אלא שיבוש מחזור הגשמים, שיפריע ל[[חקלאות]] ולכן למזון.
* [[משבר הרעלים|הרעלה עולמית]] - בעיקר בגלל עשרות אלפי כימיקלים שכבר נמצאים בגוף שלנו במינון נמוך. בניגוד לבעיית האקלים, שניתן לפתור אותה באמצעות שתילת עצים או באמצעות פתרונות מטורפים (כמו להציב מסך בין כדור הארץ לבין השמש), אם פתאום יתחילו למות ילדים בני 4 מ[[סרטן]] בגלל [[זיהום]] לא יהיה לנו הרבה מה לעשות בנושא.
* בעיות [[עיבוד יתר]] של הקרקע ובעיות הקשורות לניהול המים והחקלאות.
* מלחמה על המשאבים, בעיקר על הדלק, שאנו משתמשים בו גם בחקלאות.
* מתגברת בעיית "'''ההחזר היורד על סיבוכיות'''" - לדוגמא: פעם היה קל לשאוב נפט והיום קשה ([[שיא תפוקת הנפט]], כך שצריך יותר ויותר טכנולוגיה כדי לקבל משאבים פחות איכותיים.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==