47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''מחלת פרקינסון''' (בעברית: רטטת) היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, המתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור (Substantia Nigra), איזור במרכז המוח. הסיבות למוות של תאים אלה לא ברור. התסמינים הבולטים ביותר בשלבים המוקדמים של המחלה הם תסמינים הקשורים לתנועה כמו רעידות, קשיחות, תנועה איטית וקושי ללכת. תסמינים מאוחרים יותר כוללים קשיי חשיבה בעיות התנהגותיות, ודמנציה מתרחשת לרוב בשלבים הסופיים של המחלה, וכן [[דיכאון]] שהוא מצב נפשי נלווה נפוץ. פרקינסון נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים, ורוב המקרים מתחרשים לאחר גיל 50, פרקינסון בקרב צעירים בוגרים נקרא young onset PD. המחלה נקראת על שמו של הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון. שבוע המודעות למחלת הפרקינסון בישראל מצוין כל שנה בין ה-5 ל-12 במרץ.
'''מחלת פרקינסון''' (בעברית: רטטת) היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, המתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור (Substantia Nigra), איזור במרכז המוח. הסיבות למוות של תאים אלה לא ברור. התסמינים הבולטים ביותר בשלבים המוקדמים של המחלה הם תסמינים הקשורים לתנועה כמו רעידות, קשיחות, תנועה איטית וקושי ללכת. תסמינים מאוחרים יותר כוללים קשיי חשיבה בעיות התנהגותיות, נוסף על כך, חלות הפרעות במערכות העיכול, השתן והשליטה בסוגרים. דמנציה מתרחשת לרוב בשלבים הסופיים של המחלה, וכן [[דיכאון]] שהוא מצב נפשי נלווה נפוץ. פרקינסון נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים, אך מתרחשת לעיתים גם אצל צעירים. זו מחלת ניוון העצבים השניה בשיכחותה לאחר [[אלצהייימר]]<ref name="NIEHS2014"/>. המחלה נקראת על שמו של הרופא האנגלי ג'יימס פרקינסון. שבוע המודעות למחלת הפרקינסון בישראל מצוין כל שנה בין ה-5 ל-12 במרץ.
==שכיחות המחלה==
שכיחות הפרקינסון בישראל אינה ידועה שכן היא לא נבדקה בצורה שיטתית. לפי אומדן גס יש כ- 20,000 חולי פרקינסון בישראל. הגיל הממוצע בו מתגלה המחלה הוא 58, אם כי יש מקרים של חולים בשנות השלושים והארבעים לחייהם.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease] בארצות הברית מעריכים כי קיימים כ-500 אלף חולי פרקינסון. שכיחות המחלה עולה עם הגיל. 90% מהחולים בפרקינסון חולים ב-late-onset sporadic Parkinson’s שאין לו רקע גנטי ברור, ואילו 10% חולים ב-early-onset Parkinson’s שיש לו אולי רקע גנטי מסויים. פרקינסון פוגע באנשים מכל הגזעים, הקבוצות האתניות, הלאומים ובעלי הכנסות שונות. <ref name="NIEHS2014"/>
מחקר שבחן את שכיחות המחלה בקרב שלושה קיבוצים בדרום הארץ מצא כי בשנת 1989 שיעור המחלה בקרב בני 40 ומעלה היה גבוה פי חמישה ביחס לכל אזור הנגב.</ref>Herishanu, Y., et al (1989). [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2804801 Clustering of Parkinson's disease in southern Israel]. Canadian Journal of Neurological Sciences, 16(4), 402-05. </ref>
==גורמים==
==גורמים==
מחקרים הראו כי חולי פרקינסון מאבדים 80% או יותר מהתאים המייצרים דופמין באזור ה-Substantia Nigra. הסיבה למות התאים או לפגיעה בהם אינה ידועה, ונערכים מחקרים לחיפוש רמזים בנושא. ייתכן כי יש כמה סיבות לפרקינסון או שסיבות שונות תורמות להתפתחות פרקינסון במספר מנגנונים שונים. רוב החוקרים חושבים כי לרוב הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים משפיעים על המחלה.<ref name="NIEHS2014"/>
פריצת דרך משמעותית בהבנת הקשרים המורכבים בין פרקינסון והסביבה התרחשה בטעות, כאשר מכורים לסמים בארצות הברית פיתחו תסמינים דמויי פרקינסון, בעקבות צריכה של הרואין סינתטי (MPTP). אירוע זה הפנה את תשומת לבם של החוקרים לקשר שבין רעלים והתפתחות המחלה. מאז, נמצא קשר בין פרקינסון ובין שימוש בחומרי הדברה, שתיית מי באר מזוהמים וקרבה לאזורי תעשייה, בתי דפוס ומחצבות.[http://www.ehf.org.il/disease/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F]<ref name="NIEHS2014">NIEHS (feb 2014). [https://www.niehs.nih.gov/health/materials/parkinsons_disease_and_environmental_factors_508.pdf Parkinson’s Disease and Environmental Factors]</ref>
===חומרי הדברה===
===חומרי הדברה===
בשנים האחרונות יש יותר ויותר ראיות כי חשיפה ל[[חומרי הדברה]] קשורה סטטיסית לסיכוי מוגבר של תחלואה בפרקינסון. ניוסיים רבים בבעלי חיים הצביעו על קשר כזה ומספר מחקרים בקרב בני אדם מתחילים להצביע על קשר בין כמה קבוצות של חומרי הדברה וחומרי הדברה ספיצפיים לבין פרקינסון. <ref name="NIEHS2014"/>
בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר ל[[חומרי הדברה]] יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית ב-2007 על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה<ref>Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.</ref> מעלה כי חשיפה לחומרים להדברת מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0706_sara_hadbara.htm]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.[http://www.news-medical.net/news/20100927/70/Hebrew.aspx] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[http://www.news-medical.net/news/20110214/4149/Hebrew.aspx]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדרייה ועקה חמצונית.[http://doctorsonly.co.il/2011/02/3769/]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[http://www.nature.com/neuro/journal/v3/n12/abs/nn1200_1301.html]
בקרב תושבי ישובים כפריים שחשופים יותר ל[[חומרי הדברה]] יש שכיחות גבוהה יותר של פרקינסון.[http://www.beok.co.il/Category/Article/221/%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2+%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%97+%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94+%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F] מחקר שפורסם בעיתון לרפואה תעסוקתית וסביבתית ב-2007 על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטת Aberdeen בבריטניה<ref>Dick FD et al. Environmental risk factors for Parkinson's disease and parkinsonism: the Geoparkinson study. Occup Environ Med. 2007 May 30.</ref> מעלה כי חשיפה לחומרים להדברת מזיקים עלולה לגרום לעלייה בסיכון למחלת פרקינסון.המחקר נערך על קבוצה של 3000 אנשים ברחבי אירופה, מהם 1000 בעלי סימני פרקינסון, מידת החשיפה למדבירי המזיקים נמצאה ביחס ישר לעלייה בסיכון להתפתחות המחלה.[http://osh.org.il/uploadfiles/nl_0706_sara_hadbara.htm]. בשנת 2010 מצאו חוקרים ישראלים כי בכפר בקע אל גרביה, יש שכיחות גבוהה פי 2 של פרקינסון יחסית לישובים ערביים אחרים באיזור, ולטענת החוקרים הדבר נובע לזיהום מים בחומרי הדברה[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1189235]. מחקר מ-2010 מצא כי לחולי פרקינסון יש ערכים גבוהים של חומר ההדברה beta-HCH (hexachlorocyclohexane) בדם יחסית לאוכלוסייה רגילה.[http://www.news-medical.net/news/20100927/70/Hebrew.aspx] מחקר שפורסם בשנת 2011 מצא כי אנשים שהשתמשו בשני סוגי חומרי הדברה,rotenone ו paraquat, חלו בפרקינסון בסיכוי גבוה פי 2.5 יחסית לקבוצת הביקורת.[http://www.news-medical.net/news/20110214/4149/Hebrew.aspx]. מחקר אחר שנערך על 90,000 חקלאים ומדבירים מצא קשר ברור בין עיסוק בחומרי הדברה מסויימים לבין סיכוי מוגבר לתחלואה בפרקינסון, ונתן מודל אפשרי להשפעת החומר דרך תפקוד לקוי של המיטוכונדרייה ועקה חמצונית.[http://doctorsonly.co.il/2011/02/3769/]. מחקר משנת 2000 מצא כי חשיפת עכברים לחומרי הדברה גרמה להם לפתח תסמינים של מחלת פרקינסון.[http://www.nature.com/neuro/journal/v3/n12/abs/nn1200_1301.html]
ממקרים מצאו כי [[נדידת חומרי הדברה|ריסוס יכול לנדוד]] כמו [[זיהום אוויר]] עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.
ממקרים מצאו כי [[נדידת חומרי הדברה|ריסוס יכול לנדוד]] כמו [[זיהום אוויר]] עם הרוח ולעבור מרחק של לפחות 300 מטרים בתנאים מסויימים ולהיות בעל השפעה על צמחים, כך שגם יישוב מרוחק למדי משדה יכול להיות מושפע [http://www.ram-on.co.il/content/%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%91-%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%AA]. לא ברור כיצד אם בכלל משפיעים חומרי ההדברה על פרקינסון בקרב כלל האוכלוסייה דרך חשיפה לשאריות חומרי הדברה במזון.
===חשיפה לממסים כימיים===
===חשיפה לממסים כימיים וחומרי ניקוי===
מחקר מבוסס אוכלוסיה שפורסם בשנת 2011 מצא לראשונה כי אפילו חשיפה מוגבלת לממסים כימיים, הנפוצים בשימוש במקומות עבודה ובתחביבים שונים (ציור, למשל), עשויים להעלות את הסיכון של גברים לחלות בפרקינסון, ללא קשר למספר החשיפות ולמשך החשיפה. החוקרים איתרו 99 זוגות של תאומים ממין זכר שרק אחד מהם חלה בפרקינסון, ובדקו את הקשר בין עבודתם ועיסוקיהם לבין הופעת המחלה. החוקרים גילו כי בקרב אנשים שנחשפו לממס הכימי TCE (המשמש כמסיר שומן, מסיר כתמים ומצוי גם בדבקים ומוצרים לניקוי שטיחים) במשך לפחות שעה בשבוע, הסיכון לחלות בפרקינסון עלה פי ששה. חשיפה משולבת ל-TCE ול-PERC (המשמש גם הוא בתעשיית הניקוי היבש ככימיקל מסיר שומן) העלתה את הסיכון פי תשע. משך החשיפה לא השפיע על יחס זה. בנוסף, יכלו לעבור שנים ארוכות מזמן החשיפה ועד התפרצות המחלה . [http://www.ehf.org.il/disease/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F]
מחקר מבוסס אוכלוסיה שפורסם בשנת 2011 מצא לראשונה כי אפילו חשיפה מוגבלת ל[[ממסים כימיים]], הנפוצים בשימוש במקומות עבודה ובתחביבים שונים (ציור, למשל), עשויים להעלות את הסיכון של גברים לחלות בפרקינסון, ללא קשר למספר החשיפות ולמשך החשיפה. החוקרים איתרו 99 זוגות של תאומים ממין זכר שרק אחד מהם חלה בפרקינסון, ובדקו את הקשר בין עבודתם ועיסוקיהם לבין הופעת המחלה. החוקרים גילו כי בקרב אנשים שנחשפו לממס הכימי TCE (המשמש כמסיר שומן, [[מסיר כתמים]] ומצוי גם בדבקים ומוצרים לניקוי שטיחים) במשך לפחות שעה בשבוע, הסיכון לחלות בפרקינסון עלה פי ששה. חשיפה משולבת ל-TCE ול-PERC (המשמש גם הוא בתעשיית הניקוי היבש ככימיקל מסיר שומן) העלתה את הסיכון פי תשע. משך החשיפה לא השפיע על יחס זה. בנוסף, יכלו לעבור שנים ארוכות מזמן החשיפה ועד התפרצות המחלה .<ref>Goldman, S., et al (2012). [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/ana.22629/abstract;jsessionid=92565180597277BD12E12DFF5DD429CE.d02t04 Solvent exposures and Parkinson disease risk in twins]. Annals of Neurology, 71, 776–784</ref> [http://www.ehf.org.il/disease/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F]
=== חשיפה למתכות כבדות===
=== חשיפה למתכות כבדות===
נעשו מספר מחקרים שחקרו קשר אפשרי בין חשיפות תעסוקתיות ל[[מתכות כבדות]] ([[ברזל]], [[אלומיניום]], [[עופרת]], [[מגנזיום]]) ובין פרקינסון. חוקרים אשר בחנו את הקשר בין חשיפה למתכות כבדות והתפרצות המחלה מצאו אחוז גבוה יותר של חולי פרקינסון בקרב מי שהיו חשופים לברזל, עופרת, נחושת, מגנזיום ו[[אבץ]] מעל עשרים שנה. המחקר העלה גם כי חשיפה לכמה מתכות בו זמנית העלתה את הסיכון ללקות במחלה. מחקר שנערך בקופים גילה כי חשיפה למגנזיום מונעת מהדופמין להגיע לאזור החיוני במוח, ובעקבות כך נגרמים קשיים מוטוריים. [http://www.ehf.org.il/disease/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F]
נעשו מספר מחקרים שחקרו קשר אפשרי בין חשיפות תעסוקתיות ל[[מתכות כבדות]] ([[ברזל]], [[אלומיניום]], [[עופרת]], [[מגנזיום]]) ובין פרקינסון. חוקרים אשר בחנו את הקשר בין חשיפה למתכות כבדות והתפרצות המחלה מצאו אחוז גבוה יותר של חולי פרקינסון בקרב מי שהיו חשופים לברזל, עופרת, נחושת, מגנזיום ו[[אבץ]] מעל עשרים שנה. המחקר העלה גם כי חשיפה לכמה מתכות בו זמנית העלתה את הסיכון ללקות במחלה. מחקר שנערך בקופים גילה כי חשיפה למגנזיום מונעת מהדופמין להגיע לאזור החיוני במוח, ובעקבות כך נגרמים קשיים מוטוריים. [http://www.ehf.org.il/disease/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F]
===פעילות גופנית===
מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האכולוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של פעילות גופנית מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת בפרקינסון<ref name="NIEHS2014"/>
===עישון===
לעישון יש [[עישון|השפעות רבות לרעה על הבריאות]] אבל לגבי פרקינסון, בוצעו מספר מחקרים שמצאו כי מעשנים חולים פחות באלצהיימר יחסית ללא מעשנים. הסיבה לכך אינה ברורה, אבל ככל הנראה הדבר נובע מכך שניקוטין פועל כמגן על קולטנים עצביים שקולטים דופמין במוח. מחקר אחד מצא כי כמות השנים שאדם מעשן מקטינה את הסיכון לחלות בפרקינסון ואין קשר לכמות הסיגריות שמעשנים. <ref name="NIEHS2014"/>
===גורמים נוספים ===
;גורמים תזונתיים:
ההשפעה של גורמים תזונתיים אינה ברורה. מחקר אחד משנת 2013 מצא כי צריכה של חומצות שומן רב בלתי רוויות (כמו שיש באבוקדו, בסלמון, בזרעי חמניות, שומשום, אגוזי מלך ועוד) מקטינה את הסיכוי לפתח את המחלה. עם זאת יש צורך לחזור ולבסס מחקר זה באמצעות מחקרים נוספים. <ref name="NIEHS2014"/>
חוקרים בודקים אפשרות כי קפה מקטין את קצב התקדמות המחלה. <ref name="NIEHS2014"/>
;מחסור בויטמין D:
חוקרים בודקים את האפשרות כי מחסור בויטמין D מעודד את המחלה, וכי פעילות בחוץ מקטינה את הסיכוי לחלות בה. <ref name="NIEHS2014"/>
==תאוריות לגבי מנגנוני תחלואה==
קיימות מספר תאוריות לגבי מנגוני המחלה, ייתכן כי יותר מתאוריה אחת תתברר כנכונה[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
===רדיקלים חופשיים===
על פי תיאוריה אחת, [[רדיקלים חופשיים]] יכולים לגרום למותם של תאי-עצב וכך להוביל למחלת הפרקינסון. רדיקלים חופשיים אינם יציבים משום שחסר להם אלקטרון אחד. בנסיון להשלים את האלקטרון החסר מתקשרים הרדיקלים החופשיים עם מולקולות סמוכות (במיוחד עם מתכות כמו ברזל), בתהליך הקרוי חמצון/התחמצנות (Oxidation). ההשערה היא שתהליך החמצון, פוגע ברקמות ובתוכן הנוירונים. הוכחות לכך שהחמצון עלול לגרום להתפתחות פרקינסון, כוללות את ממצא קיום רמות גבוהות של ברזל במוחם של חולי פרקינסון, במיוחד באזור ה-Substantia Nigra, ולחלופין המצאות רמות נמוכות של פריטין (Ferritin), המגן על התאים על ידי קשירת הברזל או יצירת טבעת מסביב לברזל ובידודו.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
===רעלנים===
קיימת ההשערה כי מחלת הפרקינסון עלולה להופיע כאשר רעלן (טוקסין) פנימי או חיצוני הורס באופן סלקטיבי נוירונים מסוג Dopaminergic - נוירונים הפועלים תוך ניצול הדופאמין כמעביר הגרוי העצבי. תיאוריה זו מתבססת על העובדה שישנם מספר רעלנים (כגון MPTP) ותרופות נוירולפטיות הידועים כגורמים לתסמינים פרקינסוניים בבני-אדם. בכל אופן, אף מחקר לא סיפק הוכחה נחרצת שרעלן גורם למחלה זו.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
מחקרים בבעלי-חיים הראו, כי MPTP הפריע לתיפקוד המיטוכונדריה בתאי עצב. חוקרים החלו החוקרים להתעניין באפשרות שפגיעה ב-DNA מיטוכונדרי עלולה לגרום לפרקינסון.
===גורמים גנטיים===
תיאוריה חדשה יחסית חוקרת את תפקידם של גורמים גנטיים בהתפתחות מחלת הפרקינסון. 15-20% מחולי הפרקינסון יש קרוב משפחה שהתנסה בתסמינים של פרקינסון כמו רעד.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
===האצה בהתבלות של תאים===
תיאוריה נוספת מעלה את ההשערה שמחלת הפרקינסון מופיעה כאשר מסיבות לא ידועות מואצת ההתבלות הנורמלית תלוית-הגיל של הנוירונים יצרני הדופמין, אצל אנשים מסוימים. העובדה כי אובדן מנגנונים מגינים נוגדי-חמצון קשור למחלת הפרקינסון ולהזדקנות גם יחד מחזקת תיאוריה זו. [http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
==תסמינים מוקדמים למחלה==
קשה לאבחן חולים במחלת פרקינסון. למחלת פרקינסון והפרעות תנועה אחרות אין סמנים ביולוגיים, כך שאין בדיקת דם פשוטה אותה ניתן לבצע, והאבחון הטוב ביותר שיש למחלה הוא מבחן שמבצע ניורלוג במשך 20 דקות, המבחן יקר ולכן מבוצע בעיקר במחקרים קליניים.<ref name="ted2012"/>
חוקרים מנסים כיום לזהות תסמינים מוקדמים יותר למחלה, מתוך אמונה כי המחלה מתפתחת על פני שנים רבות, וכן כי גילוי מוקדם יכול לסייע בריפוי או עצירת המחלה. התסמינים עשויים לכולל עצירות, תתרנות (אובדן תחושת ריח), ישנוניות מוגזמת בשעות היום, הפרעות במצב רוח או חרדה, והפרעות שינה. קשה לזהות תסמין אחד כקשור למחלה אבל חוקרים חושבים שאולי מספר תסמינים כאלה הם תסמינים מוקדמים לפרקינסון. <ref name="NIEHS2014"/>
הסימנים המוקדמים של מחלקת הפרקינסון אינם בולטים ומופיעים בהדרגה. חולים עלולים:
* לחוש בעייפות או הרגשה כללית רעה.
* לחוש אי-יציבות קלה.
* להתקשות בקימה מישיבה.
* להבחין כי הם מדברים ברכות רבה מדי וכי כתב ידם נראה מכווץ ועכבישי.
* לשכוח מלה או לאבד את חוט המחשבה שלהם.
* להרגיש נרגזים או מדוכאים ללא כל סיבה נראית-לעין.
תקופה מוקדמת מאד זו יכולה להימשך זמן רב בטרם יופיעו הסימפטומים הקלאסיים הבולטים לעין. חברים ובני משפחה יכולים להיות הראשונים שיבחינו בשינויים. פניו של החולה יכולים להפוך לחסרי-הבעה וחסרי-חיים ("פני מסיכה"). אותו אדם יכול להישאר זמן רב באותה תנוחה או שלא יזיז את ידיו ורגליו באופן רגיל. החולה עלול להראות נוקשה, בלתי-יציב ואיטי שלא כרגיל.[http://www.parkinson.org.il/About-Parkinsons-Disease]
בשנת 2012 הציעה המתמטיקאי היישומי מקס ליטל לפתח שיטה לזיהוי קל יחסית של הימצאות המחלה באדם, ומצב התקדמותה בו. השיטה מבוססת על ניתוח צלילים המופקים ממיתרי קולו של החשוד כחולה, ובדיקת שונות בהם ביחס לאדם בריא. הדבר מקודם במסגרת "היוזמה לזיהוי קולי של פרקינסון" (Parkingson’s Voice Initiative). לשיטה נדרש איסוף של בסיס נתונים גדול מספיק. <ref name="ted2012">[http://www.ted.com/talks/max_little_a_test_for_parkinson_s_with_a_phone_call?language=he מקס ליטל: בדיקה למחלת פרקינסון בשיחת טלפון] הרצאת TED 2012</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==