שינויים

גז טבעי בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־10:45, 4 בינואר 2016

הוסרו 35 בתים , 10:45, 4 בינואר 2016

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1: −

'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד [[דלק מחצבי|ממקורות האנרגיה]] המרכזיים המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] והספקת אנרגיה [[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות של חברות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.

+

'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד [[דלק מחצבי|ממקורות האנרגיה]] המרכזיים המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] והספקת אנרגיה [[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות של חברות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.

[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|250 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1]]

שורה 39: שורה 39:

בפברואר 2012, התגלה גז במאגר "תנין 1", 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון המאגר הן נובל אנרג'י האמריקאית, דלק קידוחים ואבנר. הקידוח בוצע לשכבת הקרקע הידועה בתור "חולות תמר", בעומק (קרקע ומים) של 5,500 מטר. מאגר זה נחשב לשלישי בגודלו בישראל, ע"פ דיווחי החברות יש בו כ-30 מיליארד מטר מעוקב (BCM).{{הערה|1=[http://www.themarker.com/markets/1.1681171 דלק קידוחים ואבנר: גז טבעי בהיקף של 1.1 TCF ב"תנין"], 06.04.12 מאת ליאור זנו באתר themarker]]}}

−

במהלך 2012 נתגלה כי חלק מהערכות לגבי הקידוחים היו מוגזמות. כך לדוגמה בקידוח 'שמשון' ציפו למצוא מאגר בגודל 56 BCM ועובי שכבה של 82 מטרים אבל מצאו שכבה בגודל 19 מטרים וגודל המאגר המוערך ירד לכרבע מהגודל המוערך בתחילה - כ-14 BCM בלבד. כך גם קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי' שבו היו ציפיות למעל 84 BCM ונמצאו בו פחות מ-28 BCM.[http://www1.bizportal.co.il/article/348323]. [http://www1.bizportal.co.il/article/356839]במאגר "מירה" פורסמו תחזיות של 119 BCM שהם כחצי מגודלו של מאגר תמר [http://www1.bizportal.co.il/article/245763] אבל בסופו של דבר נתגלו בו רק סימני נפט.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991] גם הקידוח ב"שרה" נתגלה כיבש[http://www1.bizportal.co.il/article/339081]. בשנת 2013 נתגלה מאגר "כריש".

+

במהלך 2012 נתגלה כי חלק מהערכות לגבי הקידוחים היו מוגזמות. כך לדוגמה בקידוח 'שמשון' ציפו למצוא מאגר בגודל 56 BCM ועובי שכבה של 82 מטרים אבל מצאו שכבה בגודל 19 מטרים וגודל המאגר המוערך ירד לכרבע מהגודל המוערך בתחילה - כ-14 BCM בלבד. כך גם קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי' שבו היו ציפיות למעל 84 BCM ונמצאו בו פחות מ-28 BCM.[http://www1.bizportal.co.il/article/348323]. [http://www1.bizportal.co.il/article/356839]במאגר "מירה" פורסמו תחזיות של 119 BCM שהם כחצי מגודלו של מאגר תמר [http://www1.bizportal.co.il/article/245763] אבל בסופו של דבר נתגלו בו רק סימני נפט.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991] גם הקידוח ב"שרה" נתגלה כיבש[http://www1.bizportal.co.il/article/339081]. בשנת 2013 נתגלה מאגר "כריש".

בשנת 2012 התרחש משבר הספקה בגז לישראל. מחד, המהפכה במצרים ואירועי טרור שם גרעו זרימת גז בסך 2.1 מיליארד מטר מעוקב. מאידך עקב שאיבת יתר או עקב תכנון לא נכון של הבאר התמוטט מאגר מארי B של שותפות "ים תטיס" והפקה השנתית ממנו ירדה מ-3.5 ל-1.8 מיליארד מטרים מעוקבים. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1889997]

−

אם בגלל קשיי הרגולציה, אם בגלל אי וודאות וקשיים בייצוא, ואם בגלל המונופול המקומי כמות החיפושים הואטה מאז. כמו כן , גם לפי נתוני משרד האנרגיה רוב התגליות המשמעותיות של גז טבעי בישראל היו אמורות להתגלות בקידוחים מתוכננים עד שנת 2014. לטענת יוסי לנגוצקי, את רוב המאגרים הגדולים של הגז כבר גילנו. מאגרים אחרים שצפויים להתגלות הם נמצאים בסוג אחר של מבנה קרקע ולכן הם צפויים להיות קטנים יותר מ"לוויתן" ו"תמר".[http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=K&0r9VQ=JKIH]

+

אם בגלל קשיי הרגולציה, אם בגלל אי וודאות וקשיים בייצוא, ואם בגלל המונופול המקומי כמות החיפושים הואטה מאז. כמו כן, גם לפי נתוני משרד האנרגיה רוב התגליות המשמעותיות של גז טבעי בישראל היו אמורות להתגלות בקידוחים מתוכננים עד שנת 2014. לטענת יוסי לנגוצקי, את רוב המאגרים הגדולים של הגז כבר גילנו. מאגרים אחרים שצפויים להתגלות הם נמצאים בסוג אחר של מבנה קרקע ולכן הם צפויים להיות קטנים יותר מ"לוויתן" ו"תמר".[http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=K&0r9VQ=JKIH]

==מאגרי הגז הטבעי בישראל==

שורה 90: שורה 90:

[[תמלוגים]] הם כסף הניתן מטעם חברה שמפיקה [[משאב טבע]] כפיצוי לציבור על ניצול המשאב. לפי תפיסה זו, שקיימת בכל מדינות העולם, המשאבים, גם אם עוד לא נתגלו, שייכים לציבור לדורותיו. הפקת משאבי הטבע פרושה כילוי שלהם היום, ועל כן יש לפצות את הציבור על חוסר היכולת להשתמש בהם בעתיד.

−

עד שנת 2010 חברות המפיקות גז טבעי בישראל חויבו בתמלוגים של 12.5% למדינה. בתוספת [[מס החברות]], המיסוי על הגז הגיע לכ-30%. המיסוי על רווחי גז ונפט בישראל היה הנמוכים בעולם בהשוואה בינלאומית. לשם השוואה, בפולין המס עומד על 40%, באנגליה על 53%, בקנדה על 55%, בארצות הברית על 51% בממוצע, בפרו 58-65%, בדנמרק על 69%, ובנורבגיה על 75% בממוצע, כשהמקסימום מגיע ל-84% (שיעור המס תלוי בגודל המאגר וברווחיותו).<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4047126,00.html אחרי ששינסקי: ישראל מיישרת קו עם העולם?] תני גולדשטיין, ynet, 25.03.11</ref> בחלק מהמדינות המדינה מחזיקה בעצמה בחברה לחיפוש נפט וגז שהיא שותפה לסיכון ולרווחים של החברות הפרטיות.

+

עד שנת 2010 חברות המפיקות גז טבעי בישראל חויבו בתמלוגים של 12.5% למדינה. בתוספת [[מס החברות]], המיסוי על הגז הגיע לכ-30%. המיסוי על רווחי גז ונפט בישראל היה הנמוכים בעולם בהשוואה בינלאומית. לשם השוואה, בפולין המס עומד על 40%, באנגליה על 53%, בקנדה על 55%, בארצות הברית על 51% בממוצע, בפרו 58-65%, בדנמרק על 69%, ובנורבגיה על 75% בממוצע, כשהמקסימום מגיע ל-84% (שיעור המס תלוי בגודל המאגר וברווחיותו).<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4047126,00.html אחרי ששינסקי: ישראל מיישרת קו עם העולם?] תני גולדשטיין, ynet, 25.03.11</ref> בחלק מהמדינות המדינה מחזיקה בעצמה בחברה לחיפוש נפט וגז שהיא שותפה לסיכון ולרווחים של החברות הפרטיות.

גובה התמלוגים בישראל נקבע ב-1952 בחוק הנפט, ולא שונה כיוון שכמויות הגז שהתגלו בישראל היו זניחות. עם השנים השתכללה הטכנולוגיה והחלו חיפושי גז גם באיזור הים התיכון. בשנת 2002 נידונה הצעת חוק של 5 חברי כנסת בוועדת הכלכלה שהציעה לעלות את התמלוגים ל-60%. תאגידי הגז יחד הפעילו [[לובי פוליטי]] ולחץ פוליטי כבד שהביא לביטול היוזמה.[http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/205/514.html] לטענת שר האוצר, יובל שטייניץ, גם הממשל האמריקאי התנגד להעלאת המיסוי, ודבר זה הוביל לביטול היוזמה. לדבריו: "אי אפשר לקבל עיקרון שאם המדינה נהגה בשלומיאליות ורשלנות היא צריכה להמשיך בכך. חובה על המדינה לתקן טעויותיה."

שורה 102: שורה 102:

הוועדה המליצה על הנהגת היטל רווחי נפט וגז פרוגרסיביים עד לשיעור מקסימלי של 60% מהרווחים, לאחר שהמשקיעים ייזכו להחזר ההשקעה בתוספת 50%. ההמלצות הועברו לחקיקה בכנסת. במהלך דיונים אלה הועברו תיקונים ו"ריכוכים" רבים בהחלטות הוועדה שבהם ניתנו הטבות נוספות ליזמים.[http://www.themarker.com/markets/1.599811]. במרץ 2011 אושר [[חוק מיסוי רווחי נפט]], התשע"א-2011. מספר חברות גז עתרו נגד החוק אבל בג"צ דחה את העתירה.[http://www.tashtiot.co.il/2012/08/15/%D7%A9%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99/] החוק אמור להניב בעתיד הכנסות שנתיות בהיקף הולך וגדל בהדרגה, שיגיע בסופו של דבר ל-8 מיליארד ש"ח בשנה, אבל המיסוי יתחיל רק לאחר שהיזמים יסיימו להחזיר 230% מהשקעתם בגילוי המאגר ובפיתוחו, פרוש הדבר שהכנסות מהחוק לא יתרחשו לפני שנת 2018. <ref name="globs_0113">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000814558 בדיקת "גלובס": היקף תמלוגי הגז השנה - עד 125 מיליון דולר'] עמירם ברקת, גלובס, 15.1.2013</ref>

−

עד אז תקבל הממשלה הכנסות מהגז רק באמצעות תמלוגי חוק הנפט. שיעור התמלוגים בפועל, בניכוי הוצאות מוכרות, יעמוד על 11.4%. בחישוב כמות הגז שהצינור מ"תמר" מסוגל להזרים, יניבו תמלוגי הגז למדינה ב-2013 סכום כולל של 125 מיליון דולר, או 462 מיליון ש"ח ובהמשך סכום זה יעלה עד ל-272 מיליון דולר ב-2016 . <ref name="globs_0113"/> פרוש הדבר שסך ההכנסות מהתמלוגים ב-4 השנים האחרונות יעמדו על 3,085 מיליון ש"ח, או 771 מיליון ש"ח לשנה, סכום שעלול להיות נמוך מהוצאות אבטחת המתקנים.

+

עד אז תקבל הממשלה הכנסות מהגז רק באמצעות תמלוגי חוק הנפט. שיעור התמלוגים בפועל, בניכוי הוצאות מוכרות, יעמוד על 11.4%. בחישוב כמות הגז שהצינור מ"תמר" מסוגל להזרים, יניבו תמלוגי הגז למדינה ב-2013 סכום כולל של 125 מיליון דולר, או 462 מיליון ש"ח ובהמשך סכום זה יעלה עד ל-272 מיליון דולר ב-2016. <ref name="globs_0113"/> פרוש הדבר שסך ההכנסות מהתמלוגים ב-4 השנים האחרונות יעמדו על 3,085 מיליון ש"ח, או 771 מיליון ש"ח לשנה, סכום שעלול להיות נמוך מהוצאות אבטחת המתקנים.

−

בשנת 2011 העריך החשב הכללי באוצר את סך הכסף שתקבל הממשלה שיתקבל מתמלוגי הגז וממיסוי חברות הגז במיסוי רגיל ומס ששינסקי ב-20.3 מיליארד ש"ח על פני כל התקופה. חישוב זה כלל רק את מאגר תמר ואת המאגרים הקטנים יותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000747337] היות ומאגר לוויתן גדול בערך פי 2 ממאגר תמר, ניתן להעריך את סך הכנסות המדינה מהגז ב-60 מיליארד ש"ח. לייצוא הגז אין השפעה על גובה התמלוגים שיתקבלו היות ורווחי יתר של החברות ממכירת הגז לחו"ל אינם נחשבים לצרכי המס של "מס ששינסקי". [http://www.themarker.com/markets/1.599811]

+

בשנת 2011 העריך החשב הכללי באוצר את סך הכסף שתקבל הממשלה שיתקבל מתמלוגי הגז וממיסוי חברות הגז במיסוי רגיל ומס ששינסקי ב-20.3 מיליארד ש"ח על פני כל התקופה. חישוב זה כלל רק את מאגר תמר ואת המאגרים הקטנים יותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000747337] היות ומאגר לוויתן גדול בערך פי 2 ממאגר תמר, ניתן להעריך את סך הכנסות המדינה מהגז ב-60 מיליארד ש"ח. לייצוא הגז אין השפעה על גובה התמלוגים שיתקבלו היות ורווחי יתר של החברות ממכירת הגז לחו"ל אינם נחשבים לצרכי המס של "מס ששינסקי". [http://www.themarker.com/markets/1.599811]

−

בשנת 2015 התברר כי בקרב משרדי הממשלה השונים ישנן הערכות שונות לגבי מיסוי הגז, וכן נחשפה התלות של מיסוי הגז במחיר הגז בעולם. הערכות של יוג'ין קנדל בשנת 2012 היתה 430 מיליארד ש"ח, סטנלי פישר העריך בשנת 2013 כי מיסוי הגז יכניס 460 מיליארד ש"ח. עדי ברנדר העריך בשנת 2015 כי מיסוי הגז יניב למדינה 590 מיליארד ש"ח, וכנראה על בסיס זה טען נתניהו בשנה זו כי הגז יכניס לקופת המדינה 600 מיליארד ש"ח. לעומת זאת ניתוחים במשרד האוצר באותה שנה העריכו כי מיסוי הגז יניב בין 220 לבין 350 מיליארד ש"ח בין היתר בגלל ירידת מחיר הנפט בעולם, בגלל ירידה בתחזית של כמות הגז שיש במאגרים ובגלל עלויות פיתוח יקרות יותר ממה שהוערך בתחילה.<ref name="bar-ely_0815">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2699183 לאן נעלמו מאות מיליארדי שקלים? הכנסות המדינה מהגז יתכווצו ביותר מ-50%] אבי בר-אלי, 04.08.2015 , דה-מארקר</ref>

+

בשנת 2015 התברר כי בקרב משרדי הממשלה השונים ישנן הערכות שונות לגבי מיסוי הגז, וכן נחשפה התלות של מיסוי הגז במחיר הגז בעולם. הערכות של יוג'ין קנדל בשנת 2012 היתה 430 מיליארד ש"ח, סטנלי פישר העריך בשנת 2013 כי מיסוי הגז יכניס 460 מיליארד ש"ח. עדי ברנדר העריך בשנת 2015 כי מיסוי הגז יניב למדינה 590 מיליארד ש"ח, וכנראה על בסיס זה טען נתניהו בשנה זו כי הגז יכניס לקופת המדינה 600 מיליארד ש"ח. לעומת זאת ניתוחים במשרד האוצר באותה שנה העריכו כי מיסוי הגז יניב בין 220 לבין 350 מיליארד ש"ח בין היתר בגלל ירידת מחיר הנפט בעולם, בגלל ירידה בתחזית של כמות הגז שיש במאגרים ובגלל עלויות פיתוח יקרות יותר ממה שהוערך בתחילה.<ref name="bar-ely_0815">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2699183 לאן נעלמו מאות מיליארדי שקלים? הכנסות המדינה מהגז יתכווצו ביותר מ-50%] אבי בר-אלי, 04.08.2015, דה-מארקר</ref>

==לובי פוליטי וקשרי הון שלטון==

שורה 122: שורה 122:

|מקור=יובל שטייניץ חושף: "חששתי שיחסלו אותי"[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/457/784.html]}}.

−

העמותה לדמוקרטיה מתקדמת תהתה מדוע שטייניץ לא התלונן במשטרה על איומים כאלה. היא גם פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, כדי שזה יפתח בחקירה לבירור זהות היועץ שהשמיע את הדברים וזהותם של שולחיו. גם יו"ר הוועדה איתן ששינסקי, דיווח בעבר על איומים דומים [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1993472]

+

העמותה לדמוקרטיה מתקדמת תהתה מדוע שטייניץ לא התלונן במשטרה על איומים כאלה. היא גם פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, כדי שזה יפתח בחקירה לבירור זהות היועץ שהשמיע את הדברים וזהותם של שולחיו. גם יו"ר הוועדה איתן ששינסקי, דיווח בעבר על איומים דומים [http://www.themarker.com/markets/marketmoney/1.1993472]

−

לפי העיתון כלכליסט, נפגש [[יצחק תשובה]], ומועסקים שלו בחברת דלק אנרגיה עם עשרות חברי כנסת ושרים במטרה לשכנע אותם למנוע את העלאת התגמולים. הדבר כלל פגישות עם משה גפני יו"ר וועדת הכספים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, שר החוץ אביגדור ליברמן, יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר נגיד בנק ישראל, יואל חסון ממפלגת קדימה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, השרה לימור לבנת, סגן השר משה יעלון, השר אבישי ברוורמן, בנימין בן אליעזר שר התמ"ת, מנכ"ל האוצר חיים שני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, שר התשתיות עוזי לנדאו, השר מיכאל איתן, השר שלום שמחון מהעבודה, ח"כ ישראל חסון מקדימה, ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה, ח"כ חיים אורון, יו"ר מרצ, וחברי כנסת נוספים שהיו פעילים לאחר מכן בנסיונות למנוע את העלאת התמלוגים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3487782,00.html]

+

לפי העיתון כלכליסט, נפגש [[יצחק תשובה]], ומועסקים שלו בחברת דלק אנרגיה עם עשרות חברי כנסת ושרים במטרה לשכנע אותם למנוע את העלאת התגמולים. הדבר כלל פגישות עם משה גפני יו"ר וועדת הכספים, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יובל שטייניץ, שר החוץ אביגדור ליברמן, יעקב פרנקל נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר נגיד בנק ישראל, יואל חסון ממפלגת קדימה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, השרה לימור לבנת, סגן השר משה יעלון, השר אבישי ברוורמן, בנימין בן אליעזר שר התמ"ת, מנכ"ל האוצר חיים שני, מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי, שר התשתיות עוזי לנדאו, השר מיכאל איתן, השר שלום שמחון מהעבודה, ח"כ ישראל חסון מקדימה, ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה, ח"כ חיים אורון, יו"ר מרצ, וחברי כנסת נוספים שהיו פעילים לאחר מכן בנסיונות למנוע את העלאת התמלוגים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3487782,00.html]

בזמן וועדת ששינסקי הפעילה חברת נובל אנרג'י את חברת "גלעד יחסי ממשל" לצורך [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]]. לאחר התחקיר בתוכנית "עובדה" על חברת גלעד הפסיקה נובל אנרג'י לעבוד עם חברה זו.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000725178] לפי תחקיר כלכליסט, התברר כי טענות נובל אנרג'י על כך שהיא משלמת מיסים גבוהים בישראל אינה נכונה וכי דווקא בישראל נובל אנרג'י משלמת מיסים ותמלוגים נמוכים.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3415155,00.html]

שורה 130: שורה 130:

מסע לחצים זה לווה גם במסע פרסום מטעם נובל אנרג'י שיועד אל הציבור הישראלי. [https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/]

−

מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושרים בכירים. כאשר לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו במחיר יקר) ולהפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם:

+

מספר ראשי חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] נפגשו עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושרים בכירים. כאשר לחברות אלה יש אינטרס לייצא את הגז (כדי למכור אותו במחיר יקר) ולהפחית את תשלומי התמלוגים ולהימנע מהתערבות רגולטורים בהקשר של פיקוח מחירים. הדבר כלל את הפגישות עם:

* '''פיטר קולמן''', מנכ”ל תאגיד הנפט והגז האוסטרלי '''וודסייד'''. התאגיד שווה 28.5 מיליארד דולר, חולש על 40% מפעילות הקידוחים לחופי אוסטרליה, ובעל קשרים הדוקים עם הממשל האוסטרלי, כמו גם עם זה של סין. לתאגיד כוונה לקנות 30% ממאגר לוויתן ולייצא אותו. קולמן נפגש עם נתניהו בצורה חשאית, בזמן שזה התלבט בשאלה האם לאמץ את דו"ח צמח על ייצוא הגז. <ref name="marker_0313_tnc">[http://www.themarker.com/magazine/1.1973764 כך מעבירה ישראל את רוב משאבי הטבע לידיים זרות] אבי בר-אלי, 23.3.2013, דה מארקר</ref>

* '''צ’רלס (צ’אק) דיווידסון''', נשיא חברת הגז '''נובל אנרג’י'''. נפגש מספר פעמים באופן דיסקרטי עם ראש הממשלה ושר האוצר. נובל אנרג'י מחזיקה יחד עם דלק אנרגיה בנתחים ממגרי תמר ולוויתן, כך שהיא חלק משותפות המחזיקה בכ 80% מהגז הישראלי. היא גם מחזיקה ב-100% מזכויות התפעול של מאגרי הגז. לנובל יש אינטרס לייצא את הגז, וכן שלא יכריזו על שותפויות הגז כעל מונופול ויביאו להתערבות במחירים או לחיות מכירת אחד המאגרים. <ref name="marker_0313_tnc"/>

−

* '''מגעים חשאיים עם טורקיה''' - קיום של מגעים חשאיים בין החברות רציו, דלק, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה עם משרד האנרגיה הטורקי וגורמים עסקיים נוספים, במטרה לייצא גז לטורקים, זאת לפני שהממשלה קיבלה החלטה על ייצוא הגז. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] . התנצלות ישראל על הפעילות מול המשט הטורקי, הגדילה את הסיכויים לפתיחת הייצוא לטורקיה.[http://www.energianews.com/article.php?id=16421]

+

* '''מגעים חשאיים עם טורקיה''' - קיום של מגעים חשאיים בין החברות רציו, דלק, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה עם משרד האנרגיה הטורקי וגורמים עסקיים נוספים, במטרה לייצא גז לטורקים, זאת לפני שהממשלה קיבלה החלטה על ייצוא הגז. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html]. התנצלות ישראל על הפעילות מול המשט הטורקי, הגדילה את הסיכויים לפתיחת הייצוא לטורקיה.[http://www.energianews.com/article.php?id=16421]

מומחית האנרגיה ברנדה שפר מתחה ביקורת על פגישות אלה ואמרה:

שורה 141: שורה 141:

חברת נובל קורפוריישן, שהיא חברת אחות של נובל אנרג'י ויש לה בעלי מניות ודירקטוריון משותף, וכן וחברות נוספות המספקות שירותים לקידוחים תמר ולוויתן הואשמו בארצות הברית במתן שוחד לפקידים במספר מדינות, ושילמו קנסות לממשל האמריקאי עקב כך. [http://www.themarker.com/markets/1.588282]

====פקידי ציבורי שעברו לעבוד אצל חברות הגז ====

−

פקידים בכירים וכן עיתונאים, ובעלי תפקיד רבים אשר פעלו למען האינטרס הציבורי מונו, אם בתום [[תקופת צינון]] ואם לא, לתפקידים בכירים בחברות הגז, בחברות ~~בבעלתו~~ של יצחק תשובה ובחברות דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתב “עניין מרכזי”|כתובת =http://www.news-israel.net/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-20-%D7%9E%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1.html|כותרת = תשובה שוכר בתנאים מפתים עשרות בכירים במשק עם סיום תפקידם הציבורי|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 30 ביולי 2015}} וכן גם {{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}} </ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.2782076|כותרת = ח"כ רוזנטל מציג: הרשימה המדהימה של פקידי הממשלה שעברו לעבוד אצל יצחק תשובה|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 23 בנובמבר 2015}} </ref> דבר זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. {{הערה|הסרטון הועלה לדף ~~הפיסבוק~~ של [https://www.facebook.com/j14live/videos/1136466533047930/ צדק חברתי - חדר מצב], אפקט הדלת המסתובבת: 22 פקידי ממשל שעברו לצד של תשובה (18 באוגוסט 2015)}}

+

פקידים בכירים וכן עיתונאים, ובעלי תפקיד רבים אשר פעלו למען האינטרס הציבורי מונו, אם בתום [[תקופת צינון]] ואם לא, לתפקידים בכירים בחברות הגז, בחברות בבעלותו של יצחק תשובה ובחברות דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתב “עניין מרכזי”|כתובת =http://www.news-israel.net/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9E%D7%A2%D7%A1%D7%99%D7%A7-20-%D7%9E%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%9D-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-1.html|כותרת = תשובה שוכר בתנאים מפתים עשרות בכירים במשק עם סיום תפקידם הציבורי|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 30 ביולי 2015}} וכן גם {{קישור כללי|הכותב =|כתובת =http://www.haaretz.co.il/misc/1.1335059|כותרת = חובב רגולטורים, לובשי מדים ובנקאים בדימוס|אתר = הארץ|תאריך = 3 ביולי 2008}} </ref> <ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.2782076|כותרת = ח"כ רוזנטל מציג: הרשימה המדהימה של פקידי הממשלה שעברו לעבוד אצל יצחק תשובה|אתר = עניין מרכזי|תאריך = 23 בנובמבר 2015}} </ref> דבר זה גרר ביקורת ציבורית נוקבת. {{הערה|הסרטון הועלה לדף הפייסבוק של [https://www.facebook.com/j14live/videos/1136466533047930/ צדק חברתי - חדר מצב], אפקט הדלת המסתובבת: 22 פקידי ממשל שעברו לצד של תשובה (18 באוגוסט 2015)}}

# [[יוסי אבו]], יועץ שר האוצר לשעבר מונה למנכ"ל [[דלק קידוחים]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אבשלום חלוץ|כתובת =http://www.themarker.com/personal/1.1006517|כותרת = משתלם לעבור לדלק: תנאי השכר המפנקים של יוסי אבו|אתר = the marker|תאריך = 28 באוגוסט 2011}}</ref>

# [[משה ברקת]], מנהל התאגידים ב[[הרשות לניירות ערך]] מונה ליו"ר הפניקס.<ref>{{קישור כללי|הכותב = רון שטיינבלט|כתובת =

שורה 147: שורה 147:

# [[איתן זילביגר]], מנכ”ל החברה לשירותי איכות הסביבה מונה למנכ"ל [[חברת דלק שמנים]] <ref>{{קישור כללי|הכותב = מערכת טלנירי|כתובת =

http://www.talniri.co.il/marketnews/article.asp?id=39813|כותרת = איתן זילביגר מונה למנכ"ל חברת דלק שמנים|אתר = מערכת טלנירי|תאריך = 18 באוגוסט 2011}}</ref>

−

# [[בנצי זילברפרב]], מנכ"ל משרד האוצר לשעבר הפך לדירקטוריון בקבוצת דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שירות גלובס |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000830161|כותרת = הערב זה קורה: אירוע ראשון של "כלכלה על הבר" בת"א|אתר = globes|תאריך = 3 באפריל 2013}}</ref>

+

# [[בנצי זילברפרב]], מנכ"ל משרד האוצר לשעבר הפך לדירקטוריון בקבוצת דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שירות גלובס |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000830161|כותרת = הערב זה קורה: אירוע ראשון של "כלכלה על הבר" בת"א|אתר = globes|תאריך = 3 באפריל 2013}}</ref>

−

# [[אריה זייף]], מנכ"ל [[דובק]], מנכ"ל מכס ומע"מ, ~~סמכ~~"ל משרד החקלאות, יושב ראש יועצת ההימורים, חבר ועדה המיעצת לבנק ישראל, מנהל רשות המסים לשעבר מונה לדירקטוריון דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = גיל קליאן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3651085,00.html|כותרת = דלק מגייסת לדירקטוריון את אריה זייף - לשעבר מנכ"ל דובק|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בינואר 2015}}</ref>

+

# [[אריה זייף]], מנכ"ל [[דובק]], מנכ"ל מכס ומע"מ, סמנכ"ל משרד החקלאות, יושב ראש יועצת ההימורים, חבר ועדה המיעצת לבנק ישראל, מנהל רשות המסים לשעבר מונה לדירקטוריון דלק. <ref>{{קישור כללי|הכותב = גיל קליאן|כתובת =http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3651085,00.html|כותרת = דלק מגייסת לדירקטוריון את אריה זייף - לשעבר מנכ"ל דובק|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בינואר 2015}}</ref>

−

# [[לייזה חיימוביץ’]], מנהל ~~המלחקה~~ הבינלאומית לרשות ניירות הערך וחברה בוועדה המייעצת לבנק ישראל הפכה לסמנכלי"ת אסטרטגיה.כיום היא מכהנת כדירקטורית מטעמו של יצחק תשובה, בעלי דלק, בחברות [[הוט]], [[דלק ישראל]], [[הפניקס]], [[דלק אנרגיה]] ומ[[קבוצת אקסלנס]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = יהודה שרוני|כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/767/858.html|כותרת = בקרוב אצלי|אתר = מעריב|תאריך = 1 באוגוסט 2008}}</ref>

+

# [[לייזה חיימוביץ’]], מנהל המחלקה הבינלאומית לרשות ניירות הערך וחברה בוועדה המייעצת לבנק ישראל הפכה לסמנכלי"ת אסטרטגיה.כיום היא מכהנת כדירקטורית מטעמו של יצחק תשובה, בעלי דלק, בחברות [[הוט]], [[דלק ישראל]], [[הפניקס]], [[דלק אנרגיה]] ומ[[קבוצת אקסלנס]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = יהודה שרוני|כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/767/858.html|כותרת = בקרוב אצלי|אתר = מעריב|תאריך = 1 באוגוסט 2008}}</ref>

# [[יורם טורבוביץ']] לשעבר ראש לשכת ראש הממשלה אהוד אולמרט ו[[הממונה על ההגבלים העסקיים]], שהמליץ על רונית קן לתפקיד, מונה ליו"ר דלק אנרגיה. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref>

# [[עוזי ימין]], לשעבר מנהל תחום ביטוח אלמנטרי באוצר הפך למנכ"ל דלק US.<ref>{{קישור כללי|הכותב =טלי ציפורי|כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000805442|כותרת = יכך הפך יצחק תשובה את מנכ"ל דלק US למיליונר כבד|אתר = the marker|תאריך = 12 בדצמבר 2012}}</ref>

שורה 167: שורה 167:

# [[משה קראדי]], לשעבר מפכ"ל המשטרה מונה למנכ"ל דלק פי גלילות.{{הערה|שם=פקידים בשרות תשובה}}

# [[נדב פרי]] הכתב הפוליטי של ערוץ 10 מונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =מיה מנע|כתובת = http://b.walla.co.il/item/2859774|כותרת = נדב פרי ימונה לתפקיד בכיר בקבוצת "דלק" של תשובה |אתר = וואלה|תאריך = 2 ביוני 2015}}</ref>

−

# שאול צמח מנכ"ל משרד האנרגיה והרגולטור של פז לשעבר מונה לדירקטור חיצוני של קבוצת פז. {{הערה|שם=מסע הרכש |1={{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2759580|כותרת = מסע הרכש של טייקוני האנרגיה: ימנו בכירים לשעבר  במגזר הממשלתי לדירקטורים בחברות שבשליטתם|אתר = the marker|תאריך = 25 באוקטובר 2015}}}}

+

# שאול צמח מנכ"ל משרד האנרגיה והרגולטור של פז לשעבר מונה לדירקטור חיצוני של קבוצת פז. {{הערה|שם=מסע הרכש |1={{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2759580|כותרת = מסע הרכש של טייקוני האנרגיה: ימנו בכירים לשעבר  במגזר הממשלתי לדירקטורים בחברות שבשליטתם|אתר = the marker|תאריך = 25 באוקטובר 2015}}}}

−

# [[עמוס ירון]], לשעבר יו"ר קצא"א ומנכ"ל משרד הביטחון מונה לדירקטור חיצוני של דלק קידוחים. {{הערה|שם=מסע הרכש}}

+

# [[עמוס ירון]], לשעבר יו"ר קצא"א ומנכ"ל משרד הביטחון מונה לדירקטור חיצוני של דלק קידוחים. {{הערה|שם=מסע הרכש}}

==אבטחת מתקני הגז==

שורה 180: שורה 180:

הגז ממאגר תמר נמכר לחברת החשמל ב -5 דולר ל MMBTU [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html].MMBTU היא יחידת אנרגיה בריטית שוות ערך לנפח של 28 מטרים מעוקבים של גז טבעי בלחץ נתון. ב-BCM אחד (מיליארד מטרים מעוקבים) מכיל 35 מיליון MMBTU, כך שכל BCM נמכר לחברת החשמל בישראל ב-175 מיליון דולר או סך של 647 מיליון ש"ח נכון לשער של 2013.

−

ביוני 2012 קבל [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] בפני ~~ראשות~~ החשמל על המחיר הגבוה של הגז בהסכם, וטען כי ניתן להוריד אותו לפחות ב 30-40%. כמו כן נטען כי עלות הפקת הגז נמוכה בהרבה ועומדת על 1.5 דולר ל-MMBTU או רבע מהמחיר שנקבע בחוזה לחברת חשמל. חישובי הפורום התבססו על מודל ההשקעות וההכנסות שביצעה [[ועדת ששינסקי]] למאגר דומה למאגר תמר. לפי החישובים, עלות הפקת הגז מהמאגר בשקלול תשואה בסיסית של 7%, בשקלול התמלוגים למדינה (אך לפני מס), היא 1.24 דולרים למיליון BTU (מליון BTU הם MMBTU אחד). עלות נוספת של מיליארד דולר עשויה להביא לעלות הפקה של 1.5 דולרים למיליון BTU. אם תהיה מכירה מהירה יותר, הוצאות התפעול ירדו והדבר יוריד את עלות ההפקה של 0.9 דולרים בלבד. חברת החשמל, הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר בסיס של 5.04 דולרים לMMBTU. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]

+

ביוני 2012 קבל [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] בפני רשות החשמל על המחיר הגבוה של הגז בהסכם, וטען כי ניתן להוריד אותו לפחות ב-30-40%. כמו כן נטען כי עלות הפקת הגז נמוכה בהרבה ועומדת על 1.5 דולר ל-MMBTU או רבע מהמחיר שנקבע בחוזה לחברת חשמל. חישובי הפורום התבססו על מודל ההשקעות וההכנסות שביצעה [[ועדת ששינסקי]] למאגר דומה למאגר תמר. לפי החישובים, עלות הפקת הגז מהמאגר בשקלול תשואה בסיסית של 7%, בשקלול התמלוגים למדינה (אך לפני מס), היא 1.24 דולרים למיליון BTU (מליון BTU הם MMBTU אחד). עלות נוספת של מיליארד דולר עשויה להביא לעלות הפקה של 1.5 דולרים למיליון BTU. אם תהיה מכירה מהירה יותר, הוצאות התפעול ירדו והדבר יוריד את עלות ההפקה של 0.9 דולרים בלבד. חברת החשמל, הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר בסיס של 5.04 דולרים לMMBTU. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]

עוד טען הפורום כי השותפויות של תמר ולוויתן הם למעשה [[מונופול]] שמנצל את מעמדו כדי לגבות מחיר מופרז, וכי לאור זאת על המדינה להטיל פיקוח על המחיר.[http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]

שורה 189: שורה 189:

[[קבוצת דלק]] בראשות [[יצחק תשובה]] יחד עם [[תאגיד|התאגיד]] [[נובל אנרג'י]] מהוות [[מונופול]] על ההפקה, המכירה של [[גז טבעי]] בישראל. הן גם צפויות להיות בעלות מונופול על [[ייצוא גז מישראל|ייצוא הגז מישראל]]. קבוצת דלק היא השותף המקומי בישראל ואילו נובל היא הגורם המקצועי שיש לו ידע (בחלקו על ידי קבלני משנה) לקידוח והפקת גז. יחד שולטות שתי הקבוצות, אם באופן בלבדי ואם בשותפות עם עוד גורמים, על כל מאגרי הגז של ישראל. [http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1733149]

−

באוגוסט 2006 נתנה רונית קן, מי שהיתה אז [[הממונה על ההגבלים העסקים]], פטור מ[[הסדר כובל]], לשותפות ברישיונות הקידוח הימיים מתן ומיכל: נובל, דלק, ישראמקו ודור אלון. ברישיונות אלה אותרו תגליות הגז תמר ודלית. הפטור ניתן לחברות אלה אף שבאותה עת היתה שותפות ים תטיס של דלק ונובל [[מונופול]] באספקת גז טבעי למשק. מאוחר יותר שכחה רציו לבקש מרונית קן פטור מהסדר כובל במאגר הגז לווייתן. בנובמבר 2010 הודיעה רונית קן על פרישתה מכונת הממונה על הגבלים העסקיים, באופן מפתיע.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3985408,00.html הממונה על ההגבלים רונית קן פורשת במפתיע] נעמה סיקולר, כלכליסט 16.11.2010 </ref> במהלך שנת 2013 נתגלה כי רונית קן, הפכה להיות דירקטורית בחברת הגז רציו. <ref name="kan2014">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756 רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת] אבי בר אלי, 04.02.2014 , דה מרקר</ref>

+

באוגוסט 2006 נתנה רונית קן, מי שהיתה אז [[הממונה על ההגבלים העסקים]], פטור מ[[הסדר כובל]], לשותפות ברישיונות הקידוח הימיים מתן ומיכל: נובל, דלק, ישראמקו ודור אלון. ברישיונות אלה אותרו תגליות הגז תמר ודלית. הפטור ניתן לחברות אלה אף שבאותה עת היתה שותפות ים תטיס של דלק ונובל [[מונופול]] באספקת גז טבעי למשק. מאוחר יותר שכחה רציו לבקש מרונית קן פטור מהסדר כובל במאגר הגז לווייתן. בנובמבר 2010 הודיעה רונית קן על פרישתה מכונת הממונה על הגבלים העסקיים, באופן מפתיע.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3985408,00.html הממונה על ההגבלים רונית קן פורשת במפתיע] נעמה סיקולר, כלכליסט 16.11.2010 </ref> במהלך שנת 2013 נתגלה כי רונית קן, הפכה להיות דירקטורית בחברת הגז רציו. <ref name="kan2014">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756 רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת] אבי בר אלי, 04.02.2014, דה מרקר</ref>

ב-13 בנובמבר 2012 הכריז [[הממונה על ההגבלים עסקיים]], דוד גילה, כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא היתה להכרזה משמעות משפטית היות והחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם. [http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/], לכאורה יכל הממונה לאלץ את השותפויות למכור את ההחזקות שלהם במאגר הענק לוויתן ובכך לאפשר תחרות. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1885125] בפועל כדי לנסות ליצור תחרות הממונה יצר נוסחה לפיה בעלי תמר ולוויתן ימכרו את המאגרים הקטנים כריש ותנין. עם המכירה הזאת, צפוי לוויתן לקבל פטור מסדר כובל. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3637305,00.html]

−

בשנת 2014 דנה וועדה בין-משרדית בשאלה האם להטיל פיקוח על מחיר הגז. יו"ר הוועדה מטעם האוצר, אלון אטקין, טען כי מוסכם על חברי הוועדה כי מדובר במונופול שלא תהיה לו תחרות בשנים הקרובות. החשש הוא מפני פגיעה בהמשך חיפושי גז אם יוטל פיקוח. חברי הכנסת אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ ממפלגת העבודה תמכו בפיקוח מחירים היות ושותפויות הגז הן מונופול. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2494780]

+

בשנת 2014 דנה וועדה בין-משרדית בשאלה האם להטיל פיקוח על מחיר הגז. יו"ר הוועדה מטעם האוצר, אלון אטקין, טען כי מוסכם על חברי הוועדה כי מדובר במונופול שלא תהיה לו תחרות בשנים הקרובות. החשש הוא מפני פגיעה בהמשך חיפושי גז אם יוטל פיקוח. חברי הכנסת אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ ממפלגת העבודה תמכו בפיקוח מחירים היות ושותפויות הגז הן מונופול. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2494780]

במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. בדצמבר 2014, הודיע דויד גילה שהוא ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן. כלומר או לכפות מכירה בנפרד כך שכל שותף יהיה אחראי על חלקו במאגר, או שחלק מהשותפים שם - בעיקר דלק ונובל אנרג'י - ימכרו את חלקם לצד ג' והוא יהווה שחקן חדש במשק, כשזה שיוכל להתחרות על חוזים ולהוות משקל שכנגד למונופול הגז הקיים מאגר "תמר".[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html]. לטענת גילה הסיבה להתערבות היא לא רק בגלל שמדובר במונופול, אלא גם בגלל הטענה שהוא הגיע למעמד של מונופול בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה ביצעו. לטענתו, על פי חוק ההגבלים העסקיים, יש אפשרות להגיע לטיוטת צו מוסכם כדי לנסות לפתור את הבעיה התחרותית שעולה מהפרה לכאורה של החוק. [http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876]

שורה 205: שורה 205:

בשנת 2011 הודיע שר האנרגיה והתשתיות, עוזי לנדאו כי ייצוא הגז יותנה בהשארת עתודות גז שיספיקו ל-50 שנים של צריכה מקומית.<ref name="bareli0211">[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1163728 משרד התשתיות: ישראל תשמור עתודות גז ל-50 שנה לפני שתתיר יצוא] אבי בר אלי, הארץ, 23.2.2011</ref>. וועדת צמח צמצמה יעד זה, וקבעה כי יש לשמור על עתודות צריכה עצמית של 25 שנה (מתוך הנחה של עתודות של 950 BCM).

−

מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] ו[[המרכז לתכנון כלכלי]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הבטחון האנרגטי]] של ישראל. השר להגנת הסביבה [[גלעד ארדן]] הביע הסתייגות חזקה מהוועדה וטען מסקנותיה סומנו מראש לתמוך בייצוא במקום לבחון את הנושא. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק, ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.מפלגת [[התנועה הירוקה]], התנועה בראשות ציפי לבני, מרץ, העבודה ויש עתיד הודיעו גם על התנגדות לייצוא הגז. גם פרשנים כלכליים כמו סבר פלוצקר[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] וגיא רולניק [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1985599] הביעו תמיכה בהשארת הגז בארץ והתנגדות לייצוא שלו.

+

מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] בהם [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]] ו[[מגמה ירוקה]] ו[[המרכז לתכנון כלכלי]] הביעו התנגדות לייצוא הגז וקראו לשמור על עתודות הגז כאמצעי לשיפור [[הבטחון האנרגטי]] של ישראל. השר להגנת הסביבה [[גלעד ארדן]] הביע הסתייגות חזקה מהוועדה וטען מסקנותיה סומנו מראש לתמוך בייצוא במקום לבחון את הנושא. מספר חברי כנסת ובהם [[דב חנין]], ו[[שלי יחימוביץ]] הביעו גם הם התנגדות לייצוא הגז והציעו חוק, ותיקונים לחוק שנועדו להקשות על ייצוא הגז.מפלגת [[התנועה הירוקה]], התנועה בראשות ציפי לבני, מרץ, העבודה ויש עתיד הודיעו גם על התנגדות לייצוא הגז. גם פרשנים כלכליים כמו סבר פלוצקר[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] וגיא רולניק [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.1985599] הביעו תמיכה בהשארת הגז בארץ והתנגדות לייצוא שלו.

אחת הביקורות על הוועדה היא הנחות אופטימיות שלה לגבי כמויות הגז שיש בישראל. הוועדה הניחה כי קיימים מאגרי גז בנפח של 950 BCM, ולשם כך הכלילה 800 BCM שנחשבו ככמות בסיסית של "לוויתן" ו"תמר" וכן הכלילה גם 150 BCM של עתודות של המאגרים "מירה" ו"שמשון" שהכזיבו.[http://www.themarker.com/dynamo/energy/1.1834949] בהמשך נתברר שגם 800 BCM היו מבוססים על הערכות בסבירות 50% ואילו הערכות של 90%, מעמידות את הערכות המאגרים על 680-650 BCM לכל היותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991].

שורה 219: שורה 219:

במאי 2014 נחתם הסכם הבנות בין השותפויות המחזיקות במאגר תמר לבין חברה ספרדית יוניון פנוסה למכירת 70 מיליארד מטר מעוקב למתקני הנזלה של החברה שנמצאים במצרים תמורת 20 מיליארד דולר.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817][http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3630081,00.html] גם הסכם זה אמור להוביל גז טבעי למתקנים במצרים ומשם לייצוא למדינות נוספות, אבל לא להוביל גז למשק המצרי.

−

ביוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות בלוויתן לבין חברת [[בריטיש גז]] לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לוויתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת חשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפויות שמחזיקות בלוויתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להגיש מימון בנקאי שדרוש להן לממן את פיתוח המאגר.<ref>[http://www.themarker.com/markets/1.2361603 השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר]ערן עזרן, 29.06.2014</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817]

+

ביוני 2014 נחתם מזכר הבנות בין השותפויות המחזיקות בלוויתן לבין חברת [[בריטיש גז]] לייצוא 7 BCM בשנה על פני 15 שנה, למתקי הנזלת גז של החברה שנמצאים באידקו במצרים. מתקן הנזלה משמש לשם הנזלת גז להובלה באוניות, לשם ייצוא גז למדינות מרוחקות, ולא לשם הספקת גז טבעי למצרים. מתקנים אלה הושבתו מפעילות עקב מחסור בגז במשק המצרי. בסך הכל במסגרת חוזה זה אמורים להימכר 105 BCM, שהם כ-20% מתוך העתודות המוכחות של לוויתן, כך שזהו החוזה הגדול ביותר של גז במשק הישראלי (החוזה השני בגודלו הוא של מאגר תמר מול חברת חשמל לישראל בהיקף של 82.5 BCM). חוזה זה נחשב למשמעותי ביותר עבור השותפויות שמחזיקות בלוויתן משום שהוא נחשב ל"עסקת עוגן" שתאפשר להן להגיש מימון בנקאי שדרוש להן לממן את פיתוח המאגר.<ref>[http://www.themarker.com/markets/1.2361603 השותפות בלווייתן ימכרו 20% מהגז שבמאגר לבריטיש גז במצרים ב-30 מיליארד דולר]ערן עזרן, 29.06.2014</ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000968817]

ב-2014 נחתם הסכם הבנות עם ממשלת ירדן לרכישת 45 BCM כ-8.5% ממאגר לוויתן לתקופה של 15 שנה, במחיר של 7.5 דולר ליחידת גז (מיליון BTU). ההסכם נחתם בתיווך אמריקאי שלצורך העסקה תקים חברת בבעלות מלאה של [[נובל אנרג'י]] אשר תרכוש את הגז מישראל ותמכור או במחיר הנקוב לירדן. זאת לאור ההעדפה הירדנית שלא לקיים עסקה ישירות מול ישראל.

שורה 257: שורה 257:

גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. לפי סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy, צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ- אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ 1.5 מיליון דולר למייל. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

−

הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל . המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1198 ק"מ, ולוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל- 5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל וסוג הצינור).

+

הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל. המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1198 ק"מ, ולוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל- 5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל וסוג הצינור).

הובלת גז לישראל בצינור צריכה להתבצע ממדינות מפיקות גז - בתאוריה הדבר יכול להעשות ממדינות כמו עיראק או מצרים אבל דבר כזה אינו סביר מסיבות מדיניות. אפשר לייבא גז בצינור ממדינות "קרובות" כמו רוסיה או נורבגיה דרך יוון או טורקיה, אך מדובר במרחק של אלפי ק"מ. נכון לשנת 2012 רוסיה מוכרת לטורקיה גז במחיר של 11 דולר ליחידת חום בריטית (BTU), אזרבייג'ן מוכרת גז לטורקיה במחיר של 8 דולר ליחידת אנרגיה.[http://www.globes.co.il/en/article-1000823060] צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שלאורכו יכול להבנות צינור גז מבאקו באיזיירבג'ן לנמל צ'יהאן שבטורקיה הוא באורך 1,776 ק"מ, ובתוספת צינור ימי מטורקיה יהיה באורך 2240 ק"מ. לפי תרשים סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ההובלה בו תוסיף למחיר ההובלה בין 2.2 ל-6 דולר ליחידת אנרגיה, בהנחה שצינור זה יוקדש לצרכי ישראל ולא לצרכי מדינות אחרות. מכאן שמחיר גז בצינור כזה יהיה לכל הפחות 10 דולר ליחידת אנרגיה. להשוואה גז מקומי ישראלי נמכר בכ-5 דולר ליחידת אנרגיה לצרכנים, לאחר הכנסות של כ-2-3 דולר מיסוי לממשלה (מיסוי שלא יעמוד במקרה של גז מיובא), מכאן שמחירו כשליש לעומת חלופת היבוא הזו.

שורה 268: שורה 268:

הובלת גז טבעי באוניה דורשת הנזלה שלו במתקן יקר מאד להקמה סמוך למקום עגינת האונייה. במהלך ההנזלה של הגז אובד אחוז מהותי מהאנרגיה האצורה בגז - יש הערכות של 10-30%. מתקני הנזלה כאלה עולים כמה מיליארדים, והם דורשים שטח רב ופגיעים למתקפות טרור וטילים.

−

מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הבטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה נסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות. לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית.[[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר.

+

מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הבטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה נסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות. לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית.[[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר.

העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת שנות -2000 העורכה בכ- 2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז(Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).

שורה 307: שורה 307:

* עידו לנדאו, [http://idanlandau.com/2012/09/24/how-israeli-gas-was-swallowed-up/ הגז הישראלי ותולדות היבלעותו במלתעות ההון-שלטון-ביטחון], לא למות טיפש, 24.9.2012

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1951411 הבשורה על פי תמר: אנרגיה נקייה וזולה, חיסכון לחברת החשמל ומיליארדים לבעלים] איתי טרילניק, דה מרקר 6.3.2013

−

*[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03171.pdf המדיניוות בנוגע לשימוש במשאבי הגז הטבעי ] יניב רונן, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 2013

+

*[http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03171.pdf המדיניוות בנוגע לשימוש במשאבי הגז הטבעי ] יניב רונן, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 2013

*אור-לי ברלב, [http://www.ha-makom.co.il/post/lohamot-haor-orly-barlev-tsuva הלוויתן עוד כאן], [[המקום הכי חם בגיהנום]], 23 בדצמבר 2014

;כתבות על ייצוא הגז ומאגרים:

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4007671,00.html להלאים את לוויתן] סבר פלוצקר, ynet 02.01.11

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3582738,00.html ארדן: "כיוון דוח צמח נבע מהלחצים של האוצר שפעל גם בששינסקי" ] חן פונדק וליאור גוטמן, כלכליסט, 11.09.12

−

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274507,00.html יצוא הגז הטבעי - על חשבון הילדים שלכם] יעל כהן פארן, [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], ynet, 30.08.12

+

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274507,00.html יצוא הגז הטבעי - על חשבון הילדים שלכם] יעל כהן פארן, [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], ynet, 30.08.12

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580431,00.html "קודם תדעו כמה גז יש, אחר כך דברו על יצוא"], ד"ר סקוט ג'ונס, ראש תחום האנרגיה בחברת הייעוץ FTI, כלכליסט, 19.08.12,

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580803,00.html ועדת צמח רוצה להגדיל את מכסת הגז הטבעי ליצוא ב-25%] ליאור גוטמן,22.08.12, כלכליסט

−

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1725763 "יצוא הגז מישראל הוא מחטף וגניבת האופק לאזרחים - נגמור כמו ניגריה"] יו"ר המכון לתכנון כלכלי, יוסי הולנדר, דהמרקר, 07.06.2012

+

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1725763 "יצוא הגז מישראל הוא מחטף וגניבת האופק לאזרחים - נגמור כמו ניגריה"] יו"ר המכון לתכנון כלכלי, יוסי הולנדר, דהמרקר, 07.06.2012

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3592433,00.html משרד האנרגיה נערך לשינוי: לא נמצא מספיק גז, מכסת היצוא תקטן] ליאור גוטמן, כלכליסט, 08.01.13

−

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1904394 באיזה יום בשבוע תבחר להשאיר את האוטו שלך בחנייה?] עמדת מועמדים לכנסת ה-19 בנושא, איתי טרילניק ,דה מארקר, 10.1.2013

+

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1904394 באיזה יום בשבוע תבחר להשאיר את האוטו שלך בחנייה?] עמדת מועמדים לכנסת ה-19 בנושא, איתי טרילניק, דה מארקר, 10.1.2013

−

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1915267 ארגוני סביבה ללפיד: עצור את יצוא הגז מישראל] איתי טרילניק, דה מארקר, 26.01.2013

+

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1915267 ארגוני סביבה ללפיד: עצור את יצוא הגז מישראל] איתי טרילניק, דה מארקר, 26.01.2013

* [http://www.themarker.com/dynamo/cars/1.1919044 הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי למשפט ועסקים: "החלטה על יצוא הגז אינה בסמכות הממשלה - אלא של הכנסת"], איתי טרילניק, דה מארקר, 31.01.2013

* [http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=111%3Abar-management-policy-sustainable-natural-resources&catid=39&Itemid=87 מדיניות ניהול בר-קיימא של משאבי טבע] סקירה של ניהול משאבי טבע במדינות שונות, צרויה שבח, פרוייקט [[תחזית קיימות לישראל 2030]], 2012

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1962238 "אפשר לייצא את כל הגז לסין - אבל זו גניבה של 250 מיליארד דולר מהציבור"] יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, יוסי הולנדר, טוען שאי ייצוא יפחית בחצי את מכירו בארץ. דה מרקר 12.03.2013

−

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1978495 עמיר פרץ נגד יצחק תשובה: "לשמור על עתודות הגז הטבעי"] איתי טרילניק, 27.3.2013, דה מארקר.

+

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1978495 עמיר פרץ נגד יצחק תשובה: "לשמור על עתודות הגז הטבעי"] איתי טרילניק, 27.3.2013, דה מארקר.

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001040903 "ישראל חייבת לשמור את הגז שהיא מצאה. יש לה הרבה אויבים"] ג'ון הופמייסטר, לשעבר נשיא חברת האנרגיה 'של', הדי כהן, 31/05/2015.

;עלויות והכנסות מהגז לתושבי המדינה:

* [http://www.themarker.com/news/1.1600211 יש לכם 6 שקלים? אולי תוכלו לקבל רישיון לחיפושי גז ונפט] איתי טרילניק, דה מרקר 25.12.2011

−

* [http://www.themarker.com/markets/1.599811 הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי: המדינה תשתתף בעלות היצוא של הגז] אבי בר-אלי, דה מרקר 6.1.2011

+

* [http://www.themarker.com/markets/1.599811 הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי: המדינה תשתתף בעלות היצוא של הגז] אבי בר-אלי, דה מרקר 6.1.2011

−

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1979929 אחרי ארבע שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל] איתי טרילניק, דה מרקר 29.3.2013

+

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1979929 אחרי ארבע שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל] איתי טרילניק, דה מרקר 29.3.2013

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4332401,00.html מי ישלם 3.5 מיליארד שקל על אבטחת מאגרי הגז] אביטל להב, ynet 15.01.13

−

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000814558 בדיקת "גלובס": היקף תמלוגי הגז השנה - עד 125 מיליון ד'] עמירם ברקת , גלובס, 15.1.2013

+

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000814558 בדיקת "גלובס": היקף תמלוגי הגז השנה - עד 125 מיליון ד'] עמירם ברקת, גלובס, 15.1.2013

*[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3580916,00.html "יצוא הגז יעלה לציבור לא רק בכסף אלא גם בנזק בריאותי"] השר להגנת הסביבה והארגונים הירוקים תוקפים את מסקנות ועדת צמח, הדס שפר, כלכליסט, 23.08.12

* [http://idanlandau.com/2012/09/24/how-israeli-gas-was-swallowed-up/ הגז הישראלי ותולדות היבלעותו במלתעות ההון-שלטון-ביטחון] עידן לנדו, בבלוג "לא למות טיפש", 24.09.12

* [http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1793154 שווי תגליות הגז של ישראל כטריליון שקל; "לא תצליח להתמודד עם הכמות"] הערכת החברות הגז תגליות של 760 BCM כ שוות ערך ל-טריליון ש"ח. דה מארקר. אוגוסט 2012

−

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1979929 אחרי שלוש שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל] איתי טרילניק , דה מארקר, 29.03.2013

+

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1979929 אחרי שלוש שנים והשקעה של 3 מיליארד דולר הגז ממאגר תמר בדרך לישראל] איתי טרילניק, דה מארקר, 29.03.2013

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4747291,00.html כמה עולה האוויר שאנחנו נושמים?] פרופסור עדי וולפסון, 01.01.16

שורה 344: שורה 344:

;שימושים בגז בישראל והספקת הגז אליה:

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3592870,00.html אושר בממשלה: עד 2025 הדלק העיקרי לתחבורה בישראל יתבסס על גז טבעי] ליאור גוטמן, כלכליסט 13.01.13

−

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3599820,00.html בשורת הגז הטבעי לתעשייה לא תתממש לפני 2018] ליאור גוטמן, כלכליסט , 11.04.13

+

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/1,7340,L-3599820,00.html בשורת הגז הטבעי לתעשייה לא תתממש לפני 2018] ליאור גוטמן, כלכליסט, 11.04.13

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.2242671 הפתרון למחסור התגלה במקום לא צפוי: ניתן לאחסן גז רזרבי בצנרת יבשתית] אבי בראלי, דה מרקר, 13.02.2014

;החוזה מול חברת חשמל והגבלים עסקיים:

* [http://www.sponser.co.il/Article.aspx?ArticleId=24251 תמר על המוקד: ועדת הכלכלה תתכנס לדיון מעקב מיוחד בנושא החוזה עם חברת החשמל ] ספונסר

−

* [http://www.themarker.com/markets/1.583768 שראמקו: שותפות תמר מעכבות בפועל את פיתוח מאגר הגז] אבי בר אלי, דה מארקר, 16.12.2010

+

* [http://www.themarker.com/markets/1.583768 שראמקו: שותפות תמר מעכבות בפועל את פיתוח מאגר הגז] אבי בר אלי, דה מארקר, 16.12.2010

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3582358,00.html המספידים והמופסדים מכישלון קידוח מירה] ליאור גוטמן 06.09.12, כלכליסט

* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1901004 האוסטרלים ישברו את מונופול הגז? שוקלים לפצל מאגר לווייתן] אבי בר אלי, דה מארקר, 06.01.2013

* [http://www.themarker.com/markets/oil-and-gas-exploration/1.1950661 כיצד יטפל דיוויד גילה בהסדר הכובל של השותפות במאגר הגז לווייתן?] איתי טרילניק, דה מארקר, 6.3.2013

* [http://www.tashtiot.co.il/2013/03/06/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-384/ סתיו שפיר ללנדאו: "הסבר למה חילקת חינם מתנות לדלק ונובל אנרג'י"] מרץ 2013

−

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3600135,00.html באיחור של שנתיים: המדינה מתחילה לפקח על מחירי עסקאות הגז] ליאור גוטמן, כלכליסט, 16.04.13

+

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3600135,00.html באיחור של שנתיים: המדינה מתחילה לפקח על מחירי עסקאות הגז] ליאור גוטמן, כלכליסט, 16.04.13

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2527880 סיפורו המדהים של פרופ' להגבלים עסקיים שמנע שלום במזרח התיכון*] גיא רולניק, דה מרקר, 02.01.2015

שורה 362: שורה 362:

−

[[קטגוריה:ישראל: כלכלה]]

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות

שינויים

גז טבעי בישראל (הצגת מקור)

גרסה מ־10:45, 4 בינואר 2016

תפריט ניווט

חיפוש