שורה 3: |
שורה 3: |
| ==מבוא== | | ==מבוא== |
| | | |
− | המקורות הא-ביוטיים אותם ראינו בפרק 11 (למעט אנרגית השמש ומים במחזור הגשמים), מוגדרים כמקורות בלתי-מתחדשים בקנה מידה של חיי אנוש. ערך השימוש שלהם בא לידי ביטוי בעיקר בהפקתם (חציבתם, שאיבתם) ובשימוש בהם. לעומתם, ניתן לראות במקורות ביוטיים מקורות מתחדשים, שערכם | + | המקורות הא-ביוטיים אותם ראינו בפרק 11 (למעט אנרגית השמש ומים במחזור הגשמים), מוגדרים כמקורות בלתי-מתחדשים בקנה מידה של חיי אנוש. ערך השימוש שלהם בא לידי ביטוי בעיקר בהפקתם (חציבתם, שאיבתם) ובשימוש בהם. לעומתם, ניתן לראות במקורות ביוטיים מקורות מתחדשים, שערכם בא לידי ביטוי בשירותים שהם מעניקים כמו גם בתוצרים שניתן להפיק מהם. |
− | ראינו את המקרים בהם השוק יכול לפעול כמנגנון הקצאה יעיל. בפרק זה נבחן כיצד פועל השוק כאשר מדובר בהקצאת המשאבים והשרותים שאנו מקבלים מהמערכת האקולוגית. דאלי בוחן X מקרים:
| + | |
| + | בפרק זה נבחן האם יש משאבים טבעיים העומדים במבחן הקצאת השוק (כפי שהוצג בפרק 10 ובפרקים קודמים) תוך התמקדות באותם משאבים ביוטיים באופיים, שניתן לתארם כזרמים-מאגרים (מבנה המערכת האקולוגית), משאבים אקולוגיים מסוג קרן-שירות (פונקציה של המערכת האקולוגית) ויכולת קליטת פסולת. |
| + | |
| + | דאלי בוחן X מקרים: |
| | | |
| # דלקים פוסיליים (מאגרים לא מתחדשים) | | # דלקים פוסיליים (מאגרים לא מתחדשים) |
שורה 15: |
שורה 18: |
| ==מושגים בשימוש בפרק== | | ==מושגים בשימוש בפרק== |
| | | |
− | מקורות מתחדשים - | + | מקורות מתחדשים - אורגניזמים מסוגלים לקלוט את אור השמש ובאמצעות פוטוסינתזה להפוך מים ויסודות אחרים למבנים שימושיים. |
| + | |
| + | מאגר - למבנה של המערכות האקולוגיות אנו מתייחסים כאל 'מאגר' שביכולתנו לשלוט על קצב ניצולו, או לאגור לשימוש עתידי. |
| + | |
| + | קרן - המאגר של המערכת האקולוגית הוא ה'קרן' שמספקת לנו את השירותים. בעוד במערכות מעשה ידי אדם הקרן נשחקת ומתבלה עם השימוש, מערכות אקולוגיות עושות שימוש באנרגיית השמש כדי לתקן עצמן ואינן נשחקות. |
| + | |
| + | משאבים ביוטיים - המשאבים הביולוגיים ייחודיים בכך שהם מאגר וקרן שירותים בו זמנית, עם יכולת התחדשות עצמית. |
| + | |
| + | עלות משתמש (Usre Cost) - שווי (opportunity cost) המשאב בעתיד במצב של מחסור, עקב שימוש נוכחי שהביא לכילויו (לעומת שימורו במצבו הטבעי). |
| + | |
| + | עלות משתמש שולית (Marginal Usre Cost - MUC) - שווי יחידה אחת נוספת של המשאב במצבו הטבעי. תחת מצב של תחרות מושלמת, עלות המשתמש השולית אמורה להשתוות למחיר של המשאב פחות עלות ההפקה השולית. |
| + | |
| + | מוצר יריבי (Rival) - כזה ששימוש של אדם אחד במוצר/שירות, מצמצם את השימוש של אדם אחר באותו מוצר/שירות. מוצר לא יריבי, הוא כזה שהשימוש בו אינו פוגע בכמותו או באיכותו לשימוש ע"י מישהו אחר למשל:תאורת רחוב, מידע, אוזון, אקלים יציב, נוף וימי שמש. כל המאגרים הם בהכרח יריבים כי אם מישהו משתמש בהם, לשני נשאר פחות. |
| + | |
| + | מוצר בלבדי (Excludable) - כזה שיש מנגנונים חברתיים המאפשרים לבעלות בלבדית עליו. השימוש בו מותר לבעליו, או למי שבעליו מרשה לו להשתמש במוצר. זהו שם נרדף לזכויות קניין. |
| | | |
| ==פירוט== | | ==פירוט== |
| | | |
− | ===דלקים פוסיליים (Fossil Fules) === | + | ===מאגרים וזרמים של מקורות מתחדשים (Renewable Resource Stocks and Flows) === |
| | | |
| דלקים פוסיליים הינם גם יריביים וגם בלבדיים, ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההאאצה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון). | | דלקים פוסיליים הינם גם יריביים וגם בלבדיים, ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההאאצה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון). |
| | | |
− | ציור מס' 11.1 | + | ציור מס' 12.1 |
| | | |
| בעיות | | בעיות |
שורה 32: |
שורה 49: |
| לפיכך, הקצאה יעילה של דלקים פוסיליים תהיה כזו שתכלול גם את כל העלויות השוליות החיצוניות של ההפקה. | | לפיכך, הקצאה יעילה של דלקים פוסיליים תהיה כזו שתכלול גם את כל העלויות השוליות החיצוניות של ההפקה. |
| | | |
− | ציור מס' 11.2 | + | ציור מס' 12.2 |
| | | |
| | | |
| [[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]] | | [[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]] |