שינויים

'''לובי''' או '''שדלנות''' הינה פעולה של הפעלת לחץ בפרלמנט ובמקומות נוספים, קבוצה זו לרוב נשכרת כדי לשדל ולגרום לחברי פרלמנט להצביע על פי רצונו של השוכר, שהוא לרוב [[תאגיד]] או פירמה גדולה או התאחדות תעשייתית, ולעיתים רחוקות יותר [[ארגון עובדים]], ארגון צרכנים , ארגון חברתי או סביבתי.  

'''לובי''' או '''שדלנות''' הינה פעולה של הפעלת לחץ בפרלמנט ובמקומות נוספים, קבוצה זו לרוב נשכרת כדי לשדל ולגרום לחברי פרלמנט להצביע על פי רצונו של השוכר, שהוא לרוב [[תאגיד]] או פירמה גדולה או התאחדות תעשייתית, ולעיתים רחוקות יותר [[ארגון עובדים]], ארגון צרכנים, ארגון חברתי או סביבתי.  

לרוב הלובי של תעשיות וחברות גדולות הוא משמעותי יותר הן בגלל הכסף הרב שחברות אלה משקיעות והן בגלל שביכולתן להפעיל מנופים נוספים כגון השפעה על העיתונות, סיוע לפוליטיקאים ומפלגות על ידי תרומות ועוד. לוביזם מחזק את המנגנון שעליו הצביעו כלכלנים כמו [[אדם סמית]] (בספר [[עושר האומות]]) ו[[מנסור אולסון]] (בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]]) שבה קבוצה קטנה מצליחה להשפיע על הפוליטיקה תוך יצירת נזקים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים לכלל הציבור. לקבוצה קטנה כזו קל לזהות אינטרסים משותפים, להתארגן יחד (משום שהיא קטנה יחסית) ואילו לציבור הרחב קשה לזהות את הבעיה ולהתארגן יחד מולה.  

לרוב הלובי של תעשיות וחברות גדולות הוא משמעותי יותר הן בגלל הכסף הרב שחברות אלה משקיעות והן בגלל שביכולתן להפעיל מנופים נוספים כגון השפעה על העיתונות, סיוע לפוליטיקאים ומפלגות על ידי תרומות ועוד. לוביזם מחזק את המנגנון שעליו הצביעו כלכלנים כמו [[אדם סמית]] (בספר [[עושר האומות]]) ו[[מנסור אולסון]] (בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]]) שבה קבוצה קטנה מצליחה להשפיע על הפוליטיקה תוך יצירת נזקים בריאותיים, סביבתיים וכלכליים לכלל הציבור. לקבוצה קטנה כזו קל לזהות אינטרסים משותפים, להתארגן יחד (משום שהיא קטנה יחסית) ואילו לציבור הרחב קשה לזהות את הבעיה ולהתארגן יחד מולה.  

===לובי של [[תעשיית המזון]]===

===לובי של [[תעשיית המזון]]===

חברות מזון מעודדת אכילה של עוד מזונות וכן צריכת עודפת של [[סוכר]], [[מלח]], [[שומנים]], משקאות מתוקים ו[[מזון מהיר]] ו[[מזון מהחי]], כדי להגדיל את רווחי התעשייה. בנוסף חברות מזון לא רוצות בדרך כלל הכנסה של רגולציה להגנת הסביבה, בטיחות העובדים, ובריאות הצרכנים. הדבר כולל לדוגמה את [[תעשית המזון והמשקאות בארצות הברית ופוליטיקה|הלובי הפוליטי של תעשיות המזון והמשקה בארצות הברית]] וחברות לובי דומות הפועלות במדינות אחרות.  

חברות מזון מעודדת אכילה של עוד מזונות וכן צריכת עודפת של [[סוכר]], [[מלח]], [[שומנים]], משקאות מתוקים ו[[מזון מהיר]] ו[[מזון מהחי]], כדי להגדיל את רווחי התעשייה. בנוסף חברות מזון לא רוצות בדרך כלל הכנסה של רגולציה להגנת הסביבה, בטיחות העובדים, ובריאות הצרכנים. הדבר כולל לדוגמה את [[תעשיית המזון והמשקאות בארצות הברית ופוליטיקה|הלובי הפוליטי של תעשיות המזון והמשקה בארצות הברית]] וחברות לובי דומות הפועלות במדינות אחרות.  

חברות המזון משתמשים בלוביסטים, תביעות, תרומות כספיות, יחסי ציבור, פרסום, חברויות והתאגדויות, תרומות, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות הנה נכונה:  

חברות המזון משתמשים בלוביסטים, תביעות, תרומות כספיות, יחסי ציבור, פרסום, חברויות והתאגדויות, תרומות, איומים ומידע מוטה כדי לשכנע את הקונגרס, הסוכנויות הפדרליות, מומחי תזונה ובריאות ואת הציבור שכל אחד מהתפישות הבאות הנה נכונה:  

* (ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.

* (ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.

   

   

עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון טענות שתזונאים רבים מתנגדים להם. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא נסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה.

עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשיית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון טענות שתזונאים רבים מתנגדים להם. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשיית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא נסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה.

   

   

===לובי של תעשיית התרופות===

===לובי של תעשיית התרופות===

===לובי של חברות קוסמטיקה===

===לובי של חברות קוסמטיקה===

בשנת 2015 פרסם העיתון 'הניו-יורק טיימס', כתבת תחקיר בת שני חלקים על עובדות בסלוני יופי בארצות הברית. הכתבה הראשונה נגעה לתנאי העבודה של העובדות והכתבה השניה טענה כי העובדות בסלוני יופי חשופות לריכוזים גבוהים של חומרים רעילים הגורמים ל[[חומר מסרטן|סרטן]], הפלות ו[[טרטוגן|מומים בעוברים]] וכן למחלות במחלות נשימה ומחלות עור. לטענת העיתון, מחקרים מצאו גם כי בקרב עובדים בתחום הטיפוח – מניקוריסטים, מעצבי שיער ומאפרים – יש שיעור גבוה של מקרי המוות מ[[סרטן|מחלות הסרטניות]] לימפמת הודג'קין ומיאלומה נפוצה.<ref name="nyt2015">SARAH MASLIN NIR,[http://www.nytimes.com/2015/05/11/nyregion/nail-salon-workers-in-nyc-face-hazardous-chemicals.html Perfect Nails, Poisoned Workers],New York Times.com, MAY 8, 2015 </ref>

בשנת 2015 פרסם העיתון 'הניו-יורק טיימס', כתבת תחקיר בת שני חלקים על עובדות בסלוני יופי בארצות הברית. הכתבה הראשונה נגעה לתנאי העבודה של העובדות והכתבה השניה טענה כי העובדות בסלוני יופי חשופות לריכוזים גבוהים של חומרים רעילים הגורמים ל[[חומר מסרטן|סרטן]], הפלות ו[[טרטוגן|מומים בעוברים]] וכן למחלות במחלות נשימה ומחלות עור. לטענת העיתון, מחקרים מצאו גם כי בקרב עובדים בתחום הטיפוח – מניקוריסטים, מעצבי שיער ומאפרים – יש שיעור גבוה של מקרי המוות מ[[סרטן|מחלות הסרטניות]] לימפמת הודג'קין ומיאלומה נפוצה.<ref name="nyt2015">SARAH MASLIN NIR,[http://www.nytimes.com/2015/05/11/nyregion/nail-salon-workers-in-nyc-face-hazardous-chemicals.html Perfect Nails, Poisoned Workers],New York Times.com, MAY 8, 2015 </ref>

החוק הפדרלי בארצות הברית לבטיחות בתחום הקוסמטיקה הוא חוק בן 75 שנה, והוא אינו מחייב חברות לספק מידע על בטיחות של מוצרים למנהל המזון והתרופות. מאבקים לשנות את המצב סוכלו על ידי לוביסטים של תעשיית הקוסמטיקה. גורמי תעשייה טוענים שאין סיכון בריאותי אולם מומחי בריאות סבורים אחרת. התלונות הגוברות של מניקוריסטיות ויאטנמיות מאוקלנד שבקליפורניה, הובליו לכך שעובדי שירותי הבריאות האסיאתיים, ארגון קהילתי, התארגנו לשם הגבלת שימוש בכימיקלים בסלוני יופי במדינה, אבל מאמץ זה נבלם גם כן על ידי לובי של תעשיית הקוסמטיקה.<ref name="nyt2015"/>

החוק הפדרלי בארצות הברית לבטיחות בתחום הקוסמטיקה הוא חוק בן 75 שנה, והוא אינו מחייב חברות לספק מידע על בטיחות של מוצרים למנהל המזון והתרופות. מאבקים לשנות את המצב סוכלו על ידי לוביסטים של תעשיית הקוסמטיקה. גורמי תעשייה טוענים שאין סיכון בריאותי אולם מומחי בריאות סבורים אחרת. התלונות הגוברות של מניקוריסטיות ויאטנמיות מאוקלנד שבקליפורניה, הובילו לכך שעובדי שירותי הבריאות האסיאתיים, ארגון קהילתי, התארגנו לשם הגבלת שימוש בכימיקלים בסלוני יופי במדינה, אבל מאמץ זה נבלם גם כן על ידי לובי של תעשיית הקוסמטיקה.<ref name="nyt2015"/>

===אי יעילות כלכלית===

===אי יעילות כלכלית===

לובי פוליטי מעודד גם [[יעילות פארטו|חוסר יעילות של השוק]] ותורם ל[[שוק ריכוזי]]- חברות מצליחות בזכות כישורי הלובי שלהן ולא בגלל כושרן [[תחרות כלכלית|התחרותי]] ב[[שוק]].  

לובי פוליטי מעודד גם [[יעילות פארטו|חוסר יעילות של השוק]] ותורם ל[[שוק ריכוזי]]- חברות מצליחות בזכות כישורי הלובי שלהן ולא בגלל כושרן [[תחרות כלכלית|התחרותי]] ב[[שוק]].  

פירמות נעזרות בממשלה על ידי מגוון שיטות - סיוע ממשלתי ישיר בכסף, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה אחת יש, יצירת [[ביקוש מושרה]] על ידי חקיקה, או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. לדוגמה בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"ץ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפרושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

פירמות נעזרות בממשלה על ידי מגוון שיטות - סיוע ממשלתי ישיר בכסף, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה אחת יש, יצירת [[ביקוש מושרה]] על ידי חקיקה, או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. לדוגמה בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"ץ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפרושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

מחקר משנת 2011 מצא כי מבין הפירמות הציבוריות הגדולות בארצות הברית, הפירמות שמשקיעות יותר בלובי פוליטי, משיגות הישגים פחות טובים עבור בעלי המניות שלהן. ההסבר לכך הוא שבעוד שהפירמה נהנית מהשפעת הלובי, עיקר הרווחים בפירמות כאלה מתנקזים לטובת בעלי עניין (משקיעים גדולים בפירמה) ומנהלים בכירים ולא מגיעים אל בעלי המניות או להשקעות מועילות בחברה. [http://www.themarker.com/markets/1.1622842]

מחקר משנת 2011 מצא כי מבין הפירמות הציבוריות הגדולות בארצות הברית, הפירמות שמשקיעות יותר בלובי פוליטי, משיגות הישגים פחות טובים עבור בעלי המניות שלהן. ההסבר לכך הוא שבעוד שהפירמה נהנית מהשפעת הלובי, עיקר הרווחים בפירמות כאלה מתנקזים לטובת בעלי עניין (משקיעים גדולים בפירמה) ומנהלים בכירים ולא מגיעים אל בעלי המניות או להשקעות מועילות בחברה. [http://www.themarker.com/markets/1.1622842]

עיוות נוסף ברמה מאקרו כלכלי יכול להיווצר, כאשר השוק נוטה להשקעות מוטות השקעה ממשלתית כמו תעשיות בטחונית, תעשיות חלל, וכדומה ויש בו תת השקעה בענפים אחרים.

עיוות נוסף ברמה מאקרו כלכלי יכול להיווצר, כאשר השוק נוטה להשקעות מוטות השקעה ממשלתית כמו תעשיות בטחוניות, תעשיות חלל, וכדומה ויש בו תת השקעה בענפים אחרים.

===פגיעה בבריאות===

===פגיעה בבריאות===

יש מקרים רבים ובולטים שבהם יש אינטרס ציבורי לצמצום מכירה של סוגי מוצרים או שירותים מסויימים, ו/או בשינוי דפוסי הצריכה שלהם לכיוון מוצרים חלופיים, משום שמוצרים פוגעים בבריאות הציבור. בחלק מהמקרים מוצרים גורמים לפגיעה מהותית בבריאות הפועלים במפעלים או של מוכרים העובדים בתעשייה מסויימת. במקרים רבים מנצלים [[תאגידים|תאגידים גדולים]] את כוחם הכלכלי כדי להפעיל לחץ על פוליטיקאים, פקידים ואף על דמויות תרבויות מובילות כדי להקטין את המודעות הכללית לנזקים שהמוצרים שלהם גורמים, ליצור אווירה אוהדת למוצרים שלהם, למנוע מדידה של הנזק הבריאותי הנגרם ולמנוע פרסום של נזק זה, למנוע חקיקה או רגולציה נגד השיווק והצריכה של מוצרים אלה ולשמר "פלחי שוק" או ליצור קהל לקוחות חדש. חלק ממאמץ זה מבוצע על ידי פרסום, שיווק , [[שיווק בבתי ספר]], וארגוני יחסי ציבור כחלק מ[[תרבות הצריכה]], חלק נוסף של המאמץ הוא בלובי פוליטי מצד החברות ואיגודי תעשייה. הדבר כולל את תעשיות הנשק החם האישי, תעשיות הנשק הצבאי, עסקי מכוניות, תעשיות המזון, תעשיות התרופות, תעשיות הטבק, חברות מזהמות וחברות קוסמטיקה.  

יש מקרים רבים ובולטים שבהם יש אינטרס ציבורי לצמצום מכירה של סוגי מוצרים או שירותים מסויימים, ו/או בשינוי דפוסי הצריכה שלהם לכיוון מוצרים חלופיים, משום שמוצרים פוגעים בבריאות הציבור. בחלק מהמקרים מוצרים גורמים לפגיעה מהותית בבריאות הפועלים במפעלים או של מוכרים העובדים בתעשייה מסויימת. במקרים רבים מנצלים [[תאגידים|תאגידים גדולים]] את כוחם הכלכלי כדי להפעיל לחץ על פוליטיקאים, פקידים ואף על דמויות תרבויות מובילות כדי להקטין את המודעות הכללית לנזקים שהמוצרים שלהם גורמים, ליצור אווירה אוהדת למוצרים שלהם, למנוע מדידה של הנזק הבריאותי הנגרם ולמנוע פרסום של נזק זה, למנוע חקיקה או רגולציה נגד השיווק והצריכה של מוצרים אלה ולשמר "פלחי שוק" או ליצור קהל לקוחות חדש. חלק ממאמץ זה מבוצע על ידי פרסום, שיווק, [[שיווק בבתי ספר]], וארגוני יחסי ציבור כחלק מ[[תרבות הצריכה]], חלק נוסף של המאמץ הוא בלובי פוליטי מצד החברות ואיגודי תעשייה. הדבר כולל את תעשיות הנשק החם האישי, תעשיות הנשק הצבאי, עסקי מכוניות, תעשיות המזון, תעשיות התרופות, תעשיות הטבק, חברות מזהמות וחברות קוסמטיקה.  

===חשש לקיום קרטל===

===חשש לקיום קרטל===

[[העמותה לדמוקרטיה מתקדמת]] חשפה את העובדה כי חברת הלובי "פוליסי" מייצגת בו זמנית מספר גדול של חברות וגורמים מאותו ענף שאמורים להתחרות זה בזה, או שהם נמצאים בניגוד אינטרסים מובהק וזאת בתחומים של תקשורת סלולרית, בנקאות וביטוח, תשתיות ותרופות.[[http://progdemocracy.com/2013/07/06/%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%9E-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F/] דבר זה מהווה לעדת העמותה ,] דוח העמותה חשף כי החברה מייצגת את כל חברות הסלולר הוותיקות שאמורות להתחרות זו בזו; את התאחדות הבנקים, התאחדות חברות הביטוח, את בנק הפועלים, ובנקים נוספים, שגם הם אמורים להתחרות זה בזה; את התאחדות בוני הארץ, שיכון ובינוי, דרך ארץ, וגופים נוספים מענף התשתיות והבנייה ובענף הרפואה החברה מייצגת את התאחדות התעשיינים - ענף הפרמצבטיקה (שכולל את רוב חברות התרופות), קופת חולים לאומית, ארגון הרוקחים בישראל, וחברות תרופות נוספות. גופים אלה אמורים להימצא לא פעם בניגוד עניינים זה עם זה. בנוסף החברה מייגצת גם את תאגיד הסיגריות פיליפ מוריס. עוד מייצגת החברה גם חברות בתחום המזון, בתחום הביטוח והאנרגיה. לפי העמותה קיים חשש שבו חברת הלובי הענקית מהווה מעין "מיני פרלמנט" שיכול להפגיש בין האינטרסים של חברות שונות, כמו כן באותו ענף חברת הלובי יכולה להפגיש בפועל או רק לתאם עמדות של מספר לקוחות באופן שהיה עבירה פלילית לו היו עושים זאת לבד, שכן הדבר מהווה חשד ל[[קרטל]] .[http://progdemocracy.files.wordpress.com/2013/07/d793d795d797-d7a2d79c-d7a4d795d79cd799d7a1d7992-d797d79cd7a7-d790.pdf]

[[העמותה לדמוקרטיה מתקדמת]] חשפה את העובדה כי חברת הלובי "פוליסי" מייצגת בו זמנית מספר גדול של חברות וגורמים מאותו ענף שאמורים להתחרות זה בזה, או שהם נמצאים בניגוד אינטרסים מובהק וזאת בתחומים של תקשורת סלולרית, בנקאות וביטוח, תשתיות ותרופות.[[http://progdemocracy.com/2013/07/06/%D7%94%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%9E-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F/] דבר זה מהווה לעדת העמותה,] דוח העמותה חשף כי החברה מייצגת את כל חברות הסלולר הוותיקות שאמורות להתחרות זו בזו; את התאחדות הבנקים, התאחדות חברות הביטוח, את בנק הפועלים, ובנקים נוספים, שגם הם אמורים להתחרות זה בזה; את התאחדות בוני הארץ, שיכון ובינוי, דרך ארץ, וגופים נוספים מענף התשתיות והבנייה ובענף הרפואה החברה מייצגת את התאחדות התעשיינים - ענף הפרמצבטיקה (שכולל את רוב חברות התרופות), קופת חולים לאומית, ארגון הרוקחים בישראל, וחברות תרופות נוספות. גופים אלה אמורים להימצא לא פעם בניגוד עניינים זה עם זה. בנוסף החברה מייצגת גם את תאגיד הסיגריות פיליפ מוריס. עוד מייצגת החברה גם חברות בתחום המזון, בתחום הביטוח והאנרגיה. לפי העמותה קיים חשש שבו חברת הלובי הענקית מהווה מעין "מיני פרלמנט" שיכול להפגיש בין האינטרסים של חברות שונות, כמו כן באותו ענף חברת הלובי יכולה להפגיש בפועל או רק לתאם עמדות של מספר לקוחות באופן שהיה עבירה פלילית לו היו עושים זאת לבד, שכן הדבר מהווה חשד ל[[קרטל]].[http://progdemocracy.files.wordpress.com/2013/07/d793d795d797-d7a2d79c-d7a4d795d79cd799d7a1d7992-d797d79cd7a7-d790.pdf]

===אי שוויון כלכלי===

===אי שוויון כלכלי===

דבר נוסף שדבר זה מעודד הוא [[אי שוויון כלכלי]] כאשר קבוצות אוכלסייה, ובעיקר בעלי הון או סקטורים מסויימים מקבלים סיוע מכספי ציבור, ובעצם דואגים שהנבחרים יסבדסו אותם, בתמורה לטובות הנאה לאותם נבחרים.  

דבר נוסף שדבר זה מעודד הוא [[אי שוויון כלכלי]] כאשר קבוצות אוכלוסייה, ובעיקר בעלי הון או סקטורים מסויימים מקבלים סיוע מכספי ציבור, ובעצם דואגים שהנבחרים יסבסדו אותם, בתמורה לטובות הנאה לאותם נבחרים.  

בשנת 2010 הממשל הפדרלי בארצות הברית שילם 83.5 מיליארד דולר בעבודות לתעשייה הביטחונית ולתעשיות  

בשנת 2010 הממשל הפדרלי בארצות הברית שילם 83.5 מיליארד דולר בעבודות לתעשייה הביטחונית ולתעשיות

אחרות הקשורות ללובי פוליטי, זו עלייה של יותר מ-300% מאז 1989 במונחים ריאליים.[http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1913917]  

אחרות הקשורות ללובי פוליטי, זו עלייה של יותר מ-300% מאז 1989 במונחים ריאליים.[http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1913917]  

{{ציטוט|תוכן=בדיעבד, עשיתי חשבון מהיר אילו סעיפים הצלחנו להוריד ולפצל ואילו לא הצלחנו, והגעתי למסקנה מאוד מאוד עגומה, שהסעיפים שבהם הפגנו את כוחנו כחברי כנסת היו ברובם המכריע כאלה שמחיקתם עלתה בקנה אחד עם אינטרסים של גורמים רבי עוצמה, שהיתה להם השפעה ישירה על חברי כנסת מובילים}}

{{ציטוט|תוכן=בדיעבד, עשיתי חשבון מהיר אילו סעיפים הצלחנו להוריד ולפצל ואילו לא הצלחנו, והגעתי למסקנה מאוד מאוד עגומה, שהסעיפים שבהם הפגנו את כוחנו כחברי כנסת היו ברובם המכריע כאלה שמחיקתם עלתה בקנה אחד עם אינטרסים של גורמים רבי עוצמה, שהיתה להם השפעה ישירה על חברי כנסת מובילים}}

לטענתה, כמעט כל הסעיפים בחוק ההסדרים אותם הצליחו חברי כנסת לשנות, היו סעיפים שבהם היה לגוף רב עוצמה אינטרס.  

לטענתה, כמעט כל הסעיפים בחוק ההסדרים אותם הצליחו חברי כנסת לשנות, היו סעיפים שבהם היה לגוף רב עוצמה אינטרס.  

   

   

{{ציטוט|תוכן=בכל פעם שנלחמנו על עניין צודק, וראיתי סביבי התאספות חסרת תקדים של לוביסטים - ואנחנו כבר מכירים את פניהם - ידעתי שיש לנו סיכוי לנצח. אני אומרת את זה בצער ובכאב}}.

{{ציטוט|תוכן=בכל פעם שנלחמנו על עניין צודק, וראיתי סביבי התאספות חסרת תקדים של לוביסטים - ואנחנו כבר מכירים את פניהם - ידעתי שיש לנו סיכוי לנצח. אני אומרת את זה בצער ובכאב}}.

בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו  הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה אחת היתה קידום חוק שקידם [[גלעד ארדן]] המחייב נהגים הישראלים ללבוש אפוד זוהר שמחוייב בתקן האירופאי עבור חברת M3. דוגמה אחרת היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]

בשנת 2012 פורסמה כתבה של התוכנית עובדה על קורס של חברת הלובי "גלעד לובינג" ללוביסטים צעירים. בקורס פרטו  הלוביסטים את יכולות ההשפעה שלהם. דוגמה אחת היתה קידום חוק שקידם [[גלעד ארדן]] המחייב נהגים הישראלים ללבוש אפוד זוהר שמחוייב בתקן האירופאי עבור חברת M3. דוגמה אחרת היתה קידום חיסון נגד [[סרטן צוואר הרחם]] על ידי [[רונית תירוש]] ובתה הדוגמנית רותם תירוש, דבר שנועד להבטיח "פור" לחברת החיסון MSD בשוק על פני פירמה המתחרה, ובכך לתפוס נתח שוק גדול יותר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]

לטענת עובדי חברת הלובי "גלעד לובניג" יש להם השפעה גם על מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גוף שאמור לספק מידע אובייקטיבי לכנסת. הם יוזמים שאלה או בקשה למחקר דרך חברי הכנסת, ובמקביל הם יוצרים קשר עם הרפרנט, כדי להעביר אליו מידע ותשובות מוכנות מראש לאותן שאלות. כך הם חוסכים עבודה לחוקר ומקלים על עבודתו ובמקביל משפיעים על הדו"ח שיצא בסופו של דבר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

לטענת עובדי חברת הלובי "גלעד לובינג" יש להם השפעה גם על מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גוף שאמור לספק מידע אובייקטיבי לכנסת. הם יוזמים שאלה או בקשה למחקר דרך חברי הכנסת, ובמקביל הם יוצרים קשר עם הרפרנט, כדי להעביר אליו מידע ותשובות מוכנות מראש לאותן שאלות. כך הם חוסכים עבודה לחוקר ומקלים על עבודתו ובמקביל משפיעים על הדו"ח שיצא בסופו של דבר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

באופן דומה לוביסטים משפיעים על פקידים ומקבלי החלטות. צורה אחת היא על ידי זה שהם נפגשים עם הפקידים, תוך שהם מקפידים לציין עבור אילו חברות הן עובדים. כך שהפקידים מודעים לכך שקידום אינטרסים של אותה פירמה אולי יתורגם בעתיד למשרה באותה פירמה. דרך אחרת היא השפעה על ידי מתן מידע מסויים לפקידים. בתוכנית עובדה נחשפה עבודת לוביגנ עבור חברת "מי עדן". החברה רצתה לשנות תקנות של משרד הבריאות, כך שיותר לתינוקות לשתות מים מינרלים, בניגוד להנחיות קודמות שהתנגדו לכך כדי לתת [[הפלרת מים|פלואוריד במי השתייה]]. חבר הכנסת אורלב יזם פניה למשרד הבריאות עם שאלה בנושא. במקביל חברת הלובינג בררבה דרך עובדת משרד הבריאות מי במשרד מטפל בנושא, והעבירה לו מידע שמכוון לקידום הנושא. כך שבסופו של דבר הותר להשתמש במים מינרלים. על פי ההגיון השיווקי שהציגו הלוביסיטי הרעיון הוא ליצור שוק של מים מינרלים כבר מגיל 0, כך שגם כשהם גדלים והופכים לילדים ואחר כך מבוגרים יתרגלו הוריהם לתת להם מים מינרלים והם לצרוך אותם.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

באופן דומה לוביסטים משפיעים על פקידים ומקבלי החלטות. צורה אחת היא על ידי זה שהם נפגשים עם הפקידים, תוך שהם מקפידים לציין עבור אילו חברות הן עובדים. כך שהפקידים מודעים לכך שקידום אינטרסים של אותה פירמה אולי יתורגם בעתיד למשרה באותה פירמה. דרך אחרת היא השפעה על ידי מתן מידע מסויים לפקידים. בתוכנית עובדה נחשפה עבודת לוביגנ עבור חברת "מי עדן". החברה רצתה לשנות תקנות של משרד הבריאות, כך שיותר לתינוקות לשתות מים מינרלים, בניגוד להנחיות קודמות שהתנגדו לכך כדי לתת [[הפלרת מים|פלואוריד במי השתייה]]. חבר הכנסת אורלב יזם פניה למשרד הבריאות עם שאלה בנושא. במקביל חברת הלובינג בררבה דרך עובדת משרד הבריאות מי במשרד מטפל בנושא, והעבירה לו מידע שמכוון לקידום הנושא. כך שבסופו של דבר הותר להשתמש במים מינרלים. על פי ההגיון השיווקי שהציגו הלוביסיטי הרעיון הוא ליצור שוק של מים מינרלים כבר מגיל 0, כך שגם כשהם גדלים והופכים לילדים ואחר כך מבוגרים יתרגלו הוריהם לתת להם מים מינרלים והם לצרוך אותם.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

===וועדת זמיר לנושאי אתיקה של חברי כנסת===

===וועדת זמיר לנושאי אתיקה של חברי כנסת===

'''הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת ''' או "הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת" בראשות השופט בדימוס יצחק זמיר, מונתה ב-24 באוגוסט 2003 על ידי יושב ראש הכנסת ה-16, רובי ריבלין, בעקבות פרשת "ההצבעות הכפולות". על הוועדה הוטל לבחון באופן יסודי את כללי האתיקה של חברי הכנסת, ולהציע קובץ חדש של כללי אתיקה. [http://www.knesset.gov.il/committees/heb/public/ethics_final_report.pdf המלצותיה הסופיות של וועדת כללי האתיקה לחברי הכנסת] הוגשו בדצמבר 2006.

'''הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת ''' או "הוועדה להכנת כללי אתיקה לחברי הכנסת" בראשות השופט בדימוס יצחק זמיר, מונתה ב-24 באוגוסט 2003 על ידי יושב ראש הכנסת ה-16, רובי ריבלין, בעקבות פרשת "ההצבעות הכפולות". על הוועדה הוטל לבחון באופן יסודי את כללי האתיקה של חברי הכנסת, ולהציע קובץ חדש של כללי אתיקה. [http://www.knesset.gov.il/committees/heb/public/ethics_final_report.pdf המלצותיה הסופיות של וועדת כללי האתיקה לחברי הכנסת] הוגשו בדצמבר 2006.

המלצותיה הסופיות של וועדת זמיר, מכילות התייחסות מקיפה לעבודת הלוביסטים בכנסת. הוועדה מציינת כי לובי מופעל לא רק על ידי חברות מסחריות אלא גם על ידי קבוצות אזרחים ולכן אינה מעוניינת למנוע לובי לחלוטין, אלא להסדיר את הנושא.  

המלצותיה הסופיות של וועדת זמיר, מכילות התייחסות מקיפה לעבודת הלוביסטים בכנסת. הוועדה מציינת כי לובי מופעל לא רק על ידי חברות מסחריות אלא גם על ידי קבוצות אזרחים ולכן אינה מעוניינת למנוע לובי לחלוטין, אלא להסדיר את הנושא.  

* [http://www.themarker.com/markets/1.1622842 הפתעה! לוביסטים ופעילות פוליטית לא טובים למניות] איתן אבריאל, דה מארקר, 22.01.2012

* [http://www.themarker.com/markets/1.1622842 הפתעה! לוביסטים ופעילות פוליטית לא טובים למניות] איתן אבריאל, דה מארקר, 22.01.2012

* [http://www.opensecrets.org/lobby/index.php בסיס נתונים על לובי בארצות הברית] - מיהם החברות והארגונים שמבצעים פעילות לובי רחבת היקף - נתונים לפי פילוח של חברות, שנים, ועוד.  

* [http://www.opensecrets.org/lobby/index.php בסיס נתונים על לובי בארצות הברית] - מיהם החברות והארגונים שמבצעים פעילות לובי רחבת היקף - נתונים לפי פילוח של חברות, שנים, ועוד.  

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1669549 "לוביסטים תמיד ינסו לשנות את החוקים; בואו לא נקרא לזה דמוקרטיה"] על הלוביסט ג'ק אברמוף מארצות הברית, אשר שכטר , דה מארקר, 22.03.2012

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1669549 "לוביסטים תמיד ינסו לשנות את החוקים; בואו לא נקרא לזה דמוקרטיה"] על הלוביסט ג'ק אברמוף מארצות הברית, אשר שכטר, דה מארקר, 22.03.2012

;לובי בישראל:

;לובי בישראל:

* אסף שפירא, [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/66_2010/F/f_66.aspx שדלנות ושדלנים: מבט תאורטי, היסטורי ומשווה], 2010, פרלמנט 66, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

* אסף שפירא, [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/66_2010/F/f_66.aspx שדלנות ושדלנים: מבט תאורטי, היסטורי ומשווה], 2010, פרלמנט 66, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

* הילה טל, [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/66_2010/G/g_66.aspx השדלנים המסחריים בישראל: צמיחת התופעה, שיטות הפעולה והסדרת הפעילות], 2010, פרלמנט 66, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

* הילה טל, [http://www.idi.org.il/Parliament/2010/Pages/66_2010/G/g_66.aspx השדלנים המסחריים בישראל: צמיחת התופעה, שיטות הפעולה והסדרת הפעילות], 2010, פרלמנט 66, אתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3483268,00.html תוגבל פעילותם של לוביסטים בכנסת] צבי לביא, 16.12.07,   ynet.

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3483268,00.html תוגבל פעילותם של לוביסטים בכנסת] צבי לביא, 16.12.07, ynet.

* [http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20071127_2992001 הח"כים יחימוביץ' וסער הגישו חוק להגבלת פעילות הלוביסטים בכנסת] צבי זרחיה, 27.11.2007, דה מארקר.  

* [http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20071127_2992001 הח"כים יחימוביץ' וסער הגישו חוק להגבלת פעילות הלוביסטים בכנסת] צבי זרחיה, 27.11.2007, דה מארקר.  

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3525930,00.html "חוק הלוביסטים" אושר לקריאה שנייה ושלישית] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 31.3.2008

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3525930,00.html "חוק הלוביסטים" אושר לקריאה שנייה ושלישית] שאול אמסטרדמסקי, כלכליסט, 31.3.2008