שינויים

במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק מגיע למצב שאינו [[יעילות פארטו|יעיל פארטו]]. במצבים קיצוניים יותר מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים, ומוכרים אינם סומכים זה על זה. בעצם נוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק ושל מסחר. בכך מידע א-סימטרי מדגיש את החשיבות של שמירה על [[מוצר ציבורי]] מסוג אמון ו[[הון חברתי]]. כמו כן יש חשיבות ל[[רגולציה]] כדי לאפשר אמינות של מוסדות שנועדו לתת פתרונות לבעיה.  

במצבים מתונים, מידע א-סימטרי גורם לכך שהשוק מגיע למצב שאינו [[יעילות פארטו|יעיל פארטו]]. במצבים קיצוניים יותר מידע א-סימטרי עלול להוביל לביטול שוק עבור מוצר או שירות בגלל שקונים, ומוכרים אינם סומכים זה על זה. בעצם נוצרת בעיית [[אמון]], שבלעדיו לא ייתכן קיום של שוק ושל מסחר. בכך מידע א-סימטרי מדגיש את החשיבות של שמירה על [[מוצר ציבורי]] מסוג אמון ו[[הון חברתי]]. כמו כן יש חשיבות ל[[רגולציה]] כדי לאפשר אמינות של מוסדות שנועדו לתת פתרונות לבעיה.  

בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] ל[[ג'ורג' אקרלוף]], [[מייקל ספנס]] ו[[ג'וזף שטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקלרוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס ושטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.  

בשנת 2001 הוענק [[פרס נובל בכלכלה]] ל[[ג'ורג' אקרלוף]], [[מייקל ספנס]] ו[[ג'וזף שטיגליץ]] על מחקריהם בתחום המידע הא-סימטרי. אקרלוף הציע את "מודל הלימונים" (שוק המכוניות המשומשות) שבו הדגים כיצד אי-סימטריה במידע עלולה להוביל ל[[בחירה מנוגדת]]. ספנס ושטיגליץ הציעו מנגנונים שבאמצעותם אפשר להפחית את אי-היעילות הנובעת מהמידע הלא סימטרי, אם כי מנגנונים אלה עולים בזמן, מאמץ וכסף ולכן אי היעילות אינה נעלמת לגמרי.  

==מודל הלימונים של אקרלוף==

==מודל הלימונים של אקרלוף==

==פתרונות לבעיית מידע א-סימטרי==

==פתרונות לבעיית מידע א-סימטרי==

המאמר של אקלרוף פתח תחום שלם של מחקר על מידע א-סימטרי וכיצד שווקים בסיוע [[מוסד חברתי|מוסדות אחרים]] יכולים לנסות להתגבר על בעיה זו. הבעיה נוגעת למוצרים ושירותים שונים שבהם לקונים קשה להבחין באיכות המוצר וכן בשווקי אשראי וביטוח שבה מידע על הלקוח חשוב לחברה שמספקת את השירות. הדבר מודגם בשווקים כמו העסקת עובדים, מוצרי בריאות, ביטוחים, ועוד.  

המאמר של אקרלוף פתח תחום שלם של מחקר על מידע א-סימטרי וכיצד שווקים בסיוע [[מוסד חברתי|מוסדות אחרים]] יכולים לנסות להתגבר על בעיה זו. הבעיה נוגעת למוצרים ושירותים שונים שבהם לקונים קשה להבחין באיכות המוצר וכן בשווקי אשראי וביטוח שבה מידע על הלקוח חשוב לחברה שמספקת את השירות. הדבר מודגם בשווקים כמו העסקת עובדים, מוצרי בריאות, ביטוחים, ועוד.  

[[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[מייקל ספנס]] הציעו פתרונות שונים לבעיה. המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים'''. הסינגלים הם מאמץ שבעל המידע משקיע כדי לאותת לצד השני שהמוצר שלו הוא אכן איכותי. על הסינגל להיות אמין.  לדוגמה נכונות לקחת את המכונית המשומת למכון בדיקה של המכוניות או נכונות להשקיע זמן ומאמץ בלימודים קשים מצד עובדים או לעבור בחינות. האיתות צריך להיות אמין מספיק וכדאי רק למוכשרים שבהם, ובמצב זה ועל ידי הם כך דוחקים החוצה את המוכשרים פחות. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור אות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] ב[[אבולוציה ביולוגית]] שבו פרטים מסויימים מאמצים התנהגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).  

[[ג'וזף שטיגליץ]] ו[[מייקל ספנס]] הציעו פתרונות שונים לבעיה. המנגנון של ספנס הוא מודל איתותים, או '''מודל סיגנלים'''. הסינגלים הם מאמץ שבעל המידע משקיע כדי לאותת לצד השני שהמוצר שלו הוא אכן איכותי. על הסינגל להיות אמין.  לדוגמה נכונות לקחת את המכונית המשומת למכון בדיקה של המכוניות או נכונות להשקיע זמן ומאמץ בלימודים קשים מצד עובדים או לעבור בחינות. האיתות צריך להיות אמין מספיק וכדאי רק למוכשרים שבהם, ובמצב זה ועל ידי הם כך דוחקים החוצה את המוכשרים פחות. במודל זה, גם אם לתוכן הנלמד בלימודים אינו תורם ידע הנדרש לעבודה מסויימת, יש לו ערך בתור אות על כך שמי שסיים את הלימודים הוא אדם מוכשר. רעיון זה דומה ל[[אפקט ההכבדה]] ב[[אבולוציה ביולוגית]] שבו פרטים מסויימים מאמצים התנהגות או מגדלים איבר שמכביד עליהם כדי לאותת לבנות זוג שהם למעשה מוכשרים יותר מאחרים (לדוגמה טווסים בעלי זנב ארוך).  

הבעיה בסוגי פתרונות אלה הוא שהפתרון מייצר [[עלויות עסקה]] שפוגעות ב[[יעילות פארטו]] ועלותות לייצר כשלי שוק נוספים - כדי לרכוש מכונית יש צורך לשלם למכון בדיקה ודבר זה מייקר את מכיר המכונית, מסרבל את הליך הבדיקה ופוגע ביכולת של קונים ומוכרים להכיר את המוצרים שיש בשוק. לימודים של עובדים הם השקעה יקרה עוד יותר ודבר זה גם עלול ליצור [[מלכודת עוני]] שפוגעת ב[[מריטוקרטיה]] וב[[ניידות חברתית]] שכן לימודים ארוכים במוסד מכובד הם דבר יקר ותלמידים עניים מוכשרים עלולים לא להתקבל.

הבעיה בסוגי פתרונות אלה הוא שהפתרון מייצר [[עלויות עסקה]] שפוגעות ב[[יעילות פארטו]] ועלולות לייצר כשלי שוק נוספים - כדי לרכוש מכונית יש צורך לשלם למכון בדיקה ודבר זה מייקר את מכיר המכונית, מסרבל את הליך הבדיקה ופוגע ביכולת של קונים ומוכרים להכיר את המוצרים שיש בשוק. לימודים של עובדים הם השקעה יקרה עוד יותר ודבר זה גם עלול ליצור [[מלכודת עוני]] שפוגעת ב[[מריטוקרטיה]] וב[[ניידות חברתית]] שכן לימודים ארוכים במוסד מכובד הם דבר יקר ותלמידים עניים מוכשרים עלולים לא להתקבל.

בעיה נוספת היא שפתרונות של איתותים דורשות שהאיתות יהיה אמין ודבר זה דורש [[אמון]] בחברה (שהוא [[מוצר ציבורי]]) וכן [[רגולציה]] לפיקוח על איכות הבדיקות ומניעת שוחד מצד מוכרים. כך לדוגמה מוכר (במיוחד סוחר מכוניות) עלול לשחד עובדים במכון בדיקה לחוות דעת חיוביות על המכוניות שלו (כדי למנע זאת בצורה חלקית דרוש פיקוח של משרד התחבורה). עובדים עלולים ללמוד באוניברסיטאות בעלות שם מרשים שמוכרות תארים לשם הרושם בלבד (אחת הסיבות לפיקוח על תחום ההשכלה הגבוה).  

בעיה נוספת היא שפתרונות של איתותים דורשות שהאיתות יהיה אמין ודבר זה דורש [[אמון]] בחברה (שהוא [[מוצר ציבורי]]) וכן [[רגולציה]] לפיקוח על איכות הבדיקות ומניעת שוחד מצד מוכרים. כך לדוגמה מוכר (במיוחד סוחר מכוניות) עלול לשחד עובדים במכון בדיקה לחוות דעת חיוביות על המכוניות שלו (כדי למנע זאת בצורה חלקית דרוש פיקוח של משרד התחבורה). עובדים עלולים ללמוד באוניברסיטאות בעלות שם מרשים שמוכרות תארים לשם הרושם בלבד (אחת הסיבות לפיקוח על תחום ההשכלה הגבוה).  

* [[סיכון מוסרי]] -פירמות או פרטים שנוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע פיננסי אם הסיכון אכן יתממש

* [[סיכון מוסרי]] -פירמות או פרטים שנוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע פיננסי אם הסיכון אכן יתממש

* [[עלויות עסקה]]  

* [[עלויות עסקה]]  

* [[Phishing for Phools]] - ספרם של [[ג'ורג' אקלרוף]] ורוברט שילר שטוען כי מצב בו חברות מרמות את הצרכנים בשוק חופשי הוא מצב נפוץ.

* [[Phishing for Phools]] - ספרם של [[ג'ורג' אקרלוף]] ורוברט שילר שטוען כי מצב בו חברות מרמות את הצרכנים בשוק חופשי הוא מצב נפוץ.

* [[תעשיית התרופות]] - דוגמה לפערי מידע גדולים בין החברות לבין הצרכנים.

* [[תעשיית התרופות]] - דוגמה לפערי מידע גדולים בין החברות לבין הצרכנים.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Information_asymmetry מידע א-סימטרי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Information_asymmetry מידע א-סימטרי] בוויקיפדיה האנגלית

 

[[קטגוריה:תורת המשחקים]]

[[קטגוריה:תורת המשחקים]]

[[קטגוריה:מידע]]

[[קטגוריה:מידע]]

[[קטגוריה:כשל שוק]]

[[קטגוריה:כשל שוק]]

[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]

[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]