שינויים

המושג אקופמיניזם – Ecofeminism, הוא שילוב של אקולוגיה ופמיניזם המתמקד ביחס הזהה שיש לחברה והתרבות האנושית אל הטבע, נשים וילדים כאחד. הפמיניסטית הצרפתיה פרנסואז ד' אובון הייתה הראשונה שהשתמשה במושג זה בשנת 1974 וגרסה כי עקב מקומן המסוים של הנשים כאימהות, מזינות, מטפחות, מכילות ואחראיות על בריאות המשפחה ושלמותה, רגישותן לנושאים הסביבתיים גבוהה ולכן בהן טמון הפוטנציאל לגרימת מהפכה אקולוגית.

המושג אקופמיניזם – Ecofeminism, הוא שילוב של אקולוגיה ופמיניזם המתמקד ביחס הזהה שיש לחברה והתרבות האנושית אל הטבע, נשים וילדים כאחד. הפמיניסטית הצרפתייה פרנסואז ד' אובון הייתה הראשונה שהשתמשה במושג זה בשנת 1974 וגרסה כי עקב מקומן המסוים של הנשים כאימהות, מזינות, מטפחות, מכילות ואחראיות על בריאות המשפחה ושלמותה, רגישותן לנושאים הסביבתיים גבוהה ולכן בהן טמון הפוטנציאל לגרימת מהפכה אקולוגית.

== מהות החשיבה האקופמיניסטית ==

== מהות החשיבה האקופמיניסטית ==

   

   

השילוב של אקו- ביונית , Oikos בית, סביבה ופמיניזם מתייחס למודעות הולכת וגוברת לנושאים שבעבר אולי היו בעיות אקולוגיות טהורות והיום ברור שאי אפשר להפריד אותם מנושאים חברתיים ופוליטיים וההפך. החשיבה האקופמיניסטית חושפת ומבקרת את החשיבה הדואלית שנמצאת בבסיס החשיבה המערבית. לפי החשיבה הדואלית בין כל שני גורמים נוצר תמיד פיצול שאינו נטרלי אלה הירארכי, כלומר במקום לראות את ההבדלים בין שני גורמים רק כאמצעי מזהה ומבדיל מדרגים אותם ומתייחסים אליהם כבעלי ערך ומעמד שונה. הבעיה מתחילה כאשר בגלל הפחד מהגורם שאינו "אני", כלומר מה"אחר" השונה מאתנו, אנו משליכים עליו תכונות שליליות וההבדלים הללו נחשבים אט אט כ"טבעיים" ובלתי ניתנים לשינוי. מעבר להגדרתו כשלילי או נחות , הוא אף אינו מוגדר בזכות עצמו אלא רק כניגודו של ה"אני" . פיצול דואלי זה נעשה אף בתוך ה"אני" ותופס את הגוף כנפרד מהנפש ומהאינטלקט . הגוף נתפס כדבר נחות וחומרי , מקום התאווה והיצר החייתי הנחות – מין , אכילה והפרשה – הקושר את האדם לאדמה ומונע ממנו להמריא כלפי מעלה. הנפש והאינטלקט הם החלק האנושי שבנו ובאמצעותם אנו שולטים בגוף . כך גם נתפסת השונות בין הגבר לאישה, האישה אינה מוגדרת בפני עצמה אלא כהיפוכו של הגבר, חסרה את התכונות הגבריות ונחותה ממנו. כלומר הגבר הוא האוניברסלי והנורמטיבי – האישה היא הסטייה מן הנורמה.  

השילוב של אקו- ביוונית , Oikos בית, סביבה ופמיניזם מתייחס למודעות הולכת וגוברת לנושאים שבעבר אולי היו בעיות אקולוגיות טהורות והיום ברור שאי אפשר להפריד אותם מנושאים חברתיים ופוליטיים, וההפך. החשיבה האקופמיניסטית חושפת ומבקרת את החשיבה הדואלית שנמצאת בבסיס החשיבה המערבית. לפי החשיבה הדואלית בין כל שני גורמים נוצר תמיד פיצול שאינו ניטרלי אלה הירארכי, כלומר במקום לראות את ההבדלים בין שני גורמים רק כאמצעי מזהה ומבדיל מדרגים אותם ומתייחסים אליהם כבעלי ערך ומעמד שונה. הבעיה מתחילה כאשר בגלל הפחד מהגורם שאינו "אני", כלומר מה"אחר" השונה מאתנו, אנו משליכים עליו תכונות שליליות וההבדלים הללו נחשבים אט אט כ"טבעיים" ובלתי ניתנים לשינוי. מעבר להגדרתו כשלילי או נחות, הוא אף אינו מוגדר בזכות עצמו אלא רק כניגודו של ה"אני". פיצול דואלי זה נעשה אף בתוך ה"אני" ותופס את הגוף כנפרד מהנפש ומהאינטלקט. הגוף נתפס כדבר נחות וחומרי, מקום התאווה והיצר החייתי הנחות – מין, אכילה והפרשה – הקושר את האדם לאדמה ומונע ממנו להמריא כלפי מעלה. הנפש והאינטלקט הם החלק האנושי שבנו ובאמצעותם אנו שולטים בגוף. כך גם נתפסת השונות בין הגבר לאישה, האישה אינה מוגדרת בפני עצמה אלא כהיפוכו של הגבר, חסרה את התכונות הגבריות ונחותה ממנו. כלומר הגבר הוא האוניברסלי והנורמטיבי – האישה היא הסטייה מן הנורמה.  

== דת, מדע ואקופמיניזם ==

== דת, מדע ואקופמיניזם ==

הדתות המונותיאיסטיות תופסות את האישה כיצור נחות שנברא במחשבה שנייה, כדי לשמש עזר כנגד הגבר וכמפתה שבגללה גורש המין האנושי מגן העדן. גם המדע חיפש הוכחות מדעיות לנחיתותה של האישה, "הנקבה היא נקבית בשל העדר תכונות מסוימות" על-פי אריסטו, " עלינו לראות את אופיין של הנשים כלוקה בפגם טבעי" אמר דה-בובאר, גלנוויל כתב בשנת 1661: "לאמת אין כל סיכוי אם הרגש לובש מכנסיים והנקבה שולטת."

הדתות המונותיאיסטיות תופסות את האישה כיצור נחות שנברא במחשבה שנייה, כדי לשמש עזר כנגד הגבר וכמפתה שבגללה גורש המין האנושי מגן העדן. גם המדע חיפש הוכחות מדעיות לנחיתותה של האישה, "הנקבה היא נקבית בשל העדר תכונות מסוימות". על-פי אריסטו, "עלינו לראות את אופיין של הנשים כלוקה בפגם טבעי" אמר. דה-בובאר, גלנוויל כתב בשנת 1661: "לאמת אין כל סיכוי אם הרגש לובש מכנסיים והנקבה שולטת."

במקביל לפיצול בין גבר לאישה נעשה הפיצול בין תרבות לטבע. הגבר מייצג התרבות, האינטלקט השולט בגוף ובמקביל גם בטבע המזוהה עם האישה, הילד והעבד הנחותים. האישה מזוהה עם האדמה כמו בביטוי "אמא אדמה."

במקביל לפיצול בין גבר לאישה נעשה הפיצול בין תרבות לטבע. הגבר מייצג התרבות, האינטלקט השולט בגוף ובמקביל גם בטבע המזוהה עם האישה, הילד והעבד הנחותים. האישה מזוהה עם האדמה כמו בביטוי "אמא אדמה".

ואל פלמווד מתאר את האופן בו המערכת מצדיקה את מבנה השולט נשלט כ"שליטה טבעית" או "הלוגיקה של השליטה"( Warren , 2000 ).כמו שנכון שההיגיון והאינטלקט ישלטו בגוף, הגבר הרציונלי ישלוט באישה הרגשנית, בן תרבות ישלוט בגזעים נחותים, אדון בעבד, כך נכון שבני אדם ישלטו בטבע ובבעלי החיים. כך נוצר מצב ששליטה זו היא מוסרית כי היא בעצם לטובתו של הנשלט.

ואל פלמווד מתאר את האופן בו המערכת מצדיקה את מבנה השולט-נשלט כ"שליטה טבעית" או "הלוגיקה של השליטה" (Warren, 2000). כמו שנכון שההיגיון והאינטלקט ישלטו בגוף, הגבר הרציונלי ישלוט באישה הרגשנית, בן תרבות ישלוט בגזעים נחותים, אדון בעבד, כך נכון שבני אדם ישלטו בטבע ובבעלי החיים. כך נוצר מצב ששליטה זו היא מוסרית כי היא בעצם לטובתו של הנשלט.

אריסטו קיבע את נחיתות העבדים והנשים כעקרון אוניברסלי וראה את ההבדלים ביניהם כטבעיים ובלתי ניתנים לשינוי.

אריסטו קיבע את נחיתות העבדים והנשים כעקרון אוניברסלי וראה את ההבדלים ביניהם כטבעיים ובלתי ניתנים לשינוי.

== השינוי על-פי התפיסה האקופמיניסטית ==

== השינוי על-פי התפיסה האקופמיניסטית ==

התפיסה האקופמיניסטית גורסת שעקב חשיבה זו לא ניתן לשנות את היחס אל הטבע ללא מודעות פמיניסטית ואת היחס לילדים ונשים ללא מודעות סביבתית. לא ניתן לפתור את הבעיות הסביבתיות רק בעזרת אקולוגים או מדענים כיוון שבעיות אלו נוצרות עקב שורשים תרבותיים עמוקים הנטועים בתרבות האנושית.

התפיסה האקופמיניסטית גורסת שללא מודעות פמיניסטית, לא ניתן לשנות את היחס אל הטבע. ולא ניתן לשנות את היחס לילדים ונשים ללא מודעות סביבתית. לא ניתן לפתור את הבעיות הסביבתיות רק בעזרת אקולוגים או מדענים, כיוון שבעיות אלו נוצרות עקב שורשים תרבותיים עמוקים הנטועים בתרבות האנושית.

יש הרואים בחשיבה האקופמיניסטית כמבשרת את הגל הפמיניסטי השלישי וההוכחה לכך היא פרס נובל לשלום לשנת 2004 שהוענק לוונגרי מאתאי פעילה סביבתית מקניה שאמרה בעת קבלת הפרס כי ההגנה על הסביבה קשורה באופן ישיר להשגת שלום.

יש הרואים בחשיבה האקופמיניסטית כמבשרת את הגל הפמיניסטי השלישי וההוכחה לכך היא פרס נובל לשלום לשנת 2004 שהוענק לוונגרי מאתאי, פעילה סביבתית מקניה שאמרה בעת קבלת הפרס כי ההגנה על הסביבה קשורה באופן ישיר להשגת שלום.

==אקופמינסטיות בולטות==

== אקופמינסטיות בולטות ==

* סוזאן גריפין, Susan Griffin

* סוזאן גריפין, Susan Griffin

* Petra Kelly פטרה קלי

* Petra Kelly פטרה קלי

* Karen J. Warren

* Karen J. Warren

==קישורים חיצוניים==

== קישורים חיצוניים ==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecofeminism אקופמיניזם] בוויקיפדיה האנגלית.  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Ecofeminism אקופמיניזם] בוויקיפדיה האנגלית.

* בין ניצול להצלה: תאוריה אקופמיניסטית של יחס טבע, תרבות וחברה בישראל, עדנה גורני,פרדס הוצאה לאור בע"מ, תשע"א- 2011

* בין ניצול להצלה: תאוריה אקופמיניסטית של יחס טבע, תרבות וחברה בישראל, עדנה גורני, פרדס הוצאה לאור בע"מ, תשע"א- 2011

[[קטגוריה:סביבתנות]]

[[קטגוריה:סביבתנות]]

[[קטגוריה:פמיניזם]]

[[קטגוריה:פמיניזם]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]

[[קטגוריה:זרמי מחשבה]]