שורה 1: |
שורה 1: |
| {{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}} | | {{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}} |
| ==כלכלה מהי== | | ==כלכלה מהי== |
− | [[כלכלה]] היא : חקר של "העתקתו של משאב מצומצם או נדיר ממקום א' אל מספר יעדים מתחרים ביניהם בשימוש במשאב" | + | [[כלכלה]] היא: חקר של "העתקתו של משאב מצומצם או נדיר ממקום א' אל מספר יעדים מתחרים ביניהם בשימוש במשאב" |
| כלכלה עוסקת במה שאנו חושקים ומה אנו מוכנים לוותר למען השגתו, סך ההחלטות המתבצעות על ידי יחידים - לקנות מוצר אחד או אחר יקבעו את כיוון זרימת אותם משאבים. | | כלכלה עוסקת במה שאנו חושקים ומה אנו מוכנים לוותר למען השגתו, סך ההחלטות המתבצעות על ידי יחידים - לקנות מוצר אחד או אחר יקבעו את כיוון זרימת אותם משאבים. |
| | | |
שורה 9: |
שורה 9: |
| # אילו מטרות מקבלות איזו קדימות ובאיזו מידה אנו נפנה משאבים עבורה. | | # אילו מטרות מקבלות איזו קדימות ובאיזו מידה אנו נפנה משאבים עבורה. |
| | | |
− | ניתן לגלות את התשובה לשאלה הראשונה, לפחות בצורה חלקית, על ידי הסחורות ושירותים הנקנות ונמכרות ב[[שוק]]. שוק זה שייך לאנשים ובכך חושף את משאלותיהם.<ref>הערה מאת דרור: לא את כל המשאלות שלנו השוק באמת יכול לגלות, כי לא כל משאלה ניתן לתרגם למוצרים שאפשר למצוא בשוק. לדוגמה אם יש לי מטרה שילדי יחיו, קשה לי להגן עליהם מבעיות נפוצות כמו תאונות דרכים, מזון לא בריא , מלחמות או איום בשואה אקולוגית. גם מטרות אחרות כמו השגת שלווה נפשית, או ידידי נפש, או השגת מטרה "גדולה מאיתנו" לא בהכרח מקבלות ביטוי טוב בשוק.</ref> | + | ניתן לגלות את התשובה לשאלה הראשונה, לפחות בצורה חלקית, על ידי הסחורות ושירותים הנקנות ונמכרות ב[[שוק]]. שוק זה שייך לאנשים ובכך חושף את משאלותיהם.<ref>הערה מאת דרור: לא את כל המשאלות שלנו השוק באמת יכול לגלות, כי לא כל משאלה ניתן לתרגם למוצרים שאפשר למצוא בשוק. לדוגמה אם יש לי מטרה שילדי יחיו, קשה לי להגן עליהם מבעיות נפוצות כמו תאונות דרכים, מזון לא בריא, מלחמות או איום בשואה אקולוגית. גם מטרות אחרות כמו השגת שלווה נפשית, או ידידי נפש, או השגת מטרה "גדולה מאיתנו" לא בהכרח מקבלות ביטוי טוב בשוק.</ref> |
| | | |
| אנשים נחשבים כיצורים בלתי יציבים ולפיכך ההון ייצבר ככל שישנו סחר רב יותר במוצרים ושירותים, הנאמדים בערך הנסחר בשוק. תהליך זה מוביל ל[[צמיחה כלכלית]] ללא חסמים. | | אנשים נחשבים כיצורים בלתי יציבים ולפיכך ההון ייצבר ככל שישנו סחר רב יותר במוצרים ושירותים, הנאמדים בערך הנסחר בשוק. תהליך זה מוביל ל[[צמיחה כלכלית]] ללא חסמים. |
| | | |
− | '''[[כלכלה נאו קלאסית]]''' סבורה ש[[יעילות פארטו]] חשובה מאד עד לרמה כזו שלפעמים יעילות כלכלית נחשבת כמטרה בפני עצמה – הובלת משאבים מיעד ליעד בצורה היעילה וחסכונית ביותר.<ref>הערה מאת דרור: המושג יעילות הוא בעל משמעויות שונות בהקשרים שונים. לדוגמה יעילות אנרגטית שונה מאד מיעילות פארטו, ואפילו את המונח יעילות כלכלית ניתן להפריד מהמונח של יעילות פארטו אם מניחים שלפני הייצור הכלכלי יש מבנים חברתיים , ביולוגיים ואקולוגיים, שהכלכלה עלולה לשבש את תפקודם</ref> | + | '''[[כלכלה נאו קלאסית]]''' סבורה ש[[יעילות פארטו]] חשובה מאד עד לרמה כזו שלפעמים יעילות כלכלית נחשבת כמטרה בפני עצמה – הובלת משאבים מיעד ליעד בצורה היעילה וחסכונית ביותר.<ref>הערה מאת דרור: המושג יעילות הוא בעל משמעויות שונות בהקשרים שונים. לדוגמה יעילות אנרגטית שונה מאד מיעילות פארטו, ואפילו את המונח יעילות כלכלית ניתן להפריד מהמונח של יעילות פארטו אם מניחים שלפני הייצור הכלכלי יש מבנים חברתיים, ביולוגיים ואקולוגיים, שהכלכלה עלולה לשבש את תפקודם</ref> |
| | | |
| '''[[כלכלה סביבתית]]''' היא נגזרת של כלכלה נאו קלאסית, היא סבורה ש[[רווחה חברתית|רווחה אנושית]] תלויה במידה רבה ב[[שירותי המערכת האקולוגיות|שירותים שהמערכת האקולוגית]] יכולה לספק ובהתחשב ב[[זיהום]] הנגרם כתוצאה מהפקה ושימוש באותם משאבים אך המיקוד שלה שוב ממוקד סביב מטרה נורמטיבית של השגת יעילות פארטו. | | '''[[כלכלה סביבתית]]''' היא נגזרת של כלכלה נאו קלאסית, היא סבורה ש[[רווחה חברתית|רווחה אנושית]] תלויה במידה רבה ב[[שירותי המערכת האקולוגיות|שירותים שהמערכת האקולוגית]] יכולה לספק ובהתחשב ב[[זיהום]] הנגרם כתוצאה מהפקה ושימוש באותם משאבים אך המיקוד שלה שוב ממוקד סביב מטרה נורמטיבית של השגת יעילות פארטו. |
| | | |
− | '''[[כלכלה אקולוגית]]''' נוקטת בגישה שונה : כלכלה אקולוגית רואה [[ספינת החלל כדור הארץ|בכדור הארץ כספינה]] ויצור החומרים הגולמיים כמטען הנישא בבטן אותה אוניה, כלכלה אקולוגית מזהה את העובדה שאנו מנווטים בימות וטריטוריות שאינן מוכרות לנו, ולפיכך איננו יכולים לחזות את מזג האוויר למסע ומשום כך איננו יודעים בוודאות מהו משקל המטען הרצוי בכדי לשייט בבטחה - מטען רב מדי עלול לגרום לספינה לטבוע.<ref>הערה מאת דרור: לכן כלכלה אקולוגית מניחה שהקיום שלנו אינו עובדה מובטחת, כלומר עלולה להווצר בעיית [[קיימות]] - ולפיכך נוספת מטרה נורמטיבית לכלכלה - של קיימות. זאת בניגוד או בנוסף למטרות נורמטיביות שכבר הונחו על ידי הכלכלה הנאו קלאסית - יעילות פארטו וצמיחה כלכלית</ref> | + | '''[[כלכלה אקולוגית]]''' נוקטת בגישה שונה: כלכלה אקולוגית רואה [[ספינת החלל כדור הארץ|בכדור הארץ כספינה]] ויצור החומרים הגולמיים כמטען הנישא בבטן אותה אוניה, כלכלה אקולוגית מזהה את העובדה שאנו מנווטים בימות וטריטוריות שאינן מוכרות לנו, ולפיכך איננו יכולים לחזות את מזג האוויר למסע ומשום כך איננו יודעים בוודאות מהו משקל המטען הרצוי בכדי לשייט בבטחה - מטען רב מדי עלול לגרום לספינה לטבוע.<ref>הערה מאת דרור: לכן כלכלה אקולוגית מניחה שהקיום שלנו אינו עובדה מובטחת, כלומר עלולה להווצר בעיית [[קיימות]] - ולפיכך נוספת מטרה נורמטיבית לכלכלה - של קיימות. זאת בניגוד או בנוסף למטרות נורמטיביות שכבר הונחו על ידי הכלכלה הנאו קלאסית - יעילות פארטו וצמיחה כלכלית</ref> |
| | | |
| כלכלה אקולוגית מנסה להכליל במחירי המוצרים והשירותים ב[[שוק]] גם את ה[[זיהום]] הנוצר כתוצאה מניוד אותם [[חומרי גלם]], ישנם עדויות מכריעות המצביעות על כך המטען הנישא על ידי הספינה חורג מיכולתה לשוט בבטחה ולרבים מנוסעיה נמנעת הרשות לקחת עמם אפילו מעט מן הצרכים הבסיסיים שנועדו לקיומם. | | כלכלה אקולוגית מנסה להכליל במחירי המוצרים והשירותים ב[[שוק]] גם את ה[[זיהום]] הנוצר כתוצאה מניוד אותם [[חומרי גלם]], ישנם עדויות מכריעות המצביעות על כך המטען הנישא על ידי הספינה חורג מיכולתה לשוט בבטחה ולרבים מנוסעיה נמנעת הרשות לקחת עמם אפילו מעט מן הצרכים הבסיסיים שנועדו לקיומם. |
| | | |
− | אנו חיים בקרבה של ספינה אשר משתנים רבים מסייעים בידה לנוע אל יעדה, ולנו מעט מאד מידע כיצד הספינה בנויה ועל השלכות החלטותינו ומעשינו על נתיב וקצב התקדמותה. | + | אנו חיים בקרבה של ספינה אשר משתנים רבים מסייעים בידה לנוע אל יעדה, ולנו מעט מאד מידע כיצד הספינה בנויה ועל השלכות החלטותינו ומעשינו על נתיב וקצב התקדמותה. |
| | | |
− | מטרתנו אינה לטעון אותה עד לגבול הקיבולת שלה אלה לתחזק אותה ברמה שתשרת אותנו בנוחות ותשמש לרווחתינו. | + | מטרתנו אינה לטעון אותה עד לגבול הקיבולת שלה אלה לתחזק אותה ברמה שתשרת אותנו בנוחות ותשמש לרווחתנו. |
| | | |
| ==מטרת הספר== | | ==מטרת הספר== |
− | כלכלנים אקולוגיים אינם מסירים ידיים מנחיצותו של השוק כמקום המנקז לקרבו את מאווינו, את המשאבים השונים ואת הצורך ביעילות הפצת המשאבים, אולם סבורים שיש לשים דגש על חלוקה והפצה צודקת של בין בני האדם. | + | כלכלנים אקולוגיים אינם מסירים ידיים מנחיצותו של השוק כמקום המנקז לקרבו את מאוויינו, את המשאבים השונים ואת הצורך ביעילות הפצת המשאבים, אולם סבורים שיש לשים דגש על חלוקה והפצה צודקת של בין בני האדם. |
| | | |
| אחד ממטרות הספר הם לתאר את התנהלות השוק את התניידות המוצרים והשירותים בו. | | אחד ממטרות הספר הם לתאר את התנהלות השוק את התניידות המוצרים והשירותים בו. |
− | אנו מגדירם [[צמיחה כלכלית]] כגדילה ב – throw put - בתפוקה היצור שמשמעותו הוא זרימה של חומרי גלם מ[[הסביבה הטבעית|הסביבה]] אל הכלכלה ובחזרה לסביבה כ[[פסולת]]. | + | אנו מגדירם [[צמיחה כלכלית]] כגדילה ב – throw put - בתפוקה היצור שמשמעותו הוא זרימה של חומרי גלם מ[[הסביבה הטבעית|הסביבה]] אל הכלכלה ובחזרה לסביבה כ[[פסולת]]. |
| | | |
| צמיחה זו כמובן אינה יכולה להתרחש לנצח, כיוון שמשאבי כדור הארץ אינם אין סופיים. | | צמיחה זו כמובן אינה יכולה להתרחש לנצח, כיוון שמשאבי כדור הארץ אינם אין סופיים. |
| הרעיון של "sustainable development" - [[פיתוח בר קיימא]] הוא למעשה תפיסה המצדדת בצמיחה כלכלית ללא גדילה כלכלית - דבר אשר יכול להתרחש רק על ידי שיפור איכותי ולא כמותי, והיכולת לספק רצונות, צרכים ומאווים מבלעדי גידול כמותי בתפוקת היצור מעבר ליכולת הנשיאה של הסביבה. | | הרעיון של "sustainable development" - [[פיתוח בר קיימא]] הוא למעשה תפיסה המצדדת בצמיחה כלכלית ללא גדילה כלכלית - דבר אשר יכול להתרחש רק על ידי שיפור איכותי ולא כמותי, והיכולת לספק רצונות, צרכים ומאווים מבלעדי גידול כמותי בתפוקת היצור מעבר ליכולת הנשיאה של הסביבה. |
| | | |
− | [[יכולת נשיאה]] היא : היכולת של אוכלוסיות אנשים להישען על תא שטח של בית גידול ברמת צריכה נתונה, ברמה טכנולוגית נתונה. [[גבולות לצמיחה|מגבלות לצמיחה]] אינן בהכרח מרמזות למגבלה או חסם בפיתוח, אולם קריאה זו להפסקה של הצמיחה, כמעט קוראת למהפכה בתפיסה החברתית. | + | [[יכולת נשיאה]] היא: היכולת של אוכלוסיות אנשים להישען על תא שטח של בית גידול ברמת צריכה נתונה, ברמה טכנולוגית נתונה. [[גבולות לצמיחה|מגבלות לצמיחה]] אינן בהכרח מרמזות למגבלה או חסם בפיתוח, אולם קריאה זו להפסקה של הצמיחה, כמעט קוראת למהפכה בתפיסה החברתית. |
| | | |
| ==מצייד לקט לאיש תעשייה== | | ==מצייד לקט לאיש תעשייה== |
| {{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}} | | {{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}} |
− | '''[[ציידים לקטים|כלכלת הציידים הלקטים]]''' : אנשים עבדו רק מספר מועט של שעות במהלך היממה בכדי לספק את צרכיהם, המשאבים שעמדו לרשותם יכלו לספק גם את צרכיהם של הזקנים והטף אשר תרמו אך מעט ליצור המזון הנדרש. הציידים לקטים היו "מחסלים" משאב מקומי ועוברים למקום בו היה שפע במשאבים – התנהלות זו כפתה עליהם תנועה מתמדת ובה בעת אפשרה לתא השטח הננטש להחלים. | + | '''[[ציידים לקטים|כלכלת הציידים הלקטים]]''': אנשים עבדו רק מספר מועט של שעות במהלך היממה בכדי לספק את צרכיהם, המשאבים שעמדו לרשותם יכלו לספק גם את צרכיהם של הזקנים והטף אשר תרמו אך מעט ליצור המזון הנדרש. הציידים לקטים היו "מחסלים" משאב מקומי ועוברים למקום בו היה שפע במשאבים – התנהלות זו כפתה עליהם תנועה מתמדת ובה בעת אפשרה לתא השטח הננטש להחלים. |
| | | |
| בכדי להיות בתנועה זו עליהם היה לשאת מעט מאד קניין, התנהלות זו אפשרה להם בבטחה לחלוק את מזונם מבלי מתן קדימות למי שסיפק אותו. | | בכדי להיות בתנועה זו עליהם היה לשאת מעט מאד קניין, התנהלות זו אפשרה להם בבטחה לחלוק את מזונם מבלי מתן קדימות למי שסיפק אותו. |
| | | |
− | חיי הנדודים תמו כאשר החלו לעבד את האדמה ולעסוק ב[[חקלאות]] - [[המהפכה החקלאית]]. דבר אשר הוביל להתיישבות קבע בקהילות ומושבות קטנות ששינתה את המבנה הדמוגרפי והובילה לריכוזי אוכלוסין. | + | חיי הנדודים תמו כאשר החלו לעבד את האדמה ולעסוק ב[[חקלאות]] - [[המהפכה החקלאית]]. דבר אשר הוביל להתיישבות קבע בקהילות ומושבות קטנות ששינתה את המבנה הדמוגרפי והובילה לריכוזי אוכלוסין. |
| טכנולוגיות חקלאיות ואגירת המזון הובילו לשינוי המעמד החוקי של זכויות על קרקעות, גידול רב יותר של תוצרת חקלאית אפשר התמחות אשר הובילה ליצור רב עוד יותר תוצרת. | | טכנולוגיות חקלאיות ואגירת המזון הובילו לשינוי המעמד החוקי של זכויות על קרקעות, גידול רב יותר של תוצרת חקלאית אפשר התמחות אשר הובילה ליצור רב עוד יותר תוצרת. |
| | | |
שורה 54: |
שורה 54: |
| יצור ספינות אפשר [[מסחר|סחר]] במידה גדלה והולכת, לא רק של סחורות אלא גם של רעיונות. בעקבות כך הואץ קצב הפיתוחים הטכנולוגיים, אחת מקפיצות הדרגה המשמעותיים בפיתוח הטכנולוגי הוא יכולת [[כרייה]] ושימוש ב[[מינרלים]] הוצאתם [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבע]] ושימוש לצרכי האדם. | | יצור ספינות אפשר [[מסחר|סחר]] במידה גדלה והולכת, לא רק של סחורות אלא גם של רעיונות. בעקבות כך הואץ קצב הפיתוחים הטכנולוגיים, אחת מקפיצות הדרגה המשמעותיים בפיתוח הטכנולוגי הוא יכולת [[כרייה]] ושימוש ב[[מינרלים]] הוצאתם [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבע]] ושימוש לצרכי האדם. |
| | | |
− | ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] היו השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה , החברה, ועל [[הביוספרה|המערכת האקולוגית הכלל עולמית]]. | + | ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] היו השפעות מרחיקות לכת על הכלכלה, החברה, ועל [[הביוספרה|המערכת האקולוגית הכלל עולמית]]. |
| | | |
− | לראשונה בהיסטוריה הייתה החברה תלויה ב[[דלק מחצבי]]- ה[[פחם]] וכמו כן על מספר [[משאבים מתכלים]] נוספים. הדלק המחצבי התיר מעלינו את התלות במקור השימוש באנרגיה ובו בעת אפשר ל[[מכונות]] להחליף את אדם והבהמה ככוח עבודה. | + | לראשונה בהיסטוריה הייתה החברה תלויה ב[[דלק מחצבי]]- ה[[פחם]] וכמו כן על מספר [[משאבים מתכלים]] נוספים. הדלק המחצבי התיר מעלינו את התלות במקור השימוש באנרגיה ובו בעת אפשר ל[[מכונות]] להחליף את אדם והבהמה ככוח עבודה. |
| | | |
− | [[שינוי טכנולוגי|תפנית טכנולוגית]] זו הובילה באופן טבעי ליכולת הפקה רבה יותר של מינרלים, מוצרי צריכה, [[קולוניאליזם]] , מציאת מקורת מחצביים חדשים ונוספים, הובלה יעילה יותר של סחורות ועידוד יצרנות. | + | [[שינוי טכנולוגי|תפנית טכנולוגית]] זו הובילה באופן טבעי ליכולת הפקה רבה יותר של מינרלים, מוצרי צריכה, [[קולוניאליזם]], מציאת מקורת מחצביים חדשים ונוספים, הובלה יעילה יותר של סחורות ועידוד יצרנות. |
| | | |
− | [[תהליך|תהליכים]] אלו אפשרו למספר רב יותר של אנשים לספק את צרכיהם הבסיסיים ובאופן טבעי ל[[גידול אוכלוסין]] דרמטי, שאף צרכיהם סופקו בזכות שימוש רב יותר של [[אנרגיה]] ושימוש מואץ במשאבים ויצירה גוברת והולכת של תוצרי לוואי – [[פסולת]]. | + | [[תהליך|תהליכים]] אלו אפשרו למספר רב יותר של אנשים לספק את צרכיהם הבסיסיים ובאופן טבעי ל[[גידול אוכלוסין]] דרמטי, שאף צרכיהם סופקו בזכות שימוש רב יותר של [[אנרגיה]] ושימוש מואץ במשאבים ויצירה גוברת והולכת של תוצרי לוואי – [[פסולת]]. |
| | | |
− | [[תהליך|תהליך לינארי]] זה הממשיך עד לימנו אנו ומאיים לדרדר ולכלות [[המערכת האקולוגית]] בה אנו חיים. תהליך זה [[קיימות|מסכן את קיומנו]] אנו ויכולת כדור הארץ לתמוך בצורות חיים יהיו אשר יהיו. יתרה מזו, קצב השנוי המעריכי ממזער את מרווח הטעות ומגדיל את גודל האחריות הנחה על כתפו של כל אחד ואחד מאיתנו. | + | [[תהליך|תהליך לינארי]] זה הממשיך עד לימנו אנו ומאיים לדרדר ולכלות [[המערכת האקולוגית]] בה אנו חיים. תהליך זה [[קיימות|מסכן את קיומנו]] אנו ויכולת כדור הארץ לתמוך בצורות חיים יהיו אשר יהיו. יתרה מזו, קצב השנוי המעריכי ממזער את מרווח הטעות ומגדיל את גודל האחריות הנחה על כתפו של כל אחד ואחד מאיתנו. |
| | | |
| ==מושגים קשורים לפרק== | | ==מושגים קשורים לפרק== |