שינויים

'''באים לבנקאים''' היא תנועת מחאה חברתית שהחלה לפעול בשנת [[2014]] על ידי עו"ד ברק כהן. התנועה שמה למטרה להטריד בעלי משרות בכירות בבנקים, וכן את בני משפחותיהם ואנשים אשר יש להם עמם קשרים עסקיים. לטענת חברי התנועה, ההטרדות נעשות בצורה בוטה אך במסגרת החוק. על טענה זו חולקים גורמים שונים ונגד חברי התנועה ישנם מספר צווי הרחקה מבית המשפט בגין הטרדה מאיימת. התנועה עצמה איננה ישות משפטית (חברי התנועה לא התאגדו תחת עמותה או ישות משפטית אחרת), על כן אין התנהלות משפטית על ידי ומול התנועה עצמה.

'''באים לבנקאים''' היא תנועת מחאה חברתית שהחלה לפעול בשנת [[2014]] על ידי עו"ד ברק כהן. התנועה שמה למטרה להטריד בעלי משרות בכירות [[בנקאות בישראל|בבנקים בישראל]], וכן את בני משפחותיהם ואנשים אשר יש להם עמם קשרים עסקיים. לטענת חברי התנועה, ההטרדות נעשות בצורה בוטה אך במסגרת החוק. על טענה זו חולקים גורמים שונים ונגד חברי התנועה ישנם מספר צווי הרחקה מבית המשפט בגין הטרדה מאיימת. התנועה עצמה איננה ישות משפטית (חברי התנועה לא התאגדו תחת עמותה או ישות משפטית אחרת), על כן אין התנהלות משפטית על ידי ומול התנועה עצמה.

==רקע ומטרות==

==רקע ומטרות==

מטרת פעילות התנועה היא כדברי עו"ד כהן ופעיליו: "לא לפתור בעיה, אלא לייצר להם (מושאי הפעילות) בעיה". הרקע לפעילות התנועה הוא רצונם של כהן ופעילים רבים נוספים למחות כנגד מה שהוא לתפיסתם "עושק הבנקים את הציבור". בפרט, תנועה זו שאבה הרעיונות האידיאולוגיים לסגנון פעילותה מן העוולות שנטענו שנעשו בעקיפין על ידי הבנקים באמצעות שליחתם גורמי הוצאה לפועל לבתיהם של חייבים שונים. נטען כי אותם גורמים גבו בכוח הזרוע ובגסות כספים, אם במישרין או על-ידי החרמת מקרקעין ומטלטלין, ועשו זאת לעיתים קרובות באמצעות גביה מגורם צד ג' שאין לו קשר לחוב (למשל, בן או בת זוג) ולעיני ילדיהם של החייבים. עוד קמה התנועה על רקע פרשות פליליות שונות בהן היו מעורבים בנקים גדולים בישראל בשנים שקדמו להקמתה, כגון הרשעת בנק לאומי על ידי רשויות החוק בארצות הברית בעניין סיוע להלבנת 2 מיליארד דולר. ביקורת זו כלפי הבנקים וכן טענות נוספות הוצגו על ידי עו"ד כהן ושאר פעילי התנועה כמניעים לפעילותם.

מטרת פעילות התנועה היא כדברי עו"ד כהן ופעיליו: "לא לפתור בעיה, אלא לייצר להם (מושאי הפעילות) בעיה". הרקע לפעילות התנועה הוא רצונם של כהן ופעילים רבים נוספים למחות כנגד מה שהוא לתפיסתם "עושק הבנקים את הציבור". בפרט, תנועה זו שאבה הרעיונות האידיאולוגיים לסגנון פעילותה מן העוולות שנטענו שנעשו בעקיפין על ידי הבנקים באמצעות שליחתם גורמי הוצאה לפועל לבתיהם של חייבים שונים. נטען כי אותם גורמים גבו בכוח הזרוע ובגסות כספים, אם במישרין או על-ידי החרמת מקרקעין ומטלטלין, ועשו זאת לעיתים קרובות באמצעות גביה מגורם צד ג' שאין לו קשר לחוב (למשל, בן או בת זוג) ולעיני ילדיהם של החייבים.  

בחודש אפריל 2015 הצליחה התנועה לגייס בפרוייקט מימון המונים כ-24 אלף ש"ח באמצעות 210 תורמים לשם תמיכה בהמשך פעילותה.

 

עוד קמה התנועה על רקע פרשות פליליות שונות בהן היו מעורבים בנקים גדולים בישראל בשנים שקדמו להקמתה, כגון הרשעת בנק לאומי על ידי רשויות החוק בארצות הברית בעניין סיוע להלבנת 2 מיליארד דולר. ביקורת זו כלפי הבנקים וכן טענות נוספות הוצגו על ידי עו"ד כהן ושאר פעילי התנועה כמניעים לפעילותם.בחודש אפריל 2015 הצליחה התנועה לגייס בפרוייקט מימון המונים כ-24 אלף ש"ח באמצעות 210 תורמים לשם תמיכה בהמשך פעילותה.

==הפעילות==

==הפעילות==

התנועה פועלת במסגרת אנרכית-התנדבותית, ללא היררכיה ארגונית, כאשר מייסדה עו"ד כהן הינו פעיל מרכזי מתחילתה ועד היום ולקבוצה מספר פעילים מרכזיים ופעילים פחות מרכזיים. פעילי התנועה עוקבים אחר סדר היום של בנקאים שונים ובני משפחותיהם, אורבים להם ומגיעים למקומות בהם הם מצויים, וקוראים בקול כנגדם וכנגד פעילויותיהם השונות, לעיתים קרובות באמצעות מגאונים ושלטים. לעיתים נעשים נסיונות הידברות עם הבנקאים, אך עד כה מעולם לא הסכים איש מהם לשתף פעולה עם פעילי התנועה. בתקופת הפעילות הראשונית של התנועה התמקדה היא ברקפת רוסק עמינח וציון קינן, וכן בבני משפחותיהם (כולל ילדיהם). עוד נעשו פעילויות שונות כנגד אנשים אשר להם קשרים עסקיים עם בנקאים, כגון איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש, אשר פעילי התנועה טענו כי נשכר על ידי גורמים בנקאיים לשם סיוע במאבק בפעילות התנועה. אנשי התנועה ביצעו פעולת מחאה מול שרי אריסון בבואה לבקר בפעילות של יום המעשים הטובים (מרץ 2015) והביאו לבריחתה מן האירוע עקב אי הנעימות שגרמו.

התנועה פועלת במסגרת אנרכית-התנדבותית, ללא היררכיה ארגונית, כאשר מייסדה עו"ד כהן הינו פעיל מרכזי מתחילתה ועד היום ולקבוצה מספר פעילים מרכזיים ופעילים פחות מרכזיים. פעילי התנועה עוקבים אחר סדר היום של בנקאים שונים ובני משפחותיהם, אורבים להם ומגיעים למקומות בהם הם מצויים, וקוראים בקול כנגדם וכנגד פעילויותיהם השונות, לעיתים קרובות באמצעות מגפונים ושלטים. לעיתים נעשים נסיונות הידברות עם הבנקאים, אך עד כה מעולם לא הסכים איש מהם לשתף פעולה עם פעילי התנועה.

 

בתקופת הפעילות הראשונית של התנועה התמקדה היא ברקפת רוסק עמינח וציון קינן, וכן בבני משפחותיהם (כולל ילדיהם). עוד נעשו פעילויות שונות כנגד אנשים אשר להם קשרים עסקיים עם בנקאים, כגון איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש, אשר פעילי התנועה טענו כי נשכר על ידי גורמים בנקאיים לשם סיוע במאבק בפעילות התנועה. אנשי התנועה ביצעו פעולת מחאה מול [[שרי אריסון]] בבואה לבקר בפעילות של יום המעשים הטובים (מרץ 2015) והביאו לבריחתה מן האירוע עקב אי הנעימות שגרמו.

 

פעילויות התנועה בשטח מאופיינות בכך שהן תמיד מצולמות, בתמונות ולרוב גם בוידאו, ותיעודן מופץ ברשת האינטרנט, בעמוד הפייסבוק של התנועה וכן באתר הקבוצה. אנשי התנועה נמנעים מיצירת מגע פיזי יזום עם מושאי ההטרדה.

פעילויות התנועה בשטח מאופיינות בכך שהן תמיד מצולמות, בתמונות ולרוב גם בוידאו, ותיעודן מופץ ברשת האינטרנט, בעמוד הפייסבוק של התנועה וכן באתר הקבוצה. אנשי התנועה נמנעים מיצירת מגע פיזי יזום עם מושאי ההטרדה.

פעילויות נוספות של התנועה עד כה כללו פרסום ברבים של פרטי יצירת קשר (טלפונים, אימיילים, מספרי פקס וכתובות) של בנקאים שונים ושיחות טלפון יזומות לבנקאים ובני משפחותיהם.

פעילויות נוספות של התנועה עד כה כללו פרסום ברבים של פרטי יצירת קשר (טלפונים, אימיילים, מספרי פקס וכתובות) של בנקאים שונים ושיחות טלפון יזומות לבנקאים ובני משפחותיהם.

==ביקורת ועימותים משפטיים==

==ביקורת ועימותים משפטיים==

נציגי הבנקים טוענים באופן עקבי כי פעילות באים לבנקאים אינה חוקית, מטרידה ומאיימת. ביוני 2015, מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן הוציאו שניהם צווי הרחקה כנגד מייסד התנועה, עו"ד ברק כהן. בדיון בעניינו טען קינן כי בעקבות פעילות באים לבנקאים הוא "חושש לחייו ולחיי בני משפחתו". בית המשפט קבע כי כהן ביצע כלפי עמינח וקינן "הטרדה מאיימת". חרף כך, נמשכו פעילויות התנועה כנגדם על ידי פעילים אחרים. טרם כניסתו של קינן לדיון בדבר צו ההרחקה, חיכה לו במסדרונות בית המשפט קהל גדול של עשרות פעילי התנועה אשר ליווה אותו לאולם וקרא לעברו: "גנב, גנב!".  

נציגי הבנקים טוענים באופן עקבי כי פעילות באים לבנקאים אינה חוקית, מטרידה ומאיימת. ביוני 2015, מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן הוציאו שניהם צווי הרחקה כנגד מייסד התנועה, עו"ד ברק כהן. בדיון בעניינו טען קינן כי בעקבות פעילות באים לבנקאים הוא "חושש לחייו ולחיי בני משפחתו". בית המשפט קבע כי כהן ביצע כלפי עמינח וקינן "הטרדה מאיימת". חרף כך, נמשכו פעילויות התנועה כנגדם על ידי פעילים אחרים. טרם כניסתו של קינן לדיון בדבר צו ההרחקה, חיכה לו במסדרונות בית המשפט קהל גדול של עשרות פעילי התנועה אשר ליווה אותו לאולם וקרא לעברו: "גנב, גנב!".  

עוד הועלתה על ידי גורמים בבנק לאומי כי מטרת המחאה הינה בלבד נקמה אישית של עו"ד כהן כנגד הבנק בשל חובות שאינו מוכן לשלם, ובהתאם הכריז עליו הבנק כפושט רגל. על רקע ההאשמה האחרונה הגיש כהן קובלנה פלילית כנגד רקפת רוסק עמינח ואחרים.

עוד הועלתה על ידי גורמים בבנק לאומי כי מטרת המחאה הינה בלבד נקמה אישית של עו"ד כהן כנגד הבנק בשל חובות שאינו מוכן לשלם, ובהתאם הכריז עליו הבנק כפושט רגל. על רקע ההאשמה האחרונה הגיש כהן קובלנה פלילית כנגד רקפת רוסק עמינח ואחרים.

ישנם גורמים בציבור הסבורים כי פעילות באים לבנקאים היא חריפה ואלימה מדי, וכי אין זו הדרך הנכונה לקדם מטרות חברתיות. במיוחד יצאה מחאה על הפעילות כנגד ילדי הבנקאים

ישנם גורמים בציבור הסבורים כי פעילות באים לבנקאים היא חריפה ואלימה מדי, וכי אין זו הדרך הנכונה לקדם מטרות חברתיות. במיוחד יצאה מחאה על הפעילות כנגד ילדי הבנקאים.

 

==הצרת צעדי התנועה ברשת האינטרנט==

==הצרת צעדי התנועה ברשת האינטרנט==

בתחילת חודש ספטמבר 2015 פייסבוק סגרה את דף התנועה, כנראה בשל צילום פעילות חדשה מול ביתה של [[שרי אריסון]], ובטענה של הפרת תקנון השימוש. יש לציין כי אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", יחצ"ן "איגוד הבנקים הישראלי" ו"פייסבוק ישראל". דחב"ש גרם להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו ולאחר מכן זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4,000 שקל ממנו. [http://room404.net/?p=66336] בתגובה הודיע כהן כי התנועה תרכז את פעילותה באתר האינטרנט שלה. [http://www.themarker.com/law/1.2723944]

בתחילת חודש ספטמבר 2015 פייסבוק סגרה את דף התנועה, כנראה בשל צילום פעילות חדשה מול ביתה של [[שרי אריסון]], ובטענה של הפרת תקנון השימוש. יש לציין כי אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", יחצ"ן "איגוד הבנקים הישראלי" ו"פייסבוק ישראל". דחב"ש גרם להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו ולאחר מכן זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4,000 שקל ממנו. [http://room404.net/?p=66336] בתגובה הודיע כהן כי התנועה תרכז את פעילותה באתר האינטרנט שלה. [http://www.themarker.com/law/1.2723944]

==הכרה ציבורית==

==הכרה ציבורית==

ברק כהן ופעילי הקבוצה הגיעו למקום ה-77 ברשימת 100 המשפיעים של מגזין דה מרקר לשנת 2015. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10204897775312671&set=a.1182387688375.2024479.1488709887]

ברק כהן ופעילי הקבוצה הגיעו למקום ה-77 ברשימת 100 המשפיעים של מגזין דה מרקר לשנת 2015. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10204897775312671&set=a.1182387688375.2024479.1488709887]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://www.youtube.com/user/banktroll ערוץ היוטיוב של באים לבנקאים]

* [https://www.youtube.com/user/banktroll ערוץ היוטיוב של באים לבנקאים]

* נתי טוקר, [http://www.themarker.com/advertising/1.2736987 כך מעלימים (פייסבוק וגוגל) אנשים בישראל], דה מרקר, 24.9.15

* נתי טוקר, [http://www.themarker.com/advertising/1.2736987 כך מעלימים (פייסבוק וגוגל) אנשים בישראל], דה מרקר, 24.9.15

[[קטגוריה:מחאה]]

[[קטגוריה:מחאה]]

[[קטגוריה:קבוצות חברתיות בארץ]]

[[קטגוריה:קבוצות חברתיות בארץ]]

[[קטגוריה:בנקאות]]

[[קטגוריה:בנקאות]]