שינויים

'''כלכלה קיינסיאנית''' (Keynesian economics) או '''קיינסיאניזם''' היא [[חקר הכלכלה|זרם כלכלי]] שפותח על ידי הכלכלן הבריטי [[ג'ון מיינארד קיינס]], ואשר מהווה את היסודות ל[[מאקרו-כלכלה]].  לפי הקיינסיאנים, בטווח הקצר, ובמיוחד בזמן מיתון, התפוקה הכלכלית מושפעת בצורה חזקה על ידי הביקוש הכולל - ההוצאות של הצרכנים ושל הממשלה במשק הלאומי. לפי הקיינסיאנים הביקוש המצרפי לא שווה בהכרח לגודל ההיצע של הכלכלה, תחת זאת הוא מושפע מגורמים שונים כמו שער הריבית, ציפיות ולדבר זה יכולות להיות השפעות שונות על המשק כמו אבטלה, אינפלציה ועוד.  

'''כלכלה קיינסיאנית''' (Keynesian economics) או '''קיינסיאניזם''' היא [[חקר הכלכלה|זרם כלכלי]] שפותח על ידי הכלכלן הבריטי [[ג'ון מיינארד קיינס]], ואשר מהווה את היסודות ל[[מאקרו-כלכלה]].  לפי הקיינסיאנים, בטווח הקצר, ובמיוחד בזמן מיתון, התפוקה הכלכלית מושפעת בצורה חזקה על ידי הביקוש הכולל - ההוצאות של הצרכנים ושל הממשלה במשק הלאומי. לפי הקיינסיאנים הביקוש המצרפי לא שווה בהכרח לגודל ההיצע של הכלכלה, תחת זאת הוא מושפע מגורמים שונים כמו שער הריבית, ציפיות ולדבר זה יכולות להיות השפעות שונות על המשק כמו אבטלה, אינפלציה ועוד.  

עיקרי התורה הקיינסיאנית נוסחו בספר של קיינס "[[התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף]]" (1935), שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי ([[השפל הגדול]]) שפרץ בשנת 1929. גישתו הבסיסית של קיינס הייתה כי לא ניתן לנתח את התרחשות של מיתון (ובטח לא את המיתון של השפלה גדול)במסגרת המודל הקלאסי הרואה במנגנון המחירים של היצע וביקוש דרך להשגת שיווי משקל בכל השווקים. הנקודה הבסיסית של הקיינסיאניזם היא שיש לבחון תופעות מאקרו כלכליות ולבחון בהן סיבתיות גם אם בתחילה אין להן הסבר מיקרו-כלכלי ברור. לפי גישה זו השוואות שנעשות מידי פעם בין המדינה כולה לבין משק בית קטן אינן נכונות.  

עיקרי התורה הקיינסיאנית נוסחו בספר של קיינס "[[התאוריה הכללית של תעסוקה, ריבית וכסף]]" (1935), שנכתב בהשפעת המשבר הכלכלי העולמי ([[השפל הגדול]]) שפרץ בשנת 1929. גישתו הבסיסית של קיינס הייתה כי לא ניתן לנתח את התרחשות של מיתון (ובטח לא את המיתון של השפל הגדול)במסגרת המודל הקלאסי הרואה במנגנון המחירים של היצע וביקוש דרך להשגת שיווי משקל בכל השווקים. הנקודה הבסיסית של הקיינסיאניזם היא שיש לבחון תופעות מאקרו כלכליות ולבחון בהן סיבתיות גם אם בתחילה אין להן הסבר מיקרו-כלכלי ברור. לפי גישה זו השוואות שנעשות מידי פעם בין המדינה כולה לבין משק בית קטן אינן נכונות.  

קיינס נחשב עד היום לאחד ההוגים החשובים בכלכלה. בניגוד ל[[קרל מארקס]] קיינס לא רצה לשבור את ה[[קפיטליזם]] אלא לאפשר לו להתגבר על משברים ולהביא לשגשוג. בניגוד לכלכלנים ליברליים כמו [[אדם סמית]] (שפיתח את הרעיון של "[[היד הנעלמה]]"), קיינס טען כי על מנת להבטיח [[צמיחה כלכלית]] יש צורך בהתערבות ממשלתית פעילה בשוק.  

קיינס נחשב עד היום לאחד ההוגים החשובים בכלכלה. בניגוד ל[[קרל מארקס]] קיינס לא רצה לשבור את ה[[קפיטליזם]] אלא לאפשר לו להתגבר על משברים ולהביא לשגשוג. בניגוד לכלכלנים ליברליים כמו [[אדם סמית]] (שפיתח את הרעיון של "[[היד הנעלמה]]"), קיינס טען כי על מנת להבטיח [[צמיחה כלכלית]] יש צורך בהתערבות ממשלתית פעילה בשוק.  

כלכלנים קיינסיאנים, בניגוד ל[[כלכלה קלאסית]] טוענת שהשוק או החלטות של הסקטור הפרטי, מביא לפעמים לתוצאה מאקרו-כלכלית שהיא [[יעילות כלכלית|לא יעילה כלכלית]] או לא יעילה מבחינת [[יעילות פארטו]], וכי יש צורך תגובה על ידי הסקטור הציבורי, ובמיוחד [[פעילות מוניטרית]] על ידי הבנק המרכזי ו[[פעילות פיסקאלית]] של הממשלה לשם ייצוב המצב והקטנת התנודות של [[מחזור עסקים]]. כלכלה קיינסיאנית תומכת ב[[כלכלה מעורבת]] - שוק שמורכב בעיקר מפירמות פרטיות וציבוריות (כלומר הבעלות דרך הבורסה), אבל שיש בו מעורבות ממשלתית, והממשלה צריכה לחלץ את המשק ממצבים לא נעימים כמו מיתון.  

כלכלנים קיינסיאנים, בניגוד ל[[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]], טוענים שהשוק או החלטות של הסקטור הפרטי, מביאים לפעמים לתוצאה מאקרו-כלכלית שהיא [[יעילות כלכלית|לא יעילה כלכלית]] או לא יעילה מבחינת [[יעילות פארטו]], וכי יש צורך תגובה על ידי הסקטור הציבורי, ובמיוחד [[פעילות מוניטרית]] על ידי הבנק המרכזי ו[[פעילות פיסקאלית]] של הממשלה לשם ייצוב המצב והקטנת התנודות של [[מחזור עסקים]]. כלכלה קיינסיאנית תומכת ב[[כלכלה מעורבת]] - שוק שמורכב בעיקר מפירמות פרטיות וציבוריות (כלומר הבעלות דרך הבורסה), אבל שיש בו מעורבות ממשלתית, והממשלה צריכה לחלץ את המשק ממצבים לא נעימים כמו מיתון.  

   

   

כלכלה קיינסיאנית היתה המודל הכלכלי המרכזי במדינות המפותחות בתקופה של כ-40 שנה- מלאחר השפל הגדול, בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחר המלחמה עד שנת 1973 (1930-1973), וכלכלנים הצליחו להגיע לצמיחה משמעותית על ידי הזרמת כסף למשק. התאוריה ירדה ממעמדה בעקבות הסטגפלציה (שילוב של מיתון ושל אינפלציה של שנות ה-70. כיום התאוריה העיקרית שמחליפה אותה היא מקארו כלכלה על בסיס [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] - ומודלים כמו [[IS-LM]].

כלכלה קיינסיאנית היתה המודל הכלכלי המרכזי במדינות המפותחות בתקופה של כ-40 שנה- מלאחר השפל הגדול, בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחר המלחמה עד שנת 1973 (1930-1973), וכלכלנים הצליחו להגיע לצמיחה משמעותית על ידי הזרמת כסף למשק. התאוריה ירדה ממעמדה בעקבות הסטגפלציה (שילוב של מיתון ושל אינפלציה של שנות ה-70. כיום התאוריה העיקרית שמחליפה אותה היא מקארו כלכלה על בסיס [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] - ומודלים כמו [[IS-LM]].