שינויים

'''עוני''' (poverty) הוא מצב שבו אדם, [[משפחה]] או קבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת נמצא במחסור של משאבים חומריים או של [[כסף]].  '''עוני מוחלט''' הוא מצב בו אין די אמצעים להספקת [[צרכים אנושיים בסיסיים]] שכוללים בדרך כלל [[מים|מים נקיים]], [[מזון]], רפואה בסיסית, חינוך, ביגוד ומחסה. על פי הערכה כ-1.7 מיליארד אנשים חיים כיום בעוני מוחלט.  '''עוני יחסי''' הוא מצב בו יש חוסר יכולת להגיע לרמה מקובלת מבחינה חברתית של משאבים או הכנסה המקובלים בחברה מסויימת או במדינה מסויימת.  

'''עוני''' (poverty) הוא מצב שבו אדם, [[משפחה]] או קבוצת בני אדם המהווים יחידה כלכלית אחת נמצא במחסור של משאבים חומריים או של [[כסף]].  '''עוני מוחלט''' הוא מצב בו אין די אמצעים להספקת [[צרכים אנושיים בסיסיים]] שכוללים בדרך כלל [[מים|מים נקיים]], [[מזון]], רפואה בסיסית, חינוך, ביגוד ומחסה. על פי הערכה כ-1. 7 מיליארד אנשים חיים כיום בעוני מוחלט.  '''עוני יחסי''' הוא מצב בו יש חוסר יכולת להגיע לרמה מקובלת מבחינה חברתית של משאבים או הכנסה המקובלים בחברה מסויימת או במדינה מסויימת.

[[תמונה:Riischildren.jpg|left|thumb|400px|ילדים עניים חסרי בית ישנים ברחובות ניו יורק בשנת 1890. הטכנולוגיה לבדה וכמות ממוצעת של מוצרים לנפש אינם בהכרח תרופה לעוני אם לא מתייחסים להיבטים אחרים כמו גידול האוכלוסייה, אי שוויון בהכנסה וברכוש ועוד.  לאחר המהפכה התעשייתית מצבם של העניים בערים הורע וכמותם גדלה בגלל שילוב של [[פיצוץ אוכלוסין]], עיור מואץ ואי שוויון]]

[[תמונה:Riischildren.jpg|left|thumb|400px|ילדים עניים חסרי בית ישנים ברחובות ניו יורק בשנת 1890. הטכנולוגיה לבדה וכמות ממוצעת של מוצרים לנפש אינם בהכרח תרופה לעוני אם לא מתייחסים להיבטים אחרים כמו גידול האוכלוסייה, אי שוויון בהכנסה וברכוש ועוד.  לאחר המהפכה התעשייתית מצבם של העניים בערים הורע וכמותם גדלה בגלל שילוב של [[פיצוץ אוכלוסין]], עיור מואץ ואי שוויון]]

במשך רוב ההיסטוריה המתועדת נתפס העוני כבלתי נמנע - כדבר שנקבע על ידי האל, על ידי מוצא משפחתי או גורל. אמצעי הייצור המסורתיים התקשו לספק לכלל האוכלוסייה חיי רווחה, בוודאי במושגים מודרניים. לאחר [[המהפכה התעשייתית]], [[התמחות כלכלית]] ו[[ייצור המוני]] במפעלים גרמו להפצת שפע של מוצרים וגרמו לכך שעושר חומרי הפך דבר נפוץ ומקובל יותר. עם זאת ההשקפה המודרניסטית והוויקטוריאניות שחשבו שהעוני יעלם רק על ידי עוד מחרשות שייצרו עוד לחם - כלומר שעוד [[טכנולוגיה]] והוזלת ייצור המזון תפתור לבדה את בעיית העוני, אינה מקובלת היום. הספקת מזון גדולה יותר, או שיפור סיכוי השרידה של תינוקות עקב הגיינה ושיפור הבריאות הציבורית גוררת [[פיצוץ אוכלוסין]] שיכולה להוביל לדפוסי עוני חריפים יותר. כך במהלך המאה ה-19, למרות טכנולוגיה משופרת וכמות הון תעשייתי גדולה יותר חוו מיליוני אירופאים עוני מחפיר ואחוזים גבוהים מהם מתו ממחלות, תזונה לקויה, קור ופשיעה.  

במשך רוב ההיסטוריה המתועדת נתפס העוני כבלתי נמנע - כדבר שנקבע על ידי האל, על ידי מוצא משפחתי או גורל. אמצעי הייצור המסורתיים התקשו לספק לכלל האוכלוסייה חיי רווחה, בוודאי במושגים מודרניים. לאחר [[המהפכה התעשייתית]], [[התמחות כלכלית]] ו[[ייצור המוני]] במפעלים גרמו להפצת שפע של מוצרים וגרמו לכך שעושר חומרי הפך דבר נפוץ ומקובל יותר. עם זאת ההשקפה המודרניסטית והוויקטוריאניות שחשבו שהעוני יעלם רק על ידי עוד מחרשות שייצרו עוד לחם - כלומר שעוד [[טכנולוגיה]] והוזלת ייצור המזון תפתור לבדה את בעיית העוני, אינה מקובלת היום. הספקת מזון גדולה יותר, או שיפור סיכוי השרידה של תינוקות עקב היגיינה ושיפור הבריאות הציבורית גוררת [[פיצוץ אוכלוסין]] שיכולה להוביל לדפוסי עוני חריפים יותר. כך במהלך המאה ה-19, למרות טכנולוגיה משופרת וכמות הון תעשייתי גדולה יותר חוו מיליוני אירופאים עוני מחפיר ואחוזים גבוהים מהם מתו ממחלות, תזונה לקויה, קור ופשיעה.

בעקבות הגדלת הכלכלה ושינויים חברתיים נוספים, גם שירותים כמו חינוך, רפואה, [[תחבורה ציבורית]] הפכו למקובלים יותר והעלו את רמת החיים. דבר זה נתאפשר בעיקר עם כינון [[משק מעורב|משקים מעורבים]] ומדינות [[סוציאל-דמוקרטית]] וכן הדרישה לעובדים מומחים העלו את יכולת ההשתכרות ואת רמת החיים. חשיבות גדולה נודעה לתעוש ומודרניזציה של החקלאות כמו שימוש ב[[דשן כימי]] דבר שאיפשר הוזלה של התוצרת החקלאית יחסית לשכר של עובדי תעשייה ושירותים.  

בעקבות הגדלת הכלכלה ושינויים חברתיים נוספים, גם שירותים כמו חינוך, רפואה, [[תחבורה ציבורית]] הפכו למקובלים יותר והעלו את רמת החיים. דבר זה נתאפשר בעיקר עם כינון [[משק מעורב|משקים מעורבים]] ומדינות [[סוציאל-דמוקרטית]] וכן הדרישה לעובדים מומחים העלו את יכולת ההשתכרות ואת רמת החיים. חשיבות גדולה נודעה לתיעוש ומודרניזציה של החקלאות כמו שימוש ב[[דשן כימי]] דבר שאיפשר הוזלה של התוצרת החקלאית יחסית לשכר של עובדי תעשייה ושירותים.

שתי הגישות המרכזיות להקטנת העוני כיום מתרכזות בהוזלת מוצרים חיוניים והוזלת היבטים מיוקר המחייה מחד, ובהגדלת ההכנסה של שכבות עניות מאידך. במדינות רבות המדינה גובה מיסים, בעיקר מהשכבות העשירות יותר ([[מס פרוגרסיבי]]) כדי לסבסד [[מוצר ציבורי]] מוצרים ציבוריים כמו שיטור, עזרה סוציאלית, רפואה וחינוך במטרה להנגיש אותם גם לשכבות העניות. דבר זה יכול להפחית [[מלכודות עוני]] שהם מנגנונים ששומרים על ריבוד חברתי ומקשים על העניים להחלץ מעוני בגלל עוניים. צורה אחרת היא סבסוד של מוצרי יסוד כמו מים, לחם, חלב, ועוד מספר מוצרים בסיסיים. ההספקה של מענים לצרכים מיידיים יכולה להיות מוגבלת בגלל היבטים כמו [[שחיתות]] בממשלה, [[חוב ממשלתי]] ובגלל ייקור מערכות הרפואה והבריאות. אסטרטגיות להגדלת השכר כדי להקטין את העוני כוללות [[תשלומי העברה]] (צעדים כמו תשלום קצבאות, מס הכנסה שלילי, דמי אבטלה ועוד), שכר מינימום, חיוב של הפרשת דמי פנסיה וביטוח בריאות כדי למנוע עוני בעת הזקנה או בגלל מחלה או תאונה.  

שתי הגישות המרכזיות להקטנת העוני כיום מתרכזות בהוזלת מוצרים חיוניים והוזלת היבטים מיוקר המחייה מחד, ובהגדלת ההכנסה של שכבות עניות מאידך. במדינות רבות המדינה גובה מיסים, בעיקר מהשכבות העשירות יותר ([[מס פרוגרסיבי]]) כדי לסבסד [[מוצר ציבורי]] מוצרים ציבוריים כמו שיטור, עזרה סוציאלית, רפואה וחינוך במטרה להנגיש אותם גם לשכבות העניות. דבר זה יכול להפחית [[מלכודות עוני]] שהם מנגנונים ששומרים על ריבוד חברתי ומקשים על העניים להחלץ מעוני בגלל עוניים. צורה אחרת היא סבסוד של מוצרי יסוד כמו מים, לחם, חלב, ועוד מספר מוצרים בסיסיים. ההספקה של מענים לצרכים מיידיים יכולה להיות מוגבלת בגלל היבטים כמו [[שחיתות]] בממשלה, [[חוב ממשלתי]] ובגלל ייקור מערכות הרפואה והבריאות. אסטרטגיות להגדלת השכר כדי להקטין את העוני כוללות [[תשלומי העברה]] (צעדים כמו תשלום קצבאות, מס הכנסה שלילי, דמי אבטלה ועוד), שכר מינימום, חיוב של הפרשת דמי פנסיה וביטוח בריאות כדי למנוע עוני בעת הזקנה או בגלל מחלה או תאונה.

קיימות אסטרטגיות מורכבות יותר שמנסות להתייחס לעוני כאל תופעה חברתית-כלכלית סביבתית [[מערכות מורכבות|מורכבת]] בעלת היבטים דינמיים. באסטרגיות אלה השאיפה היא להביא ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], להגדיל את ההשקעה של משפחות בחינוך והשכלת ילדים; ובהגדלת [[הון טבעי]] [[הון חברתי]] [[הון אנושי]] ו[[הון כלכלי]] לנפש וכן בפתרון של [[מלכודות עוני]]. צעדים אלה כוללים לדוגמה פיתוח של [[עירוניות מתחדשת]] שמאפשרת [[תחבורה ציבורית]] זולה ויעילה לציבור כולו. במקום העברת כסף מהעשירים לעניים, או סבסוד מוצרים, מדובר בשינוי מערכתי שמוריד את הפערים ומוזיל את עלויות המחייה לכלל התושבים.  

קיימות אסטרטגיות מורכבות יותר שמנסות להתייחס לעוני כאל תופעה חברתית-כלכלית סביבתית [[מערכות מורכבות|מורכבת]] בעלת היבטים דינמיים. באסטרגיות אלה השאיפה היא להביא ל[[ייצוב אוכלוסין|ייצוב האוכלוסייה]], להגדיל את ההשקעה של משפחות בחינוך והשכלת ילדים; ובהגדלת [[הון טבעי]] [[הון חברתי]] [[הון אנושי]] ו[[הון כלכלי]] לנפש וכן בפתרון של [[מלכודות עוני]]. צעדים אלה כוללים לדוגמה פיתוח של [[עירוניות מתחדשת]] שמאפשרת [[תחבורה ציבורית]] זולה ויעילה לציבור כולו. במקום העברת כסף מהעשירים לעניים, או סבסוד מוצרים, מדובר בשינוי מערכתי שמוריד את הפערים ומוזיל את עלויות המחייה לכלל התושבים.

הפחתת עוני, בעיקר במדינות העניות, היא כיום מטרה מוצהרת ונושא ששב ועולה בארגונים בינלאומיים רבים כמו [[ארגון האומות המאוחדות]] ו[[הבנק העולמי]], מצד מדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]] וארגונים ללא מטרת רווח כמו [[אוקספם]].

הפחתת עוני, בעיקר במדינות העניות, היא כיום מטרה מוצהרת ונושא ששב ועולה בארגונים בינלאומיים רבים כמו [[ארגון האומות המאוחדות]] ו[[הבנק העולמי]], מצד מדינות עשירות כמו [[ארצות הברית]] וארגונים ללא מטרת רווח כמו [[אוקספם]].

==הגדרות לעוני==

== הגדרות לעוני ==

{{ציטוט|תוכן=באופן בסיסי, עוני הוא שלילה של אפשרויות והזדמנויות, חילול של כבוד האדם. פרושו חוסר היכולת הבסיסית להשתתף בצורה אפקטיבית בחברה. פרושו שאין מספיק כדי להאכיל ולהלביש את המשפחה, אין אפשרות ללכת לבית ספר או למרפאה, אין אדמה כדי לגדל מספיק מזון או שאין עבודה שיכולה לספק פרנסה נאותה, העדר גישה לאשראי. פרושו חוסר בטחון, חוסר אונים והדרה של יחידים, משקי בית וקהילות. זה אומר רגישות לאלימות ולעיתים קרובות פרוש הדבר חיים בסביבות בשוליים או שבירות ללא גישה למים נקיים או לסניטציה.|מקור=ארגון האומות המאוחדות}}

{{ציטוט|תוכן=באופן בסיסי, עוני הוא שלילה של אפשרויות והזדמנויות, חילול של כבוד האדם. פרושו חוסר היכולת הבסיסית להשתתף בצורה אפקטיבית בחברה. פרושו שאין מספיק כדי להאכיל ולהלביש את המשפחה, אין אפשרות ללכת לבית ספר או למרפאה, אין אדמה כדי לגדל מספיק מזון או שאין עבודה שיכולה לספק פרנסה נאותה, העדר גישה לאשראי. פרושו חוסר בטחון, חוסר אונים והדרה של יחידים, משקי בית וקהילות. זה אומר רגישות לאלימות ולעיתים קרובות פרוש הדבר חיים בסביבות בשוליים או שבירות ללא גישה למים נקיים או לסניטציה.|מקור=ארגון האומות המאוחדות}}

{{ציטוט|תוכן=עוני בא לידי ביטוי על בחסך ברווחה, וכולל מימדים רבים. הוא כולל הכנסות נמוכות ואת חוסר היכולת להשיג מוצרים ושירותים בסיסיים החיוניים לשם קיום בכבוד. עוני מקיף גם רמות נמוכות של בריאות וחינוך, גישה נמוכה למים נקיים ולסניטציה, בטחון פיזי בלתי הולם, העדר קול ציבורי ויכולת והזדמנות בלתי מספיקות כדי לשפר את החיים של עצמך.|מקור=הבנק העולמי}}

{{ציטוט|תוכן=עוני בא לידי ביטוי על בחסך ברווחה, וכולל מימדים רבים. הוא כולל הכנסות נמוכות ואת חוסר היכולת להשיג מוצרים ושירותים בסיסיים החיוניים לשם קיום בכבוד. עוני מקיף גם רמות נמוכות של בריאות וחינוך, גישה נמוכה למים נקיים ולסניטציה, בטחון פיזי בלתי הולם, העדר קול ציבורי ויכולת והזדמנות בלתי מספיקות כדי לשפר את החיים של עצמך.|מקור=הבנק העולמי}}

שתי ההגדרות הללו מדגישות גישת ה"יכולת" שפותחה על ידי הכלכלן ההודי [[אמרטיה סן]]. סן טען כי משבר רעב לא נובע ממחסור במזון אלא מאי-שוויון במנגנוני הכנסה וחלוקת מזון, ולעבודתו היתה השפעה ניכרת על [[דו"ח הפיתוח האנושי]] של האו"ם. על פי גישת היכולת, יש למדוד חברות לפי היכולות הקונקרטיות של אזרחיהן. לדוגמה, בארצות הברית לאזרחים יש "זכות" היפותטית להצביע בבחירות. לפי סן, מושג זה הינו ריק למדי. הוא שואל האם כל התנאים ההכרחיים מתקיימם כך שלאזרחים יש יכולת להצביע. תנאים אלו יכולים להתפרס מהתחום הרחב ביותר, כמו הזמינות של חינוך, אל התחום הצר ביותר, כמו תחבורה אל הקלפי. רק כאשר מוסרים מחסומים כאלו, ניתן להגיד כי האזרח פועל באמת מתוך ברירה אישית. על החברה הספציפית עצמה לספק רשימה של יכולות מינימום שמובטוחות על ידי אותה חברה.

שתי ההגדרות הללו מדגישות גישת ה"יכולת" שפותחה על ידי הכלכלן ההודי [[אמרטיה סן]]. סן טען כי משבר רעב לא נובע ממחסור במזון אלא מאי-שוויון במנגנוני הכנסה וחלוקת מזון, ולעבודתו היתה השפעה ניכרת על [[דו"ח הפיתוח האנושי]] של האו"ם. על פי גישת היכולת, יש למדוד חברות לפי היכולות הקונקרטיות של אזרחיהן. לדוגמה, בארצות הברית לאזרחים יש "זכות" היפותטית להצביע בבחירות. לפי סן, מושג זה הינו ריק למדי. הוא שואל האם כל התנאים ההכרחיים מתקיימים כך שלאזרחים יש יכולת להצביע. תנאים אלו יכולים להתפרס מהתחום הרחב ביותר, כמו הזמינות של חינוך, אל התחום הצר ביותר, כמו תחבורה אל הקלפי. רק כאשר מוסרים מחסומים כאלו, ניתן להגיד כי האזרח פועל באמת מתוך ברירה אישית. על החברה הספציפית עצמה לספק רשימה של יכולות מינימום שמובטחות על ידי אותה חברה.

 

* [[צרכים אנושיים בסיסיים]]

* [[צרכים אנושיים בסיסיים]]

* [[מלכודת עוני]]

* [[מלכודת עוני]]

* [[טכנולוגיה נאותה]]

* [[טכנולוגיה נאותה]]

==קישורים חיצוניים==

== קישורים חיצוניים ==

 

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Poverty עוני] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Poverty עוני] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.good.is/post/infographic-what-s-wrong-with-our-food-system/?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+good%2Flbvp+%28GOOD+Main+RSS+Feed%29 מה רע במערכת המזון שלנו] פוסטר של [[אוקספם]] על הסיבות והפתרונות לרעב במדינות העניות, 2012

* [http://www.good.is/post/infographic-what-s-wrong-with-our-food-system/?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+good%2Flbvp+%28GOOD+Main+RSS+Feed%29 מה רע במערכת המזון שלנו] פוסטר של [[אוקספם]] על הסיבות והפתרונות לרעב במדינות העניות, 2012

* [http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/doch08/p8.pdf העוני והמדיניות לצמצומו] פרק ח' 1 - בנק ישראל, דין וחשבון 2008

* [http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/Documents/doch08/p8.pdf העוני והמדיניות לצמצומו] פרק ח' 1 - בנק ישראל, דין וחשבון 2008

{{ביזור וריכוזיות}}

{{ביזור וריכוזיות}}