שינויים

אחת הטענות כנגד תאגידים רב לאומיים היא שהם מחזקים את ה[[ריכוזיות]] העולמית. כך לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] שבעבר פעלו בו מאות חברות רכב, נשלט כיום על ידי מעט חברות גדולות. 6 תאגידים שולטים ב-50% מהשוק העולמי ו-10 תאגידים גדולים שולטים ב-שני שליש מהשוק. גם בין החברות יש יחסי בעלות צולבים. עם הזמן יש תהליך איטי של מיזוגים ורכישות שמגדיל את הריכוזיות - כך לדוגמה פז'ו קנתה את סיטרואן ב-1976 ורנו קנתה מניית שליטה בניסאן בשנת 1999.

אחת הטענות כנגד תאגידים רב לאומיים היא שהם מחזקים את ה[[ריכוזיות]] העולמית. כך לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] שבעבר פעלו בו מאות חברות רכב, נשלט כיום על ידי מעט חברות גדולות. 6 תאגידים שולטים ב-50% מהשוק העולמי ו-10 תאגידים גדולים שולטים ב-שני שליש מהשוק. גם בין החברות יש יחסי בעלות צולבים. עם הזמן יש תהליך איטי של מיזוגים ורכישות שמגדיל את הריכוזיות - כך לדוגמה פז'ו קנתה את סיטרואן ב-1976 ורנו קנתה מניית שליטה בניסאן בשנת 1999.

מידת הריכוזיות הכלכלית בתאגידים רב לאומיים נובעת לא רק מ[[תחרות בין מעטים]] אלה ממבני שליטה ובעלות של [[חברות פירמידה]] ו[[מינוף פיננסי|מינופים פיננסים]] נוספים. באופן זה החברות מעניקות שליטה גדלה והולכת לכמות קטנה והולכת של מקבלי החלטות.  

מידת הריכוזיות הכלכלית בתאגידים רב לאומיים נובעת לא רק מ[[תחרות בין מעטים]] אלה ממבני שליטה ובעלות של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]] ו[[מינוף פיננסי|מינופים פיננסים]] נוספים. באופן זה החברות מעניקות שליטה גדלה והולכת לכמות קטנה והולכת של מקבלי החלטות.  

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה במערכת על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה של אנשים, מוסדות ופירמות במניות על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב לאומיים וגילו 43,000 תאגידים רב לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75 אחוז מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קוקודים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה במערכת על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה של אנשים, מוסדות ופירמות במניות על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב לאומיים וגילו 43,000 תאגידים רב לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75 אחוז מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קוקודים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות [[מינוף פיננסי]] יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות [[חברת פירמידה]] יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונות חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות מינוף שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ 0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונו חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות [[מינוף פיננסי]] שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ 0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה , שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה , שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>