47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''חברת פירמידה''' או '''פירמידת שליטה''' היא מונח כלכלי ומשפטי שמתאר מצב בו חברה אחת מחזיקה ב..."
'''חברת פירמידה''' או '''פירמידת שליטה''' היא מונח כלכלי ומשפטי שמתאר מצב בו חברה אחת מחזיקה בחברת-בת (אחת לפחות) וחברת הבת מחזיקה בחברות נכדות (לפחות אחת). מבנה כזה מאפשר לבעל שליטה יחיד לשלוט בכמות [[הון|הון]] רבה ובמספר רב של חברות, בלי שיש לו את ההון העצמי הנדרש לכך. פירמידה כזו היא סוג של [[מינוף פיננסי]] והיא יוצרת הפרדה בין בעלות כלכלית לבין כוח ההשפעה של העומד בראש הפירמידה, דבר שיוצר [[כשל שוק|כשלי שוק]] רבים ותורמים ל[[ריכוזיות כלכלית]]
==השפעות של חברות פירמידה==
חברות פירמידה עלולות להיות חלק מ[[כשלי שוק]] מסוגים שונים, דבר שפוגע ב[[יעילות כלכלית]] ועלול לפגוע ב[[רווחה חברתית]]. כמו כן חברות אלה עלולות ולקדם [[ריכוזיות כלכלית]] או [[קפיטליזם של מקורבים]] שבה קבוצה קטנה של אנשים משפיעה על חלק גדול מהכלכלה.
===תחרות בין מעטים בענף===
תרומה ברורה ליצירת כשלי שוק וכלכלה ריכוזית הוא שחברות פירמידה רבות תורמות ליצירת [[אוליגופול]] או [[מונופול]]. בעיה זו חמורה במיוחד בחברות פירמידה מרובות בנות ונכדות. בעל השליטה יכול להשתמש ברווחים מחברה אחת כדי להשקיע או לסבסד חברה אחרת ובכך ליצור לה יתרון שוק שדוחק החוצה חברות מתחרות ובהמשך על ידי תהליכי מיזוג ורכישות להשתלט על המתחרים. בשלב זה הוא יכול להעלות מחירים ולהציב חסמי כניסה שונים בפני מתחרים פוטנציאליים.
===סיכון מוסרי===
המשמעות המקורית של מינוף פיננסי היא הגדלה של הסיכוי לרווח ושל הסיכון של המשקיע. אבל היות וחלק גדול מהכספים שנמצאים בסיכון הם לא של בעל השליטה הוא עלות להתפתות לסיכונים גדולים מידי, דבר שמייצר כשל שוק מסוג [[סיכון מוסרי]]. המינוף הפיננסי הופך להיות מינוף חד צדדי – [[הרווחים הם פרטיים, ההפסדים הם של הציבור]].
בעיה זו יכולה להפוך למשמעותית יותר עקב תופעת [[גדולים מכדי ליפול]] – חלק מחברות הפירמידה הם [[תאגיד|תאגידי ענק]] שמעסיקים מאות אלפי אנשים ומעורבים גם בתחומי הפיננסים ואו העיתונות כך שלענף הבנקאות ולממשלה יש אינטרס לייצב אותם מחשש ל[[ריצה על הבנק]], [[מיתון]] וקריסה של המשק כולו. היות וחברות מודעות לאינטרס זה, הן דורשות ומקבלות הטבות שונות מהמדינה ולעיתים קרובות מקבלות [[אשראי]] מהבנקים בצורה קלה מידי , מגייסות אגרות חוב בלי ערבונות מספיקים, מבצעות [[הרצות מניות]] ועוד דרכים ללקיחת אשראי מהציבור בלי ערבונות מספיקים. דבר זה מעצים מצבים של [[סיכון מוסרי]].
===הגדלת סיכון מוסרי בגלל מבנה קונגלומרט===
חלק מחברות הפירמידה הן [[קונגלומרט עסקי]] שיש לו זרועות בתחומים שונים וכך הם יכולים לבצע שיתופי פעולה ובמיוחד בתחומים פיננסים (בנקאות, חברות ביטוח, חברות פנסיה וחברות השקעות) או בתחומי התקשורת (בעלות על ערוצי טלוויזיה ועל עיתונות). ודבר זה מעצים עוד יותר בעיות ריכוזיות ובעיות של סיכון מוסרי.
בעלות על חברות פיננסיות מאפשרות לבעלי השליטה לקבל אשראי בצורה נוחה לפעילויות שונות בחברות ששייכות לקונגלומרט – כלומר לקיחת אשראי גדול בריבית נמוכה וללא ערבונות מספיקים מבנקים וחברות ביטוח או קרנות השקעה ופנסיה. דבר זה פוגע בעסקים קטנים, ברוכשי דירות למשכנתאות (כאשר ההלוואות הן מטעם בנקים), במבוטחים קטנים וחוסכים לפנסיות (בקרנות פנסיה וביטוח), אשר מסבסדים את החברות הגדולות. אם מתרחש מצב של התממשות הסיכון המוסרי, כדוגמת "[[תספורת אג"ח]] או חוסר יכולת של בעל השליטה להחזיר הלוואה לבנק או למוסד פיננסי אחר, גורר הפסדים לבנק וכך פוגע ביכולת של הבנק לספק אשראי זול לחוסכים אחרים ומאלץ את הבנק לגבות ריבית גבוה יותר מאנשים שמעוניינים בהלוואה. במצבים קיצוניים יותר הדבר עלול ליצור [[ריצה על הבנק]] כלומר קריסה של בנק זה ואולי גם של בנקים נוספים, ב[[תגובת שרשרת]] שעלולה לגרור משבר כלכלי של המדינה כול. מצב זה אינו בעיה גדולה בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית]] של [[תחרות משוכללת]] שמניחה [[עלויות עסקה]] אפסיות, ריבוי בנקים ו[[מידע מלא]] (שבו קל להשוואת בין בנקים שונים וקל לעבור בינהם) וצרכנים רציונלים, שכן בתאוריה צרכנים יכולים לעבור מבנק כזה לבנק אחר שאינו חלק מפרמידה עסקית. בדרך כלל תאור כזה של השוק רחוק מהמציאות, שכן גם בבנקים יש [[תחרות בין מעטים]] ויש בעיות להשוות בין הביצועים של בנקים ובעיות של [[עלויות עסקה]] ואולי גם חסמים נפשיים שמקשים על מעבר מבנק לבנק. עקב היות חברת פרמידה מבנה שליטה נפוץ, קשה למצוא בנקים שאינם במבנה שליטה כזה, ותכופות הדבר כרוך ב[[יתרונות לגודל|חסרונות לגודל קטן]] של בנק כגון קשיים של נזילות ומחסור בסניפים.
===קשרי הון שלטון עיתון===
בעלות על חברות פיננסיות וחברות תקשורת מאפשרות לפירמידה עסקית להפעיל בצורה יעילה יותר השפעה פוליטית על חברי כנסת שרים ומפלגות במגוון גדול של ערוצים דרך מתן סיקור חיובי, מתן סיקור שלילי, מימון מפלגות, הלוואות בנקאיות למפלגות, תרומות למועמדים , הפעלת [[לובי פוליטי]] ועוד. בעוד הלובי הפוליטי נועד לחזק את מעמדו של בעל השליטה המימון ללובי הפוליטי בחברות פירמידה מגיע מכלל בעלי המניות.
===הכרות בין בעלי הון וריכוזיות בין ענפית===
בניתוח [[מיקרו כלכלה|מיקרו-כלכלי]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו קלאסי]] כשל שוק של מונופול רגיל ניתן לדמיין עשרות ומאות [[ענפי תעשייה]] שבכל אחד מהם נמצא מונופול או תחרות בין מעטים, באופן שאינו משפיע על ענפים אחרים (מלבד השפעות דרך השוק של עיוותי מחירים ותשומות).
המבנה של חברות פירמידה מאפשר לבעל שליטה אחד לחלוש על על ענפים מרכזיים במשק כמו אנרגיה, בנקאות, פיננסים, נדל"ן ועוד. מצב זה יוצר מצב שבו קבוצה של כמה עשרות בעלי שליטה עלולים להתקל זה בזה שוב ושוב. בצד היותם מתחרים עסקיים בהקשרים מסויימים, יש להם בדרך כלל אינטרס משותף מול [[רגולציה]] ממשלתית, מול נורמות של הציבור ומול ארגונים ללא מטרת רווח. לדוגמה לשתי חברות [[מכוניות]] אין עניין בפיתוח של [[תחבורה ציבורית]] יעילה , בצעדים כמו [[עירוניות מתחדשת]] או בתקנות נגד [[זיהום אוויר]] ויש להן עניין בקידום [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]].
שיתופי פעולה כאלה יכולים להיות גם בין שתי חברות בענפים שונים לדוגמה שיתוף פעולה בין חברת ביטוח או בנק לבין חברת נדל"ן או סלולר. ככל שהמבנה של פירמידות שליטה רחב ועמוק יותר כך קל יותר לבעלי שליטה בתאגידים שונים להיפגש זה עם זה ולתאם מהלכים שפרושם הגדלת רווחי הרנטה שלהם – כלומר הגדלת הרווחים על חשבון שאר הציבור.
===משטר תאגידי גרוע===
בעיה נוספת של פירמידת שליטה היא [[משטר תאגידי]] גרוע שבו האינטרסים של בעל השליטה באים לפני האינטרסים של בעלי מניות אחרים, כך שפירמה אחת יכולה לפעול בצורה שתפגע ברווחיות שלה, ובלבד שהדבר ישרת את האינטרסים של בעל השליטה, דבר שמייצר בעיה בתפישה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] לפיה תפקידו של [[תאגיד ציבורי]] שיש בו [[מניות]] הוא למקסם את הרווחים של בעלי המניות. דבר זה עלול לייצר אי יעילות בשוק ההון.
==ראו גם==
* [[תאגיד רב לאומי]]
* [[מינוף פיננסי]]
* [[יתרון לגודל]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.bursi.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ ספרות בנושא פירמידת שליטה] באתר בורסי הוצאת ספרים
{{ביזור וריכוזיות}}
[[קטגוריה:כשל שוק]]
[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]
==השפעות של חברות פירמידה==
חברות פירמידה עלולות להיות חלק מ[[כשלי שוק]] מסוגים שונים, דבר שפוגע ב[[יעילות כלכלית]] ועלול לפגוע ב[[רווחה חברתית]]. כמו כן חברות אלה עלולות ולקדם [[ריכוזיות כלכלית]] או [[קפיטליזם של מקורבים]] שבה קבוצה קטנה של אנשים משפיעה על חלק גדול מהכלכלה.
===תחרות בין מעטים בענף===
תרומה ברורה ליצירת כשלי שוק וכלכלה ריכוזית הוא שחברות פירמידה רבות תורמות ליצירת [[אוליגופול]] או [[מונופול]]. בעיה זו חמורה במיוחד בחברות פירמידה מרובות בנות ונכדות. בעל השליטה יכול להשתמש ברווחים מחברה אחת כדי להשקיע או לסבסד חברה אחרת ובכך ליצור לה יתרון שוק שדוחק החוצה חברות מתחרות ובהמשך על ידי תהליכי מיזוג ורכישות להשתלט על המתחרים. בשלב זה הוא יכול להעלות מחירים ולהציב חסמי כניסה שונים בפני מתחרים פוטנציאליים.
===סיכון מוסרי===
המשמעות המקורית של מינוף פיננסי היא הגדלה של הסיכוי לרווח ושל הסיכון של המשקיע. אבל היות וחלק גדול מהכספים שנמצאים בסיכון הם לא של בעל השליטה הוא עלות להתפתות לסיכונים גדולים מידי, דבר שמייצר כשל שוק מסוג [[סיכון מוסרי]]. המינוף הפיננסי הופך להיות מינוף חד צדדי – [[הרווחים הם פרטיים, ההפסדים הם של הציבור]].
בעיה זו יכולה להפוך למשמעותית יותר עקב תופעת [[גדולים מכדי ליפול]] – חלק מחברות הפירמידה הם [[תאגיד|תאגידי ענק]] שמעסיקים מאות אלפי אנשים ומעורבים גם בתחומי הפיננסים ואו העיתונות כך שלענף הבנקאות ולממשלה יש אינטרס לייצב אותם מחשש ל[[ריצה על הבנק]], [[מיתון]] וקריסה של המשק כולו. היות וחברות מודעות לאינטרס זה, הן דורשות ומקבלות הטבות שונות מהמדינה ולעיתים קרובות מקבלות [[אשראי]] מהבנקים בצורה קלה מידי , מגייסות אגרות חוב בלי ערבונות מספיקים, מבצעות [[הרצות מניות]] ועוד דרכים ללקיחת אשראי מהציבור בלי ערבונות מספיקים. דבר זה מעצים מצבים של [[סיכון מוסרי]].
===הגדלת סיכון מוסרי בגלל מבנה קונגלומרט===
חלק מחברות הפירמידה הן [[קונגלומרט עסקי]] שיש לו זרועות בתחומים שונים וכך הם יכולים לבצע שיתופי פעולה ובמיוחד בתחומים פיננסים (בנקאות, חברות ביטוח, חברות פנסיה וחברות השקעות) או בתחומי התקשורת (בעלות על ערוצי טלוויזיה ועל עיתונות). ודבר זה מעצים עוד יותר בעיות ריכוזיות ובעיות של סיכון מוסרי.
בעלות על חברות פיננסיות מאפשרות לבעלי השליטה לקבל אשראי בצורה נוחה לפעילויות שונות בחברות ששייכות לקונגלומרט – כלומר לקיחת אשראי גדול בריבית נמוכה וללא ערבונות מספיקים מבנקים וחברות ביטוח או קרנות השקעה ופנסיה. דבר זה פוגע בעסקים קטנים, ברוכשי דירות למשכנתאות (כאשר ההלוואות הן מטעם בנקים), במבוטחים קטנים וחוסכים לפנסיות (בקרנות פנסיה וביטוח), אשר מסבסדים את החברות הגדולות. אם מתרחש מצב של התממשות הסיכון המוסרי, כדוגמת "[[תספורת אג"ח]] או חוסר יכולת של בעל השליטה להחזיר הלוואה לבנק או למוסד פיננסי אחר, גורר הפסדים לבנק וכך פוגע ביכולת של הבנק לספק אשראי זול לחוסכים אחרים ומאלץ את הבנק לגבות ריבית גבוה יותר מאנשים שמעוניינים בהלוואה. במצבים קיצוניים יותר הדבר עלול ליצור [[ריצה על הבנק]] כלומר קריסה של בנק זה ואולי גם של בנקים נוספים, ב[[תגובת שרשרת]] שעלולה לגרור משבר כלכלי של המדינה כול. מצב זה אינו בעיה גדולה בניתוח [[כלכלה נאו-קלאסית]] של [[תחרות משוכללת]] שמניחה [[עלויות עסקה]] אפסיות, ריבוי בנקים ו[[מידע מלא]] (שבו קל להשוואת בין בנקים שונים וקל לעבור בינהם) וצרכנים רציונלים, שכן בתאוריה צרכנים יכולים לעבור מבנק כזה לבנק אחר שאינו חלק מפרמידה עסקית. בדרך כלל תאור כזה של השוק רחוק מהמציאות, שכן גם בבנקים יש [[תחרות בין מעטים]] ויש בעיות להשוות בין הביצועים של בנקים ובעיות של [[עלויות עסקה]] ואולי גם חסמים נפשיים שמקשים על מעבר מבנק לבנק. עקב היות חברת פרמידה מבנה שליטה נפוץ, קשה למצוא בנקים שאינם במבנה שליטה כזה, ותכופות הדבר כרוך ב[[יתרונות לגודל|חסרונות לגודל קטן]] של בנק כגון קשיים של נזילות ומחסור בסניפים.
===קשרי הון שלטון עיתון===
בעלות על חברות פיננסיות וחברות תקשורת מאפשרות לפירמידה עסקית להפעיל בצורה יעילה יותר השפעה פוליטית על חברי כנסת שרים ומפלגות במגוון גדול של ערוצים דרך מתן סיקור חיובי, מתן סיקור שלילי, מימון מפלגות, הלוואות בנקאיות למפלגות, תרומות למועמדים , הפעלת [[לובי פוליטי]] ועוד. בעוד הלובי הפוליטי נועד לחזק את מעמדו של בעל השליטה המימון ללובי הפוליטי בחברות פירמידה מגיע מכלל בעלי המניות.
===הכרות בין בעלי הון וריכוזיות בין ענפית===
בניתוח [[מיקרו כלכלה|מיקרו-כלכלי]] [[כלכלה נאו-קלאסית|נאו קלאסי]] כשל שוק של מונופול רגיל ניתן לדמיין עשרות ומאות [[ענפי תעשייה]] שבכל אחד מהם נמצא מונופול או תחרות בין מעטים, באופן שאינו משפיע על ענפים אחרים (מלבד השפעות דרך השוק של עיוותי מחירים ותשומות).
המבנה של חברות פירמידה מאפשר לבעל שליטה אחד לחלוש על על ענפים מרכזיים במשק כמו אנרגיה, בנקאות, פיננסים, נדל"ן ועוד. מצב זה יוצר מצב שבו קבוצה של כמה עשרות בעלי שליטה עלולים להתקל זה בזה שוב ושוב. בצד היותם מתחרים עסקיים בהקשרים מסויימים, יש להם בדרך כלל אינטרס משותף מול [[רגולציה]] ממשלתית, מול נורמות של הציבור ומול ארגונים ללא מטרת רווח. לדוגמה לשתי חברות [[מכוניות]] אין עניין בפיתוח של [[תחבורה ציבורית]] יעילה , בצעדים כמו [[עירוניות מתחדשת]] או בתקנות נגד [[זיהום אוויר]] ויש להן עניין בקידום [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]].
שיתופי פעולה כאלה יכולים להיות גם בין שתי חברות בענפים שונים לדוגמה שיתוף פעולה בין חברת ביטוח או בנק לבין חברת נדל"ן או סלולר. ככל שהמבנה של פירמידות שליטה רחב ועמוק יותר כך קל יותר לבעלי שליטה בתאגידים שונים להיפגש זה עם זה ולתאם מהלכים שפרושם הגדלת רווחי הרנטה שלהם – כלומר הגדלת הרווחים על חשבון שאר הציבור.
===משטר תאגידי גרוע===
בעיה נוספת של פירמידת שליטה היא [[משטר תאגידי]] גרוע שבו האינטרסים של בעל השליטה באים לפני האינטרסים של בעלי מניות אחרים, כך שפירמה אחת יכולה לפעול בצורה שתפגע ברווחיות שלה, ובלבד שהדבר ישרת את האינטרסים של בעל השליטה, דבר שמייצר בעיה בתפישה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] לפיה תפקידו של [[תאגיד ציבורי]] שיש בו [[מניות]] הוא למקסם את הרווחים של בעלי המניות. דבר זה עלול לייצר אי יעילות בשוק ההון.
==ראו גם==
* [[תאגיד רב לאומי]]
* [[מינוף פיננסי]]
* [[יתרון לגודל]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.bursi.co.il/%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94/ ספרות בנושא פירמידת שליטה] באתר בורסי הוצאת ספרים
{{ביזור וריכוזיות}}
[[קטגוריה:כשל שוק]]
[[קטגוריה:מיקרו-כלכלה]]