שורה 40: |
שורה 40: |
| עבור הנוסעים, השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] בטוח בהרבה יחסית ל[[מכונית]]. כמות ההרוגים מבין הנוסעים נמוכה פי 20 יחסית לנוסעי מכוניות. גם אם מתחשבים בסיכון למשתמשי דרך אחרים (כמו [[הולכי רגל]]) השימוש בתחבורה ציבורית הוא בטוח יותר ביחס לק"מ נסועה יחסית לנסיעה במכונית פרטית באותם תנאים.<ref name="apta2010"/> | | עבור הנוסעים, השימוש ב[[תחבורה ציבורית]] בטוח בהרבה יחסית ל[[מכונית]]. כמות ההרוגים מבין הנוסעים נמוכה פי 20 יחסית לנוסעי מכוניות. גם אם מתחשבים בסיכון למשתמשי דרך אחרים (כמו [[הולכי רגל]]) השימוש בתחבורה ציבורית הוא בטוח יותר ביחס לק"מ נסועה יחסית לנסיעה במכונית פרטית באותם תנאים.<ref name="apta2010"/> |
| | | |
− | אחוז המתים ב[[תאונות דרכים|תאונות הדרכים]] בארצות הברית ביחס לגודל האוכלוסייה, ירד רק ב-25% מאז 1960, והוא ירד באחוזים בודדים בלבד מאז 1990. השינוי בכמות התאונות משמעותי הרבה יותר כאשר בוחנים את הנתון יחסית לכמות הנסועה (הקילומטרז') - אז רואים ירידה לרמה של 33%. השינוי הנמוך בכמות המתים ביחס לאוכלוסייה התרחש למרות [[שינוי טכנולוגי|שכלולים רבים בטכנולוגיה]] (כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר וכו'). לדוגמה, השימוש בחגורות בטיחות גדל מ-0 בשנות ה-60 ל -75% בשנת 2000, וחגורות בטיחות מורידות את הסיכון למוות בתאונה בכ-45%. ההסבר הוא שהשיפורים בטכנולוגיה הובילו לירידה בסיכוי התמותה פר ק"מ נסיעה, אבל מצד שני תושבי ארצות הברית נוסעים יותר ברכב ו/או נוסעים מהר יותר כך שהם נפגעים בצורה קשה יותר בתאונות.<ref name="apta2010"/> | + | אחוז המתים ב[[תאונות דרכים|תאונות הדרכים]] בארצות הברית ביחס לגודל האוכלוסייה, ירד רק ב-25% מאז 1960, והוא ירד באחוזים בודדים בלבד מאז 1990. השינוי בכמות התאונות משמעותי הרבה יותר כאשר בוחנים את הנתון יחסית לכמות הנסועה (הקילומטרז') - אז רואים ירידה לרמה של 33%. השינוי הנמוך בכמות המתים ביחס לאוכלוסייה התרחש למרות [[שינוי טכנולוגי|שכלולים רבים בטכנולוגיה]] (כמו חגורות בטיחות, כריות אוויר וכו'). לדוגמה, השימוש בחגורות בטיחות גדל מ-0 בשנות ה-60 ל -75% בשנת 2000, וחגורות בטיחות מורידות את הסיכון למוות בתאונה בכ-45%. ההסבר הוא שהשיפורים בטכנולוגיה הובילו לירידה בסיכוי התמותה פר ק"מ נסיעה, אבל מצד שני תושבי ארצות הברית נוסעים יותר ברכב ואו נוסעים מהר יותר כך שהם נפגעים בצורה קשה יותר בתאונות.<ref name="apta2010"/> |
| | | |
| בארצות הברית יש את אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות מערביות דומות - מעל 14 אנשים ל-100 אלף איש, לעומת כ-6 אנשים ל-100 אלף איש ב[[פינלנד]], [[גרמניה]] ו[[ישראל]], ופחות מ- 5 אנשים ל-100 אלף איש ב[[שווייץ]] , [[שבדיה]] ו[[הולנד]]. דבר זה נובע לפחות בחלקו מכך, שכמות ק"מ נסועה במכוניות קשורה סטטיסטית לכמות הרוגים גבוהה יותר בהשוואה בין מדינות מערביות<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> | | בארצות הברית יש את אחוזי התמותה הגבוהים ביותר מתאונות דרכים ביחס לגודל האוכלוסייה בהשוואה למדינות מערביות דומות - מעל 14 אנשים ל-100 אלף איש, לעומת כ-6 אנשים ל-100 אלף איש ב[[פינלנד]], [[גרמניה]] ו[[ישראל]], ופחות מ- 5 אנשים ל-100 אלף איש ב[[שווייץ]] , [[שבדיה]] ו[[הולנד]]. דבר זה נובע לפחות בחלקו מכך, שכמות ק"מ נסועה במכוניות קשורה סטטיסטית לכמות הרוגים גבוהה יותר בהשוואה בין מדינות מערביות<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> |
שורה 162: |
שורה 162: |
| {{הפניה לערך מורחב|פרבור}} | | {{הפניה לערך מורחב|פרבור}} |
| [[תמונה:Boston Landsat.jpg|right|thumb|400px|פרברי העיר בוסטון בארצות הברית. השימוש המוגבר במכוניות בפרברים גורם לעומסי תנועה ולתפקוד לקוי של העיר שבמרכז הפרבר.]] | | [[תמונה:Boston Landsat.jpg|right|thumb|400px|פרברי העיר בוסטון בארצות הברית. השימוש המוגבר במכוניות בפרברים גורם לעומסי תנועה ולתפקוד לקוי של העיר שבמרכז הפרבר.]] |
− | שימוש במכוניות פרטיות משמש קטליזטור בתתהליכי [[פרבור]] - בניית בתים צמודי קרקע ו/או בצפיפות מגורים נמוכה. התרומה היא הן לפרבור מסחרי ופרבור מגורים. פרבור המסחר נוצר כאשר קרקעות זולות מחוץ לעיר מנוצלות לשם הקמת משרדים, מסעדות ועסקים נוספים ב"קניונים" או ב"איזורי תעשייה" (כמו אירפורט-סיטי) שלא נוח להגיע עליהם באמצעים אחרים מלבד רכב פרטי. באופן דומה דירות בישובים פרבריים כמו שהם או עומר נמכרות על סמך ההנחה שלדיירים יש רכב פרטי שיאפשר להם להגיע במהירות ובנוחות אל מקומות עבודה, למוסדות חינוך ולקניות. | + | שימוש במכוניות פרטיות משמש קטליזטור בתתהליכי [[פרבור]] - בניית בתים צמודי קרקע ואו בצפיפות מגורים נמוכה. התרומה היא הן לפרבור מסחרי ופרבור מגורים. פרבור המסחר נוצר כאשר קרקעות זולות מחוץ לעיר מנוצלות לשם הקמת משרדים, מסעדות ועסקים נוספים ב"קניונים" או ב"איזורי תעשייה" (כמו אירפורט-סיטי) שלא נוח להגיע עליהם באמצעים אחרים מלבד רכב פרטי. באופן דומה דירות בישובים פרבריים כמו שהם או עומר נמכרות על סמך ההנחה שלדיירים יש רכב פרטי שיאפשר להם להגיע במהירות ובנוחות אל מקומות עבודה, למוסדות חינוך ולקניות. |
| | | |
| לפרבור יש השפעות חיצוניות רבות. הפיזור הנרחב של הפרבר גורם לייקור שירותי רשת נפרסים כמו [[תחבורה ציבורית]], כבישים, תאורה, חשמל, טלפוניה, מים, ביוב, דואר ועוד. גם שירותים מסחריים כמו שליחויות או שירותי תיקונים מתייקרים בגלל הגדלת מרחקי הנסיעות. ייקור השיטור בפרברים פרושו הקטנת האפקטיביות של המשטרה (שצריכה להתפרס על פני שטח גדול יותר), ייקור השיטור, הקטנת היכולת של תושבים לבצע פיקוח עצמאי על הרחוב והגדלת הפשיעה. | | לפרבור יש השפעות חיצוניות רבות. הפיזור הנרחב של הפרבר גורם לייקור שירותי רשת נפרסים כמו [[תחבורה ציבורית]], כבישים, תאורה, חשמל, טלפוניה, מים, ביוב, דואר ועוד. גם שירותים מסחריים כמו שליחויות או שירותי תיקונים מתייקרים בגלל הגדלת מרחקי הנסיעות. ייקור השיטור בפרברים פרושו הקטנת האפקטיביות של המשטרה (שצריכה להתפרס על פני שטח גדול יותר), ייקור השיטור, הקטנת היכולת של תושבים לבצע פיקוח עצמאי על הרחוב והגדלת הפשיעה. |