שורה 1: |
שורה 1: |
| [[Image:Time Bhopal.jpg|thumb|left|שער המגזין טיים על אסון בופאל]] | | [[Image:Time Bhopal.jpg|thumb|left|שער המגזין טיים על אסון בופאל]] |
− | '''אסון בופאל''' היא מקרה של דליפת גז רעיל בהודו, שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> האסון התרחש בלילה שבין 2-3 בדצמבר 1984, במפעל יוניון קרבייד (Union Carbide India Limited - UCIL) לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, במדינה [[הודו|ההודית]] מאדהיה פראדש. מעל 500,000 איש נחשפו לגז [[מתיל איזוציאניד]] (MIC) כתוצאה מדליפה של 40 טונות מהגז שהתפשט בשכונות הפחונים ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> קיימות הערכות שונות של מספר הנספים באסון. המספר הרשמי של מקרי מוות מיידיים הוא 2,259 בני אדם. ממשלת מאדהיה פראדש מעריכה כי סך הנספים באירוע עומד על 3,787 בני אדם.<ref name="rehabilitation1">[http://www.mp.gov.in/bgtrrdmp/relief.htm Madhya Pradesh Government : Bhopal Gas Tragedy Relief and Rehabilitation Department, Bhopal]</ref> גורמים אחרים מעריכים כי 8,000 בני אדם מתו בתוך שבועיים מיום האירוע ועוד כ-8,000 בשנים שלאחר מכן כתוצאה מתחלואה הקשורה בחשיפה לגז.<ref name="Eckerman2001">Eckerman (2001)</ref><ref name="Eckerman2005">Eckerman (2005)</ref> הצהרה בשבועה של הממשלה משנת 2006 מצהירה כי הדליפה גרמה לפגיעה ב-558,125 בני אדם שכללו 38 אלף פציעות זמניות וכ-3,900 פגיעות חמורות וכאלה הגורמות לשיתוק.<ref>[http://www.first14.com/bhopal-gas-tragedy-92-injuries-termed-minor-822.html Bhopal Gas Tragedy: 92% injuries termed "minor"] First14 News, 21 June 2010, AK Dubey]</ref> | + | '''אסון בופאל''' הוא מקרה של דליפת גז רעיל בהודו, שנחשב לאסון התעשייתי החמור ביותר בהיסטוריה וכן למקרה הבולט ביותר של [[זיהום תעשייתי]] נקודתי.<ref name="convictions">[http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/south_asia/8725140.stm Bhopal trial: Eight convicted over India gas disaster] 7 June 2010, BBC News</ref> האסון התרחש בלילה שבין 2-3 בדצמבר 1984, במפעל יוניון קרבייד (Union Carbide India Limited - UCIL) לייצור [[חומרי הדברה]] בעיר בופאל, במדינה [[הודו|ההודית]] מאדהיה פראדש. מעל 500,000 איש נחשפו לגז [[מתיל איזוציאניד]] (MIC) כתוצאה מדליפה של 40 טונות מהגז שהתפשט בשכונות הפחונים ששכנו בקרבת המפעל. <ref name="Varma 2005">Roli Varma, The Bhopal Disaster of 1984, Bulletin of Science, Technology and Society, 2005</ref> קיימות הערכות שונות של מספר הנספים באסון. המספר הרשמי של מקרי מוות מיידיים הוא 2,259 בני אדם. ממשלת מאדהיה פראדש מעריכה כי סך הנספים באירוע עומד על 3,787 בני אדם.<ref name="rehabilitation1">[http://www.mp.gov.in/bgtrrdmp/relief.htm Madhya Pradesh Government : Bhopal Gas Tragedy Relief and Rehabilitation Department, Bhopal]</ref> גורמים אחרים מעריכים כי 8,000 בני אדם מתו בתוך שבועיים מיום האירוע ועוד כ-8,000 בשנים שלאחר מכן כתוצאה מתחלואה הקשורה בחשיפה לגז.<ref name="Eckerman2001">Eckerman (2001)</ref><ref name="Eckerman2005">Eckerman (2005)</ref> הצהרה בשבועה של הממשלה משנת 2006 מצהירה כי הדליפה גרמה לפגיעה ב-558,125 בני אדם שכללו 38 אלף פציעות זמניות וכ-3,900 פגיעות חמורות וכאלה הגורמות לשיתוק.<ref>[http://www.first14.com/bhopal-gas-tragedy-92-injuries-termed-minor-822.html Bhopal Gas Tragedy: 92% injuries termed "minor"] First14 News, 21 June 2010, AK Dubey]</ref> |
| | | |
− | זמן קצר לאחר חצות הלילה של ה־3 בדצמבר 1984, מיכל אחסון שהכיל MIC התחמם יתר על המידה ושחרר גז MIC רעיל. הגז, שהוא כבד מהאוויר, נסחף לאורך הקרקע ברחובות הסמוכים והרג אלפי בני אדם באופן מיידי. אנשים מרוחקים יותר מאיזור האסון קמו, והחלה מנוסה כללית של אנשים מהעיר באמצע הלילה. מערכת [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בעיר קרסה ואנשים רבים נרמסו למוות בנסיון להמלט. | + | זמן קצר לאחר חצות הלילה של ה-3 בדצמבר 1984, מיכל אחסון שהכיל MIC התחמם יתר על המידה ושחרר גז MIC רעיל. הגז, שהוא כבד מהאוויר, נסחף לאורך הקרקע ברחובות הסמוכים והרג אלפי בני אדם באופן מיידי. אנשים מרוחקים יותר מאיזור האסון קמו, והחלה מנוסה כללית של אנשים מהעיר באמצע הלילה. מערכת [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] בעיר קרסה ואנשים רבים נרמסו למוות בנסיון להימלט. |
| | | |
| רוב מקרי המוות והפציעות הרציניות יוחסו ל[[בצקת ריאות]], אבל הגז גרם למגוון רחב של מכאובים אחרים. סימנים ותסמינים של חשיפה למתיל איזוציאניד כוללים שיעול, קשיי נשימה, כאבים בחזה, דמיעה, בצקת העפעפים, ואובדן הכרה. הצריבה של מערכת הנשימה גרמה לייצור ליחה וקצף ואנשים רבים ששאפו את הגז מתו מחנק על ידי הליחה שלהם עצמם. תופעות אלה עלולות להתפתח במשך 24 עד 72 השעות הבאות לפציעת ראות קשה, ל[[דום לב]], ולמוות. על פי ההשערה, התרחשה תגובה כימית בתוך מיכל האחסון ובאטמוספירה שהקיפה אותו, ולכן מלבד MIC גם פוֹסְגֶן, [[מימן ציאנידי]] וגזים רעילים נוספים שתרמו חלק משמעותי לאסון. | | רוב מקרי המוות והפציעות הרציניות יוחסו ל[[בצקת ריאות]], אבל הגז גרם למגוון רחב של מכאובים אחרים. סימנים ותסמינים של חשיפה למתיל איזוציאניד כוללים שיעול, קשיי נשימה, כאבים בחזה, דמיעה, בצקת העפעפים, ואובדן הכרה. הצריבה של מערכת הנשימה גרמה לייצור ליחה וקצף ואנשים רבים ששאפו את הגז מתו מחנק על ידי הליחה שלהם עצמם. תופעות אלה עלולות להתפתח במשך 24 עד 72 השעות הבאות לפציעת ראות קשה, ל[[דום לב]], ולמוות. על פי ההשערה, התרחשה תגובה כימית בתוך מיכל האחסון ובאטמוספירה שהקיפה אותו, ולכן מלבד MIC גם פוֹסְגֶן, [[מימן ציאנידי]] וגזים רעילים נוספים שתרמו חלק משמעותי לאסון. |
| | | |
− | חברת יוניון קרבייד מעולם לא סיפקה מידע על ההרכב הכימי המדוייק של החומרים הכימיים, שנשפכו, אבל הדם והקרביים של כמה מהקורבנות היו בצבע אדום-דובדבן שאופייני להרעלת [[ציאניד]] חמורה. סדרה מחקרים שנערכה חמש שנים לאחר מכן, הראתה שרבים מהניצולים סבלו עדיין מאחת או כמה מההפרעות הבאות: עיוורון חלקי או מלא, הפרעות בקיבה ובמעיים, פגמים במערכת החיסון, הפרעות לחץ פוסט טראומטי, ובעיות [[וסת]] אצל נשים. נרשמה גם עליה עצמונית בהפלות, בלידות של עוברים מתים, ובילדים ב פגמים גנטיים. בנוסף, חקירה של ה[[בי בי סי]] שנערכה בנובמבר 2004, העלתה שהזיהום קיים עדיין בשטח. | + | חברת יוניון קרבייד מעולם לא סיפקה מידע על ההרכב הכימי המדוייק של החומרים הכימיים, שנשפכו, אבל הדם והקרביים של כמה מהקורבנות היו בצבע אדום-דובדבן שאופייני להרעלת [[ציאניד]] חמורה. סדרה מחקרים שנערכה חמש שנים לאחר מכן, הראתה שרבים מהניצולים סבלו עדיין מאחת או כמה מההפרעות הבאות: עיוורון חלקי או מלא, הפרעות בקיבה ובמעיים, פגמים במערכת החיסון, הפרעות לחץ פוסט טראומטי, ובעיות [[וסת]] אצל נשים. נרשמה גם עליה עצמונית בהפלות, בלידות של עוברים מתים, ובילדים בפגמים גנטיים. בנוסף, חקירה של ה[[בי בי סי]] שנערכה בנובמבר 2004, העלתה שהזיהום קיים עדיין בשטח. |
| | | |
| ==רקע== | | ==רקע== |
| מפעל יוניון קרבייד הוקם בבופאל בשנת 1969. המפעל הורחב לייצור קארבאריל (חומר רעיל המשמש להרג כינים) ב-1979. MIC הוא תוצר ביניים בייצור הקארבאריל. | | מפעל יוניון קרבייד הוקם בבופאל בשנת 1969. המפעל הורחב לייצור קארבאריל (חומר רעיל המשמש להרג כינים) ב-1979. MIC הוא תוצר ביניים בייצור הקארבאריל. |
| | | |
− | התאונה הכימית התרחשה בעקבות חדירה של מים לתוך מיכל E610 שהכיל MIC. חדירת המים נגרמה מכיוון שלוחות עם אטמי רצועות הוסרו ממיכל שכן לצורך תחזוקה. התגובה שהתחוללה גרמה להתחממות ניכרת של הנוזל בתוך המיכל (לטמפרטורה של מעל 200 מעלות). כתוצאה מכך ה-MIC שחרר כמות גדולה של גז רעיל, דבר שהוביל לפריצת חרום של ווסת לחץ. היו גורמים רבים שתרמו לתאונה זו, ואת כולם ניתן היה למנוע. גורמי התאונה בסדר כרונולוגי היו: | + | התאונה הכימית התרחשה בעקבות חדירה של מים לתוך מיכל E610 שהכיל MIC. חדירת המים נגרמה מכיוון שלוחות עם אטמי רצועות הוסרו ממיכל שכן לצורך תחזוקה. התגובה שהתחוללה גרמה להתחממות ניכרת של הנוזל בתוך המיכל (לטמפרטורה של מעל 200 מעלות). כתוצאה מכך ה-MIC שחרר כמות גדולה של גז רעיל, דבר שהוביל לפריצת חירום של ווסת לחץ. היו גורמים רבים שתרמו לתאונה זו, ואת כולם ניתן היה למנוע. גורמי התאונה בסדר כרונולוגי היו: |
| | | |
| * ממסמכים שנתגלו לאחרונה, על ידי תהליך גילוי מסמכים במהלכה של תביעה נגד יוניון קרבייד על זיהום סביבתי בבית דין פדרלי מחוזי בניו יורק חשפו כי קרבייד ייצא למפעל ההודי "טכנולוגיה שלא נוסתה ולא הוכחה". | | * ממסמכים שנתגלו לאחרונה, על ידי תהליך גילוי מסמכים במהלכה של תביעה נגד יוניון קרבייד על זיהום סביבתי בבית דין פדרלי מחוזי בניו יורק חשפו כי קרבייד ייצא למפעל ההודי "טכנולוגיה שלא נוסתה ולא הוכחה". |
− | * שלא כמו מפעלי יוניון קרבייד בארצות הברית, המפעלים של חברת הבת בהודו לא היו מוכנים לתקלות. לא הוכנו תוכניות פעולה להתמודדות עם תקריות בסדר גודל כזה. דבר זה כלל העדר של הודעה לרשויות המקומיות על הסכנות שמציבים החומרים שבהם השתשמשו במפעל בבופאל. | + | * שלא כמו מפעלי יוניון קרבייד בארצות הברית, המפעלים של חברת הבת בהודו לא היו מוכנים לתקלות. לא הוכנו תוכניות פעולה להתמודדות עם תקריות בסדר גודל כזה. דבר זה כלל העדר של הודעה לרשויות המקומיות על הסכנות שמציבים החומרים שבהם השתמשו במפעל בבופאל. |
| * דיווחים שהודפסו בחודשים שקדמו לאסון על ידי מדענים מתוך תאגיד יוניון קרבייד הזהירו מפני האפשרות של תאונה כמעט זהה לזו שהתרחשה בבופאל. הדיווחים זכו להתעלמות ולא הגיעו להנהלה הבכירה. | | * דיווחים שהודפסו בחודשים שקדמו לאסון על ידי מדענים מתוך תאגיד יוניון קרבייד הזהירו מפני האפשרות של תאונה כמעט זהה לזו שהתרחשה בבופאל. הדיווחים זכו להתעלמות ולא הגיעו להנהלה הבכירה. |
| * בעקבות ירידה במכירות, פוטרו פועלים ובדיקות הבטיחות הפכו פחות ופחות תכופות. | | * בעקבות ירידה במכירות, פוטרו פועלים ובדיקות הבטיחות הפכו פחות ופחות תכופות. |
| * לא הותקנו לוחות עם אטמים שתפקידם למנוע ממים של צינורות שנוקו מלהגיע למיכלי ה-MIC דרך שסתומים פגומים. התקנתם לא היתה כלולה ברשימת הביצוע של הנקיון. | | * לא הותקנו לוחות עם אטמים שתפקידם למנוע ממים של צינורות שנוקו מלהגיע למיכלי ה-MIC דרך שסתומים פגומים. התקנתם לא היתה כלולה ברשימת הביצוע של הנקיון. |
− | * בזמן הארוע, יחידת הקרור של המיכל לא היתה פעילה כדי לחסוך כסף, וחלק מנוזלי הקרור שלה היו בשימוש במקום אחר. לחיצה פשוטה בחדר הבקרה היתה יכולה להפעיל לפחות את נוזלי הקרור שנשארו, אבל צוות העובדים לא שם לב לכך. | + | * בזמן האירוע, יחידת הקרור של המיכל לא היתה פעילה כדי לחסוך כסף, וחלק מנוזלי הקרור שלה היו בשימוש במקום אחר. לחיצה פשוטה בחדר הבקרה היתה יכולה להפעיל לפחות את נוזלי הקרור שנשארו, אבל צוות העובדים לא שם לב לכך. |
| * מגדל ספיגה (Scrubber) המסחרר תמיסה בסיסית של [[סודיום הידרוקסיד]] (סודה קאוסטית) היה במצב כוננות, ולכן לא ניתן היה לנטרל את הגז הבורח דבר שהיה עשוי להוריד את ריכוז הגז לרמה בטוחה. | | * מגדל ספיגה (Scrubber) המסחרר תמיסה בסיסית של [[סודיום הידרוקסיד]] (סודה קאוסטית) היה במצב כוננות, ולכן לא ניתן היה לנטרל את הגז הבורח דבר שהיה עשוי להוריד את ריכוז הגז לרמה בטוחה. |
| * מסך ערפל מים שהיה עשוי להקטין את ריכוז הגז כוון רק לכ-13 מטר ולא הגיע לגז; הוא לא תוכנן לטפל בדליפה בסדר גודל כזה. | | * מסך ערפל מים שהיה עשוי להקטין את ריכוז הגז כוון רק לכ-13 מטר ולא הגיע לגז; הוא לא תוכנן לטפל בדליפה בסדר גודל כזה. |
שורה 47: |
שורה 47: |
| תאגיד יוניון קרבייד מכר את חברת הבת ההודית שלו, אשר הפעילה את המפעל בבופאל, ליצרן סוללות הודי בפברואר 1994. תאגיד [[דאו כימיקל]] רכש את יוניון קרבייד בשנת 2001 בסכום של 10.3 מיליארד דולר באמצעות אגרות חוב ומניות. תאגיד דאו הצהיר באופן ציבורי מספר פעמים שתשלום ההסדר מטעם יוניון קרבייד כבר מילאו את אחריותה הכספית של דאו לאסון. עם זאת, על רקע נסיונות של הניצולים לגרום לחברת דאו לנקות את האתר המזוהם באופן קשה, הוגשה בקשה לבית הדין המחוזי בארצות הברית. | | תאגיד יוניון קרבייד מכר את חברת הבת ההודית שלו, אשר הפעילה את המפעל בבופאל, ליצרן סוללות הודי בפברואר 1994. תאגיד [[דאו כימיקל]] רכש את יוניון קרבייד בשנת 2001 בסכום של 10.3 מיליארד דולר באמצעות אגרות חוב ומניות. תאגיד דאו הצהיר באופן ציבורי מספר פעמים שתשלום ההסדר מטעם יוניון קרבייד כבר מילאו את אחריותה הכספית של דאו לאסון. עם זאת, על רקע נסיונות של הניצולים לגרום לחברת דאו לנקות את האתר המזוהם באופן קשה, הוגשה בקשה לבית הדין המחוזי בארצות הברית. |
| | | |
− | בעוד שחברת דאו וחברת הבת שלה יוניון קרבייד ארצות הברית סרבו לכבד את הסמכות השיפוטית של בתי המשפט ההודים, נמשכים ההליכיים של אישומים פליליים כנגד עובדים לשעבר של חבר יוניון קרבייד הודו, כולל: היו"ר הקודם של החברה שרי קשהב מהינדרה; היושב ראש הנוכחי וחבר הדירקטריוןשרי ויגאי גוקהלה; סגן נשיא החברה לשעבר שרי קישהור קמדר; מנהל העבודה לשעבר שרי ג'י מוקונד; ומנהל מחלקת הייצור לשעבר שרי ס.פי. חודוהורי. | + | בעוד שחברת דאו וחברת הבת שלה יוניון קרבייד ארצות הברית סרבו לכבד את הסמכות השיפוטית של בתי המשפט ההודים, נמשכים ההליכיים של אישומים פליליים כנגד עובדים לשעבר של חבר יוניון קרבייד הודו, כולל: היו"ר הקודם של החברה שרי קשהב מהינדרה; היושב ראש הנוכחי וחבר הדירקטוריון שרי ויגאי גוקהלה; סגן נשיא החברה לשעבר שרי קישהור קמדר; מנהל העבודה לשעבר שרי ג'י מוקונד; ומנהל מחלקת הייצור לשעבר שרי ס.פי. חודוהורי. |
| | | |
| ==זיהום מתמשך== | | ==זיהום מתמשך== |