שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''מלחמת האזרחים בסוריה''' החלה כהפגנות בתחילת אביב 2011 שהתפתחו בהמשך למרד חמוש נגד משטרו של בשאר אסד. המלחמה עדיין נמשכת ועד כה גרר מוות של מאות אלפי סורים ולכמות פליטים ועקורים הנעמדים במיליונים. מאמר זה סוקר את התהליכים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים שהביאו להגברת המתח החברתי ולפרוץ המהומות נגד המשטר. | + | '''מלחמת האזרחים בסוריה''' החלה כהפגנות בתחילת אביב 2011 שהתפתחו בהמשך למרד חמוש נגד משטרו של בשאר אסד. המלחמה עדיין נמשכת (נכון ל-2015) ועד כה גרר מוות של מאות אלפי סורים ולכמות פליטים ועקורים הנאמדים במיליוני איש. ערך זה סוקר את התהליכים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים שהביאו להגברת המתח החברתי ולפרוץ המהומות נגד המשטר. |
| | | |
| הסיבות להתגברות המתח החברתי בסוריה כוללות [[גידול אוכלוסין]], [[מדבור]] [[בצורת]] ופגיעה בחקלאים, גידול ב[[אבטלה]], שחיתות פוליטית, ירידה בהכנסות נפט עקב מעבר של [[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] ומתח עדתי. | | הסיבות להתגברות המתח החברתי בסוריה כוללות [[גידול אוכלוסין]], [[מדבור]] [[בצורת]] ופגיעה בחקלאים, גידול ב[[אבטלה]], שחיתות פוליטית, ירידה בהכנסות נפט עקב מעבר של [[שיא תפוקת הנפט|שיא תפוקה]] ומתח עדתי. |
| | | |
| ==רקע - היסטוריה מדינית-חברתית של סוריה== | | ==רקע - היסטוריה מדינית-חברתית של סוריה== |
− | סוריה הפכה לרפובליקה עצמאית בשנת 1946. השלטון הדמוקרטי במדינה הסתיים בהפיכה בסיוע של ה-CIA במרץ 1949, ובעקבותיו שתי הפיכות נוספות באותה שנה. התקוממות עממית נגד המשטר הצבאי ב-1954 העבירה את הכוח מהצבא לאזרחים. מ-1958 ועד 1961 התקיים איחוד עם מצרים שהחליף את השיטה הפרלמטרית במדינה, בשלטון נשיאותי ריכוזי מאד. לאחר הפיכה נוספת ב-1963, תפסה מפלגת הבע'ת את השלטון במדינה. ב-1966 בוצעה הפיכה נוספת, שהדיחה את מנהיגי הבע'ת הקודמים. בנובמבר 1970, הגנרל חאפז אל-אסד (האריה), שהיה אז שר ההגנה, תפס את השלטון ב"הפיכה מתקנת", והפך לראש הממשלה. במרץ 1971 מינה אסד את עצמו כנשיא. הוא נשאר כנשיא דיקטטור עד מותו בשנת 2000. מפלגת הבע'ת היתה המפלגה החוקית היחידה.<ref name="civilwar">[http://en.wikipedia.org/wiki/Syrian_Civil_War מלחמת האזרחים בסוריה] ויקיפדיה האנגלית</ref> | + | סוריה הפכה לרפובליקה עצמאית בשנת 1946. השלטון הדמוקרטי במדינה הסתיים בהפיכה בסיוע של ה-CIA במרץ 1949, ובעקבותיו שתי הפיכות נוספות באותה שנה. התקוממות עממית נגד המשטר הצבאי ב-1954 העבירה את הכוח מהצבא לאזרחים. מ-1958 ועד 1961 התקיים איחוד עם מצרים שהחליף את השיטה הפרלמנטרית במדינה, בשלטון נשיאותי ריכוזי מאד. לאחר הפיכה נוספת ב-1963, תפסה מפלגת הבע'ת את השלטון במדינה. ב-1966 בוצעה הפיכה נוספת, שהדיחה את מנהיגי הבע'ת הקודמים. בנובמבר 1970, הגנרל חאפז אל-אסד (האריה), שהיה אז שר ההגנה, תפס את השלטון ב"הפיכה מתקנת", והפך לראש הממשלה. במרץ 1971 מינה אסד את עצמו כנשיא. הוא נשאר כנשיא דיקטטור עד מותו בשנת 2000. מפלגת הבע'ת היתה המפלגה החוקית היחידה.<ref name="civilwar">[http://en.wikipedia.org/wiki/Syrian_Civil_War מלחמת האזרחים בסוריה] ויקיפדיה האנגלית</ref> |
| | | |
− | שלטונו של חאפז אל-אסד התקיים בצל מתיחות בין הרוב הסוני העני למיעוט העלאווי העשיר אליו השתייך אסד. העלאווים מונים כ-10% מתושבי המדינה, רובם מרוכזים בערי החוף הצפוניות ובדמשק כאשר רוב שאר התושבים הם מוסלמים סונים, וכן מיעוטים נוספים כמו נוצרים, כורדים ודרוזים. תחת שלטון אסד התבססה אליטה פוליטית-צבאית-כלכלית של עלאווים שאיישו את כל תפקידי המפתח במדינה, ונהנו מחלק ניכר ממשאביה. בהיות הכלכלה ריכוזית מאד וקשורה למוסדות השלטון, אליטה זו היתה גם קשורה למוסדות הפיננסיים ולחבורת הגדולות במדינה, וניווטה אותם לפי האינטרס הפרטי שלה, על חשבון הפועלים והאיכרים שהתיימרה לייצג. דבר זה הפך את ארגון 'האחים המוסלמים' בסוריה למוקד ההתנגדות המרכזי למפלגת הבע'ת. התנועה, שהיתה בתחילת דרכה תנועה דתית מתונה, צברה כוח בשנות ה-70. בשנת 1980 החלו עימותים ולבסוף קרבות-גרילה עירוניים במספר ערים בצפון המדינה וכן נעשה נסיון התנקשות באסד. ב- 1982 דיכא אסד באכזריות את המרד על ידי שליחת מסוקי תקיפה וטנקים לעיר חמא בצפון המדינה. בטבח בעיר נהרגו 10-40 אלף בני אדם.<ref >[http://en.wikipedia.org/wiki/Hafez_al-Assad חאפז אל-אסד] ויקיפדיה האנגלית</ref> | + | שלטונו של חאפז אל-אסד התקיים בצל מתיחות בין הרוב הסוני העני למיעוט העלאווי העשיר אליו השתייך אסד. העלאווים מונים כ-10% מתושבי המדינה, רובם מרוכזים בערי החוף הצפוניות ובדמשק כאשר רוב שאר התושבים הם מוסלמים סונים, וכן מיעוטים נוספים כמו נוצרים, כורדים ודרוזים. תחת שלטון אסד התבססה אליטה פוליטית-צבאית-כלכלית של עלאווים שאיישו את כל תפקידי המפתח במדינה, ונהנו מחלק ניכר ממשאביה. בהיות הכלכלה ריכוזית מאד וקשורה למוסדות השלטון, אליטה זו היתה גם קשורה למוסדות הפיננסיים ולחבורת הגדולות במדינה, וניווטה אותם לפי האינטרס הפרטי שלה, על חשבון הפועלים והאיכרים שהתיימרה לייצג. דבר זה הפך את ארגון 'האחים המוסלמים' בסוריה למוקד ההתנגדות המרכזי למפלגת הבע'ת. התנועה, שהיתה בתחילת דרכה תנועה דתית מתונה, צברה כוח בשנות ה-70. בשנת 1980 החלו עימותים ולבסוף קרבות-גרילה עירוניים במספר ערים בצפון המדינה וכן נעשה נסיון התנקשות באסד. ב-1982 דיכא אסד באכזריות את המרד על ידי שליחת מסוקי תקיפה וטנקים לעיר חמא בצפון המדינה. בטבח בעיר נהרגו 10-40 אלף בני אדם.<ref >[http://en.wikipedia.org/wiki/Hafez_al-Assad חאפז אל-אסד] ויקיפדיה האנגלית</ref> |
| | | |
| לאחר מותו של אסד האב בשנת 2000, הפך בנו, בשאר אל-אסד, לנשיא החדש. בשאר, רופא עיניים שלמד בבריטניה, ונשוי לאסמה (סונית שגדלה והתחנכה בבריטניה) עורר בתחילה תקוות גדולו לרפורמות במדינה ול[[דמוקרטיה]]. בין יולי 2000 לבין אוגוסט 2001 התקיימה תקופה שכונתה "אביב בדמשק", שבמהלכה היו דיונים חברתיים ופוליטיים. התקופה התאפיינה בקיום מספר פורומים וסאלונים פוליטיים, שבהם אנשים בעלי דעות דומות נפגשו בבתים פרטיים לדון בנושאי חברה ופוליטיקה. פעילים פוליטיים שונים כמו Riad Seif הניעו את התנועה. "האביב בדמשק" הסתיים באוגוסט 2001, עם מאסרם וכליאתם של 10 פעילים פוליטיים מובילים שקראו לבחירות דמוקרטיות ולקמפיין של אי-ציות אזרחי. משנת 2001 חברי פרלמנט רפומרטים החלו למתוח ביקורת על מסורת הקיפאון מאז הנשיא הקודם. בשאר אסד דיבר הרבה על הרפורמה אבל עשה מעט מאד.<ref name="civilwar"/> | | לאחר מותו של אסד האב בשנת 2000, הפך בנו, בשאר אל-אסד, לנשיא החדש. בשאר, רופא עיניים שלמד בבריטניה, ונשוי לאסמה (סונית שגדלה והתחנכה בבריטניה) עורר בתחילה תקוות גדולו לרפורמות במדינה ול[[דמוקרטיה]]. בין יולי 2000 לבין אוגוסט 2001 התקיימה תקופה שכונתה "אביב בדמשק", שבמהלכה היו דיונים חברתיים ופוליטיים. התקופה התאפיינה בקיום מספר פורומים וסאלונים פוליטיים, שבהם אנשים בעלי דעות דומות נפגשו בבתים פרטיים לדון בנושאי חברה ופוליטיקה. פעילים פוליטיים שונים כמו Riad Seif הניעו את התנועה. "האביב בדמשק" הסתיים באוגוסט 2001, עם מאסרם וכליאתם של 10 פעילים פוליטיים מובילים שקראו לבחירות דמוקרטיות ולקמפיין של אי-ציות אזרחי. משנת 2001 חברי פרלמנט רפומרטים החלו למתוח ביקורת על מסורת הקיפאון מאז הנשיא הקודם. בשאר אסד דיבר הרבה על הרפורמה אבל עשה מעט מאד.<ref name="civilwar"/> |
שורה 13: |
שורה 13: |
| | | |
| ==שינוי במוסדות החברתיים== | | ==שינוי במוסדות החברתיים== |
− | בשנים 2006-11 היתה בסוריה [[צמיחה כלכלית]] של 5% בשנה, והעוברו רפומרות שהעבירו את הדגש מכלכלה המבוססת על הממשלה ל[[כלכלת שוק חופשי]], וננקטה אסטרגיה של הגברת המגוון במסחר. עם זאת סוריה עמדה בפני אתגרים חברתיים וכלכליים ושיעור ה[[עוני]] בה נשאר גבוה, ואחד מכל שלושה סורים היה מתחת ל[[קו העוני]] ותוך התגברות של [[אי שוויון חברתי]] ואי שוויון גאוגרפי. [[חוזה חברתי|החוזה החברתי]] שהתקיים בשנות ה-80 ו-90 , שבו המדינה הבטיחה משרות לבוגרי קולג' והציעה [[שירות ציבורי|שירותים ציבוריים]] חינם ומזון זול עבור האוכלוסייה הכללית כבר לא התקיים.<ref name="Achy2011">Lahcen Achy, [http://carnegie-mec.org/2011/03/31/syria-economic-hardship-feeds-social-unrest קשיים כלכליים מזינים אי שקט חברתי בסוריה] לוס אנג'לס טיימס, 31.3.2011</ref> | + | בשנים 2006-11 היתה בסוריה [[צמיחה כלכלית]] של 5% בשנה, והועברו רפורמות שהעבירו את הדגש מכלכלה המבוססת על הממשלה ל[[כלכלת שוק חופשי]], וננקטה אסטרגיה של הגברת המגוון במסחר. עם זאת סוריה עמדה בפני אתגרים חברתיים וכלכליים ושיעור ה[[עוני]] בה נשאר גבוה, ואחד מכל שלושה סורים היה מתחת ל[[קו העוני]] ותוך התגברות של [[אי שוויון חברתי]] ואי שוויון גאוגרפי. [[חוזה חברתי|החוזה החברתי]] שהתקיים בשנות ה-80 ו-90 , שבו המדינה הבטיחה משרות לבוגרי קולג' והציעה [[שירות ציבורי|שירותים ציבוריים]] חינם ומזון זול עבור האוכלוסייה הכללית כבר לא התקיים.<ref name="Achy2011">Lahcen Achy, [http://carnegie-mec.org/2011/03/31/syria-economic-hardship-feeds-social-unrest קשיים כלכליים מזינים אי שקט חברתי בסוריה] לוס אנג'לס טיימס, 31.3.2011</ref> |
| | | |
| ==גידול אוכלוסין וגידול באבטלה== | | ==גידול אוכלוסין וגידול באבטלה== |
שורה 41: |
שורה 41: |
| מאות אלפי חקלאים, חוואים ומשפחות שהיו תלויות בחקלאות עזבו את איזורי הכפר וניסו להגר לערים בנסיון להמלט מ[[רעב]] ולמצוא עבודה. בשנת 2009 העריך Mohamad Alloush, ראש משרד הסביבה ב-"משרד לתכנון המדינה" (State Planning Commission) בסוריה כי 250-300 אלף משפחות, או 1.25-1.5 מיליון בני אדם עזבו את האיזורים הכפריים בצפון מזרח המדינה ונדדו לפרברים של דמשק, אלפו ודרע'ה. [http://www.irinnews.org/report/87165/syria-drought-response-faces-funding-shortfall] בחלק מהכפרים 50% מהאוכלוסייה נטשה לערים.[http://www.irinnews.org/report/88139/syria-over-a-million-people-affected-by-drought] ביוני 2012 דווח כי כשלון יבולים (בעיקר של התבלין Aleppo pepper) בכפרים ליד העיר אלפו, הוביל לכך ש-200 אלף כפריים עקרו לערים. ב-2010 דיווח הניו-יורק טיימס על הערכת האו"ם כי מעל 50 אלף משפחות היגרו מאיזורים כפריים רק באותה שנה.<ref name="Femia"/> בעיר דרעא שבדרום סוריה, האוכלוסייה גדלה ביותר מ- 100% בתוך 5 שנים בין 2004-9. [http://eagle1.american.edu/~eo3939a/syria-jordan.html] דבר זה התווסף למאות אלפי פליטים שנהרו בשנים קודמות. לדבר זה יש להוסיף את זרם הפליטים מעיראק שהוסיף לקושי ולמתחים בערי סוריה. | | מאות אלפי חקלאים, חוואים ומשפחות שהיו תלויות בחקלאות עזבו את איזורי הכפר וניסו להגר לערים בנסיון להמלט מ[[רעב]] ולמצוא עבודה. בשנת 2009 העריך Mohamad Alloush, ראש משרד הסביבה ב-"משרד לתכנון המדינה" (State Planning Commission) בסוריה כי 250-300 אלף משפחות, או 1.25-1.5 מיליון בני אדם עזבו את האיזורים הכפריים בצפון מזרח המדינה ונדדו לפרברים של דמשק, אלפו ודרע'ה. [http://www.irinnews.org/report/87165/syria-drought-response-faces-funding-shortfall] בחלק מהכפרים 50% מהאוכלוסייה נטשה לערים.[http://www.irinnews.org/report/88139/syria-over-a-million-people-affected-by-drought] ביוני 2012 דווח כי כשלון יבולים (בעיקר של התבלין Aleppo pepper) בכפרים ליד העיר אלפו, הוביל לכך ש-200 אלף כפריים עקרו לערים. ב-2010 דיווח הניו-יורק טיימס על הערכת האו"ם כי מעל 50 אלף משפחות היגרו מאיזורים כפריים רק באותה שנה.<ref name="Femia"/> בעיר דרעא שבדרום סוריה, האוכלוסייה גדלה ביותר מ- 100% בתוך 5 שנים בין 2004-9. [http://eagle1.american.edu/~eo3939a/syria-jordan.html] דבר זה התווסף למאות אלפי פליטים שנהרו בשנים קודמות. לדבר זה יש להוסיף את זרם הפליטים מעיראק שהוסיף לקושי ולמתחים בערי סוריה. |
| | | |
− | כתוצאה מההגירה הפנימית ומשבר החלקאות, שיעור העוני באיזורים העירוניים הדרומיים של סוריה גדל פי 2 במהלך חמש השנים של 2006-11. לקראת סוף התקופה הממשלה הקצתה תמיכות למשפחות עניות, כדי לנסות לאזן את השפעת הרפורמות על העניים, אבל השפעת צעד זה היתה מוגבלת.<ref name="Achy2011"/> | + | כתוצאה מההגירה הפנימית ומשבר החקלאות, שיעור העוני באיזורים העירוניים הדרומיים של סוריה גדל פי 2 במהלך חמש השנים של 2006-11. לקראת סוף התקופה הממשלה הקצתה תמיכות למשפחות עניות, כדי לנסות לאזן את השפעת הרפורמות על העניים, אבל השפעת צעד זה היתה מוגבלת.<ref name="Achy2011"/> |
− | ב-13 ביוני 2010 הכריזה תוכנית המזון העולמית (The World Food Programme) כי היא התחילה לחלק מנות מזון ל-190 אלף בני אדם במחוזות המזרחיים של Hasakah, דיר-אזור, ו-Raqqa. עם זאת אנשי התוכנית העריכו כי 110 אלף בני אדם נוספים נזקקו לסיוע במזון. מחסור כספי מנע מהתוכנית לחלק מנות נוספות של אורז, שמן, עדשים ומלח. [http://www.irinnews.org/report/89492/act-now-to-stop-desertification-says-fao] העלויות הכלכליות והחברתיות של המשבר החקלאי היו עצומות. בשנת 2009 דיווחו האו"ם ו-IFRC כי מעל 800 אלף סורים איבדו את פרנסתם כליל כתוצאה מגלי הבצורת. עד 2011 עריך הדו"ח GAR כי מספר הסורים שנותרו ללא [[בטחון תזונתי]] באופן קיצוני הגיעה ל-מיליו בני אדם. הערכות הן כי 2 עד 3 מילוני בני אדם התדרדרו לעוני קיצוני כתוצאה מכך.<ref name="Femia"/> | + | ב-13 ביוני 2010 הכריזה תוכנית המזון העולמית (The World Food Programme) כי היא התחילה לחלק מנות מזון ל-190 אלף בני אדם במחוזות המזרחיים של Hasakah, דיר-אזור, ו-Raqqa. עם זאת אנשי התוכנית העריכו כי 110 אלף בני אדם נוספים נזקקו לסיוע במזון. מחסור כספי מנע מהתוכנית לחלק מנות נוספות של אורז, שמן, עדשים ומלח. [http://www.irinnews.org/report/89492/act-now-to-stop-desertification-says-fao] העלויות הכלכליות והחברתיות של המשבר החקלאי היו עצומות. בשנת 2009 דיווחו האו"ם ו-IFRC כי מעל 800 אלף סורים איבדו את פרנסתם כליל כתוצאה מגלי הבצורת. עד 2011 עריך הדו"ח GAR כי מספר הסורים שנותרו ללא [[בטחון תזונתי]] באופן קיצוני הגיעה למיליון בני אדם. הערכות הן כי 2 עד 3 מילוני בני אדם התדרדרו לעוני קיצוני כתוצאה מכך.<ref name="Femia"/> |
| | | |
| ==ריכוזיות כלכלית ואי שוויון כלכלי== | | ==ריכוזיות כלכלית ואי שוויון כלכלי== |
שורה 49: |
שורה 49: |
| [[אי שוויון כלכלי|אי שוויון בהכנסות]] עלה בסוריה במהלך השנים מאז שנת 2000. למרות שהמשכורת הממוצעת של עובד שכיר עלתה ב-20% בין השנים 2006 ו-2009, העליה הזאת לא הורגשה בגלל עליה דומה ב[[אינפלציה]]. בנוסף, העליות בהכנסות שיפרו בעיקר את מצבם של המשכילים בעלי התארים גבוהים, אבל 60% משוק העבודה היו עובדים בעלי השכלה נמוכה.<ref name="Achy2011"/> | | [[אי שוויון כלכלי|אי שוויון בהכנסות]] עלה בסוריה במהלך השנים מאז שנת 2000. למרות שהמשכורת הממוצעת של עובד שכיר עלתה ב-20% בין השנים 2006 ו-2009, העליה הזאת לא הורגשה בגלל עליה דומה ב[[אינפלציה]]. בנוסף, העליות בהכנסות שיפרו בעיקר את מצבם של המשכילים בעלי התארים גבוהים, אבל 60% משוק העבודה היו עובדים בעלי השכלה נמוכה.<ref name="Achy2011"/> |
| | | |
− | אי השוויון הכלכלי במדינה, חוזק על ידי החלוקה העדתית והגאוגרפית במדינה. משפחת אסד שייכת כאמור לעלאווים, המונים כ 12% מאוכלוסיית סוריה. העלאווים ששיכים לזרם השיעי באיסלאם, מחזיקים בכל עמדות הכוח במדינה. דבר זה היה לצנינים בעיני הרוב המוסלמי-סוני שמהווה לפחות 64% מבין תושבי המדינה (כאשר יש עוד 9% כורדים , 10% נוצרים ו-3% דרוזים). גם הכורדים במדינה התלוננו על הפלייה נגדם ועל שלילת זכויות תרבותיות ואיסורים על שימוש בשפתם. היות וריכוז התושבים העלאווים אינו אחיד במדינה, היו עיקר ההשקעות בתשתיות מרוכזות בבירה דמשק ובערי החוף, כאשר האזורים בצפון המדינה, בדרומה ובמזרחה זכו לתת-השקעות. באיזורים אלו התוגררה הם אוכלוסייה ענייה יותר שהיה לה גם פחות כוח פוליטי. | + | אי השוויון הכלכלי במדינה, חוזק על ידי החלוקה העדתית והגאוגרפית במדינה. משפחת אסד שייכת כאמור לעלאווים, המונים כ 12% מאוכלוסיית סוריה. העלאווים ששייכים לזרם השיעי באיסלאם, מחזיקים בכל עמדות הכוח במדינה. דבר זה היה לצנינים בעיני הרוב המוסלמי-סוני שמהווה לפחות 64% מבין תושבי המדינה (כאשר יש עוד 9% כורדים , 10% נוצרים ו-3% דרוזים). גם הכורדים במדינה התלוננו על הפלייה נגדם ועל שלילת זכויות תרבותיות ואיסורים על שימוש בשפתם. היות וריכוז התושבים העלאווים אינו אחיד במדינה, היו עיקר ההשקעות בתשתיות מרוכזות בבירה דמשק ובערי החוף, כאשר האזורים בצפון המדינה, בדרומה ובמזרחה זכו לתת-השקעות. באיזורים אלו התגוררה הם אוכלוסייה ענייה יותר שהיה לה גם פחות כוח פוליטי. |
| | | |
| ==ירידה בהפקת הנפט== | | ==ירידה בהפקת הנפט== |
| תפוקת ה[[נפט]] בסוריה, שעמדה בעבר על כ-190 אלף חביות ביום, גדלה במהירות החל מ-1987. סוריה הגיעה ל[[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנת 1996 כשהפיקה 582 אלף חביות ביום. בשנת 2000 היא הפיקה 523 אלף חביות ביום ובשנת 2010 היא ירדה לתפוקה של 367 אלף חביות ביום. במקביל, עקב גידול האוכלוסייה וצמיחת הכלכלה גדלה צריכת הנפט המקומית מ-163 אלף חביות ביום בשנת 1986, ל 226 אלף חביות ביות ב-1996 ול-318 אלף חביות ביום בשנת 2010. [http://www.indexmundi.com/energy.aspx?country=sy&product=oil&graph=production+consumption] ייצוא נפט גולמי, שהגיע ל-300 אלף חביות ביום החל מאמצע שנות ה-90 ולשיא של מעל 350 אלף חביות ביום בשנת 2000 ירד לרמה של 200-250 אלף חביות ביום. המדינה נמצא במחסור של דיזל, גז טבעי ונפט ונאלצה לייבא אותם, תחזיות משנת 2010 חזו כי עד אמצע העשור הבא סוריה תהפוך ליבואנית נטו של נפט. <ref>[http://www.crudeoilpeak.com/?page_id=2559 הפקת הנפט בסוריה] באתר crude oil peak</ref> | | תפוקת ה[[נפט]] בסוריה, שעמדה בעבר על כ-190 אלף חביות ביום, גדלה במהירות החל מ-1987. סוריה הגיעה ל[[שיא תפוקת הנפט]] שלה בשנת 1996 כשהפיקה 582 אלף חביות ביום. בשנת 2000 היא הפיקה 523 אלף חביות ביום ובשנת 2010 היא ירדה לתפוקה של 367 אלף חביות ביום. במקביל, עקב גידול האוכלוסייה וצמיחת הכלכלה גדלה צריכת הנפט המקומית מ-163 אלף חביות ביום בשנת 1986, ל 226 אלף חביות ביות ב-1996 ול-318 אלף חביות ביום בשנת 2010. [http://www.indexmundi.com/energy.aspx?country=sy&product=oil&graph=production+consumption] ייצוא נפט גולמי, שהגיע ל-300 אלף חביות ביום החל מאמצע שנות ה-90 ולשיא של מעל 350 אלף חביות ביום בשנת 2000 ירד לרמה של 200-250 אלף חביות ביום. המדינה נמצא במחסור של דיזל, גז טבעי ונפט ונאלצה לייבא אותם, תחזיות משנת 2010 חזו כי עד אמצע העשור הבא סוריה תהפוך ליבואנית נטו של נפט. <ref>[http://www.crudeoilpeak.com/?page_id=2559 הפקת הנפט בסוריה] באתר crude oil peak</ref> |
| | | |
− | עקב דלדול רזרבות הנפט של סוריה וירידה בתפוקה ובייצוא, ההכנסות מהפקת [[נפט]] נמצאו בירידה. בתחילת שנות ה-2000 ההכנסות מנפט היו מעל 14% מהתמ"ג הסורי. בשנת 2011 הכנסות אלה הצטמקו ל-4% מהתמ"ג. <ref name="Achy2011"/> כדי להבין את חשיבות הנושא, גם לאחר צמצום תפוקת הנפט, סקטור הנפט אחרי לרוב הייצוא מהמדינה ואחראי על כ-רבע מהכנסות המדינה ממיסים. [http://spectator.org/articles/36118/demography-destiny-syria] | + | עקב דלדול רזרבות הנפט של סוריה וירידה בתפוקה ובייצוא, ההכנסות מהפקת [[נפט]] נמצאו בירידה. בתחילת שנות ה-2000 ההכנסות מנפט היו מעל 14% מהתמ"ג הסורי. בשנת 2011 הכנסות אלה הצטמקו ל-4% מהתמ"ג. <ref name="Achy2011"/> כדי להבין את חשיבות הנושא, גם לאחר צמצום תפוקת הנפט, סקטור הנפט אחרי לרוב הייצוא מהמדינה ואחראי על כרבע מהכנסות המדינה ממיסים. [http://spectator.org/articles/36118/demography-destiny-syria] |
| | | |
| הירידות מהכנסות מתמלוגי נפט לממשלה הוביל אותה לקצץ את הסיוע לעניים ואת ההוצאה על שירותים ציבוריים כמו בריאות וחינוך. הממשלה לא הצליחה להגדיל את כמות המיסים שאיבדה עקב ירידת המיסוי מנפט. המיסוי הממשלתי עמד על 11% מהתמ"ג במהלך העשור האחרון, ביחס ל 15% במצרים ו 24% במרוקו.<ref name="Achy2011"/> | | הירידות מהכנסות מתמלוגי נפט לממשלה הוביל אותה לקצץ את הסיוע לעניים ואת ההוצאה על שירותים ציבוריים כמו בריאות וחינוך. הממשלה לא הצליחה להגדיל את כמות המיסים שאיבדה עקב ירידת המיסוי מנפט. המיסוי הממשלתי עמד על 11% מהתמ"ג במהלך העשור האחרון, ביחס ל 15% במצרים ו 24% במרוקו.<ref name="Achy2011"/> |
שורה 69: |
שורה 69: |
| * [[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי]] | | * [[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי]] |
| | | |
− | ==הערות שוליים==
| + | |
− | {{הערות שוליים}}
| |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Syrian_Civil_War מלחמת האזרחים בסוריה] ויקיפדיה האנגלית | + | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Syrian_Civil_War מלחמת האזרחים בסוריה] בוויקיפדיה האנגלית |
| *Lahcen Achy, [http://carnegie-mec.org/2011/03/31/syria-economic-hardship-feeds-social-unrest קשיים כלכליים מזינים אי שקט חברתי בסוריה] לוס אנג'לס טיימס, 31.3.2011 | | *Lahcen Achy, [http://carnegie-mec.org/2011/03/31/syria-economic-hardship-feeds-social-unrest קשיים כלכליים מזינים אי שקט חברתי בסוריה] לוס אנג'לס טיימס, 31.3.2011 |
| * Erin Oakley [http://eagle1.american.edu/~eo3939a/syria-jordan.html Climate Change and the Syria Crisis], ICE (The Inventory of Conflict & Environment) Case Studies , דצמבר 2013 | | * Erin Oakley [http://eagle1.american.edu/~eo3939a/syria-jordan.html Climate Change and the Syria Crisis], ICE (The Inventory of Conflict & Environment) Case Studies , דצמבר 2013 |
שורה 103: |
שורה 102: |
| * Fayez Sara [http://www.scpss.org/libs/spaw/uploads/files/Reports/Poverty_in_Syria_EN.pdf עוני בסוריה] The Syrian Center for Political and Strategic Studies (SCPSS) 2011, | | * Fayez Sara [http://www.scpss.org/libs/spaw/uploads/files/Reports/Poverty_in_Syria_EN.pdf עוני בסוריה] The Syrian Center for Political and Strategic Studies (SCPSS) 2011, |
| * [http://www.scpr-syria.org/tmpPreLaunch/SyrianCrisisReportEN.pdf שורשים חברתיים-כלכליים ותוצאות של המשבר בסוריה] ינואר 2013, Syrian Center for policy research | | * [http://www.scpr-syria.org/tmpPreLaunch/SyrianCrisisReportEN.pdf שורשים חברתיים-כלכליים ותוצאות של המשבר בסוריה] ינואר 2013, Syrian Center for policy research |
− | | + | ==הערות שוליים== |
| + | {{הערות שוליים}} |
| {{שינוי אקלים}} | | {{שינוי אקלים}} |
| | | |