שינויים

'''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.  

'''משק המים בישראל''' הוא שם כולל לכלל ההיבטים של ניהול המים בישראל - מקורות המים ומאגרי המים, שאיבה והפקה, הובלה, אגירה וצריכה.  

[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]

[[תמונה:Sea of Galilee SPOT 1129.jpg|left|thumb|400px|אגם כנרת בתצלום לווין. למרות העניין הציבורי בה, הכנרת פחות חשובה למשק המים בהשוואה ל[[אקוויפר החוף]] ו[[אקוויפר ההר]]. עם זאת היא מהווה "מדד פומבי" למצב משק המים היות וקל לראות את המפלס שלה, בניגוד למאגרים התת קרקעיים.]]

נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ביותר מים מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם דבר זה בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצרכי חקלאות.  

נכון לשנת 2009, מאזן המים של ישראל שלילי, כלומר צריכת המים הישירה במדינה גדולה מכמות ה[[גשם]] הממוצעת. בשנים האחרונות המדינה נתונה במשבר מים. כדי לנסות להתמודד עם כך בטווח הקצר מוקמים מתקני [[התפלה]]. גורמי היסוד שגורמים לגידול בצריכת המים הם גידול [[אוכלוסיית ישראל |האוכלוסייה בישראל]] וגידול איטי בצריכת המים לנפש. במשך השנים יש ירידה בשימוש במים לצרכי חקלאות.

בשנת 2004, התפלגות צריכת מים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה.  

בשנת 2004, התפלגות צריכת המים השפירים היתה 51% למגזר הביתי, 40% לחקלאות, ו-8% לתעשייה.

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] וכן חשש מ[[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.  

בנוסף לבעיית המחסור במים, קיימת בישראל בעיה של [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] וכן חשש מ[[המלחת בארות]] בגלל שאיבת יתר. יחסית למדינות אחרות בעולם, אחוז גבוה ממי השפכים מושב לחקלאות כמי קולחין מטוהרים. בשנים האחרונות יש מודעות גדלה לנושא ומאמצים להקטין את הזיהום ולטפל בזיהומים ישנים.

בנוסף לצריכה הישירה של כ-2 מיליארד קוב מים באופן ישיר, אזרחי ישראל הם בעלי [[טביעת רגל מימית]] (צריכה באופן עקיף) של כ- 8 מיליארד קוב מים, כאשר 4 מיליארד קוב מיובאים בצורת מזון, ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשיה.  

בנוסף לצריכה הישירה של כ-2 מיליארד קוב מים באופן ישיר, אזרחי ישראל הם בעלי [[טביעת רגל מימית]] (צריכה באופן עקיף) של כ-8 מיליארד קוב מים, כאשר 4 מיליארד קוב מיובאים בצורת מזון, ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשיה.

==מקורות המים==

==מקורות המים==

עיקר מקור המים של ישראל הוא בירידת גשמים בשטחה ובאגן ההיקוות שלה. חלק קטן ממקורות המים מגיע מהתפלה. רוב המים היורדים (מעל 70%) מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי המים העיליים, למי התהום או על פני השטח. גורמים רבים כמו כיסוי פני קרקע, זיהום והמלחת בארות משפיעים על איכות וכמות מקורות המים.  

עיקר מקור המים של ישראל הוא בירידת גשמים בשטחה ובאגן ההיקוות שלה. חלק קטן ממקורות המים מגיע מהתפלה. רוב המים היורדים (מעל 70%) מתאדים וחלקם הקטן זורם למאגרי המים העיליים, למי התהום או על פני השטח. גורמים רבים כמו כיסוי פני קרקע, זיהום והמלחת בארות משפיעים על איכות וכמות מקורות המים.

===מקורות===

===מקורות===

;אגן ההיקוות של ישראל:

;אגן ההיקוות של ישראל:

אגן ההיקוות של ישראל הוא סך השטח שבו יורד גשם אשר מגיע בסופו של דבר למאגרים בישראל. מאגרי המים הללו אוגרים את מי הגשמים היורדים בתוך שטחה של ישראל, וכן מים שיורדים בשטחים נוספים - כמו ברשות הפלסטינית, בירדן, בלבנון ובסוריה.  

אגן ההיקוות של ישראל הוא סך השטח שבו יורד גשם אשר מגיע בסופו של דבר למאגרים בישראל. מאגרי המים הללו אוגרים את מי הגשמים היורדים בתוך שטחה של ישראל, וכן מים שיורדים בשטחים נוספים - כמו ברשות הפלסטינית, בירדן, בלבנון ובסוריה.

;דפוסי ירידת גשמים:

;דפוסי ירידת גשמים:

סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיעה לכ-10 מיליארד קוב (מטר מעוקב = 1000 ליטר) לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.  

סך כמות הגשם היורדת בשטח מדינת ישראל ואגני ההיקוות שלה מגיע לכ-10 מיליארד קוב (מטר מעוקב = 1000 ליטר) לשנה בממוצע. כמעט 100% ממי הגשם מחלחלים לתוך הקרקע.

צפונית לקו אשקלון- חברון - ירושלים -טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>  

צפונית לקו אשקלון-חברון-ירושלים-טבריה נמצא אזור אקלים ים תיכוני עם מעל 400 מ"מ גשם בשנה. איזורים גשומים יותר בתוך איזור זה הם איזור הכרמל-ירושלים, הגליל והגולן שבהם מעל ל-600 מ"מ גשם בשנה. אזור הנגב והערבה (קו באר-שבע, דימונה, צפון ים המלח) הם בעלי אקלים צחיח עם מתחת ל-200 מ"מ גשם בשנה. בין איזורים אלה יש רצועה צרה של אקלים צחיח למחצה בו יש 200-400 מ"מ גשם בשנה. <ref >ראו [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9591 מפת משקעים ואיזורי אקלים בישראל באתר מט"ח] </ref>  

לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.  

לשם השוואה, בלונדון יורדים בשנה 593 מ"מ גשם בממוצע בשנה.[http://www.bbc.co.uk/weather/world/city_guides/results.shtml], ההבדלים הברורים בכמויות המים קשורות להתאדות ולהתפלגות הגשמים. בלונדון המים יורדים במשך כל השנה ולא בתקופה קצרה, וכך כמות גבוהה יותר של המים מחלחלת למי התהום. כמו כן בלונדון אחוזי האידוי נמוכים בהרבה.  

בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה לספק חלק גדול מצריכת המים הביתית.

בשנים האחרונות ישראל מפתחת מפעלים להתפלת מי ים במטרה לספק חלק גדול מצריכת המים הביתית.

נכון לתחילת 2008 יש בישראל 3 מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: באילת, באשקלון ובפלמחים, יחד הם מתפילים  כ-150 מיליון מטר מעוקב בשנה. המדינה מתכננת להקים עד שנת 2012 מתקנים נוספים בחדרה, ראשון לציון ובאשדוד, שיספקו יחד 300 מיליון מטר מעוקב מי שתייה בשנה - כמחצית מהצריכה הארצית הביתית בישראל.  

נכון לתחילת 2008 יש בישראל 3 מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: באילת, באשקלון ובפלמחים, יחד הם מתפילים  כ-150 מיליון מטר מעוקב בשנה. המדינה מתכננת להקים עד שנת 2012 מתקנים נוספים בחדרה, ראשון לציון ובאשדוד, שיספקו יחד 300 מיליון מטר מעוקב מי שתייה בשנה - כמחצית מהצריכה הארצית הביתית בישראל.

*'''מתקן ההתפלה באילת''' - הוותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.  

*'''מתקן ההתפלה באילת''' - הוותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.

*'''[[מתקן התפלה אשקלון]]''' - נחנך בשנת 2005, ומספק מים לנגב. המתקן באשקלון הוא מתקן ההתפלה גדול ומתקדם בסדר גודל עולמי,<ref>[http://www.export.gov.il/Eng/_Articles/Article.asp?ArticleID=3043&CategoryID=354&Page=3 IDE Wins Award: Desalination Plant of the Year '06], The Israel Export & International Cooperation Institute, 28/02/2006</ref> וזכה בתואר 'מתקן ההתפלה המצטיין בעולם לשנת 2006'. כושר ההפקה השנתי שלו הוא כ-100 מלמ"ק. בנוסף לכך מחיר מי השתייה המותפלים בו זולים מאוד יחסית למקובל לעולם (52 סנט למ"ק).  

*'''[[מתקן התפלה אשקלון]]''' - נחנך בשנת 2005, ומספק מים לנגב. המתקן באשקלון הוא מתקן ההתפלה גדול ומתקדם בסדר גודל עולמי,<ref>[http://www.export.gov.il/Eng/_Articles/Article.asp?ArticleID=3043&CategoryID=354&Page=3 IDE Wins Award: Desalination Plant of the Year '06], The Israel Export & International Cooperation Institute, 28/02/2006</ref> וזכה בתואר 'מתקן ההתפלה המצטיין בעולם לשנת 2006'. כושר ההפקה השנתי שלו הוא כ-100 מלמ"ק. בנוסף לכך מחיר מי השתייה המותפלים בו זולים מאוד יחסית למקובל לעולם (52 סנט למ"ק).

*'''מתקן ההתפלה בפלמחים''' - נחנך ב-5 בספטמבר 2007, בעלות של 100 מיליון דולר.<ref>יואב כהן, [http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222 מתקן התפלה נחנך בפלמחים], אתר גלי צה"ל און ליין, 05/09/2007</ref>

*'''מתקן ההתפלה בפלמחים''' - נחנך ב-5 בספטמבר 2007, בעלות של 100 מיליון דולר.<ref>יואב כהן, [http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=6222 מתקן התפלה נחנך בפלמחים], אתר גלי צה"ל און ליין, 05/09/2007</ref>

עלות התפלה גבוה יותר ממים שנשאבו מבארות. לעלויות הקבועות, יש להוסיף גם עלויות חד פעמיות של כמה מיליארדי שקלים כדי להפוך את כיוון זרימת המים במקום מההר אל מישור החוף, כפי שהיה עד כה, יש צורך להפוך את כיוון הזרימה שכן רוב מתקני ההתפלה נמצאים סמוך לחוף. כמות ה[[אנרגיה]] הדרושה להתפלה היא גבוהה ותלויה כיום ב[[דלק מחצבי]]. [[שיא תפוקת הנפט|עליה עתידית במחירי הדלקים]] עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.

עלות התפלה גבוהה יותר מעלות מים שנשאבו מבארות. לעלויות הקבועות, יש להוסיף גם עלויות חד פעמיות של כמה מיליארדי שקלים כדי להפוך את כיוון זרימת המים במקום מההר אל מישור החוף. יש צורך להפוך את כיוון הזרימה שכן רוב מתקני ההתפלה נמצאים סמוך לחוף. כמות ה[[אנרגיה]] הדרושה להתפלה היא גבוהה ותלויה כיום ב[[דלק מחצבי]]. [[שיא תפוקת הנפט|עליה עתידית במחירי הדלקים]] עלולה להעלות את מחיר ההתפלה באופן משמעותי.

ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html], טענה דומה העולתה על ידי צור שיזף [http://shezaf.net/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9D.html], שמצביע על כך שצעדים פשוטים יותר כמו אגירת מים וחסכון במים (על ידי מערכות [[מים אפורים]] לא מקודמות.

ד"ר פרץ דר, יועץ בנושא מים, טוען כי בישראל קיימת היסטריה אותה יוצרים בעלי ההון והממשלה במטרה לגרוף רווחים לבעלי מפעלי ההתפלה.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/989584.html], טענה דומה העולתה על ידי צור שיזף [http://shezaf.net/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%95%D7%99%D7%93%D7%90%D7%95/%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%99%D7%9D.html], שמצביע על כך שצעדים פשוטים יותר כמו אגירת מים וחסכון במים (על ידי מערכות [[מים אפורים]]) לא מקודמות.

===מאגרי המים===

===מאגרי המים===

מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: [[אקוויפר החוף]], [[אקוויפר ההר]], אקוויפר חרמון, אגם הכנרת וכן שורה של אקוויפרים קטנים יותר.  

מאגרי המים המתוקים העיקריים בישראל הם: [[אקוויפר החוף]], [[אקוויפר ההר]], אקוויפר חרמון, אגם הכנרת וכן שורה של אקוויפרים קטנים יותר.

האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהם באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. והכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html] קיימים עוד אקוויפרים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכנרת, ובנגב.

האקוויפרים הם שכבות סלע נקבוביות תת-קרקעיות האוגרות מים בנקבוביותיהן באופן המזכיר ספוג ענקי. אקוויפר ההר והחוף מספקים כמחצית מצריכת המים בישראל. הכינרת מספקת עוד כשליש מהצריכה, ואקוויפר החרמון מזין אותה. [http://www.snunit.k12.il/seder/water/source.html] קיימים עוד אקוויפרים משניים יותר בגליל המערבי, בכרמל, באגן הכנרת, ובנגב.

איכות המים במאגרים שונה. איכות המים באקוויפר ההר מעולה, באקוויפר החוף היא גרועה ובכנרת בינונית. למרות זאת, אקוויפר החוף הוא היחיד המתאים לאגירה רב שנתית מבין המאגרים. מסיבה זו רוב המומחים מסכימים על הצורך בטיהור המאגר ושיקומו.  

איכות המים במאגרים שונה. איכות המים באקוויפר ההר מעולה, באקוויפר החוף היא גרועה ובכנרת בינונית. למרות זאת, אקוויפר החוף הוא היחיד המתאים לאגירה רב שנתית מבין המאגרים. מסיבה זו רוב המומחים מסכימים על הצורך בטיהור המאגר ושיקומו.

====אקוויפר החוף====

====אקוויפר החוף====

{{הפניה לערך מורחב|אקוויפר החוף}}

{{הפניה לערך מורחב|אקוויפר החוף}}

אקוויפר החוף משתרע לאורך חוף הים התיכון, מקיסריה בצפון ועד רצועת עזה בדרום. מהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. המים באקוויפר זה נאגרים בתוך אבן חול, חול וכורכר. בעבר הופקו ממנו כ-400-600 מליוני מטרים מעוקבים בשנה, ואילו כיום, כתוצאה משאיבת יתר, המלחה וזיהום מופקים ממנו רק כ-300 מיליוני מטרים מעוקבים, שהם כ-15% מצריכת המים הישירה של אזרחי מדינת ישראל.  

אקוויפר החוף משתרע לאורך חוף הים התיכון, מקיסריה בצפון ועד רצועת עזה בדרום. מהגבעות המזרחיות של השפלה ועד לים. המים באקוויפר זה נאגרים בתוך אבן חול, חול וכורכר. בעבר הופקו ממנו כ-400-600 מליוני מטרים מעוקבים בשנה, ואילו כיום, כתוצאה משאיבת יתר, המלחה וזיהום מופקים ממנו רק כ-300 מיליוני מטרים מעוקבים, שהם כ-15% מצריכת המים הישירה של אזרחי מדינת ישראל.

למרות זאת, אקוויפר החוף חשוב לתושבי ישראל משום שניתן לאגור בו עד 2 מיליארדי קוב מים, זאת בניגוד לכמה מאות מיליוני קוב שניתן לאגור באקוויפר ההר ובכנרת. מסיבה זו יש צורך ידוע לשקם את המאגר לאפשרות אגירה רב שנתית, למרות הקשיים הרבים לבצע דבר זה.

למרות זאת, אקוויפר החוף חשוב לתושבי ישראל משום שניתן לאגור בו עד 2 מיליארדי קוב מים, זאת בניגוד לכמה מאות מיליוני קוב שניתן לאגור באקוויפר ההר ובכנרת. מסיבה זו יש צורך ידוע לשקם את המאגר לאפשרות אגירה רב שנתית, למרות הקשיים הרבים לביצוע.

אקוויפר החוף קרוב למרכזי האוכלוסייה, וכן קל וזול לשאוב ממנו את המים, היות והם קרובים לפני השטח. מסיבות אלו המאגר נוצל בצורה אינטנסיבית בעבר ונגרמו לו נזקים כבדים, עד כדי הפיכת רוב המים בו לבלתי ראויים לשתייה בתקנים מערביים.  

אקוויפר החוף קרוב למרכזי האוכלוסייה, וכן קל וזול לשאוב ממנו את המים, היות והם קרובים לפני השטח. מסיבות אלו המאגר נוצל בצורה אינטנסיבית בעבר ונגרמו לו נזקים כבדים, עד כדי הפיכת רוב המים בו לבלתי ראויים לשתייה בתקנים מערביים.

[[מי התהום]] באקוויפר החוף חשופים מאוד ל[[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[המלחת מי תהום|המלחה]] משתי סיבות עיקריות:

[[מי התהום]] באקוויפר החוף חשופים מאוד ל[[זיהום מים בישראל|זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[המלחת מי תהום|המלחה]] משתי סיבות עיקריות:

# מעל אקוויפר החוף נמצא האזור המיושב ביותר במדינת ישראל. מעליו נבנו יישובים רבים, מפעלים, שדות חקלאיים, כבישים ועוד. כל אלה פולטים [[זיהום מים|מזהמים]], מלחים ורעלים רבים, המחלחלים אל תוך מי התהום.

# מעל אקוויפר החוף נמצא האזור המיושב ביותר במדינת ישראל. מעליו נבנו יישובים רבים, מפעלים, שדות חקלאיים, כבישים ועוד. כל אלה פולטים [[זיהום מים|מזהמים]], מלחים ורעלים רבים, המחלחלים אל תוך מי התהום.

# לאורך השנים התבצעה [[שאיבת יתר של מי תהום]] מאקוויפר החוף שגרמה לחדירת של מי ים לאקוויפר ולהמלחת המים שבו.  

# לאורך השנים התבצעה [[שאיבת יתר של מי תהום]] מאקוויפר החוף שגרמה לחדירה של מי ים לאקוויפר ולהמלחת המים שבו.

הבתים, מגרשי החניה, הכבישים והמדרכות שנבנו מעל האקוויפר תורמים לא רק לזיהום האקוויפר, אלא גם מונעים חלחול של מי גשמים לתוכו בגלל [[איטום הקרקע]], דבר שמקטין את אחוז המים המתוקים שנכנסים למאגר. איטום הקרקע גדל בגלל [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסיית ישראל]] ו[[פרבור בישראל|פרבור רצועת החוף]].

הבתים, מגרשי החניה, הכבישים והמדרכות שנבנו מעל האקוויפר תורמים לא רק לזיהום האקוויפר, אלא גם מונעים חלחול של מי גשמים לתוכו בגלל [[איטום הקרקע]], דבר שמקטין את אחוז המים המתוקים שנכנסים למאגר. איטום הקרקע גדל בגלל [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסיית ישראל]] ו[[פרבור בישראל|פרבור רצועת החוף]].

====אקוויפר ההר====

====אקוויפר ההר====

אקוויפר ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן. אקוויפר ההר הוא מאגר המים החשוב ביותר מבחינה חד-שנתית בגלל גודלו ואיכות המים שבו. עם זאת הוא מוגבל ביכולת האגירה שלו. כמו כן כמות המידע שיש לגביו נמוכה יחסית לאקוויפר החוף ולכנרת. אקוויפר ההר מספק מי שתייה לרשות הפלסטינית ומושפע מזיהומים הן מצד ישראל והן מצד הרשות.  

אקוויפר ההר מתחלק לאקוויפר ירקון-תנינים, או ההר המערבי הזורם מקו פרשת המים מערבה, ולאקוויפר ההר המזרחי הזורם לכיוון בקעת הירדן. אקוויפר ההר הוא מאגר המים החשוב ביותר מבחינה חד-שנתית בגלל גודלו ואיכות המים שבו. עם זאת הוא מוגבל ביכולת האגירה שלו. כמו כן כמות המידע שיש לגביו נמוכה יחסית לאקוויפר החוף ולכנרת. אקוויפר ההר מספק מי שתייה לרשות הפלסטינית ומושפע מזיהומים הן מצד ישראל והן מצד הרשות.

====אקוויפר חרמון====

====אקוויפר חרמון====

אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באקוויפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.  

אקוויפר החרמון מקבל כמות משקעים גדולה - כ-1,300 מיליוני קוב מים בממוצע. מים אלה זורמים לישראל ולסוריה. אקוויפר זה מזין את כל הנחלים שזורמים לכינרת. מידי שנה זורמים באקוויפר זה בממוצע כ-500 מיליון מטרים מעוקבים של מים לכנרת.

====אגם הכינרת====

====אגם הכינרת====

=== גורמים ותהליכים===

=== גורמים ותהליכים===

ישנם מספר גורמים תהליכים המשפיעים על כמות המים הנכנסת מידי שנה וכמות ואיכות המים שנמצאים במאגרים. ביניהם דפוסי ירידת הגשמים, אידוי, [[גידול אוכלוסיית ישראל]] [[פרבור]] ועוד.  

ישנם מספר גורמים תהליכים המשפיעים על כמות המים הנכנסת מידי שנה וכמות ואיכות המים שנמצאים במאגרים. ביניהם דפוסי ירידת הגשמים, אידוי, [[גידול אוכלוסיית ישראל]], [[פרבור]] ועוד.  

;דפוסי ירידת הגשמים:

;דפוסי ירידת הגשמים:

יכולת האגירה של המאגרים מוגבלת. יכולת האגירה היא יחסית לצריכה השנתית שעולה בכל שנה. רצף שנות בצורת משמעותי יותר למשק המים יחסית לשנת בצורת בודדת. בהיסטוריה המתועדת, היו מספר מקרים של רצף שנות בצורת. רצף כזה גורם לירידת מפלסים במאגרים ולהחמרת בעיות של המלחת בארות, ודרדור איכות המים במאגרים. לעומת זאת רצף שנים ברוכות לא תמיד מסייע - בעיקר כאשר מאגרי המים מלאים. כמו כן, גם ההתפלגות הגשמים בתוך המדינה וההתפלגות הגשמים על פני השנה משפיעה.  

יכולת האגירה של המאגרים מוגבלת. יכולת האגירה היא יחסית לצריכה השנתית שעולה בכל שנה. רצף שנות בצורת משמעותי יותר למשק המים יחסית לשנת בצורת בודדת. בהיסטוריה המתועדת, היו מספר מקרים של רצף שנות בצורת. רצף כזה גורם לירידת מפלסים במאגרים ולהחמרת בעיות של המלחת בארות, ודרדור איכות המים במאגרים. לעומת זאת רצף שנים ברוכות לא תמיד מסייע - בעיקר כאשר מאגרי המים מלאים. כמו כן, גם התפלגות הגשמים בתוך המדינה והתפלגות הגשמים על פני השנה משפיעים.

;אידוי ודיות:

;אידוי ודיות:

חלק קטן מכמות מי הגשמים חוזר חזרה לפני השטח והופך לנגר עילי שזורם לנחלים. פרופסור דן סזסלבקי מעריך כי הכמות שחוזרת היא בסביבות 5% ובכל מקרה פחותה מ-10%. כ-15% ממי הגשם חודרים למי התהום, בעוד שכ-80% נשארים קרוב לפני הקרקע ומתאדים בחזרה לאוויר. כשכמות הגשם גדלה, אחוז הנגר העילי גדולה יותר, ובאוזרים מדבריים בעלי קרום אטום או עירוניים מרוצפים יש יותר נגר.

חלק קטן מכמות מי הגשמים חוזר חזרה לפני השטח והופך לנגר עילי שזורם לנחלים. פרופסור דן זסלבקי מעריך כי הכמות שחוזרת היא בסביבות 5% ובכל מקרה פחותה מ-10%. כ-15% ממי הגשם חודרים למי התהום, בעוד שכ-80% נשארים קרוב לפני הקרקע ומתאדים בחזרה לאוויר. כשכמות הגשם גדלה, אחוז הנגר העילי גדול יותר, ובאוזרים מדבריים בעלי קרום אטום או עירוניים מרוצפים יש יותר נגר.

באיזורים מרובי צמחיה, שבהן יש שורשים עמוקים וקצב חלחול נמוך - בעיקר באיזורי צמחיה במישור החוף, יש השפעה של אידוי. הצמחים שותים את המים לפני שאלה מגיעים למי התהום, והמים מתאדים כחלק מתהליך הדיות של הצמחים.  

באיזורים מרובי צמחיה שבהם יש שורשים עמוקים וקצב חלחול נמוך - בעיקר באיזורי צמחיה במישור החוף, יש השפעה של אידוי. הצמחים שותים את המים לפני שאלה מגיעים למי התהום, והמים מתאדים כחלק מתהליך הדיות של הצמחים.

;גידול אוכלוסיית ישראל:

;גידול אוכלוסיית ישראל:

[[גידול האוכלוסייה בישראל]], משפיעה על משק המים לא רק דרך הגדלת הצריכה, אלא גם על איכות מקורות המים. גידול האוכלוסייה, בעיקר במישור החוף גורם לזיהום מי התהום ולהקטנת כמות המים האיכותיים במאגרים. הגידול באוכלוסייה גורם להגדלת כמות הבנייה והקטנת שטח החלחול. בנוסף, גידול האוכלוסייה יחד עם הגדלת הצריכה גורמים לביקוש גבוה יותר של מים, דבר שאינו מאפשר התחדשות של המאגרים ושיקום שלהם, ואף גורר המלחת המאגרים עקב שאיבת יתר.  

[[גידול האוכלוסייה בישראל]] משפיע על משק המים לא רק דרך הגדלת הצריכה, אלא גם על איכות מקורות המים. גידול האוכלוסייה, בעיקר במישור החוף גורם לזיהום מי התהום ולהקטנת כמות המים האיכותיים במאגרים. הגידול באוכלוסייה גורם להגדלת כמות הבנייה והקטנת שטח החלחול. בנוסף, גידול האוכלוסייה יחד עם הגדלת הצריכה גורמים לביקוש גבוה יותר של מים, דבר שאינו מאפשר התחדשות של המאגרים ושיקום שלהם, ואף גורר המלחת המאגרים עקב שאיבת יתר.

;פרבור וכיסוי פני הקרקע:

;פרבור וכיסוי פני הקרקע:

מגמת ה[[פרבור בישראל]] גורמת לכך שכמות המים המנוצלת הולכת ויורדת. <ref name="zaslavski">[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל : ספר היובל</ref> ה[[פרבור]], מחזק את המגמה של גידול האוכלוסייה בהגדלת השטח שבו אין חלחול של מים לתוך מי התהום וגורם להישארותם על פני השטח, לאידוי מוגבר ולזרימה שלהם למערכות ביוב ולים, בנוסף פרבור ובניית כבישים, בתים ותעשייה תורם לזיהום מי התהום ברעלים שונים ובשמנים.  

מגמת ה[[פרבור בישראל]] גורמת לכך שכמות המים המנוצלת הולכת ויורדת. <ref name="zaslavski">[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=1197 משק המים בישראל] דן זסלבקי, 1998, אישים ומעשים בישראל: ספר היובל</ref> ה[[פרבור]], מחזק את המגמה של גידול האוכלוסייה בהגדלת השטח שבו אין חלחול של מים לתוך מי התהום וגורם להישארותם על פני השטח, לאידוי מוגבר ולזרימה שלהם למערכות ביוב ולים, בנוסף פרבור ובניית כבישים, בתים ותעשייה תורם לזיהום מי התהום ברעלים שונים ובשמנים.

;המלחה וזיהום במלח:

;המלחה וזיהום במלח:

;זיהום תעשייתי ועירוני:

;זיהום תעשייתי ועירוני:

קיימים מוקדים רבים של זיהום תעשייתי - בעיקר במרכזים עירוניים בגוש דן ואיזור מפרץ חיפה. הדבר הוביל לסגירת בארות באקוויפר החוף. בנוסף לזיהום זה קיימות בעיות של זיהום עירוני של שפכים לא מטופלים וכן זיהום מתחנות דלק ומזבלות. היות והחלחול באקוויפר החוף איטי, זיהום שהתרחש לפני שנים ימשיך להשפיע על איכות המים עוד עשרות שנים בעתיד.  

קיימים מוקדים רבים של זיהום תעשייתי - בעיקר במרכזים עירוניים בגוש דן ואיזור מפרץ חיפה. הדבר הוביל לסגירת בארות באקוויפר החוף. בנוסף לזיהום זה קיימות בעיות של זיהום עירוני של שפכים לא מטופלים וכן זיהום מתחנות דלק ומזבלות. היות והחלחול באקוויפר החוף איטי, זיהום שהתרחש לפני שנים ימשיך להשפיע על איכות המים עוד עשרות שנים בעתיד.

;זיהום חקלאי:

;זיהום חקלאי:

תמלחות שמוצאן ב[[דשן|דשנים]], שאריות [[חומרי הדברה]], שומנים מרפתות ועוד. הזיהום החקלאי גורם להמלחת המים ולצמצום השימוש באקוויפר החוף.  

תמלחות שמוצאן ב[[דשן|דשנים]], שאריות [[חומרי הדברה]], שומנים מרפתות ועוד. הזיהום החקלאי גורם להמלחת המים ולצמצום השימוש באקוויפר החוף.

;משבר המים העולמי ובעיות מדיניות:

;משבר המים העולמי ובעיות מדיניות:

{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}

{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}

[[משבר המים העולמי]], יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על המים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיקווק שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצרכית מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע, וסובלים מהמלחת בארות. גורמים אלה עלולים לגרום לסכסוכי מים ולהקטנת מלאי המים.  

[[משבר המים העולמי]], יחד עם [[פיצוץ אוכלוסין]] ומחסור במים של מדינות שכנות יכול לגרום לסכסוכים על מים. ישראל מעבירה חלק מהמים שלה לירדן כפיצוי על לקיחת מים מאגן ההיקוות שלה. בעבר היו קרבות עם סוריה סביב סוגיות הנוגעות לניצול מים מאקוויפר החרמון והטיית הירמוך. עקב הצבת סכרים על נהר הירמוך בטורקיה, סוריה איבדה כמות גדולה של מים. תושבי הגדה ואזרחי עזה מסתפקים בצריכת מים נמוכה בהרבה מאשר זו של הישראלי הממוצע, וסובלים מהמלחת בארות. גורמים אלה עלולים לגרום לסכסוכי מים ולהקטנת מלאי המים.

בנוסף, עוני , שחיתות וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווח קצר (ראו [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]]). דוגמה מקומית לכך היא שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.

בנוסף, עוני, שחיתות וסכסוכים מעודדים חשיבה לטווח קצר (ראו [[השפעות סביבתיות של אי שוויון]]). דוגמה מקומית לכך היא שרוב הבארות בעזה הומלחו עקב שאיבת יתר. כמו כן, ישובים פלשתינים מזהמים לפעמים מקורות מים ישראליים - כך ששאלות מדיניות משפיעות על נכונות הצדדים לפתור את בעיית המים המשותפת.

==צריכה==

==צריכה==

===טביעת רגל מימית===

===טביעת רגל מימית===

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}

[[טביעת רגל מימית]] - סך המים שאזרחי ישראל צורכים או מזהמים באופן ישיר או עקיף  עומדת על כ- 8 מיליארד קוב מים: 2 מיליארד באים מהמשק המקומי, 200 מיליון מיוצאים לחו"ל, 4 מיליארד קוב מיובאים בצורת מזון, ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשיה.  

[[טביעת רגל מימית]] - סך המים שאזרחי ישראל צורכים או מזהמים באופן ישיר או עקיף  עומדת על כ- 8 מיליארד קוב מים: 2 מיליארד באים מהמשק המקומי, 200 מיליון מיוצאים לחו"ל, 4 מיליארד קוב מיובאים בצורת מזון, ועוד כ-2 מיליארד קוב מים מיובאים בצורת מוצרי תעשיה.

===ניצול מקסימלי תאורטי===

===ניצול מקסימלי תאורטי===

לפי דן סזלבסקי, כמות המים השנתית הטבעית שניתנת לניצול באופן תאורטי לא עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב מים לשנה. אלו מהווים כ-20% מהמים שיורדים כגשם באופן ממוצע.<ref name="zaslavski"/>  

לפי דן סזלבסקי, כמות המים השנתית הטבעית שניתנת לניצול באופן תאורטי לא עולה בהרבה על 1.8 מיליארד קוב מים לשנה. אלו מהווים כ-20% מהמים שיורדים כגשם באופן ממוצע.<ref name="zaslavski"/>

רשות המים מחשבת כמות של 1.5 מיליארד קוב ככמות ההפקה המקסימלית השנתית הממוצעת ממקורות טבעיים.  

רשות המים מחשבת כמות של 1.5 מיליארד קוב ככמות ההפקה המקסימלית השנתית הממוצעת ממקורות טבעיים.

ניתן להגדיל את כמות המים המנוצלת על ידי מיחזור מים, טיפול בביוב ושימוש במי הביוב להשקייה. ניתן לתפוס מעט מים הזורמים לנחלים (על חשבון מים שנגישים לחיות וצמחים בטבע ומים שזורמים לים). <ref name="zaslavski"/>

ניתן להגדיל את כמות המים המנוצלת על ידי מיחזור מים, טיפול בביוב ושימוש במי הביוב להשקייה. ניתן לתפוס מעט מים הזורמים לנחלים (על חשבון מים שנגישים לחיות וצמחים בטבע ומים שזורמים לים). <ref name="zaslavski"/>

קיימות תוכניות ל"קציר גשם" והגדלת החלחול של מי גשמים לתוך מי התהום. הטענה שניתן לבצע דבר זה על ידי אגני היקוות קטנים שיעקבו את המים בדרכם לים ויגבירו את קצב החלחול שלהם למי התהום, בנוסף במרחבים העירוניים ניתן להגביר את החלחול על ידי שינויים במרזבים ויצירת [[אגני חלחול עירוניים]].  

קיימות תוכניות [[קציר גשם]] והגדלת החלחול של מי גשמים לתוך מי התהום. הטענה שניתן לבצע דבר זה על ידי אגני היקוות קטנים שיעכבו את המים בדרכם לים ויגבירו את קצב החלחול שלהם למי התהום, בנוסף במרחבים העירוניים ניתן להגביר את החלחול על ידי שינויים במרזבים ויצירת [[אגני חלחול עירוניים]].

===שאיבה===

===שאיבה===

===גופים ומוסדות===

===גופים ומוסדות===

* רשות המים- משרד התשתיות. הוקמה על ידי איחוד נציבות המים עם גופים נוספים. הוקמה בשנת 2007 כדי "ליצור גוף בעל ראיה כוללת של צרכי משק המים", ואשר מרכז בידיו סמכויות במטרה ליצור גורם מקצועי-ממשלתי שבידיו הכלים והיכולת לנהל ולפקח את משק המים בישראל.

* רשות המים- משרד התשתיות. הוקמה על ידי איחוד נציבות המים עם גופים נוספים. הוקמה בשנת 2007 כדי "ליצור גוף בעל ראיה כוללת של צרכי משק המים", ואשר מרכז בידיו סמכויות במטרה ליצור גורם מקצועי-ממשלתי שבידיו הכלים והיכולת לנהל ולפקח על משק המים בישראל.

רשות המים כוללת את האגף לשמירה על איכות המים וניטורם, השירות ההידרולוגי (העוסק בקביעת נתוני רקע הידרולוגיים לתכנון משק המים), היחידה לפיקוח על תאגידי מים וביוב,  אגף לביטחון המים, וכן יחידות נוספות של ניקוז  

רשות המים כוללת את האגף לשמירה על איכות המים וניטורם, השירות ההידרולוגי (העוסק בקביעת נתוני רקע הידרולוגיים לתכנון משק המים), היחידה לפיקוח על תאגידי מים וביוב,  אגף לביטחון המים, וכן יחידות נוספות של ניקוז

* חברת מקורות

* חברת מקורות

* תאגידי מים וביוב עירוניים

* תאגידי מים וביוב עירוניים

* תאגידים הקשורים בהתפלה - לדוגמה מפעלי התפלה השייכים ל[[משפחת עופר]]

* תאגידים הקשורים בהתפלה - לדוגמה מפעלי התפלה השייכים ל[[משפחת עופר]]

יש טענה כי במשך שנים רבות היה כפל סמכויות ואי בהירות באשר לתכנון משק המים, כאשר הנושא טופל על ידי מספר גורמים ציבוריים.  

יש טענה כי במשך שנים רבות היה כפל סמכויות ואי בהירות באשר לתכנון משק המים, כאשר הנושא טופל על ידי מספר גורמים ציבוריים.

במשך שנים רבות הוכתבה מדיניות המים של ישראל על ידי משרד החקלאות, שהושפע מלחצים של הלובי החקלאי. בשנים האחרונות היה קיצוץ במים הניתנים לחקלאות, במקביל לירידת כוחם של החקלאים בהשפעתם על הפוליטיקה בכלל ועל משק המים בפרט. האחריות לנושא המים עברה למשרד התשתיות, ומוכתבת בפועל גם על ידי משרד האוצר במסגרת [[חוק ההסדרים]], דוגמה מפורסמת לנושא זה היתה התנגדות משרד האוצר לקידום תהליכי ההתפלה לאחר החורף הגשום של 1991.

במשך שנים רבות הוכתבה מדיניות המים של ישראל על ידי משרד החקלאות, שהושפע מלחצים של הלובי החקלאי. בשנים האחרונות היה קיצוץ במים הניתנים לחקלאות, במקביל לירידת כוחם של החקלאים בהשפעתם על הפוליטיקה בכלל ועל משק המים בפרט. האחריות לנושא המים עברה למשרד התשתיות, ומוכתבת בפועל גם על ידי משרד האוצר במסגרת [[חוק ההסדרים]], דוגמה מפורסמת לנושא זה היתה התנגדות משרד האוצר לקידום תהליכי ההתפלה לאחר החורף הגשום של 1991.

===הפרטה===

===הפרטה===

בשנים האחרונות קידמו משרד האוצר והממשלות תהליכי הפרטה של משק המים. הפרטה אחת היא קידום התפלת המים בישראל, שהעובר לידי תאגידים ובעלי הון ישראליים. טענה מרכזית נגד מהלך זה היא כי יש סבסוד סמוי של מפעלי ההתפלה. לדוגמה כדי לספוג את עודפי המים שבאים ממפעלי ההתפלה הקרובים לים, יש להפוך את כיוון הצנרת של מקורות בעלות של מיליארדי שקלים ובמימון המדינה. טענה נוספת היא כי הדגש על התפלה נובע מ[[שחיתות]] והעדפה של הממשלה את האינטרסים של בעלי ההון המעורבים בה. צור שיזף לדוגמה מציין כי הדגש על התפלה מלווה בהזנחת פתרונות אחרים כמו שיקום [[אקוויפר החוף]], הכנסת מערכות [[מים אפורים]], "קציר גשם", והגברת חלחול למי תהום, שיפור התנהלות ההספקה העירונית ועוד.  

בשנים האחרונות קידמו משרד האוצר והממשלות תהליכי הפרטה של משק המים. הפרטה אחת היא קידום התפלת המים בישראל, שהעובר לידי תאגידים ובעלי הון ישראליים. טענה מרכזית נגד מהלך זה היא כי יש סבסוד סמוי של מפעלי ההתפלה. לדוגמה, כדי לספוג את עודפי המים שבאים ממפעלי ההתפלה הקרובים לים, יש להפוך את כיוון הצנרת של מקורות - בעלות של מיליארדי שקלים ובמימון המדינה. טענה נוספת היא כי הדגש על התפלה נובע מ[[שחיתות]] והעדפה של הממשלה את האינטרסים של בעלי ההון המעורבים בה. צור שיזף לדוגמה מציין כי הדגש על התפלה מלווה בהזנחת פתרונות אחרים כמו שיקום [[אקוויפר החוף]], הכנסת מערכות [[מים אפורים]], [[קציר גשם]], והגברת חלחול למי תהום, שיפור התנהלות ההספקה העירונית ועוד.

הפרטה נוספת בתחום היא הפרטת הספקת המים העירונית, והטיפול בביוב העירוני. הנושא יצא מטיפול העיריות לתאגידי מים וביוב עירוניים. התוצאה קצרת הטווח היתה עלייה במחירי המים. רשות המים אמורה לפקח על איכות המים, איכות הטיפול בהם ובשפכים ומחירי המים שיגבו.  

הפרטה נוספת בתחום היא הפרטת הספקת המים העירונית, והטיפול בביוב העירוני. הנושא יצא מטיפול העיריות לתאגידי מים וביוב עירוניים. התוצאה קצרת הטווח היתה עלייה במחירי המים. רשות המים אמורה לפקח על איכות המים, איכות הטיפול בהם ובשפכים ומחירי המים שיגבו.  

==לקריאה נוספת==

==לקריאה נוספת==

*חיים גבירצמן, '''משאבי המים בישראל''', ירושלים תשס"ג (2002)

*חיים גבירצמן, '''משאבי המים בישראל''', ירושלים תשס"ג (2002)

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[טביעת רגל מימית]]

* [[טביעת רגל מימית]]

* [http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=2801&lv=cc&main_id=401&code_name=A_maim0193 השבת קולחין טיפול בשפכים והחזרתם להשקיה חקלאית] - אתר "עמלנט"

* [http://www.amalnet.k12.il/meida/water/maamar.asp?cur=2801&lv=cc&main_id=401&code_name=A_maim0193 השבת קולחין טיפול בשפכים והחזרתם להשקיה חקלאית] - אתר "עמלנט"

* [http://cafe.themarker.com/nodes/t/123/714/3/file_0.pdf פתרונות אפשריים לבעיות המים במדינת ישראל] מכתב מטעם חוקרי המכון למחקר המים ע"ש סטיבן וננסי גרנד בטכניון, 13.4.2009

* [http://cafe.themarker.com/nodes/t/123/714/3/file_0.pdf פתרונות אפשריים לבעיות המים במדינת ישראל] מכתב מטעם חוקרי המכון למחקר המים ע"ש סטיבן וננסי גרנד בטכניון, 13.4.2009

;כתבות:

;כתבות:

* [http://www.peakoil.org.il/general/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94 התמכרות להתפלה] השלכות ארוכות טווח של התלות בהתפלת מים. בבלוג "שיא תפוקת הנפט".  

* [http://www.peakoil.org.il/general/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%9C%D7%94 התמכרות להתפלה] השלכות ארוכות טווח של התלות בהתפלת מים. בבלוג "שיא תפוקת הנפט".  

* [http://hasviva.co.il/?p=10282 די להפחדה, די להתפלה] צור שיזף, 26.10.2009, ב[[אתר הסביבה]], טוען שאת משק המים צריך לנהל אחרת וללא התפלה  

* [http://hasviva.co.il/?p=10282 די להפחדה, די להתפלה] צור שיזף, 26.10.2009, ב[[אתר הסביבה]], טוען שאת משק המים צריך לנהל אחרת וללא התפלה  

*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/961144.html ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ] הידרו-גאולוג מגרמניה טוען שישראל אינה מדינה שחונה, מים בהקשר המדיני. עמירה הס, 13.3.08 הארץ

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/961144.html ככה מייצאת ישראל מים לשווייץ] הידרו-גאולוג מגרמניה טוען שישראל אינה מדינה שחונה, מים בהקשר המדיני. עמירה הס, 13.3.08 הארץ

* [http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ac20080407_49865  מהפך במחירי המים לשימוש ביתי] תמחור דיפרנציאלי למים, עמירם כהן, דה מארקר, 07.4.2008

* [http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=ac20080407_49865  מהפך במחירי המים לשימוש ביתי] תמחור דיפרנציאלי למים, עמירם כהן, דה מארקר, 07.4.2008

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/981905.html כמות המים לאתרי טבע תקוצץ בשליש] צפריר רינת 09.05.08 הארץ  

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/981905.html כמות המים לאתרי טבע תקוצץ בשליש] צפריר רינת 09.05.08 הארץ