שינויים

==סוגים של כשלי שוק==

==סוגים של כשלי שוק==

===כשלי שוק הנוגעים למבנה השוק===  

===כשלי שוק הנוגעים למבנה השוק===  

יש מספר כשלי שוק המתייחסים למספר המוכרים ו/או הקונים בשוק. כאשר יש מעט מוכרים או מעט קונים מתרחקים מתנאים של "אינוף קונים" ו"אינסוף מוכרים" המתוארים בתאוריה הנאו-קלאסית כתנאים הכרחיים להגעה ליעילות פארטו.  

יש מספר כשלי שוק המתייחסים למספר המוכרים ו/או הקונים בשוק. כאשר יש מעט מוכרים או מעט קונים מתרחקים מתנאים של "אינסוף קונים" ו"אינסוף מוכרים" המתוארים בתאוריה הנאו-קלאסית כתנאים הכרחיים להגעה ליעילות פארטו.  

[[מונופול]]: מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.  

[[מונופול]]: מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.  

המונופול יכול לשלוט על ההצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק. ידוע המצב של [[מונופול טבעי]], בו עקב תנאיו של מוצר מסויים טבעי שיווצר בו מונופול. מוצר של מונופול טבעי הוא זה הדורש השקעה גדולה מאוד בתשתית ראשונית ומעט השקעה כדי להגיל את ההיצע בהמשך. דוגמאות בולטות למונופולים טבעיים הם: חשמל, מים, רישום קרקע וכו'.

המונופול יכול לשלוט על ההצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק. ידוע המצב של [[מונופול טבעי]], בו עקב תנאיו של מוצר מסויים טבעי שיווצר בו מונופול. מוצר של מונופול טבעי הוא זה הדורש השקעה גדולה מאוד בתשתית ראשונית ומעט השקעה כדי להגדיל את ההיצע בהמשך. דוגמאות בולטות למונופולים טבעיים הם: חשמל, מים, רישום קרקע וכו'.

[[אוליגופול]]: מצב בו יש מעט מוכרים גדולים. אמנם אין כאן את יכולת השליטה של המונופול, אך כשיש מעט מוכרים קל יותר לתאם מחירים והצע - בין אם באופן מפורש בהסכם, או בהבנה שבשתיקה. אוליגפול לא חייב להיות מצב שבו 100% מהשוק נשלט על ידי מספר מצומצם של חברות, מספיק שמספר מועט של חברות שולט במכירה לרוב הצרכנים. בישראל מתקיים זה זמן רב [[בנקאות בישראל|אוליגופול של הבנקים]]. כשאר שני בנקים גדולים תופסים נתח גדול (מעל 70%) ממשקי הבית וכמעט לא קיים שוק אשראי חוץ-בנקאי. [לאחרונה החלו מס' חברות כרטיסי אשראי להעניק אשראי חוץ-בנקאי, אולם חלקן נמצאות בשליטה עקיפה של הבנקים.] גם בשוק הדלק בישראל קיים אוליגופול. חשוב לציין כי המצב של אוליגופול הוא הרווח ביותר מבין צורות המונופול ונהנה מחסינות יחסית מביקורת, היותר שהוא משמר מראית עין של [[תחרות]]. [[שוק הביטוח בישראל]] נשלט על ידי 5 חברות, [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על יד מספר מועט של חברות וכך הלאה.  

[[אוליגופול]]: מצב בו יש מעט מוכרים גדולים. אמנם אין כאן את יכולת השליטה של המונופול, אך כשיש מעט מוכרים קל יותר לתאם מחירים והצע - בין אם באופן מפורש בהסכם, או בהבנה שבשתיקה. אוליגופול לא חייב להיות מצב שבו 100% מהשוק נשלט על ידי מספר מצומצם של חברות, מספיק שמספר מועט של חברות שולט במכירה לרוב הצרכנים. בישראל מתקיים זה זמן רב [[בנקאות בישראל|אוליגופול של הבנקים]]. כשאר שני בנקים גדולים תופסים נתח גדול (מעל 70%) ממשקי הבית וכמעט לא קיים שוק אשראי חוץ-בנקאי. [לאחרונה החלו מס' חברות כרטיסי אשראי להעניק אשראי חוץ-בנקאי, אולם חלקן נמצאות בשליטה עקיפה של הבנקים.] גם בשוק הדלק בישראל קיים אוליגופול. חשוב לציין כי המצב של אוליגופול הוא הרווח ביותר מבין צורות המונופול ונהנה מחסינות יחסית מביקורת, היותר שהוא משמר מראית עין של [[תחרות]]. [[שוק הביטוח בישראל]] נשלט על ידי 5 חברות, [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על יד מספר מועט של חברות וכך הלאה.  

[[קרטל]]: כשמספר מוכרים מתאגדים לתיאום מחירים או הצע. כיום קרטל אסור בחברות בהן נהוג שוק חופשי. אכיפת החוקים נגד קרטלים היא בעייתית, מכיוון שקשה להוכיח באופן פלילי תיאום מחירים.

[[קרטל]]: כשמספר מוכרים מתאגדים לתיאום מחירים או הצע. כיום קרטל אסור בחברות בהן נהוג שוק חופשי. אכיפת החוקים נגד קרטלים היא בעייתית, מכיוון שקשה להוכיח באופן פלילי תיאום מחירים.

במקרים רבים יש [[תהליך]] טבעי שבו [[שוק חופשי]] (חופשי מהתערבות ממשלתית) צומח בתחילה כ[[שוק משוכלל]] שבו יש יותר ויותר מוכרים, ובהמשך יש [[קונסולידציה]] - מיזוגים בין מתחרים וירידת מספר השחקנים בשוק. הגורם המרכזי לכך הוא [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שיש לארגונים גדולים יותר - כך שמי שמרוויח יותר נהנה גם מהוצאות נמוכות יותר או רווחים גבוהים יותר ויכול לנגוס בתחרות מצד מתחרים. כך נוצרת נטיה טבעית ליצירה של מונופולים וקרטלים. בכדי להגן על הצרכנים וכדי להתקרב ליעילות פארטו, החוק מטיל מגבלות על מונופולים וקרטלים - אם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ואם על ידי רגולטורים אחרים - לדוגמה רגולוציה על מונופול בתחום החשמל על ידי רשות החשמל. כלכלנים מבחינים לכן בין שוק חופשי - שוק שאין בו התערבות כלל או כמה שפחות התערבות, לבין מצב של [[שוק תחרותי]] מתוך שאיפה להגיע ל[[שוק משוכלל]].  

במקרים רבים יש [[תהליך]] טבעי שבו [[שוק חופשי]] (חופשי מהתערבות ממשלתית) צומח בתחילה כ[[שוק משוכלל]] שבו יש יותר ויותר מוכרים, ובהמשך יש [[קונסולידציה]] - מיזוגים בין מתחרים וירידת מספר השחקנים בשוק. הגורם המרכזי לכך הוא [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שיש לארגונים גדולים יותר - כך שמי שמרוויח יותר נהנה גם מהוצאות נמוכות יותר או רווחים גבוהים יותר ויכול לנגוס בתחרות מצד מתחרים. כך נוצרת נטיה טבעית ליצירה של מונופולים וקרטלים. בכדי להגן על הצרכנים וכדי להתקרב ליעילות פארטו, החוק מטיל מגבלות על מונופולים וקרטלים - אם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ואם על ידי רגולטורים אחרים - לדוגמה רגולציה על מונופול בתחום החשמל על ידי רשות החשמל. כלכלנים מבחינים לכן בין שוק חופשי - שוק שאין בו התערבות כלל או כמה שפחות התערבות, לבין מצב של [[שוק תחרותי]] מתוך שאיפה להגיע ל[[שוק משוכלל]].  

אין הסכמה על כך שהמצב הרצוי ביותר בהקשר של יעילות פארטו הוא שוק מרובה מוכרים כפי שהוא מתואר בכלכלה נאו קלאסית. [[תחרות שומפטריאנית]] במסגרת [[ניתוח דינמי של הכלכלה]] מצביעה על כך שהרבה מוכרים אמנם מגיעים ליעילות פארטו בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך דווקא עדיפה תחרות בין מעטים. תחרות בין מעטים גוררת רווחים לפירמות, ואת הרווחים האלה ניתן להשקיע במחקר ופיתוח, שאמורים לספק יתרון תחרותי לחברות ותחת הנחות נוספות יכולות לשפר ת רווחת הצרכנים.

אין הסכמה על כך שהמצב הרצוי ביותר בהקשר של יעילות פארטו הוא שוק מרובה מוכרים כפי שהוא מתואר בכלכלה נאו קלאסית. [[תחרות שומפטריאנית]] במסגרת [[ניתוח דינמי של הכלכלה]] מצביעה על כך שהרבה מוכרים אמנם מגיעים ליעילות פארטו בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך דווקא עדיפה תחרות בין מעטים. תחרות בין מעטים גוררת רווחים לפירמות, ואת הרווחים האלה ניתן להשקיע במחקר ופיתוח, שאמורים לספק יתרון תחרותי לחברות ותחת הנחות נוספות יכולות לשפר ת רווחת הצרכנים.

כאשר פעילות של מישהו בשוק משפיעה על מישהו אחר בלא תשלום/פיצו נוצר מצב של [[השפעה חיצונית]]. דוגמה מרכזית למצב של השפעה חיצונית הוא [[זיהום]] - לדוגמה מפעל שמייצר עניבות, מזהם נחל, שגורם תחלואה למי ששותים ממי הנחל ובכך גורם להם הוצאות וסבל. הקונים שקונים את העניבות והפרימה שמוכרת להם את העניבות סוגרים אולי עסקה בשוק החופשי, אבל המחיר של העניבה עליו סוכם לא כולל את המחיר של הפגיעה במי ששתו מהמים. לפיכך נוצרים כמה עיוותים - ראשית מי שסובלים מהזיהום לא מקבלים פיצוי ושנית המחיר של העניבות הוא נמוך מידי ונמכר בכמות גדולה מידי. [[הפנמת עלויות]] הוא הרעיון לפיו יש למדוד את העלויות החיצוניות שנגמרו - לדגומה את הנזקים הבריאותיים למי ששתו מהמים, לשלם להם כסף על חשבון המוכרים או הקונים או שניהם, ובכך להגיע ליעילות פארטו.  

כאשר פעילות של מישהו בשוק משפיעה על מישהו אחר בלא תשלום/פיצו נוצר מצב של [[השפעה חיצונית]]. דוגמה מרכזית למצב של השפעה חיצונית הוא [[זיהום]] - לדוגמה מפעל שמייצר עניבות, מזהם נחל, שגורם תחלואה למי ששותים ממי הנחל ובכך גורם להם הוצאות וסבל. הקונים שקונים את העניבות והפרימה שמוכרת להם את העניבות סוגרים אולי עסקה בשוק החופשי, אבל המחיר של העניבה עליו סוכם לא כולל את המחיר של הפגיעה במי ששתו מהמים. לפיכך נוצרים כמה עיוותים - ראשית מי שסובלים מהזיהום לא מקבלים פיצוי ושנית המחיר של העניבות הוא נמוך מידי ונמכר בכמות גדולה מידי. [[הפנמת עלויות]] הוא הרעיון לפיו יש למדוד את העלויות החיצוניות שנגמרו - לדגומה את הנזקים הבריאותיים למי ששתו מהמים, לשלם להם כסף על חשבון המוכרים או הקונים או שניהם, ובכך להגיע ליעילות פארטו.  

זהו המקום בו רוב ספרי הכלכלה הנאו קלאסית והכנ"ק מתייחסים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות ואקולוגיות]]. מובאות הרבה דוגמאות של [[זיהום נחלים|זיהום נחלים]] ו[[זיהום אוויר]]. לפי התאוריה הנאו קלאסית ברגע שיקום מוסד חברתי אשר יכניס את ההשפעות החיצוניות אל השוק החופשי, [[הפנמת עלויות חיצוניות]] המחירים של השוק יתמחרו אותם ולכן השוק יוכל להקצות אותם ביעילות.  

זהו המקום בו רוב ספרי הכלכלה הנאו קלאסית והכלכלנים הנאו קלאסיים מתייחסים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות ואקולוגיות]]. מובאות הרבה דוגמאות של [[זיהום נחלים|זיהום נחלים]] ו[[זיהום אוויר]]. לפי התאוריה הנאו קלאסית ברגע שיקום מוסד חברתי אשר יכניס את ההשפעות החיצוניות אל השוק החופשי, [[הפנמת עלויות חיצוניות]] המחירים של השוק יתמחרו אותם ולכן השוק יוכל להקצות אותם ביעילות.  

אולם רבים ממשאבי הסביבה אינם ניתנים כלל להכנסה אל מנגנון השוק, מכיוון שאינם מקיימים את התנאים הנחוצים כדי להיכלל בו. לדוגמה פעמים רבות מי שנפגע מהזיהום אינו יודע מאיזה מקור זיהום הוא נפגע, ולפעמים הפגיעה מתעכבת במשך מספר שנים, לכן ייתכן ופעילות שוק מלפני 10 שנים פוגעת באנשים כיום. המצב מסובך יותר כאשר מעורבים בנושא כשלי שוק אחרים כמו מוצרים ציבוריים, מחסור במידע מלא, [[רציונליות חסומה]] ושינוי בטעמים. כמו כן אנשים מתחומים של [[אקולוגיה]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מעירים כי כמות המוצר הנוצרת בפתרון של הפנמת עלויות נקבעת על ידי מנגנון סובייקטיבי שתלוי בטעמים הפרטים, מידת הארגון שלהם, המידע שלהם ועוד, ואילו הכמות הבטוחה לסוגיות כמו פגיעה בבריאות או סיכון של [[קיימות]] היא בדרך כלל כמות אובייקטיבית. הסברים נוספים ראו בערכים [[כלכלה סביבתית]], [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]] וב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים]].  

אולם רבים ממשאבי הסביבה אינם ניתנים כלל להכנסה אל מנגנון השוק, מכיוון שאינם מקיימים את התנאים הנחוצים כדי להיכלל בו. לדוגמה פעמים רבות מי שנפגע מהזיהום אינו יודע מאיזה מקור זיהום הוא נפגע, ולפעמים הפגיעה מתעכבת במשך מספר שנים, לכן ייתכן ופעילות שוק מלפני 10 שנים פוגעת באנשים כיום. המצב מסובך יותר כאשר מעורבים בנושא כשלי שוק אחרים כמו מוצרים ציבוריים, מחסור במידע מלא, [[רציונליות חסומה]] ושינוי בטעמים. כמו כן אנשים מתחומים של [[אקולוגיה]] ו[[כלכלה אקולוגית]] מעירים כי כמות המוצר הנוצרת בפתרון של הפנמת עלויות נקבעת על ידי מנגנון סובייקטיבי שתלוי בטעמים הפרטים, מידת הארגון שלהם, המידע שלהם ועוד, ואילו הכמות הבטוחה לסוגיות כמו פגיעה בבריאות או סיכון של [[קיימות]] היא בדרך כלל כמות אובייקטיבית. הסברים נוספים ראו בערכים [[כלכלה סביבתית]], [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק]] וב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 11, כשלי שוק ומשאבים א-ביוטיים]].  

====רציונליות חסומה====

====רציונליות חסומה====

{{הפניה לערך מורחב|רציונליות חסומה}}

{{הפניה לערך מורחב|רציונליות חסומה}}

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[רציונליזם|רציונלים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרבט סימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם רציונלים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונלים בהתנהגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי רציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכלים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[רציונליזם|רציונלים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרבט סימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם רציונליים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונליים בהתנהגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי רציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכלים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לרציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים רציונלים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לרציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים רציונליים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו  

המינוח "ראנציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן רציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן ראצניוליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של רציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים רציונלים.  

המינוח "ראנציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן רציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן ראצניוליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של רציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים רציונלים.  

סוג אחר של כשל שוק שנובע מקיום של מידע א-סימטרי הוא [[סיכון מוסרי]]. זהו מצב שבו פרט או ארגון, הניצבים בפני החלטה הכרוכה בסיכון, נוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע באם הסיכון יתממש.  

סוג אחר של כשל שוק שנובע מקיום של מידע א-סימטרי הוא [[סיכון מוסרי]]. זהו מצב שבו פרט או ארגון, הניצבים בפני החלטה הכרוכה בסיכון, נוטלים סיכון גבוה יותר בגלל שהם מצפים לסיוע באם הסיכון יתממש.  

הסיכון המוסרי נובע מכך שהאחריות על פעולות הפרט לא חלה במלואה עליו ולכן הוא נוטה להיות פחות זהיר בהשוואה למצב של אחריות מלאה. הסיכון יכול להתאפשר בגלל מידע א-סימטרי. דוגמה לכך היא מבוטח בחברת ביטוח. המבוטח יכול לקחת סיכונים גדולים יותר בגלל הביטוח, ומצד שני הוא לא תמיד מיידע את החברה על מעשיו. מצד שני חברת הביטוח מציבה למבוטח מגוון שונה של ביטוחים, לדוגמה פוליסת בריאות המכסה ניתוחים, אבל הפרט אינו יודע מה הסיכון ואילו הוצאות עלולות להיות לו, וזאת בניגוד לחברת הביטוח שמכירה את הסטטסיקה בתחום.

הסיכון המוסרי נובע מכך שהאחריות על פעולות הפרט לא חלה במלואה עליו ולכן הוא נוטה להיות פחות זהיר בהשוואה למצב של אחריות מלאה. הסיכון יכול להתאפשר בגלל מידע א-סימטרי. דוגמה לכך היא מבוטח בחברת ביטוח. המבוטח יכול לקחת סיכונים גדולים יותר בגלל הביטוח, ומצד שני הוא לא תמיד מיידע את החברה על מעשיו. מצד שני חברת הביטוח מציבה למבוטח מגוון שונה של ביטוחים, לדוגמה פוליסת בריאות המכסה ניתוחים, אבל הפרט אינו יודע מה הסיכון ואילו הוצאות עלולות להיות לו, וזאת בניגוד לחברת הביטוח שמכירה את הסטטיסטיקה בתחום.

==כשלי שוק מחוץ לתאוריה הכלכלית==

==כשלי שוק מחוץ לתאוריה הכלכלית==