שינויים

'''משפחות ההון בישראל''' הן מספר מצומצם של משפחות החולשות על חלק גדול מהפעילות של המשק הישראלי. חלק מהמשפחות הן וותיקות, חלקן חדשות, וחלק מהמשפחות הוותיקות ירדו מגדולתן. המשפחות שרויות ביחסי שיתוף-תחרות. מצד אחד הן מייצגות חברות שונות המתחרות זו בזו על צרכנים ומשאבים. מצד שני לעיתים קרובות יש אינטרסים משותפים או שיתופי פעולה של העסקים ושל האנשים העומדים בראשם מול הממשלה, הכנסת, הציבור או מול חברות אחרות (מחו"ל או משפחות אחרות בארץ).  

'''משפחות ההון בישראל''' הן מספר מצומצם של משפחות החולשות על חלק גדול מהפעילות של [[כלכלת ישראל|המשק הישראלי]]. חלק מהמשפחות הן וותיקות, חלקן חדשות, וחלק מהמשפחות הוותיקות ירדו מגדולתן. בדומה לדינמיקה המאפיינת גם [[פירמות]], נדיר שמשפחה נשארת באותה עמדת כוח במשך עשרות שנים והרכב המשפחות וכוחן היחסי משתנה עם הזמן. משפחות ההון שרויות ביחסי [[תחרות כלכלית|תחרות]] ושיתוף-פעולה. מצד אחד הן מייצגות פירמות עסקיות שונות המתחרות זו בזו על צרכנים, זכיוניות וגישה לממשלה ולתקשורת. מצד שני לעיתים קרובות יש אינטרסים משותפים או שיתופי פעולה של העסקים ושל האנשים העומדים בראשם מול הממשלה, הכנסת, הציבור או מול חברות אחרות (חברות מחו"ל או משפחות אחרות בארץ).  

בשנים האחרונות, עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] וחדירתה לאזור, התרחשו שני תהליכים: הראשון הוא כניסה של חברות זרות לארץ. חברות אלו התחרו לעיתים עם המשפחות הוותיקות, אולם במקרים רבים נוצרו שותפויות בין חברות אלו למשפחות. עם זאת חלק מהמשפחות סבלו מהחשיפה לשווקי העולם ואיבדו את טובות ההנאה שהובטחו להם על ידי העדר תחרות מצד תאגידים רב לאומיים בשנים הקודמות. במקרים אחרים העבירו בעלי הון (יהודים) את פעילותם מחו"ל לארץ. תהליך אחר היה יציאה של בעלי ההון המקומיים לעסקים בחו"ל.  

בשנים האחרונות, עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] וחדירתה לאזור, התרחשו שני תהליכים: הראשון הוא כניסה של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לארץ לרוב כשותפים או כבעלים חדשים של פירמות משפחתיות ישנות. עם זאת חלק מהמשפחות סבלו מהחשיפה לשווקי העולם ואיבדו את טובות-ההנאה שהובטחו להם על ידי העדר תחרות מצד תאגידים רב לאומיים בשנים הקודמות. במקרים אחרים העבירו בעלי הון (יהודים) את פעילותם מחו"ל לארץ. תהליך אחר היה יציאה של בעלי ההון המקומיים לעסקים בחו"ל, אם כי במקרים רבים פעילות זו הצליחה במידה מוגבלת . ההרכב המדוייק של המשפחות משתנה כאמור במהלך השנים, ועם זאת חלק מהמשפחות שמרו על מעמדן במשך עשרות שנים.  

 

ההרכב המדוייק של המשפחות משתנה כמובן במהלך השנים, ועם זאת חלק מהמשפחות שמרו על מעמדן במשך עשרות שנים.  

==מפות שונות של משפחות חזקות במשק==

==מפות שונות של משפחות חזקות במשק==

בפברואר 2006, פרסם מכון המחקר [[ביזנס דאטה ישראל|BDI]] את מדד הריכוזיות במשק ולפיו 18 משפחות חולשות על סכום השווה ל-77% מתקציב המדינה.  

בפברואר 2006, פרסם מכון המחקר [[ביזנס דאטה ישראל|BDI]] את מדד הריכוזיות במשק ולפיו 18 משפחות חולשות על סכום השווה ל-77% מתקציב המדינה. 18 המשפחות היו: [[משפחת אריסון|אריסון]], [[משפחת בורוביץ'|בורוביץ']], [[משפחת בינו|בינו]], [[משפחת דנקנר|דנקנר]], [[משפחת המבורגר|המבורגר]], [[משפחת ויסמן|ויסמן]],[[משפחת ורטהיים|ורטהיים]], [[משפחת זיסאפל|זיסאפל]], [[משפחת לבייב|לבייב]], [[משפחת סבן|סבן]], [[משפחת עופר|עופר]], [[משפחת פדרמן|פדרמן]], [[משפחת פישמן|פישמן]], [[משפחת שחר|שחר]]-[[משפחת קז|קז]], [[משפחת שטראוס|שטראוס]], [[משפחת שמלצר|שמלצר]] ו[[משפחת תשובה|תשובה]].

 

18 המשפחות הן: [[משפחת אריסון|אריסון]], [[משפחת בורוביץ'|בורוביץ']], [[משפחת בינו|בינו]], [[משפחת דנקנר|דנקנר]], [[משפחת המבורגר|המבורגר]], [[משפחת ויסמן|ויסמן]],[[משפחת ורטהיים|ורטהיים]], [[משפחת זיסאפל|זיסאפל]], [[משפחת לבייב|לבייב]], [[משפחת סבן|סבן]], [[משפחת עופר|עופר]], [[משפחת פדרמן|פדרמן]], [[משפחת פישמן|פישמן]], [[משפחת שחר|שחר]]-[[משפחת קז|קז]], [[משפחת שטראוס|שטראוס]], [[משפחת שמלצר|שמלצר]] ו[[משפחת תשובה|תשובה]].

בינואר 2007 פרסמה חברת דן את ברדסטריט רשימה של 14 קבוצות הון השולטות במשק הישראלי [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3350667,00.html]: [[משפחת אליהו|קבוצת אליהו]], [[משפחת אריסון|קבוצת אריסון]], [[משפחת בינו|קבוצת בינו]], [[משפחת ברונפמן|קבוצת ברונפמן]], [[משפחת דנקנר|קבוצת נוחי דנקנר]], [[משפחת המבורגר|קבוצת המבורגר]], [[משפחת ויסמן|קבוצת וייסמן-בירן]], [[משפחת ורטהיים|קבוצת ורטהיים]], [[משפחת לבייב|קבוצת לב לבייב]], [[משפחת סבן|קבוצת סבן]], [[משפחת עופר|קבוצת עופר]], [[קבוצת עזריאלי]], [[משפחת פישמן|קבוצת פישמן]], ו[[משפחת תשובה|קבוצת תשובה]].

בינואר 2007 פרסמה חברת דן את ברדסטריט רשימה של 14 קבוצות הון השולטות במשק הישראלי [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3350667,00.html]: [[משפחת אליהו|קבוצת אליהו]], [[משפחת אריסון|קבוצת אריסון]], [[משפחת בינו|קבוצת בינו]], [[משפחת ברונפמן|קבוצת ברונפמן]], [[משפחת דנקנר|קבוצת נוחי דנקנר]], [[משפחת המבורגר|קבוצת המבורגר]], [[משפחת ויסמן|קבוצת וייסמן-בירן]], [[משפחת ורטהיים|קבוצת ורטהיים]], [[משפחת לבייב|קבוצת לב לבייב]], [[משפחת סבן|קבוצת סבן]], [[משפחת עופר|קבוצת עופר]], [[קבוצת עזריאלי]], [[משפחת פישמן|קבוצת פישמן]], ו[[משפחת תשובה|קבוצת תשובה]].

ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006, ולפיו 19 משפחות שולטות כ-34% (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל, שהכנסותיהן מוערכות בכ-772 מיליארד ש"ח. סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006. לעומת הרשימה הקודמת, הצטרפו 2 משפחות - עזריאלי ואלוביץ, ומשפחת ורטהיימר יצאה ממנה (בעקבות מכירת ישקר לוורן באפט). גם בתוך הרשימה, המשפחות העשירות יותר הגדילו את כוחן בהשוואה למשפחות הפחות עשירות. חלקה של משפחת דנקנר שעומדת בראש הרשימה בעוגת ההכנסות היחסית בין מרכיבי הרשימה עומדת בראשה, עלתה מ-16.3% ל 18.7%.

ביולי 2007 פרסמה BDI את מדד הריכוזיות לשנת 2006, ולפיו 19 משפחות שולטות כ-34% (248 מיליארד שקל) מסך הכנסותיהן של 500 החברות המובילות בישראל, שהכנסותיהן מוערכות בכ-772 מיליארד ש"ח. סך הכנסות המשפחות שווה בגודלו לכ-88% מהתקציב הממשלה וכ-54% מתמ"ג הסקטור העסקי ב-2006. לעומת הרשימה הקודמת, הצטרפו 2 משפחות - עזריאלי ואלוביץ, ומשפחת ורטהיימר יצאה ממנה (בעקבות מכירת ישקר לוורן באפט). גם בתוך הרשימה, המשפחות העשירות יותר הגדילו את כוחן בהשוואה למשפחות הפחות עשירות. חלקה של משפחת דנקנר שעומדת בראש הרשימה בעוגת ההכנסות היחסית בין מרכיבי הרשימה עומדת בראשה, עלתה מ-16.3% ל 18.7%. דבר זה השתנה בעקבות המפולת בקבוצת [[אי.די.בי]] שהובילה לכך שמשפחת דנקנר איבדה את רוב כוחה ונכסיה.  

ביולי 2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת '''[http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_13463 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים ברגולטורים ובעיתונאים]''' את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל.  העיתון מפרט את הדרכים בהם מפעילים בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטיקאים, פקידים, רגולטורים ועיתונאים ועיתונאים.  

ביולי 2008 פרסם מגזין דה מארקר, תחת הכותרת '''[http://law.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080703_13463 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים ברגולטורים ובעיתונאים]''' את פרטיהם של 14 האנשים שלפי העיתון הם בעלי ההשפעה על השלטונות הבנקים והעיתונות בישראל.  העיתון מפרט את הדרכים בהם מפעילים בעלי הון אלה לחצים ומציעים פרסים עתידיים לבנקאים, פוליטיקאים, פקידים, רגולטורים ועיתונאים ועיתונאים.