שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 14 בתים ,  16:36, 2 בנובמבר 2015
מ
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז ל[[ישראל]] עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצרים בוצעו חבלות חוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה הספקת הגז ממקור זה. תקלה במאגר מרי-B גרמה לאובדן גז בהיקף דומה וצמצמה זמנית את זרימת הגז. נכון ל-2014 המקור העיקרי לגז טבעי בישראל הוא מאגר הגז "תמר" שנמצא במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.
 
שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז ל[[ישראל]] עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצרים בוצעו חבלות חוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה הספקת הגז ממקור זה. תקלה במאגר מרי-B גרמה לאובדן גז בהיקף דומה וצמצמה זמנית את זרימת הגז. נכון ל-2014 המקור העיקרי לגז טבעי בישראל הוא מאגר הגז "תמר" שנמצא במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.
   −
מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, ועוד מספר מאגרים קטנים יותר (כריש, תנין) בהיקף של כ-980 BCM של עתודות סבירות או 780 עתודות מוכחות. ממשלת ישראל אישרה המלצות ברוח [[וועדת צמח]] ושמרה למשק כמות של 540 BCM ברמת וודאות של 50%, [http://www.pmo.gov.il/SECRETARY/GOVDECISIONS/2013/Pages/des442.aspx] כמות שאמורה להספיק לצרכי המשק כ-29-25 שנה (כתלות בתרחישי ביקוש שונים). זאת בטענה שללא ייצוא של הגז לא יפותחו המאגרים. בכך אפשרה לייצא כמות גז בכמות של 40-60% למדינות אחרות. כל זאת על רקע מחאה של ארגוני חברה וסביבה, מומחי אנרגיה ומספר חברי כנסת. הדרישה העיקרית של המוחים, להעביר את ההכרעה על הייצוא לכנסת, לא נענתה על ידי הממשלה, והכנסת לא יזמה שינוי חקיקה בנושא.  
+
מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, ועוד מספר מאגרים קטנים יותר (כריש, תנין) בהיקף של כ-980 BCM של עתודות סבירות או 780 עתודות מוכחות. ממשלת ישראל אישרה המלצות ברוח [[וועדת צמח]] ושמרה למשק כמות של 540 BCM ברמת וודאות של 50%, [http://www.pmo.gov.il/SECRETARY/GOVDECISIONS/2013/Pages/des442.aspx] כמות שאמורה להספיק לצרכי המשק כ-29-25 שנה (כתלות בתרחישי ביקוש שונים). זאת בטענה שללא ייצוא של הגז לא יפותחו המאגרים. בכך אפשרה לייצא כמות גז בכמות של 40%-60% למדינות אחרות. כל זאת על רקע מחאה של ארגוני חברה וסביבה, מומחי אנרגיה ומספר חברי כנסת. הדרישה העיקרית של המוחים, להעביר את ההכרעה על הייצוא לכנסת, לא נענתה על ידי הממשלה, והכנסת לא יזמה שינוי חקיקה בנושא.  
    
בשל המרחק הגדול בין ישראל לבין ספקים וצרכנים גדולים של גז טבעי היא מהווה "אי אנרגטי" שקשה לייבא או לייצא ממנו גז טבעי בקלות. ככל שהמרחק לייצוא גדל, יש צורך בצינורות ארוכים יותר, ומעל מרחק מסויים יש צורך להעביר את הגז באוניות לאחר שעבר הנזלה - מה שגורם לבזבוז אחוזים ניכרים מהגז ולייקור המחיר שלו. ישראל מתעתדת לייצא גז לירדן בצינור וכן לייצא גז טבעי למסוף הנזלה שנמצא במצרים בבעלות חברה ספרדית, ומשם לייצא גז טבעי מנוזל למדינות נוספות. תוכניות אחרות לייצוא לטורקיה או למכור חלק ממאגר לוויתן לחברה רוסית או אוסטרלית לשם ייצוא למזרח הרחוק לא צלחו.  
 
בשל המרחק הגדול בין ישראל לבין ספקים וצרכנים גדולים של גז טבעי היא מהווה "אי אנרגטי" שקשה לייבא או לייצא ממנו גז טבעי בקלות. ככל שהמרחק לייצוא גדל, יש צורך בצינורות ארוכים יותר, ומעל מרחק מסויים יש צורך להעביר את הגז באוניות לאחר שעבר הנזלה - מה שגורם לבזבוז אחוזים ניכרים מהגז ולייקור המחיר שלו. ישראל מתעתדת לייצא גז לירדן בצינור וכן לייצא גז טבעי למסוף הנזלה שנמצא במצרים בבעלות חברה ספרדית, ומשם לייצא גז טבעי מנוזל למדינות נוספות. תוכניות אחרות לייצוא לטורקיה או למכור חלק ממאגר לוויתן לחברה רוסית או אוסטרלית לשם ייצוא למזרח הרחוק לא צלחו.  
שורה 41: שורה 41:  
במהלך 2012 נתגלה כי חלק מהערכות לגבי הקידוחים היו מוגזמות. כך לדוגמה בקידוח 'שמשון' ציפו למצוא מאגר בגודל 56 BCM ועובי שכבה של 82 מטרים אבל מצאו שכבה בגודל 19 מטרים וגודל המאגר המוערך ירד לכרבע מהגודל המוערך בתחילה - כ-14 BCM בלבד. כך גם קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי' שבו היו ציפיות למעל 84 BCM ונמצאו בו פחות מ-28 BCM.[http://www1.bizportal.co.il/article/348323].  [http://www1.bizportal.co.il/article/356839]במאגר "מירה" פורסמו תחזיות של 119 BCM שהם כחצי מגודלו של מאגר תמר [http://www1.bizportal.co.il/article/245763] אבל בסופו של דבר נתגלו בו רק סימני נפט.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991] גם הקידוח ב"שרה" נתגלה כיבש[http://www1.bizportal.co.il/article/339081]. בשנת 2013 נתגלה מאגר "כריש".  
 
במהלך 2012 נתגלה כי חלק מהערכות לגבי הקידוחים היו מוגזמות. כך לדוגמה בקידוח 'שמשון' ציפו למצוא מאגר בגודל 56 BCM ועובי שכבה של 82 מטרים אבל מצאו שכבה בגודל 19 מטרים וגודל המאגר המוערך ירד לכרבע מהגודל המוערך בתחילה - כ-14 BCM בלבד. כך גם קידוח "אפרודיטה 2" בשדה 'ישי' שבו היו ציפיות למעל 84 BCM ונמצאו בו פחות מ-28 BCM.[http://www1.bizportal.co.il/article/348323].  [http://www1.bizportal.co.il/article/356839]במאגר "מירה" פורסמו תחזיות של 119 BCM שהם כחצי מגודלו של מאגר תמר [http://www1.bizportal.co.il/article/245763] אבל בסופו של דבר נתגלו בו רק סימני נפט.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000782991] גם הקידוח ב"שרה" נתגלה כיבש[http://www1.bizportal.co.il/article/339081]. בשנת 2013 נתגלה מאגר "כריש".  
   −
בשנת 2012 התרחש משבר הספקה בגז לישראל. מחד, המהפכה במצרים ואירועי טרור שם גרעו זרימת גז בסך 2.1מיליארד מטר מעוקב. מאידך עקב שאיבת יתר או עקב תכנון לא נכון של הבאר התמוטט מאגר מארי B של שותפות "ים תטיס" והפקה השנתית ממנו ירדה מ-3.5 ל-1.8 מיליארד מטרים מעוקבים. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1889997]
+
בשנת 2012 התרחש משבר הספקה בגז לישראל. מחד, המהפכה במצרים ואירועי טרור שם גרעו זרימת גז בסך 2.1 מיליארד מטר מעוקב. מאידך עקב שאיבת יתר או עקב תכנון לא נכון של הבאר התמוטט מאגר מארי B של שותפות "ים תטיס" והפקה השנתית ממנו ירדה מ-3.5 ל-1.8 מיליארד מטרים מעוקבים. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1889997]
    
אם בגלל קשיי הרגולציה, אם בגלל אי וודאות וקשיים בייצוא, ואם בגלל המונופול המקומי כמות החיפושים הואטה מאז. כמו כן , גם לפי נתוני משרד האנרגיה רוב התגליות המשמעותיות של גז טבעי בישראל היו אמורות להתגלות בקידוחים מתוכננים עד שנת 2014. לטענת יוסי לנגוצקי, את רוב המאגרים הגדולים של הגז כבר גילנו. מאגרים אחרים שצפויים להתגלות הם נמצאים בסוג אחר של מבנה קרקע ולכן הם צפויים להיות קטנים יותר מ"לוויתן" ו"תמר".[http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=K&0r9VQ=JKIH]
 
אם בגלל קשיי הרגולציה, אם בגלל אי וודאות וקשיים בייצוא, ואם בגלל המונופול המקומי כמות החיפושים הואטה מאז. כמו כן , גם לפי נתוני משרד האנרגיה רוב התגליות המשמעותיות של גז טבעי בישראל היו אמורות להתגלות בקידוחים מתוכננים עד שנת 2014. לטענת יוסי לנגוצקי, את רוב המאגרים הגדולים של הגז כבר גילנו. מאגרים אחרים שצפויים להתגלות הם נמצאים בסוג אחר של מבנה קרקע ולכן הם צפויים להיות קטנים יותר מ"לוויתן" ו"תמר".[http://www.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=K&0r9VQ=JKIH]
שורה 47: שורה 47:  
==מאגרי הגז הטבעי בישראל==
 
==מאגרי הגז הטבעי בישראל==
 
[[קובץ:Gas reserves world.png|ממוזער|400px|התפלגות עתודות [[גז טבעי|הגז הטבעי בעולם]] לפי מדינות נכון ל-2013. מעל 90% מהגז נמצא בידי מדינות לא מערביות ולא ידידותיות לישראל. עתודות הגז המוכחות של ישראל מהוות פחות מחצי אחוז מהעתודות בעולם.]]
 
[[קובץ:Gas reserves world.png|ממוזער|400px|התפלגות עתודות [[גז טבעי|הגז הטבעי בעולם]] לפי מדינות נכון ל-2013. מעל 90% מהגז נמצא בידי מדינות לא מערביות ולא ידידותיות לישראל. עתודות הגז המוכחות של ישראל מהוות פחות מחצי אחוז מהעתודות בעולם.]]
נכון לשנת 2014 יש לישראל עתודות סבירות של כ-1000 מיליארד מטר מעוקב. '''עתודות סבירות''' הן עתודות בסבירות של 50%. העתודות המוכחות של ישראל עומדות על כ-800 מיליארד מטר מעוקב. '''עתודות מוכחות''' הן עתודות בסבירות הפקה של 90%. כמות הגז שיש בכל מאגר היא הערכה המתקבלת על סמך סקרים ססמיים והיא משתנה ככל שמתקדמים וחוקרים את המאגר וככל ששואבים ממנו ומבינים מהו הלחץ במאגר.  
+
נכון לשנת 2014 יש לישראל עתודות סבירות של כ-1000 מיליארד מטר מעוקב. '''עתודות סבירות''' הן עתודות בסבירות של 50%. העתודות המוכחות של ישראל עומדות על כ-800 מיליארד מטר מעוקב. '''עתודות מוכחות''' הן עתודות בסבירות הפקה של 90%. כמות הגז שיש בכל מאגר היא הערכה המתקבלת על סמך סקרים ססמיים והיא משתנה ככל שמתקדמים וחוקרים את המאגר וככל ששואבים ממנו ומבינים מהו הלחץ במאגר.  
   −
במשך חיי מאגר גז יכולות להיות הפתעות לטובה או לרעה. הפתעות לטובה כוללות גילוי שכבות נוספות של גז מתחת למאגר המקורי, שעל ידי פיתוח נוסף בהשקעה קטנה יחסית ניתן להגיע אליהן. הפתעות לרעה כוללות דליפות גז ונפט, וכן שאיבה בקצב מהיר מידי או קריסה של המבנה שמשיארות גז אבוד בתוך המאגר שאי אפשר להגיע אליו. הפתעה לרעה כזו התרחשה לדגומה במאגר נועה.  
+
במשך חיי מאגר גז יכולות להיות הפתעות לטובה או לרעה. הפתעות לטובה כוללות גילוי שכבות נוספות של גז מתחת למאגר המקורי, שעל ידי פיתוח נוסף בהשקעה קטנה יחסית ניתן להגיע אליהן. הפתעות לרעה כוללות דליפות גז ונפט, וכן שאיבה בקצב מהיר מידי או קריסה של המבנה שמשאירות גז אבוד בתוך המאגר שאי אפשר להגיע אליו. הפתעה לרעה כזו התרחשה לדגומה במאגר נועה.  
    
{| {{table}}
 
{| {{table}}
שורה 86: שורה 86:     
==תמלוגים ומיסוי הגז==
 
==תמלוגים ומיסוי הגז==
ההכנסות הישירות של ממשלה מהגז צפויות להגיע מ-3 מקורות: תמלוגים בסך של 12% ממכירות הגז בפי הבאר, מס ששינסקי שהוא מס על רווחי החברות שהוא מס ששיעורו משתנה עם השנים, וכן מס חברות בשווי 25% מההכנסה החייבת במס. לצורך חישוב מס חברות קיבלו בעבר חברות הגז הנחה מיוחדת במס, בשם "ניכוי אזילה". זהו ניכוי ייחודי של 27.5% מההכנסות ברוטו, בניכוי התמלוגים (שהם מעט פחות מ-12%)[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000611160] לדוגמה לפי אחד החישובים ההכנסות מתמר, בהנחה שיהיה ייצוא של חלק מהמאגר הן 72 מיליארד דולר. לאחר ניכוי מס שישינסקי ותמלוגים יהיו לשותפויות הכנסות של 40 מיליארד ש"ח, ניכוי האזילה אומר שצריך לחשב את מס החברות לאחר שמנקים מכך כ 27%, כלומר לחשב מס חברות רק מ-29 מיליארד דולר. דבר זה גורר שהשותפויות ישלמו על תמר מס חברות של 7 מיליארד דולר במקום 10 מיליארד דולר.  
+
ההכנסות הישירות של ממשלה מהגז צפויות להגיע מ-3 מקורות: תמלוגים בסך של 12% ממכירות הגז בפי הבאר, מס ששינסקי שהוא מס על רווחי החברות שהוא מס ששיעורו משתנה עם השנים, וכן מס חברות בשווי 25% מההכנסה החייבת במס. לצורך חישוב מס חברות קיבלו בעבר חברות הגז הנחה מיוחדת במס, בשם "ניכוי אזילה". זהו ניכוי ייחודי של 27.5% מההכנסות ברוטו, בניכוי התמלוגים (שהם מעט פחות מ-12%)[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000611160] לדוגמה לפי אחד החישובים ההכנסות מתמר, בהנחה שיהיה ייצוא של חלק מהמאגר הן 72 מיליארד דולר. לאחר ניכוי מס ששינסקי ותמלוגים יהיו לשותפויות הכנסות של 40 מיליארד ש"ח, ניכוי האזילה אומר שצריך לחשב את מס החברות לאחר שמנקים מכך כ-27%, כלומר לחשב מס חברות רק מ-29 מיליארד דולר. דבר זה גורר שהשותפויות ישלמו על תמר מס חברות של 7 מיליארד דולר במקום 10 מיליארד דולר.  
    
[[תמלוגים]] הם כסף הניתן מטעם חברה שמפיקה [[משאב טבע]] כפיצוי לציבור על ניצול המשאב. לפי תפיסה זו, שקיימת בכל מדינות העולם, המשאבים, גם אם עוד לא נתגלו, שייכים לציבור לדורותיו. הפקת משאבי הטבע פרושה כילוי שלהם היום, ועל כן יש לפצות את הציבור על חוסר היכולת להשתמש בהם בעתיד.  
 
[[תמלוגים]] הם כסף הניתן מטעם חברה שמפיקה [[משאב טבע]] כפיצוי לציבור על ניצול המשאב. לפי תפיסה זו, שקיימת בכל מדינות העולם, המשאבים, גם אם עוד לא נתגלו, שייכים לציבור לדורותיו. הפקת משאבי הטבע פרושה כילוי שלהם היום, ועל כן יש לפצות את הציבור על חוסר היכולת להשתמש בהם בעתיד.  
שורה 104: שורה 104:  
עד אז תקבל הממשלה הכנסות מהגז רק באמצעות תמלוגי חוק הנפט. שיעור התמלוגים בפועל, בניכוי הוצאות מוכרות, יעמוד על 11.4%. בחישוב כמות הגז שהצינור מ"תמר" מסוגל להזרים, יניבו תמלוגי הגז למדינה ב-2013 סכום כולל של 125 מיליון דולר, או 462 מיליון ש"ח ובהמשך סכום זה יעלה עד ל-272 מיליון דולר ב-2016 . <ref name="globs_0113"/> פרוש הדבר שסך ההכנסות מהתמלוגים ב-4 השנים האחרונות יעמדו על 3,085 מיליון ש"ח, או 771 מיליון ש"ח לשנה, סכום שעלול להיות נמוך מהוצאות אבטחת המתקנים.
 
עד אז תקבל הממשלה הכנסות מהגז רק באמצעות תמלוגי חוק הנפט. שיעור התמלוגים בפועל, בניכוי הוצאות מוכרות, יעמוד על 11.4%. בחישוב כמות הגז שהצינור מ"תמר" מסוגל להזרים, יניבו תמלוגי הגז למדינה ב-2013 סכום כולל של 125 מיליון דולר, או 462 מיליון ש"ח ובהמשך סכום זה יעלה עד ל-272 מיליון דולר ב-2016 . <ref name="globs_0113"/> פרוש הדבר שסך ההכנסות מהתמלוגים ב-4 השנים האחרונות יעמדו על 3,085 מיליון ש"ח, או 771 מיליון ש"ח לשנה, סכום שעלול להיות נמוך מהוצאות אבטחת המתקנים.
   −
בשנת 2011 העריך החשב הכללי באוצר את סך הכסף שתקבל הממשלה שיתקבל מתמלוגי הגז וממיסוי חברות הגז במיסוי רגיל ומס שישינסקי ב-20.3 מיליארד ש"ח על פני כל התקופה. חישוב זה כלל רק את מאגר תמר ואת המאגרים הקטנים יותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000747337]  היות ומאגר לוויתן גדול בערך פי 2 ממאגר תמר, ניתן להעריך את סך הכנסות המדינה מהגז ב-60 מיליארד ש"ח. לייצוא הגז אין השפעה על גובה התמלוגים שיתקבלו היות ורווחי יתר של החברות ממכירת הגז לחו"ל אינם נחשבים לצרכי המס של "מס שישנסקי". [http://www.themarker.com/markets/1.599811]
+
בשנת 2011 העריך החשב הכללי באוצר את סך הכסף שתקבל הממשלה שיתקבל מתמלוגי הגז וממיסוי חברות הגז במיסוי רגיל ומס ששינסקי ב-20.3 מיליארד ש"ח על פני כל התקופה. חישוב זה כלל רק את מאגר תמר ואת המאגרים הקטנים יותר. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000747337]  היות ומאגר לוויתן גדול בערך פי 2 ממאגר תמר, ניתן להעריך את סך הכנסות המדינה מהגז ב-60 מיליארד ש"ח. לייצוא הגז אין השפעה על גובה התמלוגים שיתקבלו היות ורווחי יתר של החברות ממכירת הגז לחו"ל אינם נחשבים לצרכי המס של "מס ששינסקי". [http://www.themarker.com/markets/1.599811]
    
בשנת 2015 התברר כי בקרב משרדי הממשלה השונים ישנן הערכות שונות לגבי מיסוי הגז, וכן נחשפה התלות של מיסוי הגז במחיר הגז בעולם. הערכות של יוג'ין קנדל בשנת 2012 היתה 430 מיליארד ש"ח, סטנלי פישר העריך בשנת 2013 כי מיסוי הגז יכניס 460 מיליארד ש"ח. עדי ברנדר העריך בשנת 2015 כי מיסוי הגז יניב למדינה 590 מיליארד ש"ח, וכנראה על בסיס זה טען נתניהו בשנה זו כי הגז יכניס לקופת המדינה 600 מיליארד ש"ח. לעומת זאת ניתוחים במשרד האוצר באותה שנה העריכו כי מיסוי הגז יניב בין 220 לבין 350 מיליארד ש"ח בין היתר בגלל ירידת מחיר הנפט בעולם, בגלל ירידה בתחזית של כמות הגז שיש במאגרים ובגלל עלויות פיתוח יקרות יותר ממה שהוערך בתחילה.<ref name="bar-ely_0815">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2699183 לאן נעלמו מאות מיליארדי שקלים? הכנסות המדינה מהגז יתכווצו ביותר מ-50%] אבי בר-אלי, 04.08.2015 , דה-מארקר</ref>
 
בשנת 2015 התברר כי בקרב משרדי הממשלה השונים ישנן הערכות שונות לגבי מיסוי הגז, וכן נחשפה התלות של מיסוי הגז במחיר הגז בעולם. הערכות של יוג'ין קנדל בשנת 2012 היתה 430 מיליארד ש"ח, סטנלי פישר העריך בשנת 2013 כי מיסוי הגז יכניס 460 מיליארד ש"ח. עדי ברנדר העריך בשנת 2015 כי מיסוי הגז יניב למדינה 590 מיליארד ש"ח, וכנראה על בסיס זה טען נתניהו בשנה זו כי הגז יכניס לקופת המדינה 600 מיליארד ש"ח. לעומת זאת ניתוחים במשרד האוצר באותה שנה העריכו כי מיסוי הגז יניב בין 220 לבין 350 מיליארד ש"ח בין היתר בגלל ירידת מחיר הנפט בעולם, בגלל ירידה בתחזית של כמות הגז שיש במאגרים ובגלל עלויות פיתוח יקרות יותר ממה שהוערך בתחילה.<ref name="bar-ely_0815">[http://www.themarker.com/dynamo/1.2699183 לאן נעלמו מאות מיליארדי שקלים? הכנסות המדינה מהגז יתכווצו ביותר מ-50%] אבי בר-אלי, 04.08.2015 , דה-מארקר</ref>
שורה 112: שורה 112:  
ולטענת שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, חברות הגז הפעילו קשרים בממשל ארצות הברית למניעת העלאת התמלוגים. לטענת ליאור וגמן, דבר דומה התחרש גם בשנת 2008 כשיעקב נאמן ניסה להעלות את התמלוגים הוא נתקל במסע לחצים דומה.[https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/]
 
ולטענת שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, חברות הגז הפעילו קשרים בממשל ארצות הברית למניעת העלאת התמלוגים. לטענת ליאור וגמן, דבר דומה התחרש גם בשנת 2008 כשיעקב נאמן ניסה להעלות את התמלוגים הוא נתקל במסע לחצים דומה.[https://hayeruka.wordpress.com/2011/03/22/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%91%D7%A9-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95/]
   −
גם על חברי הכנסת, שרים, וחברי וועדת שישנסקי שעבדה בשנת 2010 הופעל לחץ כבד במטרה למנוע את העלאת התמלוגים ולקבל הטבות שונות ליזמים.[http://www.themarker.com/markets/1.591656]. לדברי משה גפני, שהיה יו"ר וועדת הכספים, חברות הגז ניסו להשפיע על גדולי התורה שיתנגדו לחוק (וכך להפעיל לחץ על חברי הכנסת הדתיים), וכן איימו על שר האוצר כי הם יפגעו בו בפריימריז בליכוד, דבר שאכן התרחש. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles]
+
גם על חברי הכנסת, שרים, וחברי וועדת ששינסקי שעבדה בשנת 2010 הופעל לחץ כבד במטרה למנוע את העלאת התמלוגים ולקבל הטבות שונות ליזמים.[http://www.themarker.com/markets/1.591656]. לדברי משה גפני, שהיה יו"ר וועדת הכספים, חברות הגז ניסו להשפיע על גדולי התורה שיתנגדו לחוק (וכך להפעיל לחץ על חברי הכנסת הדתיים), וכן איימו על שר האוצר כי הם יפגעו בו בפריימריז בליכוד, דבר שאכן התרחש. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833067#fromelement=hp_morearticles]
    
שטייניץ עצמו, העיד זמן קצר לאחר פרישתו מתפקיד שר האוצר כי הופעל עליו לחץ כבד מאד:
 
שטייניץ עצמו, העיד זמן קצר לאחר פרישתו מתפקיד שר האוצר כי הופעל עליו לחץ כבד מאד:
שורה 150: שורה 150:  
הגז ממאגר תמר נמכר לחברת החשמל ב -5 דולר ל MMBTU [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html].MMBTU היא יחידת אנרגיה בריטית שוות ערך לנפח של 28 מטרים מעוקבים של גז טבעי בלחץ נתון. ב-BCM אחד (מיליארד מטרים מעוקבים) מכיל 35 מיליון MMBTU, כך שכל BCM נמכר לחברת החשמל בישראל ב-175 מיליון דולר או סך של 647 מיליון ש"ח נכון לשער של 2013.  
 
הגז ממאגר תמר נמכר לחברת החשמל ב -5 דולר ל MMBTU [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html].MMBTU היא יחידת אנרגיה בריטית שוות ערך לנפח של 28 מטרים מעוקבים של גז טבעי בלחץ נתון. ב-BCM אחד (מיליארד מטרים מעוקבים) מכיל 35 מיליון MMBTU, כך שכל BCM נמכר לחברת החשמל בישראל ב-175 מיליון דולר או סך של 647 מיליון ש"ח נכון לשער של 2013.  
   −
ביוני 2012 קבל [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] בפני ראשות החשמל על המחיר הגבוה של הגז בהסכם, וטען כי ניתן להוריד אותו לפחות ב 30-40%. כמו כן נטען כי עלות הפקת הגז נמוכה בהרבה ועומדת על 1.5 דולר לMMBTU או רבע מהמחיר שנקבע בחוזה לחברת חשמל. חישובי הפורום התבססו על מודל ההשקעות וההכנסות שביצעה [[ועדת ששינסקי]] למאגר דומה למאגר תמר. לפי החישובים, עלות הפקת הגז מהמאגר בשקלול תשואה בסיסית של 7%, בשקלול התמלוגים למדינה (אך לפני מס), היא 1.24 דולרים למיליון BTU (מליון BTU הם MMBTU אחד).  עלות נוספת של מיליארד דולר עשויה להביא לעלות הפקה של 1.5 דולרים למיליון BTU. אם תהיה מכירה מהירה יותר, הוצאות התפעול ירדו והדבר יוריד את עלות ההפקה של 0.9 דולרים בלבד. חברת החשמל, הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר בסיס של 5.04 דולרים לMMBTU. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]
+
ביוני 2012 קבל [[הפורום הישראלי לאנרגיה]] בפני ראשות החשמל על המחיר הגבוה של הגז בהסכם, וטען כי ניתן להוריד אותו לפחות ב 30-40%. כמו כן נטען כי עלות הפקת הגז נמוכה בהרבה ועומדת על 1.5 דולר ל-MMBTU או רבע מהמחיר שנקבע בחוזה לחברת חשמל. חישובי הפורום התבססו על מודל ההשקעות וההכנסות שביצעה [[ועדת ששינסקי]] למאגר דומה למאגר תמר. לפי החישובים, עלות הפקת הגז מהמאגר בשקלול תשואה בסיסית של 7%, בשקלול התמלוגים למדינה (אך לפני מס), היא 1.24 דולרים למיליון BTU (מליון BTU הם MMBTU אחד).  עלות נוספת של מיליארד דולר עשויה להביא לעלות הפקה של 1.5 דולרים למיליון BTU. אם תהיה מכירה מהירה יותר, הוצאות התפעול ירדו והדבר יוריד את עלות ההפקה של 0.9 דולרים בלבד. חברת החשמל, הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר בסיס של 5.04 דולרים לMMBTU. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]
    
עוד טען הפורום כי השותפויות של תמר ולוויתן הם למעשה [[מונופול]] שמנצל את מעמדו כדי לגבות מחיר מופרז, וכי לאור זאת על המדינה להטיל פיקוח על המחיר.[http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]
 
עוד טען הפורום כי השותפויות של תמר ולוויתן הם למעשה [[מונופול]] שמנצל את מעמדו כדי לגבות מחיר מופרז, וכי לאור זאת על המדינה להטיל פיקוח על המחיר.[http://www.themarker.com/dynamo/1.1728491]
שורה 163: שורה 163:  
ב-13 בנובמבר 2012 הכריז [[הממונה על ההגבלים עסקיים]], דוד גילה, כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא היתה להכרזה משמעות משפטית היות והחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם. [http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/], לכאורה יכל הממונה לאלץ את השותפויות למכור את ההחזקות שלהם במאגר הענק לוויתן ובכך לאפשר תחרות. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1885125] בפועל כדי לנסות ליצור תחרות הממונה יצר נוסחה לפיה בעלי תמר ולוויתן ימכרו את המאגרים הקטנים כריש ותנין. עם המכירה הזאת, צפוי לוויתן לקבל פטור מסדר כובל. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3637305,00.html]
 
ב-13 בנובמבר 2012 הכריז [[הממונה על ההגבלים עסקיים]], דוד גילה, כי השותפויות ב"תמר" הן [[מונופול]]. בשלב זה לא היתה להכרזה משמעות משפטית היות והחוזה עם חברת החשמל כבר נחתם. [http://www.tashtiot.co.il/2012/11/13/%D7%92%D7%96-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99-247/], לכאורה יכל הממונה לאלץ את השותפויות למכור את ההחזקות שלהם במאגר הענק לוויתן ובכך לאפשר תחרות. [http://www.themarker.com/dynamo/1.1885125] בפועל כדי לנסות ליצור תחרות הממונה יצר נוסחה לפיה בעלי תמר ולוויתן ימכרו את המאגרים הקטנים כריש ותנין. עם המכירה הזאת, צפוי לוויתן לקבל פטור מסדר כובל. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3637305,00.html]
   −
בשנת 2014 דנה וועדה בין-משרדית בשאלה האם להטיל פיקוח על מחיר הגז. יו"ר הוועדה מטעם האוצר, אלון אטקין, טען כי מוסכם על חברי הוועדה כי מדובר במונופול שלא תהיה לו תחרות בשנים הקרובות. החשש הוא מפני פגיעה בהמשך חיפושי גז אם יוטל פיקוח. חברי הכנסת אבישי ברוורמן ושלי יחיבומיץ ממפלגת העבודה תמכו בפיקוח מחירים היות ושותפויות הגז הן מונופול.  [http://www.themarker.com/dynamo/1.2494780]
+
בשנת 2014 דנה וועדה בין-משרדית בשאלה האם להטיל פיקוח על מחיר הגז. יו"ר הוועדה מטעם האוצר, אלון אטקין, טען כי מוסכם על חברי הוועדה כי מדובר במונופול שלא תהיה לו תחרות בשנים הקרובות. החשש הוא מפני פגיעה בהמשך חיפושי גז אם יוטל פיקוח. חברי הכנסת אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ ממפלגת העבודה תמכו בפיקוח מחירים היות ושותפויות הגז הן מונופול.  [http://www.themarker.com/dynamo/1.2494780]
    
במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. בדצמבר 2014, הודיע דויד גילה שהוא ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן. כלומר או לכפות מכירה בנפרד כך שכל שותף יהיה אחראי על חלקו במאגר, או שחלק מהשותפים שם - בעיקר דלק ונובל אנרג'י - ימכרו את חלקם לצד ג' והוא יהווה שחקן חדש במשק, כשזה שיוכל להתחרות על חוזים ולהוות משקל שכנגד למונופול הגז הקיים מאגר "תמר".[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html]. לטענת גילה הסיבה להתערבות היא לא רק בגלל שמדובר במונופול, אלא גם בגלל הטענה שהוא הגיע למעמד של מונופול בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה ביצעו. לטענתו, על פי חוק ההגבלים העסקיים, יש אפשרות להגיע לטיוטת צו מוסכם כדי לנסות לפתור את הבעיה התחרותית שעולה מהפרה לכאורה של החוק. [http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876]  
 
במהלך 2014 החל להתגבש טיוטת הסכם בין החברות לבין הממונה על הגבלים העסקיים שעיקרו מכירת המאגרים הקטנים כריש ותנין. בדצמבר 2014, הודיע דויד גילה שהוא ימליץ לבית הדין לפרק את שותפות לוויתן. כלומר או לכפות מכירה בנפרד כך שכל שותף יהיה אחראי על חלקו במאגר, או שחלק מהשותפים שם - בעיקר דלק ונובל אנרג'י - ימכרו את חלקם לצד ג' והוא יהווה שחקן חדש במשק, כשזה שיוכל להתחרות על חוזים ולהוות משקל שכנגד למונופול הגז הקיים מאגר "תמר".[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html]. לטענת גילה הסיבה להתערבות היא לא רק בגלל שמדובר במונופול, אלא גם בגלל הטענה שהוא הגיע למעמד של מונופול בזכות הסדר כובל שהצדדים לכאורה ביצעו. לטענתו, על פי חוק ההגבלים העסקיים, יש אפשרות להגיע לטיוטת צו מוסכם כדי לנסות לפתור את הבעיה התחרותית שעולה מהפרה לכאורה של החוק. [http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876]  
שורה 181: שורה 181:  
בפברואר 2013 טען העיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלות הקמתו 2 מיליארד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] בעקבות מבצע צוק איתן, ומתיחות בין טורקיה לבין ישראל ייצוא לטורקיה אינו נראה דבר סביר.  
 
בפברואר 2013 טען העיתון כלכליסט כי לישראל כוונות לייצא את הגז הטבעי בצינור לטורקיה בצינור שעלות הקמתו 2 מיליארד דולר. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595419,00.html] בעקבות מבצע צוק איתן, ומתיחות בין טורקיה לבין ישראל ייצוא לטורקיה אינו נראה דבר סביר.  
   −
כ 11 ארגוני חברה וסביבה הקימו במאי 2013 את "מטה המאבק לשמירה על הגז הישראלי"[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4377751,00.html]. ונערכה הפגנה סוערת מול ביתו של שר האנרגיה סילבן שלום. באותו חודש נערך דיון סוער בוועדת הכלכלה בכנסת שבהמלכו התקשה מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, להסביר כמה גז הוועדה ברשותו התירה לייצא. יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, הכריז כי את ההכרעה על ייצוא הגז יש להעביר לכנסת כחקיקה ראשית.[http://www.themarker.com/dynamo/1.2019141] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4379772,00.html] חברי כנסת נוספים וכן פרשנים שתומכים בייצוא כמו נחמיה שטרסלר, הסכימו כי יש להעביר את הדיון על ייצוא הגז מהמשלה אל הכנסת משום שמדובר בסוגייה כלכלית כבדת משקל גדולה יותר מתקציב המדינה שגם הוא מוכרע בכנסת.[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] למרות מחאה זו, התנגדה הממשלה למהלך זה והכנסת לא קידמה חקיקה הנוגעת להסדרת משק הגז או ייצוא הגז.
+
כ 11 ארגוני חברה וסביבה הקימו במאי 2013 את "מטה המאבק לשמירה על הגז הישראלי"[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4377751,00.html]. ונערכה הפגנה סוערת מול ביתו של שר האנרגיה סילבן שלום. באותו חודש נערך דיון סוער בוועדת הכלכלה בכנסת שבמהלכו התקשה מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח, להסביר כמה גז הוועדה ברשותו התירה לייצא. יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן, הכריז כי את ההכרעה על ייצוא הגז יש להעביר לכנסת כחקיקה ראשית.[http://www.themarker.com/dynamo/1.2019141] [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4379772,00.html] חברי כנסת נוספים וכן פרשנים שתומכים בייצוא כמו נחמיה שטרסלר, הסכימו כי יש להעביר את הדיון על ייצוא הגז מהמשלה אל הכנסת משום שמדובר בסוגייה כלכלית כבדת משקל גדולה יותר מתקציב המדינה שגם הוא מוכרע בכנסת.[http://reshet.tv/Shows/Haolam_Haboker/videomarklist,221632/] למרות מחאה זו, התנגדה הממשלה למהלך זה והכנסת לא קידמה חקיקה הנוגעת להסדרת משק הגז או ייצוא הגז.
   −
ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פרוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref>
+
ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פרוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תיוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref>
    
בעקבות ההחלטה הוגש עתירה לבג"ץ על ידי מספר ארגונים חברה וסביבה ועל ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ וראובן ריבלין, בדרישה להעביר את ההחלטה על הדיון לכנסת. לטענת העותרים שמדובר בנושא סבוך וכבד משקל שיש לאפשר לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. העתירה נדחתה. לטענת השופטים אם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה, בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר וכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לבטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר הסכמי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה.  
 
בעקבות ההחלטה הוגש עתירה לבג"ץ על ידי מספר ארגונים חברה וסביבה ועל ידי חברי הכנסת שלי יחימוביץ וראובן ריבלין, בדרישה להעביר את ההחלטה על הדיון לכנסת. לטענת העותרים שמדובר בנושא סבוך וכבד משקל שיש לאפשר לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. העתירה נדחתה. לטענת השופטים אם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה, בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר וכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לבטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר הסכמי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה.  
שורה 225: שורה 225:  
הובלת גז טבעי ממקום היא עניין מסובך, בזבני באנרגיה ויקר מבחינה כספית, ודבר זה משפיע בצורה חזקה על תפקוד השוק. עבור אותה כמות אנרגיה, גז הוא יקר פי 7 עד פי 10 להובלה יחסית ל[[נפט]] ול[[פחם]] [http://www.iea.org/publications/freepublications/publication/weio2014.pdf] שתי השיטות העיקריות המשמשות להובלת גז הן שימוש בצינורות מתכת, המשמשים בדרך כלל להובלת גז דחוס למרחקים של כמה מאות ק"מ, הנזלת גז - דחיסה וקירור של הגז לגז נוזלי, LNG, והובלתו באוניות מיוחדות ליעדים מרוקחים במרחקים של אלפי ק"מ. שיטת הנזלת הגז היא יקרה יותר, לכן ברוב המקרים, שימוש בגז מקומי היא זולה יותר לעומת גז LNG. אלא שחלק מהמדינות שמייצאות או מייבאות גז אינן נמצאות ליד צרכניות או ספקיות גז ולכן נאלצות להשתמש בשיטה של LNG.  
 
הובלת גז טבעי ממקום היא עניין מסובך, בזבני באנרגיה ויקר מבחינה כספית, ודבר זה משפיע בצורה חזקה על תפקוד השוק. עבור אותה כמות אנרגיה, גז הוא יקר פי 7 עד פי 10 להובלה יחסית ל[[נפט]] ול[[פחם]] [http://www.iea.org/publications/freepublications/publication/weio2014.pdf] שתי השיטות העיקריות המשמשות להובלת גז הן שימוש בצינורות מתכת, המשמשים בדרך כלל להובלת גז דחוס למרחקים של כמה מאות ק"מ, הנזלת גז - דחיסה וקירור של הגז לגז נוזלי, LNG, והובלתו באוניות מיוחדות ליעדים מרוקחים במרחקים של אלפי ק"מ. שיטת הנזלת הגז היא יקרה יותר, לכן ברוב המקרים, שימוש בגז מקומי היא זולה יותר לעומת גז LNG. אלא שחלק מהמדינות שמייצאות או מייבאות גז אינן נמצאות ליד צרכניות או ספקיות גז ולכן נאלצות להשתמש בשיטה של LNG.  
   −
גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. לפי סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy, צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ 300 אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ 1.5 מיליון דולר למייל. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]  
+
גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. לפי סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy, צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ- אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ 1.5 מיליון דולר למייל. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]  
    
הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol  מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל . המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1198 ק"מ, ולוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל- 5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל וסוג הצינור).
 
הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol  מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל . המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1198 ק"מ, ולוויתן מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל- 5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל וסוג הצינור).
שורה 240: שורה 240:  
מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הבטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה נסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות.  לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית.[[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר.  
 
מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הבטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה נסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות.  לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית.[[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר.  
   −
העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת שנות -2000 העורכה בכ- 2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז(Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ 5.5 דולר ליחידת אנרגיה).
+
העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת שנות -2000 העורכה בכ- 2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז(Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).
    
עלות הובלת גז נוזלי היתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים. אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]
 
עלות הובלת גז נוזלי היתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים. אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]
שורה 248: שורה 248:  
==המחלה ההולנדית==
 
==המחלה ההולנדית==
 
{{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}}
 
{{הפניה לערך מורחב|המחלה ההולנדית}}
הפקת הגז בישראל, ובמיוחד ייצוא הגז, צפויה לגרום לייסוף השקל מול הדולר, ובכך להקשות על ייצואנים אחרים כמו תחום ההיטק והביו-טק, דבר המכונה [[המחלה ההולנדית]]. הפקת הגז לצריכה מקומית חוסכת לישראל הוצאות של כ 10 מיליארד ש"ח בשנה על חסכון של קניית דלקים. ייצוא הגז יגרום להזרמה נוספת של מיליארדי דולרים בשנה אל ישראל. דבר זה יעלה את ערך השקל ביחס לדולר, יקל על ייבוא ויקשה על ייצואנים. במדינות רבות המפיקות משאבי טבע דבר זה גורר קשיים בענפי תעשייה ושירותים שמייצאים, ותת פיתוח של תחומים אלה. התאחדות התעשיינים קראה להתערבות בנק ישראל בשער השקל בנסיון להגן על היצואנים. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833654#fromelement=hp_morearticles]
+
הפקת הגז בישראל, ובמיוחד ייצוא הגז, צפויה לגרום לייסוף השקל מול הדולר, ובכך להקשות על ייצואנים אחרים כמו תחום ההיטק והביו-טק, דבר המכונה [[המחלה ההולנדית]]. הפקת הגז לצריכה מקומית חוסכת לישראל הוצאות של כ-10 מיליארד ש"ח בשנה על חסכון של קניית דלקים. ייצוא הגז יגרום להזרמה נוספת של מיליארדי דולרים בשנה אל ישראל. דבר זה יעלה את ערך השקל ביחס לדולר, יקל על ייבוא ויקשה על ייצואנים. במדינות רבות המפיקות משאבי טבע דבר זה גורר קשיים בענפי תעשייה ושירותים שמייצאים, ותת פיתוח של תחומים אלה. התאחדות התעשיינים קראה להתערבות בנק ישראל בשער השקל בנסיון להגן על היצואנים. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000833654#fromelement=hp_morearticles]
    
==סכנת אסון סביבתי==
 
==סכנת אסון סביבתי==
שורה 329: שורה 329:  
{{אנרגיה}}
 
{{אנרגיה}}
 
{{ביזור וריכוזיות}}
 
{{ביזור וריכוזיות}}
{{תבנית:ישראל}}
+
{{ישראל}}
     

תפריט ניווט