שינויים

'''חומרי גלם''' הוא המונח המשמש לתאור חומרים שהמין האנושי משתמש בהם כדי ליצור מוצרים. ניתן להבחין בין חומרי גלם ראשוניים כמו עופרות, עץ או או נפט גולמי, לבין חומרי גלם מעובדים כמו פלדה, נייר, או נפט מזוקק שהינם למעשה מוצרים ראשוניים המשמשים כ"חומרי גלם" בתליכי הפקה של מוצרים אחרים.  

'''חומרי גלם''' הוא המונח המשמש לתאור חומרים שהמין האנושי משתמש בהם כדי ליצור מוצרים. ניתן להבחין בין חומרי גלם ראשוניים כמו עופרות, עץ או או נפט גולמי, לבין חומרי גלם מעובדים כמו פלדה, נייר, או נפט מזוקק שהינם למעשה מוצרים ראשוניים המשמשים כ"חומרי גלם" בתהליכי הפקה של מוצרים אחרים.  

[[קובץ:Commodity price index.png|400px|ממוזער|אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי. ב-11 השנים מאז שנת 2000, התייקרו חומרי הגלם פי 3 והאנרגיה פי 3.5]]

[[קובץ:Commodity price index.png|400px|ממוזער|אינדקס מחירי הסחורות של הבנק העולמי. ב-11 השנים מאז שנת 2000, התייקרו חומרי הגלם פי 3 והאנרגיה פי 3.5]]

* 27 בשנת 1995.  

* 27 בשנת 1995.  

כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה ל[[פונקציה מערכית]]. לעומת זאת השימוש העולמי ב[[פלדה]] היה בצורת [[פונקציית S]], עליה "מתונה" מ-50 ל-200 מיליוני טונות לשנה בין 1900 לבין 1950, זינוק ל 700 מילוני טונות עד 1970, וומאז עליה מתונה ל-800 מיליוני טונות בשנת 2000.  

כלומר עליה של יותר מפי 4 בין 1950 לשנת 2000. הגידול בשימוש במתכות אלו היה עד כה בדומה ל[[פונקציה מערכית]]. לעומת זאת השימוש העולמי ב[[פלדה]] היה בצורת [[פונקציית S]], עליה "מתונה" מ-50 ל-200 מיליוני טונות לשנה בין 1900 לבין 1950, זינוק ל 700 מילוני טונות עד 1970, ומאז עליה מתונה ל-800 מיליוני טונות בשנת 2000.  

יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מיליארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100)

יש גבול לכמות השימוש במתכות הזולות אפילו עבור אנשים עשירים, אם כי גבול זה גבוה למדי - הצריכה לנפש של רוב המתכות במדינות המתועשות גדולה פי 8 עד פי 10 מאשר במדינות הלא מתועשות. אם 9 מיליארד איש יצרכו ברמה האמריקנית הדבר יצריך הכפלת הייצור העולמי פי 5 בפלדה, פי 8 בנחושת, ופי 9 באלומיניום. ספק אם רמות כאלו של ייצור אפשריות, בגלל סיבות שיפורטו בהמשך. כמות צריכה זו גם אינה הכרחית לקיום חיים נוחים, היות וחלק גדול ממנה מקורו בצריכה בזבזנית. (מדווז, עמ' 100)

יש סימנים להאטה בגידול הכרייה לגבי חלק מהמתכות ([[פלדה]] לדגומה). יש כמה תאוריות לגבי מדוע דבר זה מתרחש:

יש סימנים להאטה בגידול הכרייה לגבי חלק מהמתכות ([[פלדה]] לדגומה). יש כמה תאוריות לגבי מדוע דבר זה מתרחש:

* [[אי-חומריות של הכלכלה]] \[[דה-קפלינג]]. בגלל תמריצים כלכליים ובגלל אפשרויות טכנולוגיות.  

* [[אי-חומריות של הכלכלה]]/[[דה-קפלינג]]. בגלל תמריצים כלכליים ובגלל אפשרויות טכנולוגיות.  

* [[משבר הנפט ב-1973|העליה החדה במחירי הנפט ב-1973]] וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה [[תמריץ כלכלי]] להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת - לדוגמה פחות פלדה במטוסים ובמכוניות.  

* [[משבר הנפט ב-1973|העליה החדה במחירי הנפט ב-1973]] וב-1979, גרמה להתייקרות המתכות, ויצרה תמריץ להקטנת השימושים במתכות. כמו כן, גם התייקרות האנרגיה יצרה [[תמריץ כלכלי]] להשתמש במוצרים בעלי פחות מתכת - לדוגמה פחות פלדה במטוסים ובמכוניות.  

* מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות [[הטמנת פסולת]] עודדו את ה[[מחזור]] של חומרי גלם.  

* מחירי האנרגיה הגבוהים וחוקי סביבה נוקשים יותר וכן התייקרות [[הטמנת פסולת]] עודדו את ה[[מחזור]] של חומרי גלם.  

* המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר.

* המיתון הכלכלי של שנות ה-80 השפיע במיוחד על התעשיות הכבדות, ולכן הביקוש למתכות ירד באופן חריף עוד יותר.

יש כלכלנים המצביעים על הירידה בצריכת מתכת במוצרים שונים (לדוגמה המעבר מכבלי נחושת לסיבים אופטיים) ועל הירידה באינטנסביות חומרי הגלם ביחס לדולר מוצר כעל סימן לכך שניתן להקטין את הצריכה זו עוד ועוד תוך שמירה על צמיחה כלכלית- רעיון הקרוי [[דה-קפלינג]].[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מבקר את הרעיון הזה בספרו "[[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב ]]" משנת 1991: "בשנת 1969 מוצרים בשווי דולר אחד מהתל"ג נוצרו באמצעות חצי מכמות החומרים שנדרשו לייצר דולר אחד של תל"ג משנת 1900, במונחים ריאליים. עם זאת, במשך אותה תקופה סך צריכת החומרים גדלה ב-400%."<ref>[[הרמן דיילי]],  [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]], 1991, עמ' 118.</ref>

יש כלכלנים המצביעים על הירידה בצריכת מתכת במוצרים שונים (לדוגמה המעבר מכבלי נחושת לסיבים אופטיים) ועל הירידה באינטנסיביות חומרי הגלם ביחס לדולר מוצר כעל סימן לכך שניתן להקטין את הצריכה זו עוד ועוד תוך שמירה על צמיחה כלכלית- רעיון הקרוי [[דה-קפלינג]].[[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מבקר את הרעיון הזה בספרו "[[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב ]]" משנת 1991: "בשנת 1969 מוצרים בשווי דולר אחד מהתל"ג נוצרו באמצעות חצי מכמות החומרים שנדרשו לייצר דולר אחד של תל"ג משנת 1900, במונחים ריאליים. עם זאת, במשך אותה תקופה סך צריכת החומרים גדלה ב-400%."<ref>[[הרמן דיילי]],  [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]], 1991, עמ' 118.</ref>

==חידושים ומחזור==

==חידושים ומחזור==

ייתכן שהמגמות להאטת הגידול בצריכה הן זמניות, אבל החידושים הטכנולוגיים כמו גם הלחץ הסביבתי ישארו. בינתיים מחירי המתכות ירדו בעשורים האחרונים, דבר המצביע על כך שזרם ההיצע גדול מזרם הביקוש.  

ייתכן שהמגמות להאטת הגידול בצריכה הן זמניות, אבל החידושים הטכנולוגיים כמו גם הלחץ הסביבתי ישארו. בינתיים מחירי המתכות ירדו בעשורים האחרונים, דבר המצביע על כך שזרם ההיצע גדול מזרם הביקוש.  

חברות עניות ביצעו שימוש חוזר ומחזור בגלל משאבים מוגבלים. חברות עשירות מתחילות לבצע מחזור בגלל מגבלת כיורים גדלה. תוך כדי כך, המחזור הופך מ[[ענף עתיר עבודה]] ל[[ענף עתיר הון]] ואנרגיה. יש מודעות גדלה בקרב ייצרנים לנושא המחזור כאשר הן מעצבות מוצרים - לדוגמה סימון של סוגי פלסטיק שונים, המנעות מערבוב סוגי פלסטיק שונים. 55 אחוז מפחיות האלומיניום בארצות הברית מוחזרו בשנת 2000, דבר שחסך 16 אלף טונות של אלומיניום ו-200 מיליון קוט"ש של חשמל.  

חברות עניות ביצעו שימוש חוזר ומחזור בגלל משאבים מוגבלים. חברות עשירות מתחילות לבצע מחזור בגלל מגבלת כיורים גדלה. תוך כדי כך, המחזור הופך מ[[ענף עתיר עבודה]] ל[[ענף עתיר הון]] ואנרגיה. יש מודעות גדלה בקרב יצרנים לנושא המחזור כאשר הן מעצבות מוצרים - לדוגמה סימון של סוגי פלסטיק שונים, המנעות מערבוב סוגי פלסטיק שונים. 55 אחוז מפחיות האלומיניום בארצות הברית מוחזרו בשנת 2000, דבר שחסך 16 אלף טונות של אלומיניום ו-200 מיליון קילו-ואט-שעה של חשמל.  

אבל מחזור הוא רק טיפול בקצה אחד של מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של מוצר]]. חוק אצבע אומר שעבור כל טון של אשפה שהצרכן מייצר, נוצרים 5 טונות של אשפה בזמן הייצור ו-20 טונות אשפה בייצור חומרי הגלם (כריה, שאיבה, כריתת עצים, חקלאות וכו'). הדרך הטובה ביותר להקטנת זרמי הפסולת היא להגדיל את תוחלת החיים של המוצרים ולהקטין את זרם חומרי הגלם בצד המקורות.

אבל מחזור הוא רק טיפול בקצה אחד של מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של מוצר]]. חוק אצבע אומר שעבור כל טון של אשפה שהצרכן מייצר, נוצרים 5 טונות של אשפה בזמן הייצור ו-20 טונות אשפה בייצור חומרי הגלם (כריה, שאיבה, כריתת עצים, חקלאות וכו'). הדרך הטובה ביותר להקטנת זרמי הפסולת היא להגדיל את תוחלת החיים של המוצרים ולהקטין את זרם חומרי הגלם בצד המקורות.

===חצץ===

===חצץ===

===ברזל===

===ברזל===

[[ברזל]] הוא המתכת השימוית ביותר לאדם -95% מכלל המתכת שמופקת בעולם היא ברזל. המחיר הנמוך ורמת הקשיחות הגבוהה הופכים אותו לחומר מקובל מאוד בבניית מכוניות, אנייות, בניינים וכדומה. [[פלדה]] היא הסגסוגת הנפוצה ביותר של ברזל.

[[ברזל]] הוא המתכת השימושית ביותר לאדם -95% מכלל המתכת שמופקת בעולם היא ברזל. המחיר הנמוך ורמת הקשיחות הגבוהה הופכים אותו לחומר מקובל מאוד בבניית מכוניות, אניות, בניינים וכדומה. [[פלדה]] היא הסגסוגת הנפוצה ביותר של ברזל.

בשנת 2000 נכרו 1100 מילוני טונות של עופרת ברזל ושוק הברזל היה בשווי 25 מיאלרד דולר, כריית ברזל מתרחשת ב 48 מדינות, אבל הכמות הנכרית ב 5 המפיקות הגדולות -  סין, ברזיל, אוסטרליה, רוסיה והודו מייצרת 70% מהתפוקה השנתית העולמית של עופרת הברזל. 1100 הטונות של העופרה שימשו לייצור 572 טונות של ברזל גולמי.  

בשנת 2000 נכרו 1100 מילוני טונות של עופרת ברזל ושוק הברזל היה בשווי 25 מיליארד דולר, כריית ברזל מתרחשת ב 48 מדינות, אבל הכמות הנכרית ב 5 המפיקות הגדולות -  סין, ברזיל, אוסטרליה, רוסיה והודו מייצרת 70% מהתפוקה השנתית העולמית של עופרת הברזל. 1100 הטונות של העופרה שימשו לייצור 572 טונות של ברזל גולמי.  

===פלדה===

===פלדה===