שינויים

==תחנות כוח סולאריות==

==תחנות כוח סולאריות==

;קטורה סאן:

;קטורה סאן:

השדה הפוטו-וולטאי הראשון בישראל הוא "קטורה סאן" בקיבוץ [[קטורה]] של [http://aravapower.com/ ערבה פאוור קומפני] (Arava Power Company). השדה מורכב מכ- 18,500 פאנלים פוטו-וולטאים על פני 80 דונם. תפוקת השדה הנומינאלית, בשיא תאורת השמש, היא 4.95 מגה וואט. בממוצע לאורך השנה ההספק הוא כ-1 מגה-וואט (הוא יפיק כתשעה מליון קילוואט-שעה של חשמל בשנה ובשנה יש 8,544 שעות).  

השדה הפוטו-וולטאי הראשון בישראל הוא "קטורה סאן" בקיבוץ [[קטורה]] של [http://aravapower.com/ ערבה פאוור קומפני] (Arava Power Company). השדה מורכב מכ- 18,500 פאנלים פוטו-וולטאים על פני 80 דונם. תפוקת השדה הנומינאלית, בשיא תאורת השמש, היא 4.95 מגה וואט. בממוצע לאורך השנה ההספק הוא כ-1 מגה-וואט (הוא יפיק כתשעה מליון קילו-ואט-שעה של חשמל בשנה ובשנה יש 8,544 שעות).  

השדה מחובר לרשת החשמל הארצית ואמור לספק כ-1/12,000 [[משק האנרגיה בישראל|מתפוקת החשמל הכוללת בישראל]]. מליאת רשות החשמל העניקה לתחנת הכוח קטורה סאן רישיון קבוע בשנת 2011.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html] לטענת החברה, במהלך עשרים השנים הבאות, קטורה סאן תחסוך פליטה של כ- 125,000 טון מטרי של [[פחמן דו חמצני]]. <ref>{{הארץ|אבי בר-אלי|רישיון ראשון לייצור חשמל סולארי הוענק לקיבוץ קטורה|11 באוקטובר|http://www.themarker.com/news/1.1520467}}</ref>. חברת החשמל תשלם 12 מיליון ש"ח בשנה [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html] עבור החשמל שיופק ב "קטורה סאן", מהם 7.4 מיליון ש"ח מהווים [[סיבסוד]] של החשמל הסולרי לעומת חשמל המופק מ[[דלק מחצבי]] (חברת חשמל משלמת 1.3 ש"ח לכל קוט"ש ומוכרת לצרכנים בכ-0.5 ש"ח בלי לכלול עלויות הולכה, בקרה וגביה). ההתחייבות למחיר זה היא ל-20 שנה. ההכנסות המשוערות מייצור חשמל בשדה עומדות על כ-12.5 מיליון שקל בשנה למשך 20 שנה. מרבית המימון לתחנה, כ-80 מיליון שקל, ניתן על ידי בנק הפועלים. הקבלן שהקים את הפורייקט הוא סימנס ישראל.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html]  

השדה מחובר לרשת החשמל הארצית ואמור לספק כ-1/12,000 [[משק האנרגיה בישראל|מתפוקת החשמל הכוללת בישראל]]. מליאת רשות החשמל העניקה לתחנת הכוח קטורה סאן רישיון קבוע בשנת 2011.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html] לטענת החברה, במהלך עשרים השנים הבאות, קטורה סאן תחסוך פליטה של כ- 125,000 טון מטרי של [[פחמן דו חמצני]]. <ref>{{הארץ|אבי בר-אלי|רישיון ראשון לייצור חשמל סולארי הוענק לקיבוץ קטורה|11 באוקטובר|http://www.themarker.com/news/1.1520467}}</ref>. חברת החשמל תשלם 12 מיליון ש"ח בשנה [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html] עבור החשמל שיופק ב "קטורה סאן", מהם 7.4 מיליון ש"ח מהווים [[סיבסוד]] של החשמל הסולרי לעומת חשמל המופק מ[[דלק מחצבי]] (חברת חשמל משלמת 1.3 ש"ח לכל קוט"ש ומוכרת לצרכנים בכ-0.5 ש"ח בלי לכלול עלויות הולכה, בקרה וגביה). ההתחייבות למחיר זה היא ל-20 שנה. ההכנסות המשוערות מייצור חשמל בשדה עומדות על כ-12.5 מיליון שקל בשנה למשך 20 שנה. מרבית המימון לתחנה, כ-80 מיליון שקל, ניתן על ידי בנק הפועלים. הקבלן שהקים את הפורייקט הוא סימנס ישראל.[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3538843,00.html]  

חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.

חברות ישראליות שפיתחו טכנולוגיות לתחנות כוח סולאריות הן [[אורמת]] ו[[סולל]] (לוז לשעבר), שאף הקימה 8 תחנות כוח כאלו בקליפורניה שתפוקתן הכוללת עומדת על 350 מגה-וואט חשמל.

קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ- 250 קילוואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.

קיים פיתוח במכון וויצמן של קולטני חום מסוג "קיפוד". אלו הן מחטים מחומר קרמי שאור רב מרוכז אליהן, והאוויר בין המחטים מתחמם ומוזרם להנעה של טורבינת גז. הטמפרטורות בטכנולוגיה זו היא גבוהה מאוד. על בסיס הדגם זה חברות אורמת טורבינות ורותם תעשיות ומקדונלד-דגלאס האמריקנית, תחנת כוח ניסיונית (כ- 250 קילו-ואט), שיכולה לספק תצרוכות חשמל של שכונת מגורים.

==חקיקה==

==חקיקה==